מינוי כונס נכסים מטעם הנושים

אין בהוראת תקנה 387ג לתקנות סדר הדין האזרחי כדי למנוע מבית המשפט מינויים של כונסי נכסים המשמשים כבאי כוחם של הנושים.

גם תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981 אינה אוסרת באופן גורף על מינוי אדם בעל קשר מקצועי למי מהצדדים וכל שהיא קובעת הוא כי בית המשפט לא ימנה אדם לתפקיד כונס נכסים "אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדה בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד".

להלן החלטה בנושא מינוי כונס נכסים מטעם הנושים:

החלטה     

     לפניי בקשת רשות ערעור המופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הרכב כבוד סגנית הנשיא השופטת א' קובו, סגנית הנשיא השופטת מ' רובינשטיין והשופטת ע' צ'רניאק) במסגרתו נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת נ' גרוסמן).

הרקע העובדתי
1.     המשיבה 3, חנה סלרי (להלן: סלרי), יצחקי קפיה (להלן: קפיה) ושרצגי (ינאי) שירן, המבקשת 2 (להלן: שרצגי), היו בעלים במשותף בנכס בחולון (להלן: הנכס), באופן שלכל אחת מהן היתה דירה בנכס. בעבר התנהלו מספר הליכים משפטיים בנוגע לנכס, הן בין השותפות לבין עצמן והן בינן לבין עיריית חולון, בין היתר בנוגע לשיפוצים שביקשו סלרי ובעלה המנוח לערוך בדירתם ובנוגע לחריגות בנייה במקום. במסגרת הליכים אלה המליצו בתי המשפט השונים לסלרי לבקש את פירוק השיתוף במקרקעין, נוכח הסכסוכים הקשים בין השותפות אשר הובילו בסופו של דבר לכך שמזה כעשרים שנים סלרי אינה מתגוררת בנכס.

2.     סלרי אכן הגישה תביעה לפירוק שיתוף בבית משפט השלום בתל-אביב. תחילה מונו שלושת עורכי הדין המייצגים את השותפות ככונסי נכסים לנכס, אלא שהליכי הכינוס לא התקדמו ולא עלו יפה. בשנת 2005 ביקשה סלרי לחדש את הליכי הכינוס. בינתיים התפטר עורך דינה של קפיה והוא הפסיק לשמש ככונס נכסים ואילו עורך הדין של שרצגי הוחלף בעו"ד וילנר אשר התמנה ככונס נכסים נוסף לצד עורך הדין של סלרי, עו"ד מאיר קטן, הוא המשיב 1 בענייננו (להלן: עו"ד קטן או כונס הנכסים).

3.     לאחר זמן מה התברר כי נוכח הסכסוך הקשה בין הצדדים, המינוי המשותף לא הועיל לקידום פירוק השיתוף, ובנסיבות אלה "מאחר שנוכחותו של עו"ד וילנר ככונס נכסים יחד עם עו"ד קטן גרמה לעיכוב ההליכים, לא נותרה ברירה אלא לשחררו מתפקידו" (החלטת בית משפט השלום, עמ' 4). כך נותר עו"ד קטן ככונס יחידי לנכס.

4.     במסגרת הליכי פירוק השיתוף הגיש כל אחד מהצדדים חוות דעת שמאית באשר לשווי הנכס. בית משפט השלום מצא כי יש מקום להעדיף את חוות דעתה של השמאית נ' פוטוק מטעמה של סלרי, בין היתר משום שהשמאי מטעם שרצגי "לא דק פורתא בזכויות הצדדים, וחוות דעתו לא נמצאה, איפוא, מתאימה לנסיבות" (החלטת בית משפט השלום, עמ' 7).

5.     בהמשך פורסם מכרז למכירת הנכס והוגשו שתי הצעות לרכישת הנכס - האחת, על ידי המבקש 1, מר יואב ינאי, בנה של שרצגי (להלן: מר ינאי), שהציע סכום של 251,000 $; השנייה, על ידי שותפות של המשיבים 4-6 בענייננו (להלן: השותפות), שהציעה סכום של 250,000 $. בסופה של ההתמחרות זכה מר ינאי שהצעתו הייתה גבוהה מהצעת השותפות ב-1,000 $.

6.     לאחר סיום ההתמחרות, הגישו המבקשים, מר ינאי ואמו, בקשות שונות לבית משפט השלום, בהן בקשה להורות על אופן חלוקת תמורת המכירה, בקשה להורות לסלרי לפנות פסולת מהנכס והשתת העלויות הכרוכות בכך עליה ובקשה לחיוב סלרי ליתן הסכמתה לבניית מדרגות בנכס שכן. כמו כן העלו המבקשים טענות נגד העובדה שכונס הנכסים לא הפקיד ערובה מטעמו והשגות על אופן מילוי תפקידו.

     כונס הנכסים, מצדו, הגיש בקשה לביטול זכייתו של מר ינאי בהתמחרות והכרזה על השותפות כזוכה במכרז.

החלטתו של בית משפט השלום
7.     בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת נ' גרוסמן) התייחס לטענות ולבקשות השונות וקבע כדלקמן:

8.     אשר למינויו של כונס הנכסים, נקבע כי עו"ד קטן פועל כקצין בית המשפט בנאמנות ובמסירות למען האינטרס המוצהר של הצדדים לקידום פירוק השיתוף. פרקליטי הצדדים "נסחפו למערכת יחסים עכורה מתוך גוננות יתר כלפי מרשיהם" (עמ' 5 להחלטה), ובנסיבות אלה ספק אם כונס נכסים אחר יעשה מלאכה טובה יותר ולא יזכה לאותם קיתונות של רותחין. עוד צויין כי שווי הנכס בו מדובר אינו מצדיק מינוי כונס חיצוני נוסף. לפיכך, החליט בית משפט השלום לעשות שימוש בסמכותו על פי החריג לתקנה 387ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ואישר את המשך מינויו של עו"ד קטן ככונס נכסים לאחר שמצא כי מינויו הוא לתועלת ההליך ולהגשמת מטרתו. עוד נקבע כי על עו"ד קטן להפקיד התחייבות עצמית עד לגובה הסך של 250,000 ₪.

9.     בנוסף נדחתה בקשתה של שרצגי להגיש חוות דעת שמאית נוספת מטעמה, ואושררה החלטתו הקודמת של בית משפט השלום לפיה חוות הדעת השרירה והמחייבת היא זו של השמאית פוטוק.

10.     אשר לאופן חלוקת תמורת המכירה, בית משפט השלום קבע (בהחלטה קודמת) כי שרצגי וקפיה הינן בעלות זכות דיירות מוגנת בנכס. לפיכך נפסק כי בעת מכירת הנכס לצד ג' נמכר חלקן של שרצגי וקפיה כתפוס ואילו חלקה של סלרי נמכר כפנוי ובהתאם לכך יש לחלק את תמורת המכירה.

11.     בית משפט השלום דחה את בקשותיהם של מר ינאי ושרצגי לחייב את סלרי בפינוי פסולת וליתן הסכמתה לבניית מדרגות בנכס, לאחר שמצא כי העובדות בבסיס הבקשות אינן ברורות דיין, כי הבקשות לא נתמכו בתצהיר וכי שיקולים זרים הדריכו את מגישיהן.

12.     לבסוף ציין בית משפט השלום כי התברר שזכייתו של מר ינאי בהתמחרות אינה לתועלת הליכי פירוק השיתוף ואף לא לתועלת כל הצדדים המעורבים, וזאת הוא למד מהדברים הבאים: ראשית, רוכש אובייקטיבי כבר היה משתף פעולה עם כונס הנכסים וחותם על חוזה הרכישה. דבר זה לא נעשה על אף שחלפו למעלה מחודשיים ממועד קיום ההתמחרות ועד החלטתו של בית משפט השלום; שנית, כניסתו של מר ינאי אינה גודעת את הסכסוך, אלא אף מעמיקה אותו; שלישית, גם בנושא התמורה הועלו קשיים. בנסיבות אלה, הרכישה על ידי מר ינאי לא תרבה טובה עם הליכי פירוק השיתוף ולכן, הגם שהצעתו הייתה הגבוהה ביותר, היא אינה ההצעה הטובה ביותר. בסופו של יום קבע בית משפט השלום כי הזוכה במכרז הינה השותפות, תמורת הסכום של 250,000 $.

     מר ינאי ושרצגי הגישו ערעור ובקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי
13.     בית המשפט המחוזי סבר כי "נוכח השתלשלות הענינים בפרשה עכורה זו החלטות ביהמ"ש באשר להליכי הפרוק, אופן הפרוק, והתמורה שנקבעה לכל אחד מן השותפים בנכס, נכונות וראויות ואין מקום לערעור ולא לקבל את הבקשה לרשות הערעור".

14.     עוד צויין כי מר ינאי, שהוכרז כזוכה על פי התמחרות, לא פעל למימוש זכייתו בתום לב ובדרך ראויה. הוא השתהה הן בחתימה על חוזה המכר והן בהפקדת סכום המכר. בנסיבות אלה, הצעתו הגם שהייתה גבוהה יותר (בפער שאינו משמעותי), לא הייתה ההצעה הטובה יותר, שכן קמו ועלו מטעמו השגות מהשגות שונות שלא באו לתועלת הפירוק אלא לתועלת אמו בלבד.

15.     עוד ציין בית המשפט המחוזי כי השתתפותו של מר ינאי במכרז ובהתמחרות, במיוחד כאשר בהתמחרות יוצג על ידי עורך דין (עו"ד וילנר), משמעה ויתור על כל ההשגות שהיו לו, אם היו לו, לעניין פגמים שנפלו במינוי כונס הנכסים, פגמים בהליכי המכרז או פגמים בהתמחרות.

טענות המבקשים
16.     עיקר טענותיהם של המבקשים בבקשת רשות הערעור שלפניי נוגעות לנושא מינויו של עו"ד קטן ככונס נכסים לנכס. לטענת המבקשים, על פי תקנה 387ג לתקנות, אסור היה לבית משפט השלום למנות את עו"ד קטן ככונס נכסים, לאור ניגוד העניינים בו הוא מצוי בהיותו בא כוחה של סלרי זה שנים ארוכות. לטענתם, לא היה מקום להחיל את החריג שבתקנה 387ג לתקנות, והיה מקום למנות כונס נכסים אובייקטיבי על מנת שישלים את הליכי ההתמחרות. עוד טוענים המשיבים כי דרך פעולתו של עו"ד קטן לאחר זכיית המבקש 1 בהתמחרות מלמדת על ניגוד העניינים האינהרנטי בו היה מצוי וכי התנהגותו נגועה בחוסר תום לב.

17.     המבקשים טוענים עוד כי בית המשפט קמא טעה בקובעו כי ההשתתפות במכרז היוותה ויתור על ההשגות לעניין הפגמים במינוי כונס הנכסים.

18.     לטענת המבקשים, הבקשה מעלה סוגיה משפטית עקרונית שיש לה חשיבות ציבורית, בנוגע לכללים והעקרונות שעל פיהם על בתי המשפט לפעול שעה שנעשה שימוש בחריג לתקנה 387ג לתקנות. לטענתם, העדפת אינטרס המשך קיום הליך פירוק השיתוף או חיסכון בתשלום שכר לכונס חיצוני ניטרלי בהיעדר הסכמה בין הצדדים ולאחר שכונסי הנכסים האחרים מטעם בעלי הדין פרשו או פוטרו, אינו יכול להוות "טעם מיוחד שיירשם" על פי החריג לתקנה האמורה.

19.     לבסוף טוענים המבקשים כי לא היה מקום להשית עליהם הוצאות בסכום של 75,000 ₪.

דיון והכרעה
20.     כידוע, המבחן אשר מנחה את בית המשפט במסגרת השאלה האם ליתן רשות ערעור במקרה שכבר נדון בשתי ערכאות הינו העניין שיכול להיות לציבור הרחב בבירורה הנוסף של הסוגיה, כאשר המשקל המכריע מוענק לשאלה אם יש חשיבות משפטית או ציבורית לכך שדווקא מקרה זה יזכה לבירור שיפוטי נוסף [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)]. המקרים בהם תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי הינם בעיקר מקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; סוגיות שלגביהן יש החלטות סותרות של ערכאות נמוכות יותר ואשר בהן טרם נפסקה הלכה על ידי ערכאת הערעור הגבוהה ביותר; מקרים בעלי חשיבות עניינית לבעיה המשפטית המועלית בהם ומקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין (שם, עמ' 128).

21.     על אף הכסות ה"עקרונית" בה ניסו המשיבים לעטוף את טענותיהם, איני סבור כי המקרה הנדון מעורר שאלה שיש חשיבות משפטית או ציבורית לבירורה בערכאה נוספת. בסופו של יום, החלטתו של בית משפט השלום להותיר את עו"ד קטן ככונס יחידי לנכס נבעה מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי, נוכח פרישתם של שני כונסי נכסים קודמים ומשמצא כי עו"ד קטן יקדם את הליכי פירוק השיתוף בדרך הטובה ביותר בהתחשב בסכסוך שגלש גם ל"גזרת" פרקליטיהם של הצדדים. הבקשה נוגעת בעיקר - אם לא אך ורק - לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ואינה מעלה שאלה כללית המצדיקה מתן רשות ערעור.

22.     בסופו של דבר, כונס נכסים הינו "פקיד בית המשפט" (officer of the court) ומחויבותו הינה כלפי בית המשפט ולא כלפי מי מבעלי הדין, והוא אף לא מהווה שלוח של בעל הדין שביקש למנותו (רע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ נ' D&B דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 10.4.2007) והאסמכתאות הנזכרות שם).

23.     בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 21.3.2006 באשר לשחרורו של עו"ד וילנר מתפקידו ככונס נכסים נקבע כך:

"לצערי, המינוי המשותף לא הצמיח טובה לתיק ואף עיכוב אותו בצורה קיצונית.
כונס נכסים תפקידו להיות בראש ובראשונה קצין בית המשפט ויתכן כי לפחות אצל עו"ד וילנר היתה התנגשות חריפה מידי בין חובתו כלפיי בית המשפט ובין חובתו ללקוחתו.
...
אני מורה על שחרורו של עו"ד וילנר מתפקידו ככונס נכסים.
בשלב זה יישאר עו"ד קטן ככונס נכסים יחיד, עד שתוצע לי זהות של כונס נייטרלי שיהיה מקובל על הצדדים.
ההתנצחויות בתיק לא הועילו ועל כן, אין בדעתי למנות כונס מומלץ על ידי, מתוך חשש כי כונס זה לא יזכה לשיתוף פעולה נחוץ לצורך מילוי תפקידו. זאת ועוד, חוות הדעת של השמאי יעקובי מלמדת, כי בנכס אין אפשרויות כספיות גבוהות וחבל להוסיף הוצאות לצדדים על דרך מינוי כונס נייטרלי, כמובן שאפשרות זו עדיין מרחפת בחלל ואם התיק לא יקודם במידה ראויה במצב הנוכחי, אשוב ואשקול אפשרות זו."

     בהחלטה נוספת מאותו מועד ציין בית משפט השלום:

"אכן, המצב האידיאלי הוא מינוי כונס נייטרלי, אולם כפי שציינתי, קיים חשש כי כונס נייטרלי לא יזכה לשיתוף פעולה מלא.
... לא ראיתי מנוס משחרורו של עו"ד וילנר מתפקידו ככונס...
בשלב זה אני מותירה את עו"ד קטן ככונס יחיד, עד שיתברר כי קיים צורך במינוי כונס נוסף ויוצע כונס שיבצע נאמנה את תפקידו כקצין בית המשפט."

24.     כאמור, בהחלטה המאוחרת יותר, מיום 11.2.2007, הסביר בית המשפט כי הוא עושה שימוש בחריג שבתקנה 387ג לתקנות לצורך מינוי עו"ד קטן ככונס נכסים, על אף היותו בא כוחה של סלרי. החלטה זו התקבלה לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה כונס נכסים נייטרלי ככל הנראה לא יוכל להועיל ולפעול לטובת פירוק השיתוף בצורה טובה יותר מאשר עו"ד קטן. בית המשפט "סבר שיש בכך צורך ולא יהיה בדבר כדי לפגוע בביצוע יעיל והוגן של הצו". נימוקים אלה אף עוגנו בכתב, מספר פעמים, על ידי בית משפט השלום. בנסיבות אלה, התקיימו התנאים הקבועים בתקנה 387ג לתקנות, כלומר החריג לכלל לפיו אין למנות אדם ככונס נכסים אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי.

     בשולי הדברים יוער כי אין בהוראת תקנה 387ג לתקנות כדי למנוע מבית המשפט מינויים של כונסי נכסים המשמשים כבאי כוחם של הנושים, ובפרט יפים הדברים לעניין מינוי כונסי נכסים מכוח הוראת סעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 [ראו: אליעזר וולובסקי כונס נכסים בדיני החברות 72 (מהדורה שניה, 2004)]. יצויין כי גם תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981 אינה אוסרת באופן גורף על מינוי אדם בעל קשר מקצועי למי מהצדדים וכל שהיא קובעת הוא כי בית המשפט לא ימנה אדם לתפקיד כונס נכסים "אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדה בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד".

25.     אם נחזור לענייננו, בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בקביעותיו של בית משפט השלום, אשר נועדו - בסופו של יום - להביא לפתרון הסכסוך בדרך היעילה וההוגנת ביותר, כלפי כל הצדדים. בית המשפט המחוזי אף הוסיף, כי השתתפותו של מר ינאי במכרז ובהתמחרות משמעה ויתור על כל השגותיו בעניין פגמים שנפלו, לטענתו, במינוי הכונס. לא זו בלבד שאני מצטרף לדברים אלו של בית המשפט המחוזי, אלא שהדברים אף מתחדדים נוכח העובדה שבסופו של יום מר ינאי אינו מבקש לבטל את הליכי ההתמחרות אלא להכריז כי הוא זכה בה. המבקש מנסה לאחוז את החבל משני קצותיו - גם לטעון שמינויו של הכונס נעשה שלא כדין וגם להותיר את זכייתו בהתמחרות (שנערכה על ידי הכונס) על כנה. עם דרך פעולה זו אין להסכין.

26.     בסופו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, הן משום שאין היא מעלה שאלה משפטית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" והן משום שמסקנותיו של בית משפט השלום ראויות לגופן. משלא התבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך מתן הוראות

  2. מינוי כונס נכסים

  3. קבלת בקשת צו כינוס

  4. מה זה כונס נכסים ?

  5. צו כינוס נכסים לערב

  6. אישור 324 כונס נכסים

  7. צו כינוס בהסכמת הכונ"ר

  8. האשמות נגד כונס נכסים

  9. מינוי כונס נכסים זמני

  10. חוב מס שבח לכונס נכסים

  11. שחרור מייצוג כונס נכסים

  12. בקשה למתן צו כינוס זמני

  13. חזרה מהצעה בכינוס נכסים

  14. פטור ממס שבח כונס נכסים

  15. צו הכינוס לאחר קניית רכב

  16. ערובה להוצאות חברה בכינוס

  17. סמכות חקירה של כונס נכסים

  18. משרד עורכי דין כינוס נכסים

  19. צו כינוס נכסים בפשיטת רגל

  20. כיסוי ביטוחי בכינוס נכסים

  21. בקשת כונס נכסים לנתק חשמל

  22. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  23. התנאים למתן צו כינוס נכסים

  24. מינוי כונס נכסים על מקרקעין

  25. בקשת כונס נכסים לאישור הסכם

  26. פיקוח מפרק חברה על כונס נכסים

  27. פטור מס שבח מינוי כונס נכסים

  28. מינוי כונס נכסים מטעם הנושים

  29. סמכות כונס נכסים לפטר עובדים

  30. בקשה לביטול מכר בכינוס נכסים

  31. התיישנות תביעה נגד כונס נכסים

  32. פינוי דירה שכורה בכינוס נכסים

  33. חיוב קופת כינוס בתשלומי ארנונה

  34. דמי תיווך על דירה בכינוס נכסים

  35. צו כינוס לנכסים עקב הסתבכות מעסק

  36. דחיית בקשה למתן צו כינוס נכסים

  37. ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל

  38. פעולות כונס נכסים ללא הצדק סביר

  39. בקשה לדחות מתן תשובה לכונס נכסים

  40. תיקון ליקויי בטיחות בכינוס נכסים

  41. צו לכינוס נכסים בגין חובות מוצהרים

  42. התנגדות הכונ"ר למתן צו כינוס נכסים

  43. חוב מס רכוש של חברה בכינוס נכסים

  44. זכות טיעון לפני מינוי כונס נכסים

  45. תביעה נגזרת של חברה בכינוס נכסים

  46. העברת כספים מקופת הכינוס לנושה מובטח

  47. בקשה להצטרף כנושה לבקשה למתן צו כינוס

  48. העברת כספי פטור ממס שבח לכונס הנכסים

  49. מינוי שותף במשרד עורכי דין לכונס נכסים

  50. פירוק שיתוף בדירת מגורים על ידי כונס נכסים

  51. מינוי כונס נכסים אך ורק לצורך רישום בית משותף

  52. בית המשפט נתן צו לכינוס נכסים על פי בקשת החייב

  53. לא ראוי לשחרר כספים לחייב טרם שהושלם הליך הכינוס

  54. בקשת כונס להימנע מלמלא אחרי הוראות צווי העיקול

  55. טענה כי התנהלות הכונס הביאה דווקא לירידת ערך הנכס

  56. נקבע כי יש להמשיך בהליכי הכינוס חרף סילוק החוב לנושה המובטח

  57. כל עוד לא אושרה ההצעה בידי כונס הנכסים עדיין היא בגדר הצעה בלבד

  58. כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם) התשמ"ה-1985

  59. האם ביהמ"ש המחוזי קבע סכום הוצאות כולל אשר התייחס גם לשכ"ט הכונס

  60. נטען כי הדירה נשוא צו הכינוס נפרצה ושופצה במהלך הליך המכירה בלי רשות

  61. תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ''א-1981

  62. נטען כי בקשת הכינוס הוגשה שלא כדין שכן טרם חלפו 6 חודשים ממועד התשלום הראשון

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון