בפתחו של בית המשפט של פירוק, עמדה שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין נושה ובין תאגיד בפירוק.

לשם הכרעה בשאלה האם מתקיימים יחסי עובד ומעביד במערכת היחסים שבין הצדדים, פותח בפסיקת בתי הדין לעבודה "המבחן המעורב" המכיל בתוכו את "מבחן ההשתלבות" ומבחני משנה נוספים (בג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(4), 628).

למבחן ההשתלבות, שהוא המבחן המרכזי במסגרת המבחן המעורב, שני פנים: הפן החיובי, מצריך לברר קיומו של מפעל בו ניתן להשתלב, אם הפעולה המבוצעת חיונית לפעילות הרגילה של המפעל, ואם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל. הפן השלילי, מצריך לברר האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו.

מבחני משנה נוספים, המצטרפים למבחן ההשתלבות, במסגרת המבחן המעורב, הנם: כפיפות או פיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר; אופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי; התמשכות הקשר; בלעדיות במהלך שעות העבודה.

ההכרעה אם במקרה מסוים התקיימו יחסי עובד ומעביד, תיעשה בכל מקרה ומקרה, על פי משקלם המצטבר של מכלול הסממנים והמבחנים, ועל פי שיקולי מדיניות (דב"ע נב/158-3 יאיר נ' גליברמן, פד"ע כה 31).

במספר מקרים, לאחר שבחנו את נסיבות ההעסקה במבחנים האמורים לעיל, הגיעו בתי הדין למסקנה שבין מרצה במוסד אקדמי ובין המוסד שהעסיקו, התקיימו יחסי עובד ומעביד, אף אם התשלום למרצה נעשה כנגד הנפקת חשבונית (ע"ע 337/06 פבר נ' מנור, תק-אר 2007(3), 58).

בד"מ (ת"א) 7842/03 ויזר איתי נ' עמותה להפצה ולימוד רפואה טבעית, תק-עב 2006(4), 949, טען התובע, שנתן הרצאות עבור העמותה, כי בינו ובין העמותה מתקיימים יחסי עובד ומעביד. בית הדין בחן את הנסיבות הספציפיות של העסקת התובע, כגון: התובע ביצע את העבודה במתקני העמותה; התובע הועסק באופן בלעדי על ידי העמותה, ושימש כמרצה בשלושה קורסים בעמותה, במשך כשלוש שנים; התובע השתתף בפגישות מרצים והיה מעורב בתכניות הלימוד המתוכננות; התובע היה כפוף להנחיות העמותה; לא היה לתובע עסק עצמאי, ועבודתו בעמותה היתה עבודתו היחידה באותה תקופה. בנסיבות העניין קבע בית הדין כי בין התובע ובין העמותה התקיימו יחסי עובד ומעביד.

בע"ב (י-ם) 1801/01 יואב קורן נ' מכללת אמונה ואח', תק-עב 2005(4), 3247, התובע הועסק במכללה הן כמרכז מגמת המחשבים והן כאחראי על רשת המחשבים, תוך שיש לו עסק עצמאי הנותן שירות ללקוחות אחרים. בית הדין קבע כי המדובר בשני תפקידים נפרדים, וכי מבחן ההשתלבות על שני פניו מתקיים אך ורק בתפקידו כמרכז המגמה למחשבים, ואילו בתפקידו כאחראי על רשת המחשבים, היה התובע גורם חיצוני שסיפק שירותים, ולא ניתן לראות בו חלק בלתי נפרד מהמערך הארגוני של התובעת.

להלן החלטה בנושא יחסי עובד מעביד בין נושה לבין חברה בפירוק:

החלטה

הקדמה:

לפני ערעור על החלטת המנהלת המיוחדת של עמותת מכללת הצפון - מרכז לחינוך והכשרה מקצועית (להלן: "המכללה"), רו"ח איריס שטרק (להלן: "המנהלת המיוחדת"), מיום 2/2/2009, בתביעת החוב שהגישו לה המערערים.

העובדות:

המערער 1 הנו עורך דין במקצועו, אשר שימש כמרצה במכללה. המערער 2 הנו מורה לנהיגה ולתיאוריה, אשר שימש כמרצה למקצועות הנהיגה במכללה.

שכרו של המערער 1 שולם בידי המכללה כנגד חשבוניות שהנפיק לה, לכל אורך תקופת העסקתו. שכרו של המערער 2 שולם כנגד חשבוניות שהנפיק למכללה, מלבד במשך 3 חודשים בשנת 2007 בהם שולם שכרו בדרך של הנפקת תלושי שכר ע"י המכללה (לכתב הערעור צורפו שלושה תלושי שכר לחודשים ספטמבר - נובמבר 2007).

ביום 12/3/08 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לפירוק כנגד המכללה, וביום 13/3/08 מינה בית המשפט את רו"ח איריס שטרק כמפרקת זמנית למכללה, ולאחר מכן שונה מעמדה למנהלת מיוחדת. צו פירוק כנגד המכללה ניתן ביום 25/6/08.

העסקתו של המערער 2 במכללה הסתיימה בהודעתה של המנהלת המיוחדת (אז המפרקת הזמנית) מיום 4/5/2008, עקב פירוקה של המכללה. עבודתו של המערער 1 הסתיימה בתחילת שנת 2007, עת המכללה פסקה מלהזמינו למתן הרצאות.

המערערים הגישו למנהלת המיוחדת תביעות חוב שעניינן זכאותם לתשלומים בהתאם לזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדי המכללה שפוטרו, לרבות שכר עבודה, פיצויי פיטורין, פידיון חופשה ודמי הבראה, זאת בהתבסס על החשבוניות שהנפיקו למכללה.

בהחלטתה מיום 2/2/2009 דחתה המנהלת המיוחדת את תביעת החוב של המערער 1, ואת חלק הארי מתביעתו של המערער 2, כאשר לגבי האחרון קבעה כי זכויותיו תחושבנה על בסיס תלושי השכר שהציג בלבד (להבדיל מן החשבוניות שהנפיק למכללה) והורתה על תיקון התחשיב בהתאם. המנהלת המיוחדת ציינה כי לפי המידע שהמערערים הביאו בפניה לא ניתן להיווכח בקיום יחסי עובד מעביד.

כנגד החלטתה האמורה של המנהלת המיוחדת הוגש הערעור דנן.

טענות המערערים:

המערער 1 טוען כי שימש כעובד שכיר של המכללה (להבדיל מנותן שירותים) וכי סיום העסקתו במכללה נעשה בדרך של הרעת תנאי עבודתו, ועל כן יש לראותו כ"מפוטר" וזכאי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ותנאים סוציאליים נוספים בהתאם למעמד זה.

המערער 2 טוען אף הוא כי שימש כעובד שכיר של המכללה, במשך כל תקופת העסקתו, ועל כן הוא זכאי לשכר עבודה, ולפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, ותנאים סוציאליים על פי השכר ששולם לו בפועל, אף אם דרך תשלום שכרו נעשתה ברובה כנגד הנפקת חשבוניות ולא במסגרת תלושי שכר.

המערערים טוענים כי המנהלת המיוחדת שגתה בקבעה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המכללה ובינם, כי היא לא בדקה כנדרש את טיב היחסים בין המערערים ובין המכללה, וכי היא דחתה את תביעתם ללא בירור עובדתי מקיף וללא מתן הזדמנות לטעון טענות בפניה.

המערערים טוענים כי "מכרו את כוח העבודה שלהם" למכללה, וכי בעצם הנפקת החשבוניות כשלעצמו אין כדי להעיד על קיום יחסי מזמין - נותן שירותים. המערערים מציינים בכתב הערעור כי חלק מהמרצים במכללה קיבלו, באופן דומה, שכר כנגד הנפקת חשבוניות, אך הדבר נעשה עקב "לחץ" מצד המכללה. לדידם, יש לבחון באופן מהותי את העסקתם במכללה, והעסקתם באופן האמור איננה שונה מהעסקת מרצה כנגד הנפקת תלושי שכר. המערערים טוענים כי השתלבו במקום העבודה, עסקו בהוראה שהנה לבה של פעילות המכללה, תוך שימוש בציוד ובמתקני המכללה. העבודה אשר במהותה הנה עבודת שכיר שלא נוהלה מתוך עסק עצמאי, בוצעה על ידם באופן אישי ובהתאם לדרישות המכללה ונהליה. מכאן, לטענתם, יש להסיק כי התקיימו בינם ובין המכללה יחסי עובד ומעביד.

תגובת המנהלת המיוחדת:

המנהלת המיוחדת מציינת בתגובתה כי בתקופה שטרם קריסת המכללה התאפיינה פעילותה בהעסקת חלק מן המרצים כעובדי המכללה, וחלק מן המרצים בדרך של מתן שירותים. היו מקרים שבהם קורסים מסוימים הועברו על ידי מרצה עובד המכללה כשכיר המקבל תלושי שכר, לעומת קורסים שהעביר אותו המרצה כנותן שירותים לעמותה, כנגד חשבוניות. לטענתה, העניין נבע מאופי הקורס ומהפעילות הנדרשת בו. עוד טוענת המנהלת המיוחדת כי אין להניח באופן אוטומאטי כי ביצוע "הרצאות" במסגרת הלימודים במוסד אקדמי, מחייב קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המרצה ובין המכללה.

המנהלת המיוחדת סבורה כי המערער 1 שימש כמרצה מן החוץ, אשר נתן שירותים למכללה, וכי לא התקיימו בינו ובין המכללה יחסי עובד ומעביד. היא מדגישה כי המדובר בעורך דין בעל עסק עצמאי, אשר לא עבד במכללה באופן רציף וסדיר תמורת שכר קבוע.

לטענת המנהלת המיוחדת, המערער 2 שימש בחלק מהזמן כמרצה מן המניין במספר קורסים במכללה ובעבור כך קיבל שכר במסגרת תלוש שכר שהונפק עבורו, ואילו בגין שירותיו של המערער 2 בקורסי נהיגה שונים שהועברו על ידו קיבל תשלום כנגד חשבוניות שהוציא, כאשר במסגרת שירותים אלה לא התקיימו בינו ובין המכללה יחסי עובד ומעביד. המנהלת המיוחדת מציינת כי ההבחנה בין שתי צורות ההעסקה של המערער 2 נעשתה לאורך זמן, בידיעתו ובהסכמתו. הוא אף לא הצביע על הסבר המניח את הדעת, המגובה במסמכים ובאסמכתאות, להבחנה זו.

עוד ציינה המנהלת המיוחדת בסיכומיה כי בחינת הוכחות החוב המוגשות למפרק צריכה להיעשות במשנה זהירות ובצורה מדוקדקת על מנת שלא להגדיל את מסת החובות של התאגיד על ידי קבלת תביעה שאינה מבוססת, כאשר נטל ההוכחה רובץ על כתפיו של התובע.

דיון והכרעה:

לפתחו של בית המשפט של פירוק, מזדמנות סוגיות מגוונות ומרתקות, מתחומים משפטיים שונים, ובמקרה שלפני מתעוררת שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין נושה ובין תאגיד בפירוק.

לשם הכרעה בשאלה האם מתקיימים יחסי עובד ומעביד במערכת היחסים שבין הצדדים, פותח בפסיקת בתי הדין לעבודה "המבחן המעורב" המכיל בתוכו את "מבחן ההשתלבות" ומבחני משנה נוספים (בג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(4), 628).

למבחן ההשתלבות, שהוא המבחן המרכזי במסגרת המבחן המעורב, שני פנים: הפן החיובי, מצריך לברר קיומו של מפעל בו ניתן להשתלב, אם הפעולה המבוצעת חיונית לפעילות הרגילה של המפעל, ואם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל. הפן השלילי, מצריך לברר האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו.

מבחני משנה נוספים, המצטרפים למבחן ההשתלבות, במסגרת המבחן המעורב, הנם: כפיפות או פיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר; אופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי; התמשכות הקשר; בלעדיות במהלך שעות העבודה.

ההכרעה אם במקרה מסוים התקיימו יחסי עובד ומעביד, תיעשה בכל מקרה ומקרה, על פי משקלם המצטבר של מכלול הסממנים והמבחנים, ועל פי שיקולי מדיניות (דב"ע נב/158-3 יאיר נ' גליברמן, פד"ע כה 31).

במספר מקרים, לאחר שבחנו את נסיבות ההעסקה במבחנים האמורים לעיל, הגיעו בתי הדין למסקנה שבין מרצה במוסד אקדמי ובין המוסד שהעסיקו, התקיימו יחסי עובד ומעביד, אף אם התשלום למרצה נעשה כנגד הנפקת חשבונית (ע"ע 337/06 פבר נ' מנור, תק-אר 2007(3), 58).

בד"מ (ת"א) 7842/03 ויזר איתי נ' עמותה להפצה ולימוד רפואה טבעית, תק-עב 2006(4), 949, טען התובע, שנתן הרצאות עבור העמותה, כי בינו ובין העמותה מתקיימים יחסי עובד ומעביד. בית הדין בחן את הנסיבות הספציפיות של העסקת התובע, כגון: התובע ביצע את העבודה במתקני העמותה; התובע הועסק באופן בלעדי על ידי העמותה, ושימש כמרצה בשלושה קורסים בעמותה, במשך כשלוש שנים; התובע השתתף בפגישות מרצים והיה מעורב בתכניות הלימוד המתוכננות; התובע היה כפוף להנחיות העמותה; לא היה לתובע עסק עצמאי, ועבודתו בעמותה היתה עבודתו היחידה באותה תקופה. בנסיבות העניין קבע בית הדין כי בין התובע ובין העמותה התקיימו יחסי עובד ומעביד.

בע"ב (י-ם) 1801/01 יואב קורן נ' מכללת אמונה ואח', תק-עב 2005(4), 3247, התובע הועסק במכללה הן כמרכז מגמת המחשבים והן כאחראי על רשת המחשבים, תוך שיש לו עסק עצמאי הנותן שירות ללקוחות אחרים. בית הדין קבע כי המדובר בשני תפקידים נפרדים, וכי מבחן ההשתלבות על שני פניו מתקיים אך ורק בתפקידו כמרכז המגמה למחשבים, ואילו בתפקידו כאחראי על רשת המחשבים, היה התובע גורם חיצוני שסיפק שירותים, ולא ניתן לראות בו חלק בלתי נפרד מהמערך הארגוני של התובעת.

דא עקא, שאת פסקי הדין הנ"ל יש לקרוא על רקע הנסיבות הספציפיות של המקרים שנדונו שם, ועלינו לפנות לבחון את עניינם של המערערים במקרה דנן, לגופו, על פי המבחנים שפותחו בפסיקת בתי הדין לעבודה.

בטרם איישם את המבחנים על המקרה שלפנינו, מצאתי להקדים ולומר את אשר כבר נאמר, המבחן לפיו ייקבעו יחסי עובד ומעביד הינו מבחן מהותי ערכי ולא מבחן פורמאלי טכני. לא כל המנפיק חשבונית מס כנגד שכרו יידון לגזירה שאינו עובד, כמן שמן העבר השני, לא כל מי המונפק עבורו תלוש שכר ייחשב כעובד שכיר. מלאכתנו עתה היא ליישם את מבחני הפסיקה על מנת לדלות ולגלות את היחסים האמיתיים בין המכללה לבין המערערים, אם היו יחסי עובד ומעביד או שמא יחסי מזמין ומספק שירות עצמאי.

בענייננו, המכללה הנה בגדר מפעל שניתן להשתלב בו, ופעולותיהם של המערערים, כמרצים במסגרת המכללה, הן ללא ספק חיוניות לפעילות הלימודית הרגילה של המכללה. המערערים היו כפופים למכללה מבחינה מקצועית, והם היו חייבים לבצע את ההרצאות באופן אישי. המערערים עשו שימוש במתקני המכללה, ובציוד שלה, בעת מתן ההרצאות.

יחד עם זאת, אין אינדיקציה לכך שהמערערים היו חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המכללה. המערערים לא הוכיחו ואף לא טענו כי נהגו להשתתף בקביעת תכני הלימודים ובישיבות סגל, או כי נטלו על עצמם משימות נוספות, לימודיות או מנהלתיות, מעבר למתן הרצאות בקורסים, כגון ליווי פרויקטים או ריכוז תחום לימודי.

לשני המערערים היה עסק עצמאי משלהם, כל אחד בתחומו הוא, ומתן ההרצאות במכללה לא היה עיסוקם הבלעדי. המערער 1, הוא עורך דין המספק שירותים משפטיים במסגרת משרדו, והעסקתו במכללה היתה במתן הרצאות בנושאים משפטיים. המערער 2 עסק בהוראת נהיגה, ובמסגרת המכללה הרצה בקורסים שונים בתחום הנהיגה. אמנם, יכול שאדם יהא עובד של מעביד אחד ועצמאי כלפי אחרים, והיותו עובד אינו מונע ממנו לספק שירותים כעצמאי לאחרים (ע"ע 300267/98 טויטו נ' מ.ש.ב הנדסת קירור למיזוג אויר (1965) בע"מ, פד"ע לז 354, 360), אך בענייננו מדובר בסממן ברור לכך שעיסוקם של המערערים במכללה לא נשא אופי של עבודה שכירה. עצמאי הטוען לפעילות כשכיר, הנפרדת מעסקו כעצמאי בעיסוק זהה, צריך להצביע על סימנים מובהקים של העסקה נפרדת בלתי תלויה בעסקו כעצמאי (ע"ע 300064/96 פלאי נ' אביבי, פד"ע לו 241, 247).

עיינתי שוב ושוב באסמכתאות שהגישו הצדדים, בניסיון ללמוד האם קיים הבדל באופי ההעסקה בין מרצים להם הונפקו תלושי שכר, ובין מרצים להם שולמה תמורה כנגד הנפקת חשבוניות. היעדרו של הבדל כזה עשוי להצטרף לאינדיקציות שישמשו ביסוד הקביעה שהתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, אף אם השכר שולם כנגד הנפקת חשבוניות (ע"ב (ת"א) 4620/03 אבי גריידי נ' מכללת E.S.I. יעוץ והכוונה בע"מ, תק-עב 2007(3), 841). למעשה, לא הצלחתי למצוא כל תימוכין לטענת המערערים כי לא היה הבדל כזה, ואילו דרך תשלום השכר, וגובה השכר, הצביעו על קיומו של הבדל. מכאן, שטענה זו לא הוכחה על ידי המערערים.

לטענת המערער 1, המכללה שילמה לו, לכל אורך תקופת העסקתו, סך 180 ₪ לשעת הוראה, כנגד חשבוניות שהנפיק לה. מדובר בשכר גבוה, יחסית, לשעת הוראה (הן בהשוואה לשכרם של מרצים אחרים שהועסקו בדרך של נותני שירות כנגד חשבוניות, והן בהשוואה לשכרם של מרצים שהועסקו בדרך של תלושי שכר). השכר שולם בכל פעם עבור מספר חודשים. חובת תשלום מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי חלה על המערער 1, ומדובר בסממן מובהק, אם כי לא מכריע (דב"ע מג/106-3 ולטנר נ' גור בטח סוכנות לביטוח בע"מ, פד"ע טז 85; עניין איתי ויזר לעיל).

כמפורט לעיל, מאפייני העסקת המערער 1 במכללה לא עונים על הפן החיובי והפן השלילי הנבחנים במסגרת מבחן ההשתלבות שנקבע בפסיקה, ואף לא על מבחנים נוספים. גובה השכר, בהשוואה לשכרם של אחרים שהועסקו על ידי המכללה, אף הוא יכול ללמדנו כי לא היתה לצדדים כוונה שהשכר ישמש בסיס לקביעת זכויות המערער 1 כעובד המכללה.

מן החומר שצורף לבקשה, עולה כי ב-23/9/07 דרש המערער 1 לראשונה זכויות סוציאליות בגין העסקתו במכללה (אף אם לטענתו דרש זאת עוד קודם לכן, הרי שעניין זה לא הוכח), וב-4/9/08 העלה לראשונה במפורש את הטענה כי בין המכללה ובינו התקיימו יחסי עובד ומעביד, במכתבו למנהלת המיוחדת. מצופה מעורך דין הבקיא היטב בדיני העבודה, כי ידע אל-נכון, כיצד לקבוע מראש תנאי העסקה המתאימים לכוונת הצדדים, ולא יפעל לאורך זמן, באורח מלאכותי, שאינו מתאר נאמנה את כוונת הצדדים האמיתית כפי הנטענת על ידו. למעשה, רק כעת בא המערער, וטוען בדיעבד כי יש להוסיף ולפסוק לו זכויות סוציאליות. זאת אין בידי לקבל.

אשר על כן, אני קובע כי בין המערער 1 ובין המכללה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד הן משום שלא הוכחה כוונה ליצירת מערכת יחסים כזו והן משום שלפי המבחנים המהותיים כנ"ל, לא הוכח התקיימותם של יחסים כאלה.

המערער 2 הועסק בחלק מהזמן כנגד תלושי שכר ובחלק מהזמן כנגד חשבוניות שהנפיק למכללה. כפי שציינתי לעיל, אין די באסמכתאות שצורפו בכדי שניתן יהיה ללמוד אם חל שינוי כלשהו בהעסקתו של המערער 2, בין התקופה שבה הועסק כנגד הנפקת חשבוניות (היא מרבית תקופת העסקתו) ובין התקופה הקצרה שבה הועסק כנגד תלושי שכר.

כאשר בתי הדין נוכחו לדעת כי לא היה כל שינוי בתפקידו של העובד בתקופה במהלכה הונפקו לו תלושי שכר, לעומת התקופה במהלכה שולמו לו תמורה כנגד הנפקת חשבוניות, היו נכונים הם לקבוע כי במשך כל התקופה חלו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד (ע"ב (ת"א) 2708/04 מנשרוף מנחם נ' וינוגט אברהם ואח', תק-עב 2008(3), 5497).

אולם בעניינו, עולה מן החומר שצורף, כי בעת שהועסק המערער 2 כנגד תלושי שכר, שולם לו סך 70 ₪ לשעת הוראה, ובעת שהועסק כנגד חשבוניות, שולם לו סך 100 ₪ לשעת הוראה. מדובר בהבדל משמעותי בגובה השכר, בין שתי צורות ההעסקה, דבר המעיד שעלות הזכויות הסוציאליות מגולמת בתוך התשלום עצמו, דבר המלמד כי כוונת הצדדים היתה שלא לקיים יחסי עובד ומעביד, אלא יחסי מזמין וספק שירות עצמאי.

כמו כן, העסקתו של המערער 2 כנגד תלושי שכר, נעשתה במשך תקופה קצרה בלבד, של 3 חודשים, לעומת העסקה במשך מספר שנים, בדרך של הנפקת חשבונית. נראה לי כי יהא זה מרחיק לכת לקבוע כי על סמך תקופה קצרה זו, התקיימו בין המערער 2 ובין המכללה יחסי עובד ומעביד במשך כל תקופת העסקתו, ובמיוחד לאור המסקנה שלעיל לפיה מספר מבחנים שנקבעו בפסיקה אינם מתמלאים בעניינו של המערער 2.

אשר על כן, הנני קובע כי גם בין המערער 2 ובין המכללה לא התקיימו יחסי עובד ומעביד.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי אף אם הייתי מגיע למסקנה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערער 2 ובין המכללה, במשך כל תקופת העסקתו, הרי שבכל מקרה היה צורך לבחון בזהירות מה משמעות גובה התמורה אשר קיבל כנגד הנפקת חשבוניות, לעומת התמורה שקיבל בדרך של הנפקת תלוש שכר, ולבדוק אם כלל היה זכאי לסכומים נוספים. זאת, לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לפיה, במקרים מובהקים, בהם אדם הועסק כעצמאי בהסכמה ותוך מודעות מלאה למעמדו, וקיבל תמורה להעסקתו על בסיס שכר של עובד בצירוף כל הזכויות הסוציאליות, הרי שאף אם נקבע בדיעבד כי למעשה היה הוא עובד שכיר, הרי שהוא כבר קיבל את כל המגיע לו כעובד, ואין הוא זכאי לסכומים נוספים בשל כך (ע"ע 231/05 חיים קרן נ' הדסים חברה לפיתוח חקלאי בע"מ ואח', תק-אר 2006(4), 875). או במילים אחרות, אין לחשב את הזכויות הקוגנטיות המגיעות לעובד שכיר על בסיס אותה תמורה שהוא קיבל בתור "עצמאי", אם הוכח כי הוא היה מקבל תמורה שונה, נמוכה יותר, אילו עבד כ"שכיר" (ע"ע 300256/98 אייזיק נ' תה"ל תכנון המים לישראל בע"מ, פד"ע לו 817; ע"ע 182/99 בנימין בן יעקב נ' קיוליק אנד סופה (ישראל) בע"מ ואח', תק-אר 2004(4), 297) ובעניינו, אכן הוכח הדבר.

המערערים טענו גם כי המנהלת המיוחדת דחתה על הסף את התביעה, מבלי לברר ולבחון את אופי היחסים, ללא בירור עובדתי, וללא מתן הזדמנות למערערים להוכיח את טענותיהם.

טענה זו אין בה ממש.

על המנהלת מוטלת החובה לנמק כדבעי את החלטתה, וליתן לבעלי חוב הזדמנות לטעון טענות בפניה, אם באמצעות דרישה הצגת מסמכים נוספים ואם בדרך אחרת, היות ומעמדה כמכריעה בתביעת חוב הוא בבחינת מעמד מעין שיפוטי, הכרוך בקביעת תשתית עובדתית (רע"א 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר פ"ד נב(1), 199; בש"א 3745/07, פש"ר 171/06 טשרניחובסקי ואח' נ' ניו-מד ישראל בע"מ, תק-מח 2008(1), 9960; בש"א 23935/06, פש"ר 1700/05 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים של חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ, תק-מח 2007(1), 6390; המ' (חיפה) 33749/96 בנק המזרחי המאוחד נ' שלמה ארגוב, תק-מח 99(1) 2548; פש"ר 2673/99 אריה יצחקי נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, תק-מח 2004(1), 4984; לוין וגרוניס, פשיטת רגל, (מהדורה שנייה, עמ' 280).

בהחלטתה מיום 2/2/09 ציינה המנהלת המיוחדת כי תביעת החוב של המערער 1 נדחתה משום שלא נוכחה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בינו ובין המכללה, כי לא נוכחה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין המערער 2 ובין המכללה, בתקופה שהועסק כנגד הנפקת חשבוניות, וכן כי ערכה חישוב מחודש של זכויות המערער 2, בעקבותיו תוגש על ידה תביעה מתוקנת למל"ל.

מלשון ההחלטה עולה כי המנהלת המיוחדת אכן בחנה את התשתית העובדתית שהמערערים הניחו בפניה, שקלה את מאפייני העסקתם, והגיעה למסקנה כי יש לדחות את תביעת החוב בשל היעדר יחסי עובד ומעביד. מן התכתובות שהוחלפו בין המנהלת המיוחדת ובין המערער 1 בעניינם של המערערים, ניתן ללמוד גם כי למערערים ניתנה הזדמנות הוגנת לטעון טענות בפני המנהלת המיוחדת, להגיש לה מסמכים נוספים, וכי החלטתה בעניין המערערים לא ניתנה בשרירות ומבלי לשמוע את עמדתם. החלטת המנהלת המיוחדת התבססה על האסמכתאות שהמערערים הציגו בפניה, והיא מנומקת בהיקף הנדרש, הראוי והמספיק בנסיבות העניין.

לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. משתתף חופשי

  2. המבחן המעורב

  3. מבחן ההשתלבות

  4. פררוגטיבה ניהולית

  5. מבחן הפיקוח והשליטה

  6. יחסי עובד מעביד - פרילנסר

  7. יחסי עובד מעביד - מבחנים

  8. יחסי עובד מעביד - רבנים

  9. מבחן ההשתלבות דיני עבודה

  10. לשון הרע ביחסי עובד מעביד

  11. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  12. בחינת קיום יחסי עובד מעביד

  13. יחסי עובד מעביד עוסק מורשה

  14. חוקר פרטי - יחסי עובד מעביד

  15. מפקח הנדסי - יחסי עובד מעביד

  16. יחסי עובד מעביד מקדמת מכירות

  17. מבחן ההשתלבות יחסי עובד מעביד

  18. מבחנים לבדיקת יחסי עובד מעביד

  19. יועץ חיצוני - יחסי עובד מעביד

  20. מבחן ההשתלבות - יחסי עובד מעביד

  21. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  22. יחסי עובד מעבידמטפל זר סיעודי

  23. אאוטסורסינג - יחסי עובד מעביד

  24. יחסי עובד מעביד או עזרה משפחתית

  25. מדריך מאבטחים - יחסי עובד מעביד

  26. מעסיקים במשותף - יחסי עובד מעביד

  27. מטפלות לגיל הרך - יחסי עובד מעביד

  28. יחסי עובד מעביד - עובד תושב השטחים

  29. בקשה להורות על המשך יחסי עובד ומעביד

  30. פיצויי פיטורים ללא יחסי עובד מעביד

  31. יחסי עובד מעביד - חלק מהמערך הארגוני

  32. מהם המבחנים לבחינת יחסי עובד מעביד ?

  33. יחסי עובד מעביד בין שחקן כדורגל לקבוצה

  34. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  35. יחסי עובד ומעביד או קבלנות משנה של החברה ?

  36. האם התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין בעלה

  37. יחסי עובד מעביד בין נושה לבין חברה בפירוק

  38. אי הכרה בתאונת עבודה בהעדר יחסי עובד מעביד

  39. יחסי עובד מעביד בין מחלק דואר לבין דואר ישראל

  40. מה היה מעמדו של התובע - עובד קבוע או שמא עובד זמני ?

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון