סעד הערכה בתביעה ייצוגית

להלן החלטה בנושא סעד הערכה בתביעה ייצוגית:

החלטה

  1.           בפניי בקשה להכרה בתובענה לסעד של הערכה לפי סעיף 338 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), אותה הגיש המבקש כנגד המשיבים, כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור").
  2.           בקדם-המשפט שהתקיים בבקשה דנן, הושגה הסכמה, לפיה תוקדם ותדון תחילה שאלת פרשנותו הנכונה של המונח "שווי הוגן", בסעיף 338 לחוק החברות. עוד הוסכם, כי הכרעה זו לא תהא לכאורית בלבד, אלא תחייב את הצדדים, לכל דבר ועניין, הן לצורך בקשת האישור והן בהליך העיקרי, היה ובקשת האישור תתקבל (עמ' 4 לפרטיכל הדיון).
  3.           ביום 15.8.05 ניתנה על-ידי החלטה בשאלת "השווי ההוגן", כאמור (עמ' 9-37 לפרטיכל), במסגרתה קבעתי, בין היתר, כי "התמורה שהוצעה לבעלי המניות מהציבור בגין מניות חברת נאות אביבים בע"מ, בהצעת הרכש מטעם חברת רמת אביבים בע"מ, היתה פחותה משווין ההוגן וכי על שווין ההוגן להיגזר מהשווי הנכסי של החברה...ולא משווי מניותיה במסחר בבורסה." (סעיף 8 להחלטה).
  4.           על החלטתי האמורה הוגשה בקשת רשות ערעור, לבית-המשפט העליון (רע"א 9240/05), וביום 26.12.05 ניתנה החלטה על-ידי בית המשפט העליון לפיה, מטעמי יעילות דיונית, מן הראוי לסיים תחילה את הדיון בבקשת האישור ובמסגרת הליך ערעורי לגבי החלטה כזו, ניתן יהיה לעורר הטענות כלפי החלטתי מיום 15.8.05.
  5.           מאחר שהעובדות הנוגעות לרכישה הכפויה נשוא בקשת האישור נדונו על-ידי בהרחבה בהחלטתי מיום 15.8.05, איני מוצאת לנחוץ לחזור עליהן, שכן ההחלטה האמורה מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו.
  6.           בכפוף להחלטתי בענין דיות התמורה שהוצעה לבעלי המניות מן הציבור, כאמור, נותר לבחון, האם מתקיימים בתובענת המבקש התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") - החל בענייננו - להכרה בתובענה כייצוגית.
  7.           זיקה לנייר ערך

     א.     לטענת המבקש, משנקבע בהחלטתי מ- 15.8.05 כי לתובע עילת תביעה לפי סעיף 338 לחוק החברות, אין להידרש לשאלה האם הוכיח זיקה לנייר הערך. מכל מקום, לטענתו, זיקה כזו הוכחה על ידו (למצער במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה של הדיון) כאשר הציג מסמך בנקאי (נספח א' לכתב התביעה המתוקן; להלן: "אישור הבנק") לפיו החזיק במניות נאות אביב בע"מ (להלן: "החברה"), והצהיר (סעיף 45 לתצהיר התומך בבקשת האישור), כי קיבל התמורה לפי הצעת הרכש (הגם שלטענתו באיחור) ואילו המשיבה לא הביאה כל ראיה לסתור זאת.
     ב.     המשיבים, לעומת זאת, סבורים, כי היה על המבקש להוכיח זיקה לנייר הערך, וכי לא עמד בנטל ההוכחה לעניין זה. לטעמם, המסמכים שהציג המבקש אינם מוכיחים זיקה לנייר הערך, במועד פרסום הצעת הרכש, ולמעשה, הוכח שלמבקש לא היתה יכולה להיות זיקה בת תוקף לניירות הערך.
     ג.     אין ספק כי על המבקש להוכיח זיקתו לנייר הערך לגביו עותר הוא לסעד ההערכה (ראה סעיף 5 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות). כאמור, לגרסת המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו (סעיף 4) ובחקירתו הנגדית (עמ' 43 לפרטיכל, ש' 7-11), הוא החזיק, במועד הצעת הרכש, ב- 173 מניות רגילות של החברה, בנות 5 ₪ ע.נ. כל אחת (להלן: "מניות 5"). לביסוס טענתו, צרף המבקש את אישור הבנק (נספח א' לתצהירו). מעיון באישור הבנק עולה, כי ביום 12.9.03 בוצעה מכירה כפויה של 173 ניירות ערך של חברת נאות אביב, בפקדון 1225/85, השייך למבקש (עמ' 45 לפרטיכל, ש' 1-2), והמבקש הבהיר, כי אישור הבנק ניתן לו, בתגובה לבקשתו "שיאשר לי כמה מניות החזקתי בהצעת הרכש" (עמ' 45 לפרטיכל, ש' 5-6). סבורני כי די בראיות אלו כדי להוכיח לכאורה - כנדרש בשלב זה - זיקה לנייר הערך (ראה, רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, 291). יתר על כן, החברה אף שילמה למבקש את תמורת הרכישה הכפויה וחזקה עליה שבדקה זכאות המקבל עובר לתשלום. גרסת המבקש לעניין זה לא נסתרה ואינני רואה כל ממש בטענות הנוספות שהעלו המשיבים בהקשר זה. לפיכך, דין טענת המשיבים בדבר העדר זיקה למבקש לנייר הערך בו מדובר, להדחות.
8.          האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של משפט או עובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה, והאם יש אפשרות סבירה שהן תוכרענה לטובת הקבוצה?
     א.     לטענת המבקש, בסעד של הערכה עסקינן בשאלות שמעצם טבען משותפות לכלל חברי הקבוצה, ובמקרה דנן, לא זו בלבד שמתעוררות שאלות משותפות כאמור, אלא שיש זהות מלאה בכל השאלות העובדתיות והמשפטיות הנוגעות לחברי הקבוצה.
     ב.     המשיבים, לעומת זאת, סבורים, כי אין לכרוך יחדיו בקבוצה אחת את הניצעים אשר הסכימו להצעת הרכש יחד עם הניצעים שסרבו לה, וכי עניינה של הקבוצה הראשונה מעורר שאלות שונות מאלו שמעורר עניינה של הקבוצה האחרונה. כמו כן, סבורים הם, כי המבקש לא הראה אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת הקבוצה.
     ג.     לא ניתן להכריע בשאלה דלעיל, מבלי להגדיר תחילה את הקבוצה בשמה תוגש התובענה הייצוגית. מקובלת עלי הגדרת ב"כ המבקש, לפיה הקבוצה, לענייננו, הנה כל הניצעים אליהם פנתה המשיבה בהצעת הרכש, היינו כל מי שבמועד פרסום הצעת הרכש החזיק במניותיה של החברה. הגדרה זו עולה בקנה אחד עם לשון סעיף 338 לחוק החברות הקובע כי "בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל מי שהיה ניצע בהצעת רכש מלאה...לקבוע, כי התמורה בעבור המניות היתה פחות משווין ההוגן...". מלשון ברורה זו עולה, כי הסעיף כורך יחדיו את כל הניצעים בהצעת רכש מלאה, ומעניק הן למי שהתנגד להצעה והן למי שהסכים לה, זכות זהה לסעד של הערכה. העובדה שסעיף זה זכה לביקורת נוקבת (ראה סעיף 4ז. להחלטתי מיום 15.8.05), אין בה כדי לשנות זאת ויש לדחות פרשנותם של המשיבים, לפיה זכותם של ניצעים אשר הסכימו להצעת הרכש לבקש סעד של הערכה, מוגבלת למצבים נדירים בלבד. אינני מקבלת גם טענת המשיבים בדבר קיומה של חזקה, לפיה מי שהסכים להצעת הרכש, בדק את התמורה ומצאה הוגנת. ושוב, חזקה שכזו עומדת בניגוד בולט ללשונו המפורשת של סעיף 338 הנ"ל. לפיכך, מוגדרת הקבוצה כאמור לעיל.
     ד.     הכלל הוא שאין צורך שכל השאלות המתעוררות לגבי הקבוצה תהיינה משותפות, ודי בכך שהיסוד המשותף יהווה מרכיב מהותי בהתדיינות (ראה הנשיא ברק בע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 788; להלן: "ענין טצת", וכן רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, 296-297; להלן: "עניין רייכרט"; כמו כן, ראה מבחן הטפל והעיקר בפסק דינו של השופט לויט בת"א (ת"א) 117/92 המ' 138/92 זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ פ"מ תשנו (2) 183, להלן: "עניין זת"). במקרה שבפניי, השאלה המרכזית אשר יהא צורך לבררה במשפט הינה, האם זכאים חברי הקבוצה לפיצוי מן המשיבה בשל העובדה שהתמורה שקיבלו ממנה בהצעת הרכש נמוכה משווין ההוגן של מניות החברה. מכיוון ששאלה זו משותפת לכל חברי הקבוצה, הרי שמתקיים התנאי לפיו התובענה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות, אם לא זהות, לכל חברי הקבוצה. כמו כן, נוכח החלטתי לעניין השווי ההוגן של המניה, ברי גם כי קיים סיכוי של ממש ששאלות אלו תוכרענה לטובת הקבוצה, ואינני רואה כיצד לעובדה שהמבקש לא שקל כלל אם מחיר המניה הינו הוגן, או שהתבסס, בדחיית ההצעה, על תחושת בטן ותו לא (כטענת המשיבים בסעיף 15 לסיכומיהם), יש השלכה על סיכויי ההצלחה של תביעתו.
9.          האם עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל על ידי המבקש בדרך הולמת?
     א.     לטענת המבקש, הזמן והמאמצים אשר השקיע בקידום התובענה, מעידים כי הוא מעורב ופועל באופן נמרץ לקידום התביעה והאינטרסים של הקבוצה וכי יש לו עניין אמיתי בה. עוד טען, כי באי-כוחו מתמחים בדיני ניירות ערך ובתובענות ייצוגיות, וגם משום כך הוא יוכל לייצג את ענייני הקבוצה בצורה הולמת. המשיבים, לעומתו, טוענים, כי עניינו של המבקש הינו פרטי וההכרעה בו תתייחס לנסיבות עניינו שלו.
     ב.     גם לעניין זה, דין טענת המשיבים להדחות. דרישת הייצוג ההולם של ענייני הקבוצה, מופנית בעיקר לשאלה, אם התובע הייצוגי יוכל לפעול במידת המרץ הראויה לניהול התובענה, ואם לא יהיה ניגוד עניינים בינו לבין שאר חברי הקבוצה (עניין טצת הנ"ל, בעמ' 788). כמו כן, "על התובע להיות בעל אינטרס אמיתי ולא מדומה בתובענה שהוא מגיש ועליו להיות מסוגל לנהל אותה באמצעות עורכי דין שידריכוהו בפן המקצועי של התובענה וינהלו אותה עבורו ועבור הקבוצה" (עניין רייכרט, בעמ' 302). המשיבים לא הצביעו על ניגוד עניינים כלשהו בין המבקש לבין יתר חברי הקבוצה, ולא הביאו כל ראיה לסתור גרסת המבקש כי ביכולתו, יחד עם פרקליטיו, לייצג הקבוצה בדרך הולמת. למעשה, הם כלל לא התייחסו לכך. טענתם בדבר נסיבות מיוחדות המבדילות את המבקש משאר חברי הקבוצה איננה מבוססת, ואין בה כדי לשלול את זכותו לייצג את כל הקבוצה.
10.          האם נגרם למבקש נזק?
     א.     טוענים המשיבים, כי משלא הוכיח המבקש באיזה סכום רכש את מניותיו בחברה, אין הוא יכול לטעון לנזק שנגרם לו, ומאחר שסביר להניח שמחיר רכישת המניה היה נמוך ממחיר מכירתה, הרי למבקש כלל לא נגרם נזק, ואין כל מקום לפצותו.
     ב.     הפוך בה והפוך בה ואין בטענת המשיבים כל ממש. לנוכח החלטתי מיום 15.8.05, כי שווין ההוגן של מניות החברה היה גבוה מן המחיר בו נרכשו מן המבקש, נזקו של המבקש נובע מן ההפרש שבין מחיר מכירת המניה, לבין שוויה ההוגן. הסכום אותו שילם המבקש עבור המניה איננו משליך, מניה וביה, על זכותו לסעד של הערכה.
11.           תום לב
     א.     טוען המבקש, כי הנטל להוכיח חוסר תום-לב מצדו מוטל על המשיבים, וכי הללו לא הביאו כל ראיה לעניין זה, ואילו לטענת המשיבים, נפלו פגמים רבים במבקש ובבקשתו, אשר בכל אחד מהם, ובוודאי נוכח משקלם המצטבר, יש כדי להטיל דופי במבקש וביכולתו לנהל ההליכים באופן יעיל והוגן עבור הקבוצה. פגמים אלו, לפי הנטען, הינם, בתמצית: זיקה מפוקפקת לנייר הערך; אי מיצוי ההליכים עובר להגשת התובענה; מניעים זרים בהגשת התביעה; היות המבקש תובע סדרתי; הטעית המשיבים; הצגת מצב הדברים באופן מעוות בסיכומים.
     ב.     לא מצאתי ממש באף אחת מטענות המשיבים. אכן, התובענה הייצוגית היא רבת עוצמה ודרישת תום-הלב, בשילוב עם שאר התנאים לאישור תובענה כייצוגית, מטרתה למנוע ניצול לרעה של מכשיר זה ולשלול מתובעים בלתי ראויים את המשך התביעה הייצוגית (ענין טצת, בעמ' 786; ע"א 8430/99 אנליסט אי. אמ. אס. ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ פ"ד נו(2) 247, 256). עם זאת, במקרה דנן, לא ביססו המשיבים אף אחת מטענותיהם הנוגעות לחוסר תום-ליבו של המבקש, וכבר נקבע כי "הוכחת תום הלב מוטלת על המבקש, רק אם הובאה בפני בית המשפט תשתית ראייתית-לכאורית הפוגמת בתום לבו" (ראה בש"א 5538/01 (י-ם) זמרוני נ' החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע"מ פ"מ תשסא (2) 66, 107 וההפניה שם לת"א (ת"א) 417/94, המ' 11345/94 טיבון ויל אחזקות בע"מ נ' דיצר (לא פורסם)).
          כפי שקבעתי לעיל, זיקתו של המבקש לנייר הערך הוכחה לכאורה וודאי שאיננה "מפוקפקת". בדומה, לא מצאתי כל מניע זר להגשת התביעה על-ידי המבקש (והמשיבים ודאי אינם מתכוונים לומר כי רצונו של המבקש לזכות בשווי ההוגן של מניותיו, הינו בגדר מניע זר), ואף אם המניע להגשת התובענה הינו צבירת רווח, אין בכך כל פסול (ראה למשל, עניין רייכרט). כך גם, העובדה שהמבקש הגיש בעבר תביעה אחת בעניין דומה, אינה הופכת אותו לתובע "סדרתי". אמנם, היסטוריה של הגשת תובענות ייצוגיות עשויה להצביע על העדר תום-לב, אולם, לא די בעצם הגשתן של תובענות מסוג זה בעבר, אלא יש לבחון תנאיהן, תוצאותיהן ונסיבותיהן (עניין טצת, 790). במקרה דנן, לא טענו המשיבים דבר לעניין זה, וביקשו לראות בעצם הגשת התביעה הקודמת, ראיה לחוסר-תום ליבו של המבקש. אין לקבל גישה זו. לעניין טענות ההטעיה ואי מיצוי ההליכים - הסיכון כי תוגש נגד המשיבים תובענה לסעד הערכה אמור היה להלקח על ידם בחשבון עת בחרו לרכוש את מניות החברה, ואין הם יכולים לטעון כי הוטעו על ידי המבקש, ולהטיל עליו האחריות לכך שלו היו מודעים לאפשרות שיאלצו לשלם יותר עבור המניות, לא היו יוצאים כלל בהצעת הרכש. למעשה, המשיבים מבקשים להוסיף לתנאים להגשת תובענה ייצוגית לפי סעיף 338 לחוק החברות, תנאי חדש, לפיו על המתנגד להצעת רכש, להודיע על כך למציע, ואולי אף לציין מהו המחיר בו יהיה מוכן לקבל ההצעה. אין לכך כל מקום.
     ג.     יתר על כן, בעניין זת הבהיר השופט לויט, בהתייחסו לדרישת תום-הלב, כי:
"תביעה סבירה והגונה משמעה, תביעה המבוססת על עילה אמיתית ורצינית, שעשויה להביא תועלת של ממש לכל חברי הקבוצה, וכן שהתביעה אינה מכוונת להשיג מטרה של התובע שאינה מתיישבת עם האינטרסים של כלל חברי הקבוצה בתביעה".
          בענייננו, מתקיימים, לטעמי, כל המרכיבים הנזכרים. תובענת המבקש אכן מבוססת על עילה אמיתית ורצינית, והיא עשויה להביא תועלת של ממש לכל חברי הקבוצה. כמו כן, אין היא מכוונת להשגת מטרה שאינה מתיישבת עם האינטרסים של כלל חברי הקבוצה. מטרתו של המבקש בתובענה, לזכות בשווי ההוגן של מניותיו, הינה לגיטימית, והיא ללא ספק זהה לאינטרסים של כל חברי הקבוצה, המעוניינים ודאי אף הם לקבל עבור מניותיהם את שוויין ההוגן, בפרט משנקבע כבר, כי זה גבוה מן השווי בו מכרו אותן. מכאן, שגם מרכיב תום-הלב בהגשת התובענה מתקיים כאן, ולו לכאורה.
12.          האם זנח המבקש תביעתו כנגד משיב 2
     א.     לטענת המשיבים, זנח המבקש בסיכומיו טענותיו כנגד משיב 2, ולכן יש למחוק בקשת האישור, ככל שהיא מתייחסת למשיב זה. לעומת זאת, טוען המבקש בסיכומי התשובה, כי לא זנח טענותיו כנגד משיב 2, וכי טענות אלו מופיעות בתצהיר המבקש, ומשהוא לא נחקר עליהן, הן עומדות בעינן.
     ב.     אין ממש בטענות המבקש לענין זה. על המבקש להראות קיומה של עילת תביעה כנגד כל אחד מהמשיבים בנפרד. עילת התביעה האפשרית כנגד משיב 2 שונה לחלוטין מזו שכנגד המשיבה 1. על מנת לבסס עילת תביעה כנגד משיב 2 היה על המבקש להראות, ולו לכאורה, כי הלה ביצע פעולה אסורה כלשהי במסחר במניה, או כי מתקיימת נסיבה מיוחדת אחרת אשר עשויה להטיל עליו אחריות אישית, שהרי אחריותו האישית של משיב 2 איננה נגזרת, באופן רגיל, מאחריות החברה. אכן, בתצהירו טען המבקש (בסעיפים 25-30, 62-64) כי בחינת נתוני המסחר של מנית החברה, במהלך השנה שקדמה להצעת הרכש, מעלה חשד לביצוע עבירה במסחר במניה, וכי משיב 2 פעל בניגוד לחובות החלות עליו מכח סעיף 192 לחוק החברות, אולם בסיכומיו זנח המבקש טענות אלו. יתר על כן, אף אם נראה בסיכומי התשובה משום תיקון הפגם, הרי ממילא טענות המבקש בתצהירו, כמפורט לעיל, אשר בהתבסס עליהן ביקש להטיל חבות אישית על משיב 2, נטענו בצורה כללית, סתמית ובלתי מפורטת, כנדרש (ראו למשל תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) ולכן אין בהן ולו ראיה לכאורה לעילת תביעה אישית של המבקש כנגד משיב 2. לפיכך דין תביעת המבקש נגד משיב 2 ודין בקשת האישור כנגדו להמחק על הסף.
13.          התוצאה
     א.     הנני מקבלת את בקשת האישור כנגד משיבה 1. בקשת האישור, ככל שהיא מתייחסת למשיב 2 נמחקת וכך גם התובענה נגדו.
     ב.     משיבה 1 תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
     ג.     המבקש ישלם למשיב 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪, בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.     
     ד.     קבוצת התובעים לצורך התובענה הנה: כל מי שבמועד הצעת הרכש (20.8.2003) החזיק במניות 5 של החברה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע המייצג

  2. חוק תובענות ייצוגיות

  3. מינוי בודק בתביעה ייצוגית

  4. אי מינוי בודק בתביעה ייצוגית

  5. עורך דין תביעות ייצוגיות

  6. סעד הערכה בתביעה ייצוגית

  7. תביעה ייצוגית בדיני עבודה

  8. ביטול אישור תביעה ייצוגית

  9. בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  10. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  11. אגרת שלטים - תביעה ייצוגית

  12. אגרת גרירה - תביעה ייצוגית

  13. היטל שמירה - תביעה ייצוגית

  14. תביעה ייצוגית נגד שלמה סיקסט

  15. תביעה ייצוגית נגד משרד האוצר

  16. מתי אפשר להגיש תביעה ייצוגית

  17. תביעה ייצוגית נגד חברה קדישא

  18. תביעה ייצוגית על שיחות מחו''ל

  19. תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח

  20. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  21. מחיקת תביעה ייצוגית לפני אישור

  22. פסילת הודעת חדילה בתביעה ייצוגית

  23. תביעה ייצוגית נגד אתרי קופונים

  24. תביעה ייצוגית פירוט מחיר שיחות

  25. האינטרס הציבורי בתביעה ייצוגית

  26. תביעה קבוצתית - תובענה ייצוגית

  27. עילת תביעה אישית תביעה ייצוגיות

  28. הכרה בחלק מתביעה כתביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית - יתרונות וחסרונות

  30. עמלת רישום פעולה - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור תובענה מנהלית כייצוגית

  32. תביעה ייצוגית בגין נזק לבעלי מניות

  33. כרטיסי גירוד חישגד - תביעה ייצוגית

  34. תביעה מנהלית ייצוגית להחזר אגרת שילוט

  35. תביעה ייצוגית בנושא פרשנות סעיף בחוק

  36. תביעה ייצוגית בנושא גביית ארנונה ביתר

  37. תשובה לתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  38. אישור תביעה ייצוגית בנושא תוכנית "האח הגדול"

  39. בקשה להכיר בתביעה ברכיב הפנסיה, כתביעה ייצוגית

  40. תביעה ייצוגית בנושא שיטת ההצמדה בתשלומי ארנונה

  41. תביעה ייצוגית: תנאי השימוש והפקיעה של תווי קניה

  42. האם חייבים לשלוח מכתב התראה לפני תביעה ייצוגית

  43. תביעה ייצוגית נגד מאפיה שציינה "כשר" על אריזת הלחם

  44. צירוף נתבע נוסף במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  45. תביעה ייצוגית: גביית יתר של דמי אשראי בפוליסות ביטוח

  46. על המבקש לאשר תביעה ייצוגית לפרט את טיעוניו ולהציג אסמכתאות

  47. תביעה ייצוגית: הנחות מועדון You ביחס לתדלוק בסולר בתחנות דור-אלון

  48. תביעה ייצוגית בגין זיהום מים חמור כתוצאה מהזרמת סולר למערכת המים

  49. תביעה ייצוגית בגין אי העמדת שירות קו חינם טלפוני (1-800) לטיפול בתקלות

  50. תביעה ייצוגית כי במברשת שיניים לא ניתן להחליף את הסוללה המסופקת עם המוצר

  51. תביעה ייצוגית: מחיר סולר ללקוחות פזומט בתחנות פז שאינן כלולות בהסדר פזומט

  52. תקנות תובענות ייצוגיות - סדרי עבודתה של הנהלת הקרן למימון תובענות ייצוגיות

  53. הטעיית הציבור בפרסום תוספי המזון האמורים כמוצרים לטיפול ומניעה של מחלות החורף

  54. תביעה ייצוגית על גבינת "סקי" מתוצרת שטראוס שמכיל שני גביעי גבינה לבנה 5% שומן

  55. תביעה ייצוגית: חישוב הזכאות לפנסיית נכות, מפלה נשים לעומת גברים בעלי נתונים דומים

  56. תקנות תובענות ייצוגיות (סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות), התש''ע-2010

  57. תביעה ייצוגית: גביית יתר של ארנונה, בגין מעברים ושטחים משותפים בנכסים שאינם למגורים "במרכז מסחרי"

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון