פשיטת רגל בגלל ניהול כושל

לגרסת החייב חובותיו נוצרו כתוצאה מכישלון עסקי, חוסר הבנה בניהול עסק וכתוצאה מכך שלסרוגין היה מובטל במשך תקופות של מספר חודשים כל פעם. החייב פתח עם גיסו בשנת 92 עסק לניהול חנות רהיטים בשם "רהיטי קלאס", לאחר תקופה מסוימת בה העסק נחל הצלחה, הקימו השניים חברה לניהול העסק בשם שור רהיטים בע"מ.

לטענת החייב הטעם העיקרי לכישלון עסקיו הוא ניהול כושל, הורדות מחירים למחירי הפסד בגלל התחרות והוצאות גבוהות שעלו על ההכנסות.


להלן פסק דין בנושא פשיטת רגל בגלל ניהול כושל:

פסק דין

1.     ביום 25.12.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 4,367,026 ₪ ל- 23 נושים, תוך שמושתים עליו תשלומים עיתיים בסך 750 ₪ לחודש.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכנ"ר הוגשו נגד החייב תביעות חוב בסכום כולל של 3,366,979 ₪. לא נתבעו חובות בדין קדימה.
נגד החייב נפתחו 27 תיקי הוצל"פ, שאוחדו במסגרת איחוד תיקים. החייב התייצב לשתי אסיפות נושים בעניינו בימים 09.08.07 ו-16.08.07, אליהן לא התייצבו נושיו.
ביום 10.03.08 בדיון שהיה צריך להתקיים בנוגע לבקשה לפשיטת רגל, הסכימו הצדדים כי בית המשפט ייתן החלטתו על סמך התיעוד והחומר המוגשים בתיק ללא צורך בקיום דיון נוסף.

2.     לגרסת החייב חובותיו נוצרו כתוצאה מכישלון עסקי, חוסר הבנה בניהול עסק וכתוצאה מכך שלסרוגין היה מובטל במשך תקופות של מספר חודשים כל פעם. החייב פתח עם גיסו בשנת 92 עסק לניהול חנות רהיטים בשם "רהיטי קלאס", לאחר תקופה מסוימת בה העסק נחל הצלחה, הקימו השניים חברה לניהול העסק בשם שור רהיטים בע"מ (להלן: "חברת שור").

החייב טען כי לאחר הקמת חברת שור, נפתחו בסמוך עוד שלוש חנויות רהיטים שיצרו תחרות קשה וגרמו להידרדרות של העסק. החייב הצהיר כי הוא וגיסו האמינו שמדובר בתקופה קשה שתחלוף ועל כן, ומאחר שהבנקים צמצמו לחברת שור את האשראי, פתחו החייב וגיסו חברה נוספת בשם מנדרין רהיטים בע"מ (להלן :"חברת מנדרין") וכעבור זמן מה עוד חברה בשם סינמה רהיטים בע"מ (להלן: "חברת סינמה").

לטענת החייב הטעם העיקרי לכישלון עסקיו הוא ניהול כושל, הורדות מחירים למחירי הפסד בגלל התחרות והוצאות גבוהות שעלו על ההכנסות.

החייב ציין כי ההסתבכות הכלכלית שלו הייתה בשנים 96-95 ויש לזקוף לזכותו את העובדה כי מאז, למעלה מ-12 שנים לא יצר כל חוב חדש שמקורו אינו בהסתבכותו הכלכלית בשנות התשעים, כאמור. לטענת החייב, לאחר סיום פעילות החברות החל לעבוד כשכיר בשכר מינימום.
לטענת החייב, דחיית בקשתו לא תועיל לנושו, ומנגד רק תנציח את מעמדו של החייב, כחייב מוגבל באמצעים כפי שהוכרז בהוצאה לפועל.

באשר להתנהלות החייב במהלך הדיונים, טוען בא כוח החייב, טענה שלא נסתרה בעיקרה על ידי הכנ"ר כי החייב שיתף פעולה באופן מלא לכל אורך ההליך, ענה לכל שאלה שנשאל והציג כל מסמך שנדרש.

3.     הכנ"ר בחוות דעתו מתנגד לבקשת החייב. הכנ"ר ערך חקירה לגבי הנסיבות בהן נוצרו חובות החייב, ולטעמו החייב הסתבך בחובותיו שלא בתום לב. הכנ"ר מסר בחוות דעתו פירוט מקיף בנוגע לדוחות הכספיים של שלוש החברות אותן הקים החייב. בפירוט ממצאי החקירה טען הכנ"ר כי החייב חזר בחקירתו על גרסתו כי הסתבך בחובות כתוצאה מכשלון עסקי, אולם זנח את הטענה כי הגורם לכך הוא תחרות מול חנויות אחרות. החייב אישר בחקירה כי בכל פעם שחברה נקלעה לקשיים וחשבון הבנק שלה הוגבל, הוא הקים חברה חדשה ופתח על שמה חשבון חדש. כמו כן החייב אישר בחקירה כי נשפט בהליכים פליליים בגין כתבי אישום שהוגשו נגדו על עבירות מס. הכנ"ר טען כי החייב לא המציא לידיו את כתבי האישום כנדרש.

בחוות הדעת החשבונאית שצורפה לכל אחד מהדוחות הכספיים שהוגשו על ידי החייב, נכתב בביאורים על ידי רואה החשבון שערך את הדוחות כדלקמן: "לחברה חסרים מסמכי בנק ומסמכים רבים שקשורים להנהלת חשבונות. יתרת לקוחות מייצגת סכום עודף של קבלות שהוצאו ללקוחות על חשבוניות שהוצאו ללקוחות, כך שהסביר להניח שחלק מההכנסות לא באו לידי ביטוי בדוח רווח והפסד. איני מוכן לחוות דעה על רווח והפסד ועל יתרות במאזן לאור המוזכר לעיל".
     
משמעות הדברים היא כי מדובר בחברות אשר לא ניהלו מערכת הנהלת חשבונות כדין, לא ערכו את הדוחות הכספיים על פי כל הנתונים הרלבנטיים ולא דיווחו לשלטונות המס על כל הכנסותיהם. בנוסף, הצביעו הדוחות על משיכות בגובה עשרות אלפי שקלים שביצעו בעלי המנויות בנוסף למשכורותיהם וזאת שעה שהחברות קורסות.
הכנ"ר טוען כי התוצאה המתבקשת מן האמור היא שהחברות קרסו משום שהחייב משך מהן כספים והפך אותן לחדלות פירעון. הכנ"ר הצביע גם על טעות אחת בעריכת הדוחות בנוגע להעברת הפסד מצטבר בדו"ח רוה"ס, המעידה לטענתו, כי הדוחות של חב' שור בשנת 96' נערכו שלא על פי כללי החשבונאות המקובלים.

לצד האמור ובאשר לנתונים הכספיים של החייב למועד הליכי הפש"ר, מוסיף ב"כ הכנ"ר כי
בדיקת הצהרות החייב בנוגע להכנסותיו והוצאותיו מעלה, וזאת טרם שנבדקה חיוניותה של כל הוצאה, כי לחייב יש עודף של כ-1,000 ₪ בממוצע של הכנסות. לפיכך מבקש הכנ"ר להגדיל בסכום זה את התשלום החודשי לקופת הכינוס, ככל שלא תתקבל עמדתו כי יש לדחות את הבקשה. הכנ"ר הוסיף כי אם חרף האמור יוכרז החייב כפושט רגל יהיה מקום לבחון את האפשרות של מימוש חלקו בעיזבון אמו המנוחה וכן את זכויותיו בקרן ההשתלמות של אשתו.

4.     החייב בתגובתו לחוות הדעת, טען כי אין בטענות שהדוחות הכספיים אשר הוגשו לרשויות, הוגשו שלא על פי כללי החשבונאות, כדי לדחות את בקשתו. ראשית הדו"חות הוגשו באמצעות רואה חשבון ושנית הם הוגשו מספר שנים לאחר שהחברות חדלו מלפעול כדי להסיר את המחדל כפי כשבא לידי ביטוי בהגשת כתבי אישום כנגד החייב, וזאת במסגרת עסקה עם התביעה ובהמלצת בית המשפט על הגשת הדוחות באיחור. בנוסף, לטענת החייב אם נרשמו אי דיוקים בדוחות נבעו הם ממצוקה נפשית שהייתה מנת חלקו עקב ריבוי הנושים שפעלו כנגדו בכל דרך אפשרית בתקופה זו. לדידו שעה שנשפט על הדוחות האמורים שילם חובו לחברה, ואי קבלת בקשתו בשל כך תגרום לענישה כפולה בשל אותו המעשה.
החייב הגיש תצהירים שלו ושל גיסו לפיהם הם לא משכו כספים מהחברות מעבר למשכורתם וכי לו היו כספים אלו ברשותם, לא היו נמצאים במצב כלכלי כה גרוע, כן טענו, כי כל מי שרכש מהחברות סחורה קיבל אותה. לטענתם ככל שיש אי דיוקים בדוחות ורישום לקוי מדובר בטעות של מכין הדוחות.

בתגובתו מבהיר החייב כי אי הגשת הדוחות הכספיים במועד והחוסר במסמכים, כפי שעלו מהצהרת רואה החשבון לא נבעה מהעלמת מס אלא מניהול כושל של החייב וגיסו ובשל אי תשלום שכרו של רואה החשבון. לטענת החייב הוא לא העלים מס מן הרשויות והראיה לכך לטענתו היא כי לאחר הגשת הדוחות לרשויות המס [שהוגשו לאחר הגשת כתבי האישום כנגדו] , לא פנו אליו ולא חקרו אותו בגין כך ולחייב לא נותרו חובות לרשויות המס. עוד טוען החייב כי כיום לאחר שנים כה רבות, לא נשתמרו המסמכים בידי החייב על מנת לסתור את טענות הכנ"ר.

5.     הכנ"ר בתגובתו לתגובת החייב, מתייחס לטענה לפיה אי דחיית בקשת החייב להכרזה עליו כפושט רגל תוך הסתמכות על הדוחות הכספיים תהווה ענישה כפולה. לדידו, הליכי פשיטת הרגל והכרעת בית המשפט בבקשה אינם קשורים כלל ועיקר בשיקולים של ענישת החייב.
בנוסף, הכנ"ר הוסיף כי באי המצאת עותק כתבי האישום על ידי החייב (ובהם מופיעים פרטי העבירות בהן הואשם) וזאת מעבר לפסקי הדין אותם כן המציא החייב (ובהם אין פירוט על עובדות העבירות בהן הואשם), יש כדי לעורר חשד שהחייב מנסה להסתיר את פרטי העבירות בהן הואשם.
מכל מקום טוען הכנ"ר כי לצורך הליכי פשיטת הרגל אין זה מעניינו של הכנ"ר אם מדובר בהתנהלות של החייב שהיא בעלת גוון פלילי והאם שלטונות המס חקרו בעניין הדו"חות או לא. הכנ"ר בוחן האם הרישומים שבדוחות הכספיים וחוות דעתו של רואה החשבון שופכים אור על נסיבות הקריסה וההסתבכות בחובות, כאשר לענייננו, הדוחות וחוות הדעת של רואה החשבון מלמדים כי מדובר בחברות שהחייב משך מהם כספים בסכומים ניכרים ו/או לא דיווח על הכנסותיהן.

דיון והכרעה:

6.     לאחר בחינה, שקילה ועיון, הגעתי למסקנה כי דין בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל להידחות;

7.     סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב. אם שוכנע בית המשפט כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי הפש"ר או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו, תידחה הבקשה.

8.     התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה, תקופת יצירת החובות והשנייה, התקופה שלאחר הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל (ראה ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל - מהדורה שנייה, עמ' 169).

הלכה היא כי להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייה על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מ"י, פ"ד לא (1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

9.     על רקע תכליות אלו יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו.

10.     בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר פ"ד נז(4), 197, 205-206). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435). (ראה לעניין זה גם: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר פ"ד מח(1) 45, 58; פש"ר (חיפה) 513/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5) 760).

11.     לאחר שעיינתי בבקשת החייב, בחוות הדעת של הכנ"ר, ובתגובת החייב ובתגובת הכנ"ר לתגובה, לא שוכנעתי כי החייב הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב;

12.     אין חולק כי בענייננו החייב וגיסו הקימו למעשה שלוש חברות בזו אחר זו, שהשתיים האחרונות הוקמו לאחר קריסת קודמתה, וכל זאת לניהול אותו העסק. החייב אישר בחקירה כי בכל פעם שחברה נקלעה לקשיים וחשבון הבנק שלה הוגבל, הוא הקים חברה חדשה ופתח על שמה חשבון חדש. בהקשר זה כבר נפסק לא אחת כי:
"מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם לא כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה". (פש"ר (חיפה) 260/00 אוחנה נ' הכנ"ר, (לא פורסם)).

למעשה די בהתנהגות זו של החייב על מנת לקבוע כי חובותיו לא נוצרו בתום לב.

13.     בנוסף לכך, מצאתי לקבל את עמדת ב"כ הכנ"ר בנוגע לפרשנותם של הדוחות הכספיים.

עיון בדוחות שהוצגו, והצהרת רואה החשבון עצמו לגביהם, מעלה כי החברות נוהלו באופן המעלה חשד להעלמת כספים ולכל הפחות שאינם משקפים את תמונת המצב האמיתית ביחס להכנסות החברות.

לא מצאתי לקבל טענות החייב בנוגע לטעויות של רואה החשבון בעריכת הדוחות הכספיים, החייב לא הוכיח טענה זו [לשם הוכחת טענת טעות כללית בנוגע לכללי החשבונאות אין צורך במסמכים הספציפיים], מה גם שבקביעתי לא הסתמכתי על נתון ספציפי זה או אחר, אלא הסתפקתי בהצהרת רואה החשבון עצמו כפי שהובאה במלואה לעיל ושניתנה סמוך יותר לשנים הרלוונטיות, כדי להסיק שלא ניתן להסתמך על תוכן הדוחות על מנת לקבוע את מצבה האמיתי של החברה, מה שבהכרח מצביע על ניהול של החברה בחוסר תום לב.

לעניין זה אציין גם כי החייב מתעלם מן העובדה שאת הדוחות הכספיים הגיש הוא עצמו לרשויות באמצעות רואה חשבון מטעמו.

חוסר במסמכי בנק ומסמכים רבים אחרים שקשורים להנהלת חשבונות, למועד הגשת הדו"חות [במובחן ממועד הבקשה למתן צו כינוס], מעיד, בהעדר ראיה אחרת, על חוסר תום לב, במיוחד כשמדובר בשנים הרלבנטיות להסתבכות הכלכלית ולא לשנים שקדמו לה.

14.     בהקשר זה מצאתי לקבל את עמדת הכנ"ר שאין בהסתמכות בית המשפט לענין הבקשה שבנדון, על הדו"חות הכספיים בהכרעתו בבקשה כענישה כפולה, זאת לאחר שהורשע החייב בפליליים בנוגע לדוחות אלו. בית המשפט בהליך פשיטת הרגל בוחן הנתונים ע"פ הדו"חות הכספיים על מנת להכריע האם נהג החייב בתום לב אם לאו בהתנהלותו הכספית וביצירת חובותיו, בהתאם לאמור בסעיף 18ה לפקודה. הדוחות הכספיים, כפי שגם ניתן לראות בפסק דין זה מהווים רק חלק קטן ממכלול השיקולים אותם שוקל בית המשפט. החייב לא יכול לצפות מבית המשפט להתעלם מהמחדלים העולים מהדו"חות ודרך ההתנהלות החשבונאית בפרט גם אם נשפט על אי - הגשתם במועד, או על תוכנם קודם להליך זה.

15.     בנוסף, העובדה כי החייב נמנע מהגשת עותק כתבי האישום לכנ"ר, בענייננו, גם מונעת מבית המשפט לבחון האם יש מקום לקבל את טענת החייב כי שלטונות המס קיבלו בסופו של יום את הנתונים שהציג ע"פ הדו"חות ולא תבעו אותו על העלמת מס. מכל מקום, אין באמור כדי לשנות את התוצאה לפיה הדוחות מצביעים על התנהלות כספית שאינה בתום לב וזאת כפי שהעידה הצהרת רואה החשבון וכפי שניתן לראות בדוגמאות ספציפיות אותם הביא הכנ"ר כדוגמא בתגובתו.

בהקשר זה, ואולי מעבר לנדרש, יצוין כי החייב לא סיפק הסבר מספק לכמה מהרישומים בדוחות והמעידים, על כך כי נמשכו כספים רבים מהחברה על ידי בעלי המניות בה, באופן שגרם בסופו של דבר לכאורה, לחדלות הפרעון של שלוש החברות שהקים. בהקשר זה, אין די בהצהרות החייב עצמו וגיסו, שהיה שותפו, כי לא משכו כספים, וזאת בהתייחס במיוחד למשיכה החריגה בגובהה, בסך 580,106 ₪ שנמשכה מחברת סינמה בשנת 97. להזכיר כי הנטל עומד על כתפי החייב להוכיח כי נהג בתום לב ובהתאם עליו לתת הסבר הולם ומספק לנתונים המוצגים בדוחות הכספיים, ולא להסתפק בהעלות סברות בענין.

16.     לא מצאתי לקבל את טענת החייב כי בהעדר מסמכים לאור השנים הרבות שחלפו לא ניתן להסיק מסקנות ולחקור בנוגע לדוחות הכספיים. קביעות בית המשפט בנוגע לדוחות אינן מתייחסות לשורה זו או אחרת באופן ספציפי בדוחות, אלא, כפי שניתן לראות לעיל - נוגעים למסקנות שניתן להסיק מהם, הן בהתאם להצהרת רואה החשבון שערך אותם, סמוך יותר לשנים הרלוונטיות והן לחוסר היכולת של החייב לספק הסברים שאינם מצריכים מסמכים.

17.     כך למשל החייב לא נתן מענה לטענת הכנ"ר כי ברוב שנות הפעילות היו החברות רווחיות, ומקום בו נרשמו הפסדים הרי שמדובר ברישומים שגויים או כוזבים שנגרמו כתוצאה ממשיכת כספים על יד בעלי המניות. החייב לא נתן הסבר הולם לשאלה כיצד יתכן שהייתה בדו"חות הכספיים יתרת לקוחות, המייצגת סכום עודף של קבלות שהוצאו ללקוחות על חשבוניות שהוצאו ללקוחות, באופן שמוביל להניח שחלק מההכנסות לא באו לידי ביטוי בדוח רווח והפסד.

הכנ"ר הציג לעניין זה, נתונים בסעיף 8ג' לחוות דעתו המורים כי למעשה בשנת 95 לחברת שור היו הכנסות בסך 188,173 ש"ח אשר לא הוצאו בגינן חשבוניות מס- דהיינו, לא שולם מס בגינן ולפיכך, החברה למעשה הרוויחה סך של 152,123 ₪ למרות שלכאורה בהתאם לדוח רווח והפסד היא הפסידה סך של 36,050 ש"ח [החישוב מבוצע על ידי הפחתת ה"הפסד" בדוח רווח והפסד מתוך סעיף "התחייבות שוטפת ללקוחות" במאזן].

התרחיש שהציג בענין החייב לפיו יתכן והמדובר בכספי לקוחות שהופקדו בח-ן החברה תוך הפקת קבלות וכסוי יתרות שליליות, כשמנגד הסחורות לא סופקו אינו מתיישב עם הנתונים שהציג רואה החשבון למועד עריכת הדו"חות, אינו מתיישב עם טענת החייב כי כל הלקוחות קיבלו סחורתם, אינו מתיישב עם העדרן של תביעות חוב מצד לקוחות, הוא בגדר השערות בלבד ומכל מקום גם תרחיש שכזה מלמד כשלעצמו על התנהלות שלא בתום לב, כשמחד מקבל החייב תמורה מלקוחות עבור סחורה שבסופו של יום אינה מסופקת. עוד יצויין, כי נתונים דומים המצביעים על כך שהחברות אכן הרוויחו בשנים האמורות, הוצגו גם לגבי חברת שור בשנת 96' חברת מנדרין בשנת 96' וחברת סינמה בשנת 97'.


18.     מן המכלול האמור עולה, כי מדובר בחייב שהביא במו ידיו לקריסת החברות אותן הקים, תוך משיכת כספים בסכומים גבוהים וניהול ספרי חשבונות שלא כדין.

19.     לאור המפורט בפסק דין זה, הגעתי לכלל מסקנה, כי החייב פעל בחוסר תום לב ביצירת חובותיו ועל כן אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

20. בהתאמה הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזאת וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו על החייב, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב מהארץ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה פשיטת רגל ?

  2. התנגדות לפשיטת רגל

  3. פסקי דין פשיטת רגל

  4. פשיטת רגל של מובטל

  5. פשיטת רגל בגלל סמים

  6. פשיטת רגל בגלל מרמה

  7. כשלון עסק פשיטת רגל

  8. חוב בהליך פשיטת רגל

  9. ביטול הליך פשיטת רגל

  10. דחיית בקשת פשיטת רגל

  11. בקשת חייב לפשיטת רגל

  12. פשיטת רגל של בני זוג

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. פשיטת רגל - העדפת מרמה

  16. פשיטת רגל בגלל חוב לבנק

  17. סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל

  18. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  19. חוב חצי מיליון פשיטת רגל

  20. העברת מקרקעין בפשיטת רגל

  21. פשיטת רגל בגלל ניהול כושל

  22. התנגדות הכנ''ר לפשיטת רגל

  23. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל

  24. בקשה לשלוח התראת פשיטת רגל

  25. בקשת למתן הוראות בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת דירה בפשיטת רגל

  27. סעיף 71 ב לפקודת פשיטת הרגל

  28. זכות הקיזוז בדיני פשיטת רגל

  29. ביטול החלטות נאמן בפשיטת רגל

  30. סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל

  31. סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת רגל

  32. פשיטת רגל בשל כישלונות עסקיים

  33. מסירה כדין של התראת פשיטת רגל

  34. דוגמא להכרזה על חייב פושט רגל

  35. חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל

  36. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל בגין ביטול היתר בניה

  38. התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

  39. דוגמא לבקשה שהתקבלה לפשיטת רגל

  40. פשיטת רגל בגלל נסיבות משפחתיות

  41. תקנות פשיטת הרגל, התשמ''ה-1985

  42. פשיטת רגל בגלל מלחמת לבנון השניה

  43. הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל

  44. סתירת גרסת החייב בפשיטת רגל בחקירה

  45. פיצויים בגין הגשת בקשה לפשיטת רגל

  46. אי שיתוף פעולה עם חוקרים של הכנ''ר

  47. ניצול לרעה של הליכי משפט בפשיטת רגל

  48. אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל

  49. ביטול הענקה של הורה לבנו בפשיטת רגל

  50. הארכת מועד להגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  51. תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ''ה-1985

  52. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980

  53. תביעות שהוגשו על פי סעיף 128 לפשיטת רגל

  54. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  55. חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל, התשמ"ג-1983

  56. כמה אחוזים מקבל נאמן בפשיטת רגל בבית המגורים ?

  57. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980

  58. צו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), תשל"ב-1971

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון