ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

סעיף 80 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע כי צווים והחלטות של ראש ההוצאה לפועל ניתנים לערעור, ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי, לפני בית המשפט המחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58, יהא בזכות.

ערעור, כמו גם, בקשת רשות ערעור, צריך שיתייחסו להחלטה ספציפית שניתנה על ידי ראש ההוצאה לפועל, ובהם רשאי בעל הדין להצביע על הפגמים והטעויות שנפלו, לטענתו, בהכרעת הערכאה הדיונית.

כידוע, שונים הם סדרי הדין בערעור על החלטות ראש ההוצל"פ, שכן סדרי הדין בערעור זה, מאפשרים דיון בדומה למודל הקונטיננטלי של הערכאה הכפולה, והדיון לפני בית המשפט שלערעור הוא שמיעה מחדש במובן הרחב ביותר.

ברם, על מנת לבוא בשעריו של הליך הערעור המאפשר בחינה מחודשת של מכלול הראיות והטענות, יש צורך שהליך הבחינה הערעורית יתייחס להכרעה ספציפית מתאימה. טעמו של דבר, נעוץ בבסיס הגדרתו של הליך ההשגה, המחייב קיומה של זיקה בין הליך ההשגה הערעורית ובין ההליך עליו הוגש הערעור.

כך גם, אם לא יוגבל המבקש לבוא בשעריו של הליך הערעור, הרי נמצאנו מאפשרים הגשת השגה ערעורית על כל החלטה שנתן ראש ההוצאה לפועל, בכל עת, שלא במסגרת המועדים הקצובים בדין.


להלן פסק דין בנושא ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל:

פסק דין

א.      בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 20.2.2006 (כב' הרשם י' גזית) אשר דחה את בקשת המבקשת לאפשר לה להגיש תשובה לתגובת כונס הנכסים, על בקשת המבקשת לביטול החלטה, שדחתה בקשה לביטול מינויו של כונס נכסים.

ב.      בקשת רשות הערעור נדונה כערעור.

ג.      עיקרי העובדות הצריכות לענין
המערערת הינה בעלים משותפים של מקרקעין הידועים כחלקות 28,29,ו-30 בגוש 8233, המהווים מגרש ברחוב הרצל בנתניה (להלן: "המקרקעין" או "המגרש"). כערובה לחיוביה, מישכנה המערערת את זכויותיה במגרש לטובת המשיב.

המערערת הינה חלק מקבוצת אנ.די.סי יצרני תכשיטים בע"מ, אשר ענייניה נדונו ונדונים בפני בית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת תיק פש"ר 291/93.

במהלך שנת 1995 הגיש המשיב את שטרי המשכנתא למימוש בהליכי הוצאה לפועל.

במקביל, הגיעו בשנת 1997, קבוצת אנ.די.סי ומנהליה, להסדר נושים עם כלל הנושים לרבות המשיב, במסגרת תיק הפש"ר, לפרעון חובותיהם לאורך תקופה בת 15 שנה. הסדר הנושים אושר על ידי בית המשפט המחוזי בת"א.

בהסדר הנושים נקבע כי:
"אין בהסדר זה כדי לגרוע מזכאותם של הנושים אשר לטובתם הועמדו על ידי החברות ו/או על ידי צד שלישי משכנתאות על נכסי מקרקעין אחרים, להפרע מהמשכנתאות בדרך של פדיון המשכנתאות, או בדרך של מימוש המשכנתאות אם אלה לא ייפדו על פי הוראות הסדר זה ובכפוף להסדרים הפרטניים שהושגו עם נושים אלה לגבי פדיון המשכנתאות".
(ראו עמ' 5 להחלטת ראש ההוצל"פ בטענת "פרעתי" מיום 26.6.2005, נספח "י" לבר"ע; נספח "א" לתגובת המשיב בבקשה לעיכוב הליכים בבש"א 10092/06).

עקב מחלוקת שנפלה בין הצדדים אשר לתקופת הפידיון העומדת למערערת, ולאחר דחית בקשת המערערת בטענת "פרעתי" בענין, מונה לבקשת המשיב, עו"ד עופר שפירא, במהלך חודש יולי 2005, ככונס נכסים על זכויות המערערת במגרש (להלן: "כונס הנכסים").
ויודגש, המערערת לא ערערה על ההחלטה אשר דחתה את בקשתה בטענת "פרעתי".

כונס הנכסים החל בביצוען של פעולות לשם מכירת המגרש לצד שלישי.

המערערת הגישה בקשה, מטעמה, לביטול מינויו של כונס הנכסים. המערערת טענה כי בהתאם להוראות הסדר הפשרה נכרת הסדר ספציפי בין המערערת למשיב, שהיה מיוצג על ידי עו"ד אחר. הסדר, המתייחס גם לסילוק החוב המובטח במשכנתא. המערערת טענה כי נקיטת ההליכים בתיק ההוצל"פ מנוגדת להסדר שנכרת בין הצדדים, ואינה עומדת בדרישת תום הלב הנדרשת במימוש הליכי הוצאה לפועל (נספחים "יא" ו"יב" לבר"ע).

ראש ההוצל"פ, לאחר עיון בתגובת כונס הנכסים מיום 31.8.2005, החליט ביום 1.9.2005 לדחות את הבקשה לביטול מינויו של הכונס.
ראש ההוצל"פ קבע בהחלטתו כי:
"לאחר שעיינתי בבקשה ועל יסוד נימוקי תגובת ב"כ הזוכה, אני דוחה את הבקשה.
לא מצאתי בבקשה עילה שבדין לביטול מינוי כונס הנכסים.
מר טאוב ישא בהוצאות הבקשה בסך של 1500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
מאחר ותגובה זו משמשת כתגובה גם בתיקים הנוספים איני סבור כי יש לחייב בהוצאות בכל תיק ותיק".
(נספח "יג" לבר"ע).

במקביל הגישה המערערת תובענה לסעד הצהרתי לבית המשפט המחוזי בת"א לשם אכיפת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים. כן הגישה המערערת ביום 2.10.2005 לראש ההוצל"פ "בקשה דחופה להשהיית הליכים" (נספח "טו" לבר"ע), שלא נענתה.

ביום 4.12.2005 הגישה המערערת "בקשה לביטול החלטה מיום 23/6/2005 מחמת תרמית" (נספח "טז" לבר"ע).
ביום 16.12.2005 דחה ראש ההוצל"פ את בקשת המערערת, וקבע כי "... הינה הליך ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל וברי כי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך ואינו יכול לדון בערעור על החלטותיו".

המערערת, אשר לטענתה, לא שותפה כדבעי בהליך המכר, עתרה ביום 27.12.2005 לראש ההוצל"פ, כי יורה לכונס הנכסים להמציא לידיה "...כל בקשה ו/או הודעה מיד לאחר שתוגש על ידו בתיקי ההוצל"פ...".
ביום 28.12.2005 נעתר ראש ההוצל"פ לבקשת המערערת.

במקביל, הגישה המערערת ביום 29.12.2005 בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 16.12.2005 (בר"ע 3224/05, נספח "יז" לבר"ע), בה טענה כי המדובר ב"בקשה לביטול פסק דין מחמת מירמה", שעל פי פסיקת בית המשפט העליון יש להגישה "לאותו פורום המשפטי אשר את ביטול החלטתו מבוקש" (עמ' 2 רישא לבר"ע 3224/05, נספח "יז" לבר"ע). בקשת רשות הערעור נמחקה על הסף ביום 23.3.2006.

במקביל, חתם כונס הנכסים ביום 22.1.2006 על הסכם לרכישת המקרקעין עם צד שלישי, המותנה באישורו של ראש ההוצל"פ.

ביום 24.1.2006 הגישה המערערת לראש ההוצל"פ "בקשה דחופה לביטול מינויו של כונס הנכסים...", שכן, לטענתה, כונס הנכסים אינו פועל בהתאם להוראות ראש ההוצל"פ ואינו מעביר את בקשותיו לעיונה, באופן הפוגם ביכולתה לקחת חלק פעיל בהליך המכר (נספח "ב" לבר"ע).

ראש ההוצל"פ הורה ביום 26.1.2006 על המצאת הבקשה לידי כונס הנכסים, לשם קבלת תגובתו תוך 7 ימים מיום המסירה (נספח "ג" לבר"ע).

במקביל הגיש כונס הנכסים, ביום 29.1.2006, בקשה לאישורו של הסכם המכר (נספח "ח" לתגובת המשיב בבקשה לעיכוב הליכים בבש"א10092/06).
ביום 5.2.2006 העביר כונס הנכסים את תגובתו ותגובת המשיב לבקשה לביטול מינויו של כונס הנכסים. בד בבד, הורה ראש ההוצל"פ להעביר את הבקשה לאישור הסכם המכר, לתגובת המערערת תוך 7 ימים.

ביום 6.2.2006 החליט ראש ההוצל"פ, לאחר קבלת תגובת כונס הנכסים בבקשה לביטול מינויו, כדלקמן:
"לאחר שעיינתי בבקשה ועד יסוד נימוקי תגובת כונס הנכסים, אני דוחה את הבקשה.
דומה כי בקשה זו הינה בקשת סרק שכל מטרתה לדחות את הליכי המכר.
איני סבור כי יש לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו.
הנני מחיב את מר אברהם טאוב בהוצאות הבקשה בסך של 7500 ₪.
לא ישולמו ההוצאות לא תידונה בקשות נוספות מסוג זה, היה ויוגשו.
החיוב הינו בגין שלושת התיקים".
(נספח "ד" לבר"ע).

על החלטה זו לא הגישה המערערת בקשת רשות ערעור.
תחת זאת, הגישה המערערת ביום 7.2.2006 לראש ההוצאה לפועל, "בקשה דחופה לכב' ראש ההוצל"פ לבטל החלטתו מיום 5/2/2006 בעקבות הפרה נוספת של החלטת כב' ראש ההוצל"פ, ע"י כונס הנכסים, להמציא לחייבת כל בקשה ו/או תגובה המוגשת על ידו" (נספח "ה" לבר"ע).

ראש ההוצל"פ החליט שלא לדון בבקשת המערערת, טרם הצגת אישור על תשלום ההוצאות שנפסקו.
ביום 12.2.20006 שילם מר טאוב את ההוצאות שנפסקו, וביום 13.2.2006 הגישה המערערת הודעה בדבר התשלום ובקשה לדון בבקשה מיום 7.2.2006. כן התבקש ראש ההוצל"פ להאריך את המועד להגשת תגובת המערערת לבקשה לאישור המכר (נספח "ז" לבר"ע).
בו ביום הורה ראש ההוצל"פ על העברת הבקשה במסירה אישית לכונס הנכסים לשם קבלת תגובתו, תוך 5 ימים מיום המסירה (נספח "ח" לבר"ע).

ביום 19.2.2006 הגיש כונס הנכסים את תגובתו לבקשה לביטול מינויו (נספח "יא" להשלמת טיעוני המערערת בבר"ע).
במקביל, הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור הסכם המכר (נספח "יב" להשלמת טיעוני המערערת בבר"ע).
ביום 20.2.2006 דחה ראש ההוצל"פ את בקשת המערערת ל"ביטול החלטתו מיום 5/2/2006".

ראש ההוצל"פ קבע כי:
"איני מוצא לנכון לאפשר הגשת תשובה לתגובה.
הבקשה נדונה וההחלטה ניתנה.
ב"כ החייבות יגיש תגובתו לבקשה לאישור המכר בתוך 7 ימים מיום שכונס הנכסים ימציא לו התגובה נשוא החלטה זו והחלטה זו, במסירה אישית.
בעת קציבת מניין ימי התגובה הבאתי בחשבון את העובדה שהמבקשת מודעת לצורך בהגשת תגובה מזה זמן".
(נספח "א" לבר"ע).

על החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני, הנדונה כאמור, כערעור.

יצויין, כי ביום 30.3.2006 דחה ראש ההוצל"פ את טענות המערערת כנגד אישור המכר.

ד.      טענות הצדדים בערעור
טוענת המערערת כי טעה ראש ההוצאה לפועל בדחותו את בקשתה לביטול החלטתו מיום 5.2.2006, שכן קמה עילה לביטול מינויו של כונס הנכסים, בשל התנהלותו של כונס הנכסים כפי שנטען על ידי המערערת. המערערת חוזרת וטוענת כי נקיטת הליכי ההוצאה לפועל, אחר כריתתו של הסכם בין המערערת והמשיב, תוך הטעית ראש ההוצל"פ, כמו גם, אי מילוי אחר הוראות ראש ההוצל"פ בדבר העברת כל הבקשות המוגשות, לעיונה של המבקשת - מקים עילה לביטול מינויו של כונס הנכסים.

בהתאם לבקשתה, הגישה המערערת "השלמת טיעונים" מטעמה, בה טענה כי "הגשת הבר"ע דנא באופן שבו היא הוגשה הינה מהטעם שעל פי השתלשלות האירועים... ולאור העובדה שכב' ראש ההוצל"פ בהחלטותיו מיום 9/2/2006 ומיום 14/2/2006 - הוא אישר הלכה למעשה הליך ערר על החלטתו מיום 5/2/2006. בהחלטותיו אלו של כב' ראש ההוצל"פ, הפכה החלטתו מיום 5/2/2006 להחלטה סופית. מאידך, החלטתו של כב' ראש ההוצל"פ מיום 20/2/2006 היא ההחלטה הסופית המהווה את החוליה האחרונה בשרשרת הדיונית בבקשת המבקשת לביטול מינויו של כונס הנכסים" (מבוא להשלמת הטיעונים מיום 20.9.2006).

המשיב, הגיש תגובתו לבקשת רשות הערעור, בה טען כי אין מאומה בערעור זה. המשיב טוען כי המערערת נוקטת ב"שרשרת הליכי סרק", "בניגוד גמור לסדרי הדין ותוך שימוש לרעה בזכות הגישה לערכאות", במטרה להביא לעיכוב הליכי המימוש (סע' 1-3 לחלק א', עמ' 2 לתגובת המשיב).
המשיב טוען כי המערערת לא הגישה ערעור ובקשות רשות ערעור על ההחלטות המהותיות של ראש ההוצל"פ, וכי אין למערערת כל זכות להגיש תגובה על תשובת המשיב.
המשיב טוען כי המערערת "אינה מנמקת נימוק משפטי כלשהו היכן טעה כב' ראש ההוצאה לפועל עת סירב ליתן לה זכות תגובה שאינה מוקנית לה במסגרת התקנות" (סע' 10 רישא לתגובת המשיב).
לגופן של טענות המערערת, טוען המשיב, כי "כונס הנכסים פעל ופועל על פי הדין ובהתאם לצו מינויו והחלטות ראש ההוצאה לפועל הנכבד מעת לעת. כונס הנכסים, חרף הקשיים העצומים שהמבקשת וטאוב מערימים עליו, מבצע תפקידו נאמנה, והראיה לכך היא העובדה הפשוטה שכל בקשות וטענות המבקשת וטאוב נדחו עד היום, ומנגד כונס הנכסים הצליח לקדם את הליכי המכר..." (סע' 28 לתגובת המשיב).



ד.      בש"א 20295/06 ובש"א 20296/06
ביום 27.9.2006 הגישה המערערת שתי בקשות: האחת, בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור מתוקנת (בש"א 20295/06); והשניה, בקשה לתיקון בקשת רשות הערעור (בש"א 20296/06).
בבקשתה (בש"א 20295/06) טענה המערערת, כי "הגשת הבר"ע דנא באופן שבו היא הוגשה בתאריך 7/3/2006, הינה מהטעם שעל פי השתלשלות האירועים ולאור העובדה שכב' ראש ההוצל"פ בהחלטותיו מיום 9/2/2006 ומיום 14/2/2006 אישר הלכה למעשה הליך ערר על החלטתו מיום 5/2/2006. בהחלטותיו של כב' ראש ההוצל"פ, מיום 9/2/2006 ומיום 14/2/2006, הפכה החלטתו מיום 5/2/2006 להחלטה לא סופית. מאידך, החלטתו של כב' ראש ההוצל"פ מיום 20/2/2006 היא ההחלטה הסופית המהווה את החוליה האחרונה בשרשרת הדיונית בבקשת המבקשת לביטול מינויו של כונס הנכסים" (רישא לבש"א 20295/06, ההדגשה במקור - י.ש.).
לפיכך, טענה המבקשת כי מן ראוי לאפשר הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור מתוקנת "באופן שהבר"ע דנא (בר"ע 1376/06) שהוגשה בתאריך 7/3/2006 תחשב גם כבקשת רשות ערעור על כל החלטות כב' ראש ההוצל"פ בבקשה שהוגשה על ידי המבקשת ביום 24/1/2006 לביטול מינויו של כונס הנכסים (לרבות החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 5/2/2006)" (סע' 17 לבקשה להארכת מועד בבש"א 20295/06).

בבקשת רשות הערעור המתוקנת, אשר צורפה לבש"א 20296/06, ביקשה המערערת רשות לערער "על כל החלטות כב' ראש ההוצל"פ בבקשת המערערת מיום 24/1/2006" (כותרת בקשת רשות הערעור המתוקנת שצורפה לבש"א 20296/06).
בין הטענות המופיעות בבקשת רשות הערעור המתוקנת, מועלות טענות בדבר פרעון החוב בכללותו (סע' 28-34 לבקשת רשות הערעור המתוקנת שצורפה לבש"א 20296/06), בדבר הפרת הסכמים שנכרתו בין המערערת למשיב (סע' 35-42 לבקשת רשות הערעור המתוקנת שצורפה לבש"א 20296/06) ועוד.

ביום 3.10.2006 נתבקשה תגובת המשיב תוך 3 ימים.
ביום 15.10.2006 הגיב המשיב, וטען כי "בקשה זו היא שיא חדש של עזות מצח ושימוש לרעה בהליכי בית משפט מצדו של מר אברהם (אבי) טאוב, בעל השליטה בחברה המבקשת". המשיב טוען כי תכלית הגשת הבקשות להארכת מועד ולתיקון הבר"ע נועדו "על מנת לשנות אותה מן היסוד ולהפוך אותה לערעור על החלטה אחרת של ראש ההוצל"פ שעליה לא הוגש ערעור בשעתו, ואשר הפכה לחלוטה עוד לפני שהוגשה בר"ע 1376/06 זו" (עמ' 2 לתגובות המשיב מיום 15.10.2006 בבש"א 20295/06 ובבש"א 20296/06).

ביום 16.10.2006 הגישה המערערת בקשה להורות למשיב להמציא העתק תגובותיו לאלתר, ולהתיר הגשת תשובה לתגובות.
בו ביום, התרתי הגשת תשובה לתגובה בהיקף שלא יעלה על שני עמודים.

ביום 17.10.2006 הגישה המערערת את תשובתה לתגובות בבש"א 20295/06 ובבש"א 20296/06. בתשובתה טוענת המערערת כי עסקינן ב"שרשרת דיונית אחת, שסופה בהחלטה מסויימת" אשר ניתן להשיג על ההחלטה האחרונה שבהן, בהתאם לקביעת בית המשפט העליון בע"א 1981/03 יבולי הגליל נ' פרי מובחר, דינים עליון סד 640. המערערת מוסיפה וטוענת כי כונס הנכסים נהג מנהג מכוון במידורה של המערערת מהליכי המכר, ואף הביע עמדתו בסע' 12 לסיכומיו בפני ראש ההוצאה לפועל, לפיה,"היה זה ברור ומובן כי הזמנת טאוב לישיבת ההתמחרות רק תסכל את הליכי המכר" (עמ' 3 לתשובת המבקשת לתגובות המשיב בבש"א 20295/06 ובבש"א 20296/06).

ה.      דיון
דין בקשת רשות הערעור, כמו גם בקשות המערערת בבש"א 20295/06 ובבש"א 20296/06 - להדחות.

סע' 80 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע כי:
80.     (א)     ...
(ב)     צווים והחלטות של ראש ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי, לפני בית המשפט המחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58, יהא בזכות.
     (ב1)     ...
     (ג)     ...

החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מיום 20.2.2006, לפיה לא מצא ראש ההוצל"פ לנכון לאפשר הגשת תשובה אלא קבע כי "הבקשה (לביטול מינויו של כונס הנכסים - י.ש.) נדונה וההחלטה ניתנה", אינה מקימה עילה להגשת ערעור על מכלול ההחלטות שקדמו לאותו מועד.
קרי, ערעור, כמו גם, בקשת רשות ערעור, צריך שיתייחסו להחלטה ספציפית שניתנה על ידי ראש ההוצאה לפועל, ובהם רשאי בעל הדין להצביע על הפגמים והטעויות שנפלו, לטענתו, בהכרעת הערכאה הדיונית.

אכן, כידוע, שונים הם סדרי הדין בערעור על החלטות ראש ההוצל"פ, שכן סדרי הדין בערעור זה, מאפשרים דיון בדומה למודל הקונטיננטלי של הערכאה הכפולה, ו"הדיון לפני בית המשפט שלערעור הוא שמיעה מחדש במובן הרחב ביותר" (ד"ר שלמה לוין, "פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט", תשס"ג - 2003, בעמ' 49).
ברם, על מנת לבוא בשעריו של הליך הערעור המאפשר בחינה מחודשת של מכלול הראיות והטענות, יש צורך שהליך הבחינה הערעורית יתייחס להכרעה ספציפית מתאימה. טעמו של דבר, נעוץ בבסיס הגדרתו של הליך ההשגה, המחייב קיומה של זיקה בין הליך ההשגה הערעורית ובין ההליך עליו הוגש הערעור.
כך גם, אם לא יוגבל המבקש לבוא בשעריו של הליך הערעור, הרי נמצאנו מאפשרים הגשת השגה ערעורית על כל החלטה שנתן ראש ההוצאה לפועל, בכל עת, שלא במסגרת המועדים הקצובים בדין.

בענייננו, הורה ראש ההוצל"פ על מינויו של כונס הנכסים. בקשה לביטול מינויו, נדחתה ביום 1.9.2005, המערערת לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו.
המערערת הגישה בשנית, בקשה לביטול המינוי, מטעמים אחרים. גם בקשה זו נדחתה בידי ראש ההוצאה לפועל ביום 6.2.2005, והמערערת לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו.
עתה, מבקשת המערערת לתקוף את החלטת ראש ההוצל"פ הדוחה בקשה "לביטול החלטה" אשר דחה את בקשתה השניה לביטול מינויו של כונס הנכסים, כמו גם החלטות אחרות שנתנו על ידי ראש ההוצאה לפועל וביניהן החלטתו בטענת המערערת בדבר פרעון החוב כולו (סע' 28-34 לבקשת רשות הערעור המתוקנת שצורפה לבש"א 20296/06). דומה כי בנסיבות אלו, אין להעתר לערעורה זה.

ככל שחפְצה המערערת להשיג על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי", הרי שהיה עליה להגיש ערעור ברשות על החלטה זו. החלטת ראש ההוצל"פ, שלא לבטל את מינויו של כונס הנכסים, ניתנת להשגה על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור נפרדת. כך גם, השגה כנגד אישור המכר, ככל שזו מועלית, יש להעלותה בבקשת רשות ערעור מתאימה, במועדים הקבועים בחוק ובתקנות.
אין כל אפשרות בדין, לכרוך החלטות שונות כמכלול אחד, ולהשיג על מכלול ההחלטות שיצאו מלפני ראש ההוצאה לפועל, למרות שקיימת זיקה בין החלטות אלו. על המבקש להשיג על החלטה אחרונה בשרשרת דיונית אחת, להצביע על הקשר הרציף שבין ההליכים.
לא שוכנעתי כלל ועיקר, כי קיים רצף שכזה בנסיבות העניין. ההחלטה עליה משיגה המערערת הינה בקשה לביטול החלטה מוקדמת. בקשה מעין זו, אינה חלק מרצף דיוני סדור, ואין בהגשתה כדי להצמיח מועד חדש לערעור "יש מאין".

כך גם, אין כל ממש בטענות המערערת, לפיהן, החלטות ראש ההוצל"פ בהן נתבקשה תגובת המשיב על בקשות המערערת, שעניינן ביטול החלטתו הקודמת, מצמיחות "הליך ערר" על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 5.2.2006, תוך הפיכת החלטתו זו "להחלטה לא סופית".
החלטות פרוצדוראליות, בהן מתבקשת תגובת הצד שכנגד טרם הכרעה בהן, אין בהן כדי להקים זכות מהותית בדין, ואין בהן כדי סילוק המימד של סופיות ההליך, מהחלטות הערכאה הדיונית.

ודוק. המערערת לא הצביעה על עילה כלשהי להתיר את הארכת המועד ותיקון בקשת רשות הערעור, על דרך של מתן היתר להשיג על החלטותיו של ראש ההוצל"פ בבקשותיה לביטול מינויו של כונס הנכסים, במסגרת בקשת רשות ערעור זו. זאת, גם ובנוסף, לאור התקדמות הליכי המכר, ומעורבותם של צדדים שלישיים שחתמו על ההסכם לרכישת המגרש, אשר בית המשפט מחוייב לדאוג להגנה גם על האינטרסים הלגיטימיים שלהם.
ככל שחפצה המערערת להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות של ראש ההוצל"פ, שהמועד להגשת השגה ערעורית עליהם חלף - פתוחה הדרך בפניה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה ספציפית, בצירוף בקשה להארכת מועד המצביעה על טעם מיוחד, בגינו יש להאריך את המועד הקבוע בחיקוק.
לפיכך, בקשות המערערת בבש"א 20295/06 ובבש"א 20296/06, כנוסחן הנוכחי - דינן להדחות.

ו.      זאת ועוד.
גם לגופם של דברים לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל, שלא לבטל את מינויו של כונס הנכסים.

כונס נכסים המתמנה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, חב בחובות נאמנות כלפי צדדים מעורבים שונים ופועל כנציגו של ראש ההוצאה לפועל (כ-"Officer Of The Court").
בדומה לכך נקבע בעניין ע"א (ב"ש) 1116/02 עו"ד דוד כהן נ' חנה הררי, דינים מחוזי, כרך לד (2) 691, בפסקה 4 לפסק הדין, בהתייחס לחובת כונס הנכסים:
"תפקיד כונס הנכסים לסייע בביצוע פסק דין. מלאכה זו אינה קלה. כמובן שהזוכה עומד במקום מועדף. אך לחייב ולצדדי ג' זכויות מתחרות.

האמור מעוגן בפסיקה. כדברי כב' השופט טירקל, הכללים של הגינות ויושר חלים "גם על כונסי נכסים הפועלים מטעם לשכת ההוצאה לפועל והוראות שבתקנות 66-65 לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם - 1979 חלות גם עליהם. "כונסי הנכסים הם פקידי בית המשפט ופועלים בשמו. חייבים הם איפוא במידת האובייקטיביות במילוי תפקידם בנאמנות לבית המשפט בלבד ובציות להוראותיו" (רע"א 2077/92 ). ועוד "על הכונס להניח דעתו של בית משפט שפעל כדין" (ע"א 141/74 פפרבוים נ' שריזלי פ"ד ל(1) 26) ולטובת הכינוס. מוטלת עליו חובת אובייקטיביות במילוי תפקידו ואין הוא צריך לקדם את האינטרסים של הגורם אשר מטעמו הוצע ככונס, שהרי אחרת תהיה בכך פגיעה באינטרסים של נכסי הכינוס (ע"א 1034/92)".
(בר"ע (באר-שבע) 66/94 שפר תעשיות בע"מ נ' בנק הפועלים ועו"ד דוד כהן, תק-מח 131(1)95).
...
מכאן, אחריותו וחיובו של כונס הנכסים. עליו לפעול בנאמנות, ביושר, בהגינות, בתום לב, ושלא ברשלנות. במקרה מתאים ניתן לחייבו בגין נזק שנגרם (ראה: השופט בר-אופיר, הוצל"פ - הליכים והלכות, עמ' 502-503).

הזהירות נדרשת, אין לפתוח את הפתח באופן רחב מדי ולהפריז בהיקף אחריותו.

אין להטיל עליו חובה שכונס נכסים מן הישוב אינו יכול לעמוד בה. ברם, הבחינה אינה סטטיסטית, אלא נורמטיבית".

בענייננו, בטענות שמעלה המערערת כנגד התנהלותו של כונס הנכסים, אין המערערת מבחינה בין טענותיה כנגד מעשיו כב"כ המשיב (נקיטת הליכי הוצאה לפועל, חרף קיומו של הסכם פרטני נטען, בין הצדדים) ובין טענותיה כנגד מעשיו ככונס נכסים (התעלמות מהחלטת ראש ההוצאה לפועל להמצאת מסמכי בי דין ולשיתוף המערערת בהליכי המכר).

בקשה לביטול מינויו של כונס נכסים, מן הראוי שתבוסס על תשתית עובדתית בהירה ומוצקה, שכן המדובר בשלילת סמכותו של אדם שמונה כדין לשמש כנציגו של ראש ההוצאה לפועל, והוא חב חובת נאמנות לצדדים המעורבים בהליך.

עיון בתשתית הראייתית שהוצגה על ידי המערערת אינו מצביע על עילה לביטול המינוי. המערערת לא השכילה להצביע על נימוק של ממש, בגינו יש להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ ולהורות על ביטול המינוי.
ויודגש, אין די בטענות כנגד הפעלת שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל לנוכח הנסיבות. על המבקש להשיג על החלטת הערכאה הדיונית, להביא טעם ראוי להתערבות בשיקול דעת זה, דוגמת שיקול דעת המונע משיקולים לא נכונים או מתעלם משיקולים ראויים.

המערערת לא עמדה בענייננו בנטל זה, ולפיכך, גם לגופם של דברים, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ, שלא לבטל את מינויו של כונס הנכסים.

ז.      סוף דבר

בקשות המערערת בבש"א 20295/06 ובבש"א 20296/06 - נדחות.
בקשת רשות הערעור - נדחית לגופה.

המערערת תשלם למשיב הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסכום של
7,500 ₪ בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ההוצאה לפועל

  2. התראה הוצאה לפועל

  3. התנגדות להוצאה לפועל

  4. חוב עתידי בהוצאה לפועל

  5. גביית יתר בהוצאה לפועל

  6. תקנת השוק בהוצאה לפועל

  7. הקטנת קרן בהוצאה לפועל

  8. הפחתת צו חיוב בתשלומים

  9. מכסת חלב - הוצאה לפועל

  10. סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל

  11. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

  12. ערעור בזכות בהוצאה לפועל

  13. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל

  15. סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל

  16. ערעור על דחיית טענת פרעתי

  17. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

  18. סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל

  19. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  20. אגרת צילום תיק הוצאה לפועל

  21. מימוש פסק דין בהוצאה לפועל

  22. הגדרת ''זוכה'' בהוצאה לפועל

  23. סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל

  24. מחיקת מסירת האזהרה בהוצל''פ

  25. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל

  26. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  27. בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

  28. ביטול מכירת נכס בהוצאה לפועל

  29. בקשה להפסקת הליכי הוצאה לפועל

  30. ערעור על סגירת תיק ההוצאה לפועל

  31. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

  32. תקנות ההוצאה לפועל, תש''ם-1979

  33. עיכוב החלטה של ראש ההוצאה לפועל

  34. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  35. חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל

  36. הודעה על סיום הליכים בהוצאה לפועל

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. ביטול צירוף חייב נוסף בתיק הוצל''פ

  39. תביעה בגין אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  40. תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

  41. חיוב קרוב משפחה של חייב בהוצאה לפועל

  42. ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  43. אי ידיעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל

  44. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  45. סגירת תיק ההוצאה לפועל בגלל פטירת הזוכה

  46. ערעור שהתקבל על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  47. ערעור בגלגול שני על החלטת רשם ההוצל''פ

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. החלטת השם ללא תגובה של הזוכים בתיק ההוצל"פ

  50. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  51. הסכם שירותים משפטיים לגביית כספים בהוצל''פ

  52. פיצויים בגין הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל

  53. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  54. ערעור על החלטת רשם לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ

  55. בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק

  56. רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להוסיף או להחסיר לפס"ד

  57. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  58. טענה כי התשלום החודשי אשר הוא גבוה ביחס להכנסות

  59. ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

  60. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בארה"ב

  61. תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ''ה-1995

  62. בקשה להאריך את מועד פדיון הנכס בתיק ההוצאה לפועל

  63. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  64. צו ההוצאה לפועל (הפעלת מערכת מיכון),תשל"ח-1978

  65. דחיית הודעת התנגדות מטעם צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל

  66. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסכמה לשלם את מלוא החוב

  67. ערעור על החלטה במסגרתה נתקבלה באופן חלקי טענת פרעתי

  68. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת סגירת תיק

  69. סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק

  70. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ''ח-1968

  71. צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978

  72. תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, תשל''ז-1976

  73. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  74. לטענת המערערים, בקשתם בטענת "פרעתי" מעולם לא נדונה לגופה

  75. צירוף חייב בתיק הוצל"פ - הגשת תביעה אישית (עצמאית ונפרדת)

  76. טענה כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך להיפתח במועד בו נפתח

  77. תקנות ההוצאה לפועל(גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ''ו-1996

  78. ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לביטול מועד הפינוי של דירת מגורים

  79. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ?

  80. ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

  81. צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש"ן-1989

  82. פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל

  83. תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ''א-1981

  84. תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש''ע-2010

  85. טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי

  86. תקנות ההוצאה לפועל (סילוק פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשמ''ח-1988

  87. תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשנ''ב-1992

  88. צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001

  89. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ''א-1991

  90. בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

  91. התניית ביטול ההגבלה על החידוש רישיון נהיגה בתיק ההוצאה לפועל בהפקדת מחצית סכום החוב

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון