מינוי כונס נכסים זמני

תקנה 387ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

תקנה זו, מפרטת מספר תנאים מצטברים שבהתקיימם ימונה כונס נכסים זמני: ראיות מהימנות לכאורה, חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערך הנכסים, להעלמתם או להשמדתם, או שנכסים שהופקו תוך כדי ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, ואין מתן הצו יכביד באופן ניכר על ביצוע פסק הדין.

תקנה זו צמצמה באופן ניכר את שיקול הדעת שמסור לבית המשפט למנות כונס נכסים לפי תקנה 388 לתקנות לפיה מוסמך בית המשפט למנות כונס נכסים בכל מקרה שנראה לו "צודק ונוח לעשות כן". סמכות זו פורשה בפסיקה כמעין סמכות שיורית, וראתה במינוי כונס נכסים זמני סעד, שהשימוש בו יעשה רק כאשר סעדים זמניים אחרים, כגון: עיקול זמני, לא ישיגו את מטרתם.

סעד של מינוי כונס נכסים הינו סעד חמור, שכן בפעולותיו - שהן במהותן השתלטות על נכסים וניהולם - מפקיע כונס הנכסים את שליטתו של אדם בקניינו [ראה:רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברות נפט בע"מ, פ"ד נו(6) 550, 554, (להלן: פס"ד טלפז)]. באיזון שבין אינטרס התובע לממש את זכייתו בפסק הדין, לבין אינטרס הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע, מוענק לאינטרס הנתבע מעמד עדיף, הן משום שהתובע הוא שנושא בנטל הוכחת תביעתו, והן משום שזכות הקניין היא זכות חוקתית.

לפיכך לא יטה בית המשפט להיעתר לבקשת תובע למינוי כונס נכסים זמני על נכסי הנתבע, כאשר מינוי כונס הנכסים עלול להיות כרוך בסכנה ממשית לעצם המשך קיום עסקו של הנתבע באופן שהנזק שייגרם לעסק כתוצאה מכינוס הנכסים הוא בלתי הפיך.

להלן החלטה בנושא מינוי כונס נכסים זמני:

החלטה

1.     החלטה זו עניינה מינוי כונס נכסים מפעיל לחנות למכירת מוצרים לתינוקות ברחוב המלאכה 32 א.ת. פולג, נתניה (להלן - "החנות"), וזאת לבקשת המבקשת (להלן - "דוקטור בייבי" או "המבקשת") שהינה בעלת רשת חנויות למוצרי תינוקות, אשר החנות הינה זכיינית ברשת.

ביום 28.1.08 ניתן צו זמני במעמד צד אחד, על פיו מונה ב"כ המבקשת, עו"ד בר-נוי ככונס נכסים מפעיל. ביום 20.2.08 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, והחלטה זו ניתנת לאחר שמיעת חקירות המצהירים מטעם הצדדים ולאחר שהגישו סיכומיהם.


2.     הרקע
המבקשת הינה חברה המנהלת רשת של 18 חנויות לממכר מוצרי תינוקות ומוצרים נלווים תחת המותגים 'דוקטור בייבי', 'פיפו' ו-'רב-קט'. בני הזוג לוי, המשיבים 2 ו- 3 (להלן - "לוי") החזיקו וניהלו חנות של הרשת ברעננה. בשלהי 2005 חבר אליהם המשיב 4 (להלן - "ברמלי") בעידודו של אחד מבעלי המבקשת, מתוך מטרה להפעיל במשותף את החנות ברעננה ולפתוח חנות זכיינות נוספת בנתניה. למטרה זו נוסדה המשיבה 1 (להלן - "רב-קט" או "המשיבה") שבעלי מניותיה הם: לוי המחזיקים ב-50% מן המניות, וברמלי המחזיק ב-50% הנותרים של המניות.

ביום 2.2.06 נחתם בין המבקשת לבין המשיבה הסכם זכיינות להפעלת החנות בנתניה (להלן - "הסכם הזכיינות"). במקביל נחתם בין לוי לברמלי הסכם שהסדיר את יחסי השותפות ביניהם (להלן - "הסכם המייסדים"). ברמלי שילם ללוי עבור רכישת מחצית ממניותיהם סך של 350,000 ₪.

חנויות הרשת מוכרות לצרכנים מוצרים שונים מהחנות, וכן מבצעות 'הזמנות לידה' שאינן מסופקות מיידית בעת הרכישה אלא רק לאחר הלידה הצפויה.

בהתאם להסכם הזכיינות, על המשיבה לרכוש את כל המוצרים הנמכרים ומשווקים בחנות מן המבקשת, בין ישירות ובין מספקים חיצוניים של המבקשת, כאשר התשלום לספקים מבוצע על ידי המבקשת, המחייבת בכך את המשיבה. המבקשת הינה גם השוכרת הראשית של החנות בנתניה, והיא משכירה אותה למשיבה, בשכירות משנה כאשר על המשיבה לשלם למבקשת את דמי השכירות ואת התשלומים הנלווים בגין ארנונה וחשמל.

זמן קצר לאחר חתימת ההסכמים כאמור, התגלעו מחלוקות קשות בין בעלי המניות של המשיבה. הוחלט על סגירת החנות ברעננה, והעברת כל המלאי לחנות בנתניה. המחלוקות בין לוי לברמלי הלכו והחריפו, ולמעשה מאז חודש מאי 2006 קיימים מהלכים שנועדו להביא את השותפות ביניהם לסיום, עד כה ללא הצלחה. מחלוקות אלו דרדרו את מצבה של החברה והביאוה למצב של חדלות פרעון.

להשלמת תמונה הרקע יצויין, כי ביום 18.10.07 פנה ברמלי לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפרוק החברה-המשיבה מטעמי צדק ויושר לפי סעיף 257(2) לפקודת החברות (פשר 2402/07), במסגרתה ביקש למנות מפרק זמני למשיבה. הבקשות נדחו על ידי כב' השופטת אלשייך בהחלטתה מיום 21.1.08, בה היא מותחת ביקורת על לוי וברמלי כאחד, ורואה בהם אחראים למצבה של המשיבה.


3.     טענות הצדדים
לטענת המבקשת, המשיבה הפרה את הסכם הזכיינות בשלושה עניינים מהותיים ועיקריים, אשר מצדיקים את ביטול הסכם עמה ומינוי כונס נכסים על המלאי אשר בחנות, סיום שכירות המשנה ופינוי המשיבה מן החנות: אי תשלום תמורת סחורות שהמבקשת סיפקה לחנות המשיבה וללקוחותיה, אי אספקת סחורות ללקוחות ואי תשלום דמי השכירות והתשלומים הנלווים לשכירות בגין חשמל וארנונה, החל מחודש אוקטובר 2007 ואילך. החוב הכולל בגין דמי שכירות וחשמל עמד על סך של 130,805 ₪, בגין ארנונה על סך כ- 30,000 ₪, וזאת בנוסף לשיקים שחוללו בסך כולל של 208,590 ₪, וכן חוב בגין סחורות שסופקו למשיבה על ידי המבקשת בסכום נוסף של 630,000 ₪.

     למבקשת טענות קשות כלפי לוי, שלדבריה לא די בכך שאינם דואגים לתשלום חובות המשיבה למבקשת, אלא גם לוקחים לכיסם מזומנים המשולמים על ידי הלקוחות בחנות.

     הפרות הסכם אלו מזכות את המבקשת, לטענתה, גם בפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 16.7 להסכם הזכיינות, בסכום של 300,000 ₪.

לטענת המבקשת, סעיף 8.4 להסכם הזכיינות מזכה אותה, במקרה של הפרה יסודית של הסכם הזכיינות מצד המשיבה, במינוי כונס נכסים מפעיל אשר יפעיל את החנות, ויחזיר למבקשת את החובות שחבה המשיבה למבקשת מתוך רווחים שיצטברו מהפעלת העסק, וחתימת המשיבה על ההסכם מהווה הסכמה מראש למינוי כונס נכסים כאמור.

מעבר להסכמה החוזית, טוענת המבקשת כי היא עמדה גם בדרישות הדין והפסיקה לעניין מינוי כונס נכסים זמני, בהיות ראיות התביעה לעניין החוב מהימנות ונסמכות על אסמכתאות, קיים חשש ממשי לאובדן זכות השכירות ולפגיעה במוניטין המבקשת והחנות שהיא חנות ברשת של המבקשת, וקיים חשש סביר כי התמורה שתתקבל ממכירת יתרת הסחורות בחנות, תשולשל לכיסם הפרטי של בעלי המניות או חלקם ולא יגיעו לידי המבקשת.

המבקשת סבורה כי אי מתן הצו, וביטול צו כינוס הנכסים הזמני יעמיד אותה בפני שוקת שבורה, ללא סחורותיה, ללא כספה וללא זכות השכירות ופגיעה קשה במוניטין שלה. אף אחד מן המשיבים, לא לוי ולא ברמלי, סיפקו בתשובתם פתרון למצב הקיים, ועל כן דווקא השארת הצו על כנו תטיב גם עם המשיבים, שכן זהו הפתרון היחיד לשמירה על קניינם של כל הצדדים.


4.     כאמור, המשיבה 1 לא הגיבה לבקשה.

בני הזוג לוי - המשיבים 2-3 - מתנגדים לבקשה.

לטענתם, מדובר בקנוניה מתוכננת מראש, על פיה מבקשת המבקשת להשתלט על החנות בנתניה.

ברשת של המבקשת עסקים משני סוגים: חנויות זכיינות וחנויות שבבעלות הרשת בעצמה, והמופעלות על ידה. כאשר חנות זכיינים מתחילה לשגשג, שמה לה המבקשת כמטרה להשתלט עליה, על מנת למקסם את רווחיה ולא להתחלק ברווחי מכירת הסחורה עם הזכיינים.

הטקטיקה שנוקטת המבקשת, כך לטענת לוי, היא כזו שבתחילה היא מצניחה לזכיין אדם מטעמה. אדם זה פועל להגדלת חובו של הזכיין לרשת, ואזי מפעילה הרשת לחץ כבד על הזכיין למכור את חלקו בחברה הזכיינית בנזיד עדשים.


טקטיקה כזו הופעלה, לטענת לוי, גם במקרה זה, כאשר את תפקיד ה'גיס החמישי' נטל ברמלי, שהוצנח על ידי הרשת לחברה המשיבה כשותפם של לוי. ברמלי דרדר את מצבה של המשיבה, ואף הגיש בקשה לפירוקה של המשיבה, וכל זאת בכדי לגרום ללוי למכור את חלקם לברמלי, ובאופן כזה למעשה למבקשת, במחיר בלתי ריאלי.

לטענת לוי, סחורה שסופקה על ידי הרשת ותמורתה התקבלה ישירות ברשת, לא נזקפה לזכות המשיבה וכרטיסה של המשיבה אצל המבקשת לא זוכה בגינה, הרשת הנחתה את הספקים שלא לספק למשיבה סחורה, הפסיקה את הזרמת הסחורות לחנות, ובמקביל סחורה שנמכרה בחנות על ידי ברמלי במזומנים, לא הוכנסה לקופת המשיבה. בצורה זו, הוגדל חובה של המשיבה למבקשת, כאשר הרשת וברמלי מרוקנים את המשיבה הן מסחורה והן מכספים המגיעים לה, והכל כדי לגרום ללוי למכור את חלקם במשיבה. לוי מסתמכים על דברים שכתבה כב' השופטת אלשייך בהחלטתה הדוחה את בקשת ברמלי לפירוק המשיבה, ברמזה לקיום אינטרסים זרים לבקשה, מצד ברמלי והמבקשת.


5.     לעומת בני הזוג לוי-המשיבים 2-3, ברמלי - המשיב מס' 4 אינו מתנגד לבקשה, ומסכים למינוי כונס הנכסים המפעיל.

ברמלי מוצא עצמו נתון בין הפטיש לסדן: לוי נתונים בסכסוך קשה עם המבקשת. סכסוך זה זלג לתוך מערכת היחסים שבינם לבין ברמלי, ולמעשה משתק את המשיבה, מונע קבלת החלטות ניהוליות, ולא מאפשר הפעלת החנות, דבר שיביא לקריסתה המוחלטת של המשיבה.

למשיב 4 טענות קשות כלפי המבקשת, אשר לטענתו, סיבכה אותו מלכתחילה בעסקת השותפות עם בני הזוג לוי, תוך שהיא מסתירה את החובות שצברה החנות ברעננה לרשת כתוצאה מניהולם הכושל ואופיים הקשה.

באשר לחובות המשיבה למבקשת, גם המשיב 4 סבור כי הינם מוגזמים ויש לבצע בדיקה מדוקדקת של החוב. יחד עם זאת, במאזן האינטרסים, אי מינוי כונס הנכסים יחזיר את המשיבה לעברי פי פחת ויגרום לקריסתה הוודאית. הסכמתו למינוי כונס הנכסים, תהווה מתן "פרס" למבקשת על הפרות האמון מצידה כלפיו והטעיות שהטעתה אותו בטרם התקשר עם בני הזוג לוי. במצב זה, רק מינוי כונס נכסים מפעיל, תחת פיקוח בית המשפט, עשוי לגרום להתאוששות העסק, הקטנת חובות המשיבה למבקשת ויאפשר לבעלים להחזיר את השקעותיהם.


עד כאן טענות הצדדים.


6.     דיון
הסעד המבוקש בבקשה מתבקש כנגד המשיבה בלבד. בעלי מניותיה אמנם צורפו מלכתחילה לבקשה, אך לטענת ב"כ המבקשת בפתח הדיון, צירופם נבע מטעות הדפסה.

טוען ב"כ המבקשת בפתח סיכומיו, כי המשיבה כלל לא התגוננה, ואם חפצו המשיבים 2-4 או מי מהם להתגונן בשמה, היה עליהם לפנות לבית המשפט בבקשה לאפשר להם להתגונן בשם החברה, ולהגיש הגנה נגזרת. בהתאם להוראות סעיף 203(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, רשאי בית המשפט להתיר לבעל מניות להתגונן בשם החברה ובלבד שהשתכנע כי ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה וכי המתגונן אינו פועל בחוסר תום לב.

בענייננו, אף אחד מן המשיבים, בעלי מניותיה של המשיבה לא פנה לבית המשפט להתיר לו להגיש הגנה נגזרת בשמה, מה גם, כך טוענת המבקשת, הגנתם של המשיבים 2-3 אינה לטובת המשיבה.

משהוגשה הבקשה גם נגד המשיבים 2-4, מן הראוי שעמדתם תשמע, והדיון בבקשה יתייחס לטענות שהועלו על ידם בתגובותיהם ובסיכומיהם. כך, שלא סברתי כי מן הראוי להשאיר את צו כינוס הנכסים הזמני על כנו, אך ורק מן הטעם שהמשיבה לא התגוננה ואיש מן המשיבים לא קבל הרשאה להגיש בשמה הגנה נגזרת, והחלטתי לדון לגופם של הטענות שפורטו על ידי הצדדים.


7.     תקנה 387ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות") קובעת:

"387ב' (א) בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א', למנות כונס נכסים זמני (להלן - כונס) על נכסים מסוימים של המשיב שברשותו או ברשות מחזיק, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

...
(ג) בית המשפט רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
      ...
     (7) לנהל את הנכסים".     


תקנה זו, מפרטת מספר תנאים מצטברים שבהתקיימם ימונה כונס נכסים זמני: ראיות מהימנות לכאורה, חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערך הנכסים, להעלמתם או להשמדתם, או שנכסים שהופקו תוך כדי ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו, ואין מתן הצו יכביד באופן ניכר על ביצוע פסק הדין.

תקנה זו צמצמה באופן ניכר את שיקול הדעת שמסור לבית המשפט למנות כונס נכסים לפי תקנה 388 לתקנות לפיה מוסמך בית המשפט למנות כונס נכסים בכל מקרה שנראה לו "צודק ונוח לעשות כן". סמכות זו פורשה בפסיקה כמעין סמכות שיורית, וראתה במינוי כונס נכסים זמני סעד, שהשימוש בו יעשה רק כאשר סעדים זמניים אחרים, כגון: עיקול זמני, לא ישיגו את מטרתם.

סעד של מינוי כונס נכסים הינו סעד חמור, שכן בפעולותיו - שהן במהותן השתלטות על נכסים וניהולם - מפקיע כונס הנכסים את שליטתו של אדם בקניינו [ראה:רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברות נפט בע"מ, פ"ד נו(6) 550, 554, (להלן: פס"ד טלפז)]. באיזון שבין אינטרס התובע לממש את זכייתו בפסק הדין, לבין אינטרס הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע, מוענק לאינטרס הנתבע מעמד עדיף, הן משום שהתובע הוא שנושא בנטל הוכחת תביעתו, והן משום שזכות הקניין היא זכות חוקתית.

לפיכך לא יטה בית המשפט להיעתר לבקשת תובע למינוי כונס נכסים זמני על נכסי הנתבע, כאשר מינוי כונס הנכסים עלול להיות כרוך בסכנה ממשית לעצם המשך קיום עסקו של הנתבע באופן שהנזק שייגרם לעסק כתוצאה מכינוס הנכסים הוא בלתי הפיך.


8.     בבקשתה דנן עותרת המבקשת למינוי כונס נכסים מפעיל, אשר יתפוס את החזקה בחנות המשיבה בנתניה, ויפעיל אותה כעסק חי, וכל זאת על מנת לאפשר לשלם למבקשת, מתוך רווחים שיצברו מהפעלת העסק את חובותיה של המשיבה למבקשת. את בקשתה מבססת המבקשת לא על הוראות תקנה 387ב' לתקנות אלא על ההוראה שבסעיף 8.4 להסכם הזכיינות שנחתם בין המבקשת למשיבה, הקובע כדלקמן:

"אי ביצוע תשלום כלשהוא החל על המפעיל על פי חוזה זה ו/או על פי דין, או איחור של עשרים יום או יותר בביצועו, ייחשב הפרה יסודית של חוזה זה, אשר תזכה את החברה בנוסף לכל סעד אחר המגיע לה על פי הסכם זה ועל פי כל דין אף בזכות להיכנס לחצרי המפעיל ולתפוס את כל מוצרי הרשת אשר בעסק ולהעבירם לחזקת החברה, וכן תהיה החברה זכאית במקרה כנ"ל למנות לעסק כונס נכסים אשר יפעיל את העסק ויחזיר לחברה את חובות העסק לחברה מתוך הרווחים אשר יצברו מהפעלת העסק וחתימת המפעיל על הסכם זה כמוה אף כהסכמה למינוי כונס נכסים מפעיל כאמור".

השיקולים שעלי לשקול אם להיעתר לבקשה, יהיו איפוא שונים מן השיקולים ששוקל בית המשפט בבואו למנות כונס נכסים במסגרת בקשה לסעד ביניים, בין לפי תקנה 387ב'(א) ובין לפי תקנה 388 לתקנות, שכן בהסכם הזכיינות גילו הצדדים דעתם מלכתחילה כי הינם מסכימים למנוי כונס נכסים מפעיל לעסק, בכל מקרה של הפרה יסודית של ההסכם, שהוגדרה כאי ביצוע תשלום החל על המשיבה על פי ההסכם ו/או על פי כל דין, תוך 20 יום ממועד חלותו של התשלום. המשיבה הסכימה מלכתחילה לפגיעה בזכות הקניין שלה בחנות ובחופש העיסוק - במקרה שבו תפר את הסכם הזכיינות הפרה יסודית.

לפיכך, הפסיקה העניפה אליה הפנה ב"כ המשיבים 2-3 בסיכומיו, אינה רלבנטית לענייננו.


9.     בראש ובראשונה, יש לבחון אם אכן הפרה המשיבה הפרה יסודית את ההסכם באופן המזכה את המבקשת בהפעלת ההוראה שבסעיף 8.4 להסכם. מידת הראיה שעל המבקשת להביא היא לכאורית בלבד.

     ההפרה היסודית עליה מסתמכת המבקשת, מתייחסת לאי תשלום במועד של החיובים הבאים המוטלים על המשיבה על פי הסכם הזכיינות:

(א) אי פרעון 4 שיקים שניתנו על ידי המשיבה למבקשת בסכום כולל של 208,590 ₪ אשר
לא כובדו על ידי הבנק הנמשך, לפי הפירוט הבא: שיק לתאריך 30.12.07 על סך 58,590 ₪, ו-3 שיקים על סך 50,000 ₪ כל אחד שמועדי פרעונם: 9.1.08, 16.1.08 ו- 23.1.08.

(ב)     חוב בגין סחורות שסופקו על סך 886,797 ₪.

(ג)     אי תשלום דמי שכירות שהיה על המשיבה לשלם ישירות למשכיר בגין חודשים דצמבר 07 - ינואר 08, ואי תשלום חשבונות חשמל בגין חודשים ספטמבר 07 - ינואר 08 בסכום כולל של 130,805 ₪.

(ד)     אי תשלום חוב ארנונה בגין 4 חודשים בסכום של 36,000 ₪.


על החוב הרשום בספרי המבקשת כחוב פתוח של המשיבה בגין סחורות שסופקו - נטושה מחלוקת קשה בין המבקשת והמשיבים, לרבות המשיב 4. יחד עם זאת, על החובות האחרים - בגין שיקים שלא כובדו, ותשלומי דמי השכירות, החשמל והארנונה החלים על המושכר - שסכומם הכולל כ- 360,000 ₪, אין לכאורה מחלוקת. החובות הללו לא הוכחשו על ידי המשיבים, והמצהיר מטעם המבקשת כלל לא נחקר לגביהם במסגרת חקירתו הנגדית. טענותיהם הנגדיות של המשיבים 2-3 לחובות אלו נעוצים בהתנהגות המבקשת, אשר לטענתם הפסיקה להזרים סחורות לחנות, ולמעשה גרמה לכך שהמשיבה לא יכולה היתה לעמוד בפירעון התשלומים החלים עליה על פי ההסכם. טענות אלו, מקומם יהיה להתברר בתביעה נגדית שעומדים המשיבים 2-3 להגיש נגד המבקשת, כהצהרתם. בשלב זה, תביעה כזו לא קיימת - ואין טענות אלו יכולות להוות מענה לעצם הפרת ההסכם שהוכחה לכאורה על ידי המבקשת.

על פי סעיף 6.2 להסכם הזכיינות התחייבה המשיבה לקיים, במלואן ובמועדן את כל הוראות הסכם השכירות. אי תשלום דמי השכירות והתשלומים בגין ארנונה וחשמל - מהווים הפרה של הוראות הסכם השכירות, וממילא הפרת הסכם הזכיינות. כך, שלכאורה הניחה המבקשת תשתית ראייתית להפרת הסכם הזכיינות מצד המשיבה. הואיל וההפרה לא תוקנה תוך 20 יום, יש לראותה כהפרה יסודית המזכה את המבקשת בהפעלת המנגנון שבסעיף 8.4 להסכם הזכיינות, ומינוי כונס נכסים מפעיל לחנות המשיבה.

מן הטעם הזה, לא מצאתי לנכון להידרש למחלוקת בין הצדדים באשר לחוב הפתוח בספרי המבקשת. די בכך, שהמבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחוב בסכום של כ- 360,000 ₪, שהמשיבה לא פרעה וכנראה משוללת יכולת פרעון, כדי להצדיק הפעלת המנגנון הקבוע בהסכם הזכיינות של מינוי כונס נכסים זמני.


10.     אף שמדובר בעתירה המבוססת על הוראת ההסכם בין הצדדים, ואין מדובר בסעד זמני המבוקש על פי התקנות, אינני רואה עצמי פטורה מלבחון השאלה אם בקשת המבקשת מוגשת בתום לב, שכן גם זכות הנובעת מהסכם יש להפעיל בתום לב.

בפי המשיבים 2-3 טענות קשות כלפי המבקשת, הפועלת לטענתם בשרירות לב, מתוך כוונה להשתלט על החנות במחיר אפסי, לצורך הגדלת רווחיה והפיכת החנות - שבינתיים צברה לקוחות ומוניטין, מזכיינית לחנות המופעלת ישירות על ידי הרשת.

במסגרת זו, הצניחה הרשת שותף עסקי למשיבה, ואחר כך צמצמה את אספקת הסחורה לחנות מתוך מטרה להביאה למצב של חדלות פרעון, כדי שתוכל לפעול, במישרין או בעקיפין לרכישת חלקם של המשיבים 2-3 במחיר זניח.

טענות קשות אלו, ככל שיהיה בהן מן האמת, טובות במישור היחסים שבין המבקשת למשיבים 2-3. אך לא עניינם שלהם כבעלי מניות במבקשת עומד לדיון, אלא עניינה של המשיבה, שהינה אישיות משפטית נפרדת. כלפי המשיבה לא שוכנעתי כי מעשיה של המבקשת עולים כדי חוסר תום לב. המשיבים לא הצליחו להצביע על כך כי הקף הזרמת הסחורות למשיבה פחת באופן משמעותי בחודשים שלפני פרוץ המשבר הנוכחי ביחסי הצדדים. המבקשת הודתה בהפסקת הזרמת הסחורה, אך רק לאחר שהשיק הראשון שמשכה המשיבה לפקודתה חזר בשל חוסר כיסוי, וזאת בחודש נובמבר '07. אמנם המבקשת לא חזרה להזרים סחורות לחנות גם לאחר פירעון השיק, אך זאת לאור העובדה שבינתיים התגלה לה כי המשיבה לא שלמה גם את דמי השכירות החלים עליה ואת תשלומי החשמל והארנונה. ניסיונות מטעם המבקשת ליישב את ההדורים הקשורים לחובות אלו - לא צלחו מחוסר היענות של המשיבים 2-3.

המשיבים לא השכילו להצביע על כך, כי זדון וחוסר תום לב עומדים בבסיסי התנהלותה של המבקשת בהגשת הבקשה.



11.     ככל שיש לבדוק את מאזן הנוחות, גם בנסיבות בהם מתבקש סעד זמני במסגרת הוראה הקבועה בהסכם שבין הצדדים, הרי גם מאזן זה נוטה לטובת היענות לבקשה.

ניהול עסקיה של המשיבה הגיע למבוי סתום: בין בעלי המניות של המשיבה ומנהליה נטוש סכסוך עקוב. אין כל הידברות בין הצדדים, ולא ניתן להביאם לכלל שיתוף פעולה שיקדם את ענייניה של המשיבה. אי היענות לבקשה יביא לקריסתה המיידית של המשיבה כעסק פעיל. ואזי תעמוד המבקשת בפני שוקת שבורה בבואה לממש את פסק הדין, אם יינתן לזכותה.

מאידך, המשך הפעלת עסקה של המשיבה על ידי ניהול מקצועי ואמין באמצעות כונס נכסים זמני, עשוי להביא תועלת לשני הצדדים: למבקשת - אשר תוכל להיפרע את החוב שחבה לה המשיבה, ככל שקיים כזה, מן הרווחים שיופקו, לעומת הפסד וודאי במידה ולא ימונה כונס נכסים. למשיבה - אשר המוניטין שלה כעסק חי ישמר, ולכל אחד מן המשיבים - אשר ערבים לחובותיה של המשיבה כלפי המבקשת. בכך שונה המצב בענייננו מן הסיטואציה שהיתה בבסיס ההחלטה בפס"ד טלפז.


12.     סוף דבר
שוכנעתי כי יש להשאיר הצו הזמני שניתן ביום 28.1.08 למינוי כונס הנכסים הזמני על כנו. כונס הנכסים יפעיל את החנות כעסק חי, תחת הוראות שיקבל מבית המשפט. כל התקבולים שיתקבלו בעסק יופקדו לחשבון נפרד. הכונס יהיה רשאי לשלם הוצאות התפעול השוטף של העסק, בהתאם להוראות שיקבל מידי פעם מבית המשפט.

אין צו להוצאות בבקשה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הליך מתן הוראות

  2. מינוי כונס נכסים

  3. קבלת בקשת צו כינוס

  4. מה זה כונס נכסים ?

  5. צו כינוס נכסים לערב

  6. אישור 324 כונס נכסים

  7. צו כינוס בהסכמת הכונ"ר

  8. האשמות נגד כונס נכסים

  9. מינוי כונס נכסים זמני

  10. חוב מס שבח לכונס נכסים

  11. שחרור מייצוג כונס נכסים

  12. בקשה למתן צו כינוס זמני

  13. חזרה מהצעה בכינוס נכסים

  14. פטור ממס שבח כונס נכסים

  15. צו הכינוס לאחר קניית רכב

  16. ערובה להוצאות חברה בכינוס

  17. סמכות חקירה של כונס נכסים

  18. משרד עורכי דין כינוס נכסים

  19. צו כינוס נכסים בפשיטת רגל

  20. כיסוי ביטוחי בכינוס נכסים

  21. בקשת כונס נכסים לנתק חשמל

  22. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  23. התנאים למתן צו כינוס נכסים

  24. מינוי כונס נכסים על מקרקעין

  25. בקשת כונס נכסים לאישור הסכם

  26. פיקוח מפרק חברה על כונס נכסים

  27. פטור מס שבח מינוי כונס נכסים

  28. מינוי כונס נכסים מטעם הנושים

  29. סמכות כונס נכסים לפטר עובדים

  30. בקשה לביטול מכר בכינוס נכסים

  31. התיישנות תביעה נגד כונס נכסים

  32. פינוי דירה שכורה בכינוס נכסים

  33. חיוב קופת כינוס בתשלומי ארנונה

  34. דמי תיווך על דירה בכינוס נכסים

  35. צו כינוס לנכסים עקב הסתבכות מעסק

  36. דחיית בקשה למתן צו כינוס נכסים

  37. ביטול צו כינוס בהליכי פשיטת רגל

  38. פעולות כונס נכסים ללא הצדק סביר

  39. בקשה לדחות מתן תשובה לכונס נכסים

  40. תיקון ליקויי בטיחות בכינוס נכסים

  41. צו לכינוס נכסים בגין חובות מוצהרים

  42. התנגדות הכונ"ר למתן צו כינוס נכסים

  43. חוב מס רכוש של חברה בכינוס נכסים

  44. זכות טיעון לפני מינוי כונס נכסים

  45. תביעה נגזרת של חברה בכינוס נכסים

  46. העברת כספים מקופת הכינוס לנושה מובטח

  47. בקשה להצטרף כנושה לבקשה למתן צו כינוס

  48. העברת כספי פטור ממס שבח לכונס הנכסים

  49. מינוי שותף במשרד עורכי דין לכונס נכסים

  50. פירוק שיתוף בדירת מגורים על ידי כונס נכסים

  51. מינוי כונס נכסים אך ורק לצורך רישום בית משותף

  52. בית המשפט נתן צו לכינוס נכסים על פי בקשת החייב

  53. לא ראוי לשחרר כספים לחייב טרם שהושלם הליך הכינוס

  54. בקשת כונס להימנע מלמלא אחרי הוראות צווי העיקול

  55. טענה כי התנהלות הכונס הביאה דווקא לירידת ערך הנכס

  56. נקבע כי יש להמשיך בהליכי הכינוס חרף סילוק החוב לנושה המובטח

  57. כל עוד לא אושרה ההצעה בידי כונס הנכסים עדיין היא בגדר הצעה בלבד

  58. כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם) התשמ"ה-1985

  59. האם ביהמ"ש המחוזי קבע סכום הוצאות כולל אשר התייחס גם לשכ"ט הכונס

  60. נטען כי הדירה נשוא צו הכינוס נפרצה ושופצה במהלך הליך המכירה בלי רשות

  61. תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ''א-1981

  62. נטען כי בקשת הכינוס הוגשה שלא כדין שכן טרם חלפו 6 חודשים ממועד התשלום הראשון

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון