סדר היום באסיפה הכללית

נושא סדר היום מוסדר בהוראות חוק החברות, הקובעות בין השאר כדלקמן: 66. סדר יום (א) סדר היום באסיפה כללית ייקבע בידי הדירקטוריון וייכללו בו גם נושאים שבשלם נדרש כינוסה של אסיפה מיוחדת לפי סעיף 63, וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב). (ב) בעל מניה, אחד או יותר, שלו אחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, רשאי לבקש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של אסיפה כללית שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כללית. (ג) באסיפה כללית יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד." עפ"י סעיף 66 לחוק, סדר היום של האסיפה יכלול ברגיל את הנושאים הנדרשים ע"י מי מהצדדים, ובלבד שמדובר בעניין המסור לסמכות האסיפה. סעיף 66(ב) אינו שולל שיקול דעת הדירקטוריון לגבי סדר היום, ומכאן ששיקול דעת כזה מסור גם לאסיפה הכללית שזומנה שלא ע"י הדירקטוריון, אולם הדעת נותנת שברגיל יש להענות לדרישות החבר לגבי סדר היום, למעט מקרים חריגים - חוסר סמכות, קנטרנות, חוסר סבירות קיצוני וכדומה. דברים אלו נאמרים למעלה מן הצורך כדי לסייע לצדדים בניהול האסיפה שתכונס, להלן החלטה בנושא סדר היום באסיפה הכללית: החלטה 1. ביום 3.8.05 הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני שיורה למשיבים שלא לפעול על פי החלטות שנתקבלו שלא כדין באסיפה מיוחדת שהתכנסה ביום 29.7.05 וכן להימנע מזימון אסיפה מיוחדת ליום 5.8.05. השופט התורן שדן בבקשה במעמד צד אחד נעתר לבקשה ונתן סעד במעמד צד אחד לפיו הורה למשיבים שלא לפעול על פי החלטות שהתקבלו באסיפה מיום 29.7.05 וכן אסר על קיומה של האסיפה שזומנה ליום 5.8.05. דיון במעמד הצדדים נקבע ליום 8.8.05. 2. בדיון שהתקיים לפני ביום 8.8.05, לאחר שממילא חלף המועד שהיה קבוע לישיבת האסיפה הכללית ליום 5.8.05, קבעתי שאין עוד דחיפות המצדיקה לקיים דיון במהלך הפגרה בבקשה וכן הוריתי על מספר הגבלות שנועדו למנוע נזק בלתי הפיך למשיבה מס' 1 דווקא. 3. ביום 22.9.05 התקיים הדיון במעמד הצדדים בבקשה לגופה. 4. בלב המחלוקת בין הצדדים מצוי מלכוד הנוגע להליכים משפטיים המתנהלים בין החברה המשיבה מס' 1 לבין המבקש שהוא חבר דרקטוריון ובעל מניות בחברה. החברה מבקשת לנהל את ענייניה בהליכים הנ"ל אולם מתקשה לקבל החלטות שיאפשרו לה זאת, כגון שכירת עורכי דין והפקדת ערבויות, הואיל והמבקש מעלה התנגדויות שונות ומציב מכשולים שונים - בין כדין ובין שלא כדין - לכינוס אסיפה מיוחדת שתאפשר קבלת החלטות כאמור. 5. בישיבת האסיפה המיוחדת שהתקיימה ביום 29.7.05 לא התקבלה כל החלטה אופרטיבית למעט זאת שנקבע מועד דחוי לכינוס האסיפה המיוחדת ליום 5.8.05. 6. בינתיים בוטל המועד שנקבע ליום 5.8.05 בהחלטת בית המשפט כפי שצויין לעיל, וכמובן שאת הנעשה אין להשיב. עם זאת, ברור ועולה מהחומר שהונח לפני ומטיעוני הצדדים, שיש ליתן סעד שיאפשר כינוס אסיפה מיוחדת במועד חלופי. 7. תקנון המשיבה מס' 1 מכיל מספר הוראות הרלוונטיות לענייננו, כדלקמן: סעיף 41: "חברי מועצת המנהלים יהיו רשאים ככל שימצאו לנכון לזמן את החברים לאסיפה בלתי רגילה והזימון יישלח לאסיפות בהתאם לבקשה כמפורט בסעיף 63 לפקודת החברות 1929/1943. שאם לא יהא כן, יזומנו אליה החברים המפורטים בסעיף הנ"ל ואם לא יהא בארץ ישראל (בפלסטין) בזמן כלשהוא מספר מחברי ההנהלה להרכיב/לקיים את המנין החוקי יהא לאיזה חבר במועצת המנהלים או לשני חברים מחברי החברה לקרוא לאסיפה בלתי רגילה וינהגו כמה שאפשר (באותו) האופן לזימון החברה לאסיפה מטעם חברי מועצת המנהלים." (ההדגשה הוספה). סעיף 42: "יש (חובה) לשלוח את ההזמנה לפני היום הקבוע לאסיפה בשבעה ימים לפחות (פרט ליום אשר תימסר ההזמנה אך כולל את היום הקבוע לאסיפה) ובהזמנה זו יקבע המקום והזמן הקבועים לאסיפה ואת הכוונה לדון בעבודה מיוחדת יש לציין את סוג ומהות אותה עבודה ובאופן הנזכר לאחר מכן ובאיזה אופן אחר שתחליט החברה באסיפה כללית. ותשלח הזמנה זו לכל חברי החברה, ברם אי משלוח הזמנה לאסיפה לאיזה חבר בשגגה זו אי קבלת אותו חבר בחברה לאותה הזמנה לא פוסל את ההליכים שנתקבלו באסיפה הכללית. " (ההדגשה הוספה). סעיף 43: "עבודות מיוחדות תיחשבנה כל העבודות אשר החברה מנהלת ומטפלת באסיפות הבלתי רגילות ובאסיפות הרגילות פרט להסכמה על חלוקת הרווחים והעיון בחשבונות ובמאזנים והדו"חות הרגילים המוגשות ע"י חברי מועצת המנהלים ואחרים מהפקידים במקום אלו שוויתרו על תפקידיהם בחברה ובחירת רואי החשבון וקביעת שכרם." נוסח זה לקוח מהתקנון נספח א' לבקשה. ואילו בסעיף 21 לבקשה גופה, מצוטט נוסח שונה, כדלקמן: "43. עניינים מיוחדים ייחשבו כל העניינים הנדונים בחברה באסיפות שלא מן המניין ובאסיפות רגילות פרט, להסכמה על חלוקת רווחים ודיון בחשבונות ובמאזנים ובדוחו"ת הרגילים שמוגשים ע"י חברי מועצת המנהלים ושל רואי החשבון ובחירת חברי מועצת המנהלים ואחרים מהפקידים, במקום אלו שמוותרים על תפקידיהם בחברה, ובחירת רואי החשבון וקביעת שכרם." (ההדגשה הוספה). סעיף 44: "אסור (אין רשות) לבצע איזה שהיא פעולה באסיפה הכללית אם לא הושג המנין החוקי בזמן שהאסיפה תחל את עבודתה/ישיבתה. המנין החוקי מורכב מיותר ממחצית החברים אשר נוכחו בעצמם והינם בעלים מקוריים וביפויי כח יותר ממחצית מקולות החברה." (ההדגשה הוספה). סעיף 45: "אם לא יתקבל (יושג) המנין החוקי תוך חצי שעה מהמועד שנקבע לאסיפה תינעל האסיפה אם המזמין אליה חברי החברה ובכל מקרה אחר יידחה לאותו יום והמועד מהשבוע שלאחר מכן ובמקום עצמו ואם לא יושג המנין החוק באסיפה הנדחית - תוך מחצית השעה מהמועד הקבוע לאסיפה יהא המנין החוקי מורכב מהחברים שנכחו." (ההדגשה הוספה). סעיף 46: "ישב ראש באסיפות החברה הכלליות יושב ראש מועצת המנהלים (אם נמצא) או כל איש אחר אשר מתמנה ע"י מועצת המנהלים לאותו ענין." סעיף 47: "אם לא יימצא יו"ר כפי שנזכר לעיל או אם לא יופיע לאסיפה תוך חמשה עשר דקות מהזמן הקבוע לעריכת האסיפה או אם לא יחפוץ להיות יו"ר האסיפה יבחרו החברים הנוכחים אחד מהם יושב ראש." סעיף 48: "היו"ר רשאי לאחר קבלת ההסכמה באיזה שהיא אסיפה אשר נתקיים בה המנין החוקי לדחות את האסיפה מזמן לזמן אחר וממקום למקום אחר וחובה עליו לבצע זאת אם כך הוחלט באסיפה. ברם, לא תידון באיזה שהן עבודות באסיפה הנדחית פרט לעבודות אשר לא הסתיים הדיון בהן באסיפה הקודמת ולא מן ההכרח להוציא זימון לאסיפה הנדחית או לפעולות אשר בכוונתה לסיימן באסיפה הנדחית." סעיף 49: "ההחלטות אשר יוחדו להצבעה באסיפות הכלליות תתקבלנה בהרמת הידיים אלא אם ביקש/חבר אחד לפחות לקיים הצבעה סודית (לפני ההצהרה על תוצאות ההצבעה בהרמת ידים או בזמנו) ואם בקשה כזו לא הוגשה הרי הצהרת היושב ראש כי ההחלטה נתקבלה בהרמת ידיים או שהיא הוכרזה שנתקבלה בהסכמה כללית של ההצעה או ברוב מסויים או שהיא נפלה, ונרשמה בספרי החברה ייחשב כהוכחה מוחלטת לקיום האמור בלא כל צורך להוכיח את מספר או אחוז הקולות הרשומים נגד ההחלטה או לצידה." סעיף 61: "באם לא תחליט האסיפה הכללית דבר שונה, תורכב מועצת המנהלים משבעה חברים, ומועצת המנהלים הראשונה תמונה עם חתימת חוזה היסוד מטעם המשתתפים או מטעם רובם. עד לסיום מינוי מועצה זו יהיו המשתתפים אשר חתומים על חוזה יסוד החברה בסמכויות ובתפקיד מועצת המנהלים." סעיף 73 "חברי החברה רשאים בהחלטה רגילה שהחליטו באסיפה כללית שתיערך עבורם לפטר כל חבר של מועצת המנהלים כמו כן הם רשאים בהחטה רגילה למנות חבר מחברי החברה במקומו ויהא האדם שימונה בדרך זו מוכן ונתון להתפטרות באסיפה השנתית הכללית אשר תבוא לאחר מינויו." סעיף 77: "מנין חוקי לישיבות מועצת המנהלים יהא (יורכב) מארבעה חברים." סעיף 78: "כל מי שנותר מחברי מועצת המנהלים בתפקידם יהיו רשאים להמשיך ולמלא את תפקידם למרות קיום תפקיד פנוי במועצתם אך אם ובמידה שמספרם יהיה פחות מהמניין החוקי שנקבע בתקנון החברה וכל עוד הוא פחות, רשאים חברי מועצת המנהלים הנותרים להמשיך במה שיש להם מהסמכויות, וביחס להוספת מספר חברי מועצת המנהלים עד שזה יגיע למספר הקובע למנין החוקי ולאחר מכן עליהם לזמן את החברה לאסיפה כללית לצורך אותו עניין בלבד." (ההדגשה הוספה). 8. אין מחלוקת שכיום נותרו לחברה שני דירקטורים בלבד והם המבקש והמשיב מס' 2. ראה פרו' הדיון מיום 22.9.05, עמ' 6. 9. עפ"י הקבוע בסעיף 77 לתקנון, כפי שצוטט לעיל, מניין חוקי מינימלי לישיבות מועצת המנהלים הינו ארבעה חברים. ברור אפוא שלא קיים מניין חוקי לדירקטוריון. לכאורה יש לשאול מהו הסעיף הרלוונטי שיש להחיל במצב כזה: האם סעיף 78 לתקנון, או שמא סעיף 41 לתקנון, כטענת המשיבים. 10. דעתי שהסעיף המתאים לענייננו הוא סעיף 41 לתקנון. סעיף 78 מתייחס אך לסמכות הדירקטוריון לצרף חברי דירקטוריון נוספים עד למניין החוקי. פירוש כזה הוא הגיוני ומעשי יותר מחלופתו; אם מתעורר צורך דחוף בכינוס האסיפה הכללית, ואין קיים מנין חוקי של הדירקטוריון, אין מקום להמתין עד השלמת ההליך הקבוע בסעף 78 לתקנון, וסעיף 41 נועד לאפשר ניהול ענייניה השוטפים והדחופים של החברה גם בהעדר מנין חוקי לדירקטוריון. פרשנות זו אף עולה בקנה אחד עם רוחן של הוראות סעיפים 52 ו- 64 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן - "החוק"), שנועדו לאפשר כינוס אסיפה כללית גם במקרה שהדבר לא נעשה ע"י הדירקטוריון. ראה גם סעיף 65 לחוק. בענייננו, חל על העניין סעיף 52 לחוק, הואיל וכאמור לא קיים מניין חוקי מינימלי לדירקטוריון. לעומת זאת, וכפועל יוצא, לא חלה על העניין הוראת סעיף 63(ק) לחוק, ואין מקום לטענת המבקש בעניין זה. 11. בענייננו, עולה מהחומר שלפניי ששלושה מחברי המשיבה מס' 1, המשיבים 3-4, הביעו רצונם לכנס אסיפה מיוחדת, ובכך מתקיימת דרישת סעיף 41 לתקנון. ראה נספח יג' לתגובה לבקשה, מכתב מיום 19.7.05 בו הודע על כינוס האסיפה ביום 29.7.05 . לפיכך ניתן לקיים האסיפה המיוחדת. עם זאת, יש לשלוח הזמנה לחברי החברה לפחות שבעה ימים מראש, בהתאם לסעיף 42 לתקנון. אף שהסעיף מדבר על "משלוח" נראה לי שיש לוודא מסירה לפחות 7 ימים מראש, כפי שאף נקבע בסעיף 67 לחוק. 12. אשר לסדר היום: עולה מהחומר שלפניי כי הצדדים חלוקים אף בענין זה. המשיבים מעוניינים לדון בנושאים הבאים: (א) בחירת דירקטוריון חדש לחברה. (ב) תיקון תקנון החברה בקשר עם מספר חברי הדירקטוריון והמנין החוקי לאסיפת הדירקטוריון. ראה נספח י"א לתגובה לבקשה וכן נספח טו/1 לבקשה. ואילו המבקש מתנגד לסדר היום המוצע ומעלה טענות שונות בנוגע לסמכות האסיפה הכללית לדון בנושאים המוצעים. במכתבו מיום 13.7.05 (נספח יב' לבקשה) העלה המבקש רשימת נושאים שלדעתו צריכים לעלות על סדר היום, אולם מכתב זה התייחס לישיבה שנקבעה ליום 14.7.05, ואילו במכתבו מיום 27.7.05 (נספח טז' לבקשה) אשר התייחס לישיבה שנקבעה ליום 29.7.05, לא חזר המבקש על דרישתו זו והסתפק בהעלאת טענות נגד חוקיות סדר היום שהציעו המשיבים. 13. נושא סדר היום מוסדר אך באופן חלקי בתקנון החברה אולם כיום חלות על העניין גם הוראות החוק, הקובעות בין השאר כדלקמן: "57. הסמכויות המוקנות לאסיפה הכללית החלטות החברה בענינים הבאים יתקבלו באסיפה הכללית: (1) שינויים בתקנון כאמור בסעיף 20; (2) הפעלת סמכויות הדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף 52(א); (3) מינוי רואה החשבון המבקר של החברה, תנאי העסקתו והפסקת העסקתו בהתאם להוראות סעיפים 154 עד 167; (4) מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות סעיף 239; (5) אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו- 268 עד 275; (6) הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו בהתאם להוראות סעיפים 286 ו- 287; (7) מיזוג כאמור בסעיף 320(א). 58. איסור התניה (א) חברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף 57. (ב) חברה רשאית להוסיף בתקנון נושאים שהחלטות בהם יתקבלו באסיפה הכללית; ואולם, העברת סמכויות בתקנון לאסיפה הכללית, בנושאם שבהם הוקנתה הסמכות בחוק זה לאורגן אחר בלא אפשרות להתנאה על כך בתקנון, תיעשה לפי הוראות סעיף 50. 59. מינוי דירקטורים האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון. ... 66. סדר יום (ד) סדר היום באסיפה כללית ייקבע בידי הדירקטוריון וייכללו בו גם נושאים שבשלם נדרש כינוסה של אסיפה מיוחדת לפי סעיף 63, וכן נושא שנתבקש כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) בעל מניה, אחד או יותר, שלו אחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, רשאי לבקש מהדירקטוריון לכלול נושא בסדר היום של אסיפה כללית שתתכנס בעתיד, ובלבד שהנושא מתאים להיות נדון באסיפה כללית. (ו) באסיפה כללית יתקבלו החלטות בנושאים שפורטו בסדר היום בלבד." 14. אין מקום לדון בגדר הבקשה הנוכחית בחוקיות סדר היום שהציעו המשיבים. עניין זה ניתן לבררו במידת הצורך לאחר שיתקבלו החלטות כלשהן ע"י האסיפה. אין בטענות המבקש בעניין זה כדי למנוע את עצם כינוס האסיפה, וזה הנושא העומד כעת על הפרק. 15. מכל מקום, עפ"י סעיף 66 לחוק, סדר היום של האסיפה יכלול ברגיל את הנושאים הנדרשים ע"י מי מהצדדים, ובלבד שמדובר בעניין המסור לסמכות האסיפה. כאשר מדובר באסיפה שזומנה ע"י החברים, ולא ע"י הדירקטוריון, יקבע סדר היום ע"י החברים המזמינים, היינו המשיבים, ויהיה אפוא כפי שנקבע לגבי ישיבת 29.7.05; אולם המבקש רשאי לדרוש הכללת נושאים נוספים ואז תחליט על כך האסיפה הכללית. ראה סעיפים 50(ב), 52 ו- 64 לחוק, מהם עולה שעל כינוס אסיפה שלא ע"י הדירקטוריון יחולו הכללים החלים על כינוסה ע"י הדירקטוריון. במקרה שלנו, יש לפעול אפוא עפ"י הוראות סעיף 66, בשינויים המחוייבים. סעיף 66(ב) אינו שולל שיקול דעת הדירקטוריון לגבי סדר היום, ומכאן ששיקול דעת כזה מסור גם לאסיפה הכללית שזומנה שלא ע"י הדירקטוריון, אולם הדעת נותנת שברגיל יש להענות לדרישות החבר לגבי סדר היום, למעט מקרים חריגים - חוסר סמכות, קנטרנות, חוסר סבירות קיצוני וכדומה. דברים אלו נאמרים למעלה מן הצורך כדי לסייע לצדדים בניהול האסיפה שתכונס, ואדגיש: מכל מקום המחלוקת לגבי סדר היום אינה מונעת את עצם כינוס האסיפה. במידה ומי מהצדדים סבור שנושא כלשהו שעומד על סדר היום אינו ראוי, יטען טענותיו באסיפה וכאמור ניתן לתקוף החלטות האסיפה בדרכים הקבועות בחוק, לאחר שתתקבלנה. 16. טענת המבקש בענין זכותו לקבלת 20 מניות נוספות, אף היא אין בה כדי לשנות לענין העומד כעת על הפרק: עצם כינוס האסיפה. 17. מהחומר שלפניי עולה כי ההזמנה לישיבת 29.7.05 נמסרה למבקש כדין. ראה סעיף 23 לתגובה לבקשה, אשר לא הופרך כשלעצמו. 18. המשיב לא התייצב לישיבת 29.7.05, וכן לא התייצב מנין חוקי. לפיכך, ובהתאם להוראת סעיף 45 לתקנון, נדחתה הישיבה ליום 5.8.05. ראה בענין זה גם סעיפים 78 ו- 79 לחוק. ראה נספח יח' לתגובה לבקשה. 19. כיום המצב הוא שהישיבה הנדחית לא התקיימה בעקבות החלטת בית המשפט מיום 3.8.05 כפי שפורט בסעיף 1 לעיל. אין מקום לדעתי לקיים ישיבה "חדשה" במקום ישיבת 29.7.05. ניתן לקבוע ישיבה נדחית ולזמן את המבקש לפחות 7 ימים מראש. 20. בהתחשב באמור לעיל אני מורה כדלקמן: (א) הדיון בבקשה לצו זמני התייתר לכאורה, לאחר שחלף המועד שנקבע לכינוס אסיפה נדחית, 5.8.05. (ב) עם זאת, לאחר הדיון במעמד הצדדים, נמצא שהאסיפה המיוחדת שזומנה ליום 29.7.05 - זומנה כדין, בהתאם להוראות התקנון והחוק, וכך גם ישיבת 5.8.05. (ג) לפיכך, רשאים המשיבים לקבוע מועד לכינוס אסיפה נדחית, ובלבד שיודיעו על כך למשיב לפחות 7 ימים מראש. (ד) הנושאים לסדר היום יקבעו ע"י הצדדים בהתאם לאמור בסעיף 15 לעיל. (ה) ההגבלות שהוטלו בהחלטתי מיום 8.8.05, יוותרו על כנן עד תום הדיון בהמרצה העיקרית לגופה. 21. לאחר שנמצא שהאסיפות שנקבעו ליום 29.7.05 וליום 5.8.05 זומנו כך כדין, נמצא שהבקשה חסרת בסיס. לפיכך אני מורה שהמבקש ישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.דיני חברותאסיפה כללית