להלן מסכת של ארבע בקשות, אשר עוסקות כולן בפתרון משפטי אפשרי של קריסת גן ארועים: להלן החלטה בנושא קריסה כלכלית של גן אירועים: החלטה מונחות בפני ארבע בקשות שונות, אשר עניינן למעשה משותף. הקשיים אליהם נקלע אולם הארועים "גן אורנים". קשיים אשר קיבלו פומבי מזה שבוע שלם, והסבו נזקים קשים ביותר למזמיני ארועים, ספקים וגורמים אחרים הקשורים בפעילות הגן. פעילות גן אורנים מורכבת, למעשה, משתי חברות קשורות: אמ.סי.אמ ארועים בע"מ, ופוד קונקשיין בע"מ. אלא מאי? בעוד שבפועל, עיקר שוויי נכסי גן הארועים מתמקד בזכויות משפטיות, פעילות ומוניטין, הרי שלמצער הסכם הזכיון של החברה מול בעלי הקרקע עליה היא יושבת, הינו הסכם שמוטבו הינו בעל השליטה - מר יוחאי פלג - בכובעו האישי. כפי שיובהר בהמשך החלטה זו, הרי ש"אנומליה" זו הכתיבה, במידה רבה, את מהלכיהם של הצדדים לבקשות השונות - והסותרות - המונחות בפני כיום. 1. כאמור, מזה שבוע ימים ניתן פומבי לכך, כי גן הארועים אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו ולקיים ארועים, עבורם שילמו המזמינים סכומי כסף ומראש; עקב כך, ננקטו נגדו צעדים הן בידי המזמינים, והן בידי ספקים, אשר לחלקם לפחות חבות החברות כספים רבים. כמו כן, נודע - והדברים מקבלים משנה תוקף בבקשות - כי בעל השליטה, מר יוחאי פלג, עזב את הארץ. זאת, בעודו חב כספים רבים - הן לשוק האפור (לטענתו), והן לעובדי החברות, מהם לפי הנטען לווה כספים. זאת, לצד ערבות אישית גורפת שלו כלפי בנק דיסקונט - הנושה המובטח של החברות. 2. על רקע זה, הונחו בפני, בו זמנית כמעט, ארבע בקשות: א. פש"ר 1110/09, בש"א 2330/09 - בקשת תשעים ושמונה עובדי חברת פוד קונקשיין, לפירוק ופירוק זמני של החברה דנן. ב. פש"ר 1113/09, בש"א 2317/09 - בקשת בנק דיסקונט לאכיפת שעבוד ומינוי כונס נכסים זמני לחברת אמ.סי.אם ארועים, וזאת בהתאם לאיגרת החוב אשר שעבדה לטובתם את הזכיון והמוניטין של החברה (אשר, בנסיבות המקרה מהוות את מירב שווייה ונכסיה). ג. פש"ר 1112/09, בש"א 2312/09 - בקשת בנק דיסקונט לכינוס נכסים זמני כנגד החייב יוחאי פלג, וזאת בגין ערבותו האישית לחובות החברות. ד. פש"ר 1114/09 - בקשת החברות להקפאת הליכים, הכוללת למעשה אף בקשה ותשתית לערב בהקפאה הסדר נושים אישי של מר פלג, ולעצירת ההליכים האישיים הננקטים נגדו. יוער כבר עתה, כי בקשה זו, המוכתרת כבקשה מטעם החברות, מוגשת למעשה בידי המנכ"ל ונתמכת בתצהירו. זאת חרף התמיהה, בדבר מעמדו של הלה להגיש בקשה כזו, מה גם שחלקים נכבדים ממנה נראים כעוסקים במר פלג באורח אישי, כולל העלאת טענות עובדתיות הנוגעות לאחרון, ונשמעות כאילו מפיו. כך, באורח שמעורר תהיה, האם מר פלג עצמו אינו העומד מאחורי הבקשה. זאת, במיוחד לאור העתירה להקפיא אף את ההליכים אישית כנגדו!! כאמור על כך לא מצא לנכון לצרף תצהיר מטעמו אלא מבכר להסתתר מאחורי תצהיר המנכ"ל. הוא מעדיף כמובן, שלא להבהיר את מקום המצאו, מעבר להבטחה עמומה כי "יחזור בעתיד". 3. עניין לנו, כאמור, במסכת של ארבע בקשות, אשר עוסקות כולן בפתרון משפטי אפשרי של קריסת גן הארועים. אי לכך, החלטתי כי מן הראוי לדון בכולן בצוותא חדא, וליתן החלטה שתשקף את המכלול המונח בפני. היות וקיימת בקשה להקפאת הליכים, אך ברור הוא כי ראשית מן הראוי לדון בסעד זה, באשר מתן צו הקפאת הליכים מייתר, או למצער משהה את בקשות חדלות הפרעון האחרות - בעיקר בקשת הפירוק והבקשה לאכיפת שעבוד. 4. אלא מאי? מקריאת בקשת הקפאת ההליכים, עולות תמיהות קשות ביותר בכל הנוגע למהלך זה, כמו גם לתום-ליבם של אלו העומדים מאחוריו. זאת באורח המקשה עד למאד ליתן להם סעד לפי סעיף 350 לחוק החברות, קל וחומר סעד גורף וחריג של "הצמדת" עניינו והסדר חובותיו האישיים של בעל השליטה להסדר הנושים של "החברה". לא בכדי הוספתי מרכאות למילה "חברה", שכן, כלל, לא ברור מי עומד מאחורי החברה מגישת הבקשה. המנכ"ל, שאיננו בעל מניות, לא יכול להגישה, לכאורה, בשם החברה. בעל המניות נמלט, ואיננו מצרף תצהיר לתמיכה בבקשה. אם כך, מי המגיש ומי חתם על יפוי הכח לפרקליטים? אתמהה!! א. אכן, המבנה החריג יחסית, אשר הופך חלק מהנכסים העיקריים של הגן לרכושו האישי של מר פלג, יוצר במידה רבה "מיזוג" שכזה בין נכסיו האישיים של הלה לבין ענייני החברות: אין ספק, כי בנסיבות המקרה, אין די לכאורה בסעד הנוגע לחברות לבדן, אשר עשוי להפוך במהרה ל"שולחן בעל שלוש רגליים" - אלא, שאין פירושם של דברים העתרות בהכרח לפתרון שמציעות החברות (וככל הנראה, על דעתו של מר פלג, אשר מקום המצאו נסתר עדיין מבית המשפט); חלופה אחרת, מעשית לא פחות, קיימת בצמד הבקשות שהגיש הבנק, ואשר ירכזו את כל הנכסים הרלוונטיות ב"יד אחת", תוך שימוש בערבותו האישית של מר פלג לחובות החברה. ב. עיון מדוקדק במצב בפועל, מעלה כי חרף ההצהרות והכותרות בבקשת הקפאת ההליכים, הרי ספק גדול אם פעולה לפי סעיף 350 הינה הדרך היחידה למנוע את קריסת החברות. אכן, אין ספק כי בחברה שעיקר נכסיה הינם מוניטין וזכויות, עדיפה דרך של מכר, כמכלול, על פני מימוש כל נכס בנפרד בהליכי מכר "רגילים", כדוגמת הליכי הוצאה לפועל או מימוש "קלאסי" בידי מפרק. אולם, בנסיבות המקרה, אין הכרח כי הדבר יעשה במסגרת של הקפאת הליכים, וזאת להבדיל ממסגרת של כינוס נכסים. אין ספק, כי הקפאת הליכים פותרת, בדרכה, את בעיית אחזקתו של מר פלג באורח אישי בזכיון, אלא שכפי שהוער קודם לכן, אף בקשותיו של בנק דיסקונט מציעות פתרון משל-עצמן, אמנם פתרון שאין ספק אשר אינו רצוי בהכרח עבור מר פלג עצמו. כבר בשלב זה יוער, כי צורת האחזקות בנכסים, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, מחזקות עד מאד את משמעותה של הערבות האישית; אי לכך, ובניגוד למקרים אחרים בהם נפתחים הליכי חדלות פרעון כנגד בעלי שליטה של חברה קורסת, אין עסקינן אך ורק ב"מקור גביה חלופי", אלא בצעד הנראה כמעט הכרחי, נוכח הערבוב שבצעו החברות ובעליהן בכל הנוגע באורח אחזקת הזכויות. לא זאת, אלא אף זאת; עיון במתווה הסדר הנושים המוצע, מלמד כי אין עסקינן אלא בחיפוש משקיע אשר יזרים הון חדש לחברה; ספק גדול עד מאד, אם מהלך שכזה לא יוכל להתבצע בידי הכונס. זאת ואף זאת; בנסיבות המקרה, אין חשש כי הכונס לא יעשה נסיון מהותי וכנה בכיוון זה, באשר מימוש "פרטני" של נכסים מוחשיים לא יניב אלא תמורה זעומה, אף לידי הנושה המובטח עצמו. ג. אני מתחזקת בדעתי כנגד בקשת החברה למתן צו הקפאה, אף נוכח הדרך בה הוגשה, והתהיה בכל הנוגע ליחסים בין המנכ"ל למר פלג. דרך המעלה חשש מבוסס לכאורה כי הלה עומד מאחורי הבקשה ממקום "מחבואו" (ואין נפקא מינא, האם אכן נמלט מחשש מ"נקמת השוק האפור", או מטעמים אחרים), אך מעדיף להשתמש במנכ"ל (שאינו אלא עובד של החברה) בתור "כסות נוחה" לעמוד מאחוריה. כל אלה, בלא שיטול על עצמו בשלב זה את הסיכון להתגלות, או אף להגיש תצהיר מטעמו - וזאת חרף העובדה כי הבקשה מטיבה עד מאד עם בעל המניות בכובעו האישי (!). את אלה ועוד מבקש דווקא המנכ"ל והוא אף המצהיר על העובדות!!!. כל אלה למרות שאיננו בעל מעמד כלל להגיש בקשה שכזו, על פי סעיף 350 לחוק החברות. בקשה כזו יכולה להיות מוגשת על ידי החברה, שלא הוכח כי הסמיכה אותו לדבר ולעתור בשמה. עובדה נוספת החזקת את התחושה כי לא אחר מאשר בעל המניות הנמלט מדבר בגרונו ומנהל את הדברים, כנראה, בשלט רחוק. אעיר; לא זו בלבד כי שילוב הסדר נושים של חברה עם הסדר אישי של בעל השליטה הערב אישית לחובותיה, לא רק שהינו חריג מצומצם, אלא שבכדי לבוא בגדרו, על בעל השליטה מוטל להראות כי הוא באורח אישי נחוץ הצו עד מאד לגיבוש ו"תחזוק" הסדר, ולא אך ורק מנסה להנות ממנו. בחלקן הארי של בקשות מסוג זה, מנסים בעלי השליטה להראות, וזאת שלא בכדי, כי הם עצמם, באורח אישי, מהווים חלק בלתי נפרד מן המוניטין הטוב של החברה, ועצם מעורבתם עשויה ליתן סיוע ממשי, שלא לומר הכרחי, בהפעלתה ובגיבוש הסכמות ואמון מצד הנושים לסוגיהם. בנסיבות המקרה, לא רק עומד ספק אם כאלו הם פני הדברים, אלא שדומה כי התנהלותו של מר פלג פועלת באורח ההפוך, וזאת בלשון המעטה: ראשית: המלטותו מן הארץ, והנתק הארוך שיצר עם החברה והנושים. כל זה על פי החשדות הוא מחזיק בידיו כספים המגיעים לחברה. אוסיף ואעיר, כי מצבה העגום של החברה, קריסת פעילותה, ונזקם הרב של מזמיני הארועים, מתפרסמים חשדות לבקרים במשך שבוע לפחות לא עומדים לצידו. יתר על כן, אם סיוע לאלו אכן עומד בראש מעייניו של מר פלג, היכן היה במהלך כל אותה תקופה? שנית; נסיבות הקריסה, אשר אף מבין השיטין של בקשת הקפאת ההליכים עולה, כי הן מערבות הסתבכות עם השוק האפור לאורך תקופה, וזאת במקום לפנות מבעוד מועד להליכים הקבועים בדין, אשר יתכן והיו בולמים את "כדור השלג של הקריסה" בעודו באיבו. ספק גדול בעיני, האם ועד כמה מעוררת דרך התנהלות זו אמון בבעל השליטה, באורח ההופך אותו לגורם התורם, להבדיל ממפריע לשמירת המוניטין של גן הארועים ולגיבוש הסדר נושים. זאת, גם אם ובמיוחד נכונות טענותיו, כי כמה מנושיו האישיים אינם מהססים לעשות שימוש בדרכים לא חוקיות, כולל איומים במעשי אלימות. נוסף לאמור לעיל, אעיר; חרף העובדה, כי הבקשה מבקשת מינוי של נאמן לגביו נטען שהוא "בידיעת ובהסכמת הבנק" (באשר עסקינן באותו פרקליט אותו מבקש הבנק למנות ככונס), אלא שהבקשה נמנעת מאמירה מפורשת כי הנושה המובטח מסכים לה, וזאת שמא שלא בכדי. להשלמת התמונה, הבקשה מוגשת לכאורה בידי אותו מנכ"ל, אותו מאשים הנושה המובטח בריש-גלי כי הוא הוא המנסה להבריח את נכסי החברה, ואף הקים חברה בעלת שם דומה (ושמא, עשויה היתה זו להופיע בהמשך בתור "המציעה הפוטנציאלית" עליה מתבססת בקשת הקפאת ההליכים? אין צורך להכביר מילים, עד כמה מנוגד "מהלך סיבובי" שכזה, אם אכן כאלו הם פני הדברים, לעקרונות הבסיסיים ביותר של דיני הקפאת הליכים). למותר לציין, כי בקשת החברה אינה מכילה כל התייחסות מהותית להאשמות דנן, הגם שהוגשה מאוחר יותר מבקשת הכינוס, של הבנק - הנושה המובטח. כך או כך, והוא החשוב בעניינו, ספק גדול בעיני האם יכולה בקשת ההקפאה, בנסיבות המקרה, לזכות לתמיכת הנושה המובטח, או אף לתמיכת נושים מהותיים אחרים. 5. התוצאה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא כי דין בקשת הקפאת ההליכים להדחות, וזאת בלא כל צורך בקבלת תגובות או בעריכת דיון. נסיבות מקרה זה נראות כמקרה מובהק של בקשה שראוי לדחותה על הסף, ושמא אולי אף היה מקום להמנע מהגשתה במתכונתה זו, ובעת הזו. בעיקר נוכח נסיבות הגשת הבקשה, והתנהלות בעל השליטה אשר נראה כעומד מאחוריה, ומבקש להנות באורח אישי מפירותיה. 6. משהגענו לכאן, מן הראוי לאמץ פתרון אחר, אשר יפתור - לאלתר וללא דיחוי - את הצורך האמיתי הקיים במינוי "יד מכוונת" שתכנס אל תוך פעילות החברות, וזאת בעיקר נוכח החששות ההולכים וגוברים לביזה ולפעולות שלא כדין שנעשו, או עשויות להעשות ב"תקופת הביניים של דמדומי הקריסה". אי לכך, ובנסיבות אלו, דומה כי דין שתי בקשותיו של הנושה המובטח - הן זו הנוגעת לחברות והן זו הנוגעת לבעל השליטה - להתקבל: א. בכל הנוגע לחברות, עניין לנו בחברות שהפכו על-פניהן חדלות פרעון לחלוטין, אינן מסוגלות לקיים פעילות שוטפת, ואף בקשת הקפאת ההליכים מבהירה היטב את מצבן העגום, ואת העובדה כי דרכן כחברות סולבנטיות הגיעה לסופה. ב. בכל הנוגע לבעל השליטה באורח אישי: אין ספק, כי מתן צו כינוס זמני לנכסי חייב הינו סעד חמור וקיצוני, אשר נשמר למקרים חריגים. עם זאת, בנסיבות המקרה מתקיימים אף מתקיימים טעמים מיוחדים, המצדיקים את מתן הצו. ראשית, התנהלות מר פלג, אשר כללה הסתבכות עם "השוק האפור", והסתיימה בהמלטותו מן הארץ, דבר המהווה בנסיבות המקרה מעשה פשיטת רגל מובהק. ראוי לציין, כי אף מבקשת הקפאת ההליכים עולה, כי המלטותו קשורה בקשר הדוק עם קריסת החברה, ואינה יציאה "תמימה" ומקרית לחוץ לארץ. שנית, וכפי שהובהר במסגרת החלטתי, מבנה אחזקת הזכויות, אשר מערב את מר פלג באורח אישי, הופך אף את מעמד הערבות האישית, ואת הצורך בנקיטת צעדים בגינה, לחזק בהרבה מאשר הוא במקרים אחרים, בהם מדובר ב"חיוב תפל גרידא". למעשה, לא תתכן הפעלה ראויה וגיבוש מתווה מכר בחדלות פרעון, אם לא יוחזקו הזכויות כולן ביד אחת - ובמקרה דנן, בידיו של בעל התפקיד. 7. מכאן, כי דין בקשת הכינוס להתקבל, וכעת אין לדון אלא בבקשת הפירוק. בנסיבות המקרה, עניין לנו בשינוי נסיבות, לאורו ראוי כי מבקשי הפירוק ישקלו את עמדתם, וזאת באמצעות ניהול משא ומתן עם הכונס, באורח שינסה להביא את הצדדים לעמק השווה, ולהבהיר לעובדי החברה המבקשים את המצב בו הם מצויים. עוד אעיר, כי נוכח מינוי בעל תפקיד, ניתן למעשה מענה לחשש המרכזי אשר יכול היה להצדיק מתן צו פירוק במעמד צד אחד, והוא החשש מביזת נכסים או מעשים פסולים אחרים, במצב בו "אין דין ואין דיין". אי לכך, תועבר בקשת הפירוק, בשלב זה, לתגובתו של הנושה המובטח והכנ"ר, וזאת תוך 3 ימים. ראה צווים רלבנטיים בנפרד לפיהם עו"ד ישראל שפלר מתמנה ככונס נכסים זמני לחברה ולבעל השליטה, מר יוחאי פלג. אולם / גן אירועיםאירועים (תביעות)