חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל

כאשר אדם חותם על ערבות ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב אין בידו, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב.

להלן פסק דין בנושא חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל:

פסק דין

עובדות המקרה
1.     החייב, יליד 75', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 940,775 ₪ ל- 14 נושים. ביום 28.10.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 700 ₪ בחודש. לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 7 תביעות חוב בסך כולל של 872,642 ₪. לדברי החייב נפתחו נגדו 15 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים והחייב לא התייצבו לאסיפות אלה.
     
2.     בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
א. לגירסת החייב, ניהל במהלך שנות ה-90' עסק למכירת ירקות ופירות. בעקבות ניהול כושל צבר העסק חובות, שיקים רבים חזרו, חשבונו בבנק הוגבל, ופעילות העסק הופסקה.
ב. החייב החל לעבוד כשכיר בסופרמרקט השייך לאחיו, וחתם על כתבי ערבות שונים עבור הסופרמרקט, במטרה לשמור על מקום עבודתו ועל קשרי משפחה תקינים. היות שאחיו הסתבך בחובות, תבעו הנושים את החייב על יסוד הערבויות עליהן חתם.

3.     בחוות דעת שהגיש הכנ"ר ביום 5.9.06, התנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.
א. מחקירת הכנ"ר עלה כי עסקו של החייב היה ריווחי לאורך כל תקופת פעילותו. החייב פתח תיק עוסק מורשה ב-1.2.94, וטען כי פעילותו הופסקה בשנת 99', אך לא תמך זאת באסמכתאות, ולא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע נסגר תיקו במע"מ רק בשנת 03'. משנתבקש החייב להסביר עניין זה, מסר כי הסיבה לכך הינה אי הגשתה של חשבונית מס שאבדה לו. הוא אף המציא אישור מיום 8.6.04 ממס הכנסה, עימו הגיע להסדר, לפיו שילם סך של 7,000 ₪ לרבות קנסות.

ב. בחקירתו מסר החייב גירסה שונה מזו שנמסרה בתצהירו לגבי הנסיבות בהן הסתבך, לדבריו סיבך אותו אביו, אשר היה שקוע בחובות, וכך גם את אחיו. דברים אלה אינם מתיישבים עם האמור בסעיף 7 לתצהירו, שם ציין מפורשות כי הסתבך בגין חתימתו על כתבי ערבות רבים.

ג. החייב הצהיר בחקירה כי אביו ניהל עסק בעבר, וכאשר נאסר למשך שנה בגין חובות לפקיד השומה, העביר את העסק על שם החייב. עוד מסר כי בכל פעם שאחד האחים היה נקלע לקשיים כלכליים, היו פותחים עסק על שם אח אחר.

ד. לאחר שהעסק שנפתח על שמו הפסיק לפעול, החל החייב לעבוד בחברה שבבעלות אחיו חאלד בשם "סופרמרקט דבאח חאלד בע"מ (אלמאני)" (להלן: החברה). החייב חזר על גירסתו כי חתם על כתבי ערבות רבים עבור החברה כדי לעזור לאחיו, ומאחר שאחיו נקלע לחובות, תבעו אותו הנושים בגין הערבויות. משנשאל כיצד חתם על כתבי ערבות כה רבים עבור החברה בעודו שרוי בחובות רבים, השיב כי כאשר פנו אליו בבקשה לחתום, נהג לחתום מבלי לחשוב כיצד יוכל להחזיר את החובות, אם יידרש לכך.

ה. משנדרש החייב ליתן הסבר על כל הפקדות המזומנים בחשבון הבנק של אשתו בבנק הבינלאומי, בסך כולל של 26,500 ₪ בין החודשים פברואר - אוגוסט 04', מסר כי נתן לאחד מאחיו שיקים מחשבון הבנק של אשתו, אשר נהגה לחתום על השיקים על החלק, וביום פרעון השיק נהג אחיו למסור לו את סכום השיק במזומן.

ו. לדברי החייב, בשנת 00'-01' הופסקה פעילות החברה, על אף שהסטטוס שלה גם כיום הוא של "פעילה", ובשנת 02' פתח על שם אשתו עסק למכירת בשר בשם "דבאח סואעד" (להלן: החנות). החייב מסר כי רק אשתו עבדה בחנות. משנשאל מאין היתה לו היכולת הכלכלית לפתוח עסק על שם אשתו, מסר כי העביר את ציוד החברה בשווי של 20,000 ₪ לחנות, אשר נסגרה בסופו של דבר מאחר שלא הניבה רווחים.

ז. עוד מסר החייב כי כעת הוא עובד בבית מטבחיים "סאלח דבאח בית מטבחיים בע"מ" (להלן: בית המטבחיים), והוא משתכר סכום של בין 3,000 ל-4,000 ₪ בחודש, אותו הוא מקבל במזומן, ללא תלושי שכר. אשתו אינה עובדת.

ח. החייב מתגורר עם בני משפחתו בבית הוריו.

ט. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב, מאחר שהחייב לא המציא את מרבית המסמכים שנדרש להמציא, לרבות דוחות תקופתיים על הכנסותיו והוצאותיו, מסר גירסאות סותרות לגבי נסיבות הסתבכותו, חתם על ערבויות, בעת שהיה חסר כושר פירעון, הקים חנות עת שטען כי יכולתו הכלכלית מועטה והעביר אליה את כל ציוד החברה שהיתה בבעלות אחיו. פעילות זו מעוררת חשד כי החייב, בניגוד להצהרתו היה שותף פעיל בחברה, וכי נכסיה הוברחו לחנות.

4.     החייב לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו, וניתנה לו אפשרות להגיב לחוות הדעת בכתב. החייב הגיש תגובה לחוות הדעת של הכנ"ר, אשר עיקריה כדלקמן:
א. החייב הודיע כי הוא עומד על תוכן התצהירים שהגיש, ולשיטתו, אין בהם סתירה.
לדבריו, הוא תמה על עמדת הכנ"ר המתקשה להשתכנע שהחייב חתם בתום לב מוחלט כערב לאביו ולאחיו, מתוך מטרה לעזור להם ולשמור על ענייניהם הכלכליים והעסקיים, כמנהג המסורת והתרבות של אנשי המגזר אליו הוא משתייך, ומתוך אמונה עמוקה וטהורה שמעשים אלה אכן יושיטו יד עזרה והעניינים ישתפרו, באופן שלא יצטרך לשלם בתור ערב בעתיד. בנוסף לכך לא היה לו ספק שאחיו ימצאו לנכון לעשות דבר דומה לטובתו.

ב. החייב טוען כי בשנות ה-90' ניהל עסק למכירת ירקות ופירות אך מעולם לא אמר שפתח עסק זה בעצמו. לכן אין סתירה באימרתו, והחייב אכן החל לנהל עסק זה, לאחר שאביו נאסר בגין חובותיו. למרבה הצער, לא הצליח להחיות את העסק אשר הועבר על שמו, והעסק קרס ונסגר. אומנם בהתאם לרישומים במסמכים, העסק לא נסגר בשנת 99', אך באותה שנה הוא קרס, הופסקה בפועל כל פעילות עסקית במסגרתו והוא הפסיק להפיק רווחים. החייב הודיע כי יצרף דוח כספי המעיד שהעסק לא היה רווחי.
החייב הסביר לכנ"ר מדוע נסגר התיק במע"מ רק בשנת 03', והוא מוסיף על כך כי ההסתבכות החלה כתוצאה מהחלפת רואה חשבון בשנת 99'.
ג. החייב חוזר ומודיע כי אביו הוא אשר ניהל למעשה את כל העסקים, על אף שהעסקים אינם רשומים על שמו. מדובר בתא משפחתי אחד, אשר האב נמצא בראשו ונותן את הוראות הניהול. לכן אין סתירה בגירסת החייב.
החייב חזר ומסר כי משנת 99' - 03' עבד בחברה של אחיו, והודיע כי יצרף אישורים ודוחות על כך בהמשך.

ד. החייב אף עומד על גירסתו כי היה משלם עבור אספקת חלק מהסחורה לחברה של אחיו, ובעיקר העופות. לאחר מכן היה אחיו מחזיר לו את הכספים אשר שילם מכיסו על ידי הפקדתם בחשבונה של אשתו.

ה. פתיחת החנות על שם אשתו, מצביעה על כך כי החייב ראה סיכוי טוב להפקת רווחים ופרעון חובות בהשקעה מינימאלית, תוך שימוש בחלק מהציוד אשר בחברת אחיו. החייב לא מכר אותם נכסים, לא עשה בהם שימוש בלתי סביר אלא ניסה להחיות את העסק כדי לפרוע את חובותיו.

ו. החייב עובד ומשתכר כ-4,000 ₪ נטו בבית המטבחיים, והוא עותר להקטין את התשלום החודשי, המכביד עליו ביותר.

5.     הכנ"ר הגיב לתגובת החייב, ועמד על התנגדותו לבקשת החייב, תוך שהוא חוזר על נימוקיו ומוסיף טענות כדלקמן:
א. רצונו הטוב של החייב לשמור על התא המשפחתי אינו מהווה טעם לפטור אותו מהתחייבויותיו.
     
ב. באשר לאמור בסעיף 4 ב' לתגובתו, משהועבר העסק למימכר ירקות ופירות על שם החייב, שוב אין החייב יכול לטעון כי היה מנהל בלבד, אלא מדובר בעסק שהיה בבעלותו, על כל הכרוך בכך.
     באשר למועד סגירת העסק, ניתנה לחייב הזדמנות להמציא מסמכים, אך הוא לא עשה כן.
     
ג. החייב הפגין חוסר תום לב מובהק בהתנהלותו בהליכי הפש"ר, משפיגר ב-8 תשלומים חודשיים לקופה, בסכום של 5,600 ₪, אינו מגיש דוחות הכנסות והוצאות, לא טרח להופיע לאסיפות הנושים בעניינו ולא המציא את מרבית המסמכים אותם נדרש להמציא.      
6.     בדיון שהתקיים בעניינו של החייב ביום 1.2.07, לאחר שנדחה לבקשתו ובהסכמת הכנ"ר, הודיע החייב כי שילם את מלוא פיגוריו, וביקש אורכה להמציא מסמכים.
החייב עצמו חזר על האמור בתגובתו, ומסר כי בעת שעבד בחברה של אחיו השתכר כ-4,000 ₪, אך הסכים לחתום על ערבויות לספקים בסך 100,000 ₪ או 120,000 ₪, מאחר שראה שהעסק עובד ואחיו לא יסתבך. בשנת 00'-01', "נפלה" החברה והתחילה לעבוד בהיקף של 20% בלבד.
לבקשת החייב ולפנים משורת הדין, ניתנה לו אורכה של 20 יום להמציא מסמכים, והכנ"ר התבקש להודיע עמדתו בתוך 20 יום נוספים.

7.     החייב המציא מסמכים חשבונאיים לגבי החברה של אחיו, דפי חשבון של החנות לשנת 04', מהם עולה כי בסמוך לפרעון שיקים, הופקד בהם הסך הנדרש לפרעון השיק, וכן תלושי שכר לגבי בית המטבחיים, המעיד על כך כי החייב משתכר 2,500 ₪.

8.     הכנ"ר עומד על התנגדותו לבקשה מהנימוקים שפורטו בתגובותיו הקודמות ומוסיף כדלקמן:
     א. בסעיף 8 לתגובתו טוען החייב כי חברת "עומר דבאח בע"מ" התנהלה בהפסד. לא ברור לאיזה חברה התכוון החייב, מאחר שברשם החברות לא נרשמה מעולם חברה בשם הנ"ל.

ב. החייב צירף מאזן בוחן לשנת 97' של עסק. על פי המאזן הנ"ל, אשר אינו מבוקר ואינו חתום, ואשר לא ניתן לדעת לאיזה עסק הוא שייך, הפסיד העסק כ-32,000 ₪.

ג. החייב צירף מאזן ודוח רווח והפסד לשנים 98'-99' של שותפות "סופר דבאח עומר ושות'". הדוחות הנ"ל חתומים על ידי החייב ואחיו עומר. על פי הדוח לשותפות הנ"ל הפסדים בסך של כ-155,000 ₪ לשנת 98', ו-602,000 ₪ לשנת 99'.
החייב הסתפק בהמצאת הדוחות הנ"ל, אשר כלל לא ברור אם הוגשו לרשויות המס. הכנ"ר מדגיש כי בניגוד למפורט בדוחות, בשומות המס הסופיות לשנים 97'-99' קבע מס הכנסה בהסכמת החייב הכנסה חיובית מעסק, הנעה בין 40,000 ₪ ל-70,000 ₪ כמפורט בפרק ב' לסיכום החקירה שצורף לחוות דעתו של ב"כ הכנ"ר.

ד. בסעיף 9 טוען החייב כי "סופרמרקט חאלד דבאח בע"מ" לא שרד עקב הפסדים כספיים, ולהוכחת טענתו צירף שני עמודים מתוך דוחות כספיים של החברה. דוחות אלה אינם חתומים על ידי רואה חשבון, אין עליהם כל חותמת המוכיחה שהוגשו לרשות מס הכנסה, והחייב לא המציא את שומות המס שנקבעו לחברה.

ה. החייב מפגר ב-11 תשלומים לקופת הכינוס, המסתכמים בסך כולל של 7,700 ₪, ומתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל, משאינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו ועובד באופן חלקי בלבד.

דיון
9.     סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב,
במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב
יכול לפרוע את חובותיו;..."

להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

על רקע התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל. בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1), 749, 756).

בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435). (ראה לעניין זה גם: ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חיפה) 513/03, 512 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839).

מן הכלל אל הפרט
10.     לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, שוכנעתי החייב לא עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, ואף לא התנהל בתום לב בהליכי פשיטת הרגל.

א. גירסתו של החייב בדבר האופן בו נוצרו חובותיו בעסק לממכר הירקות והפירות אינה ברורה. בתצהירו מיום 13.6.04 מסר החייב כי באמצע שנות ה-90' ועד סוף שנות ה-90' ניהל עסק זה, וכתוצאה מניהול כושל "התחיל העסק לצבור חובות, השיקים החלו לחזור וחשבון הבנק הוגבל".
החייב לא מסר דבר על כך כי העסק נוהל תחילה על ידי אביו, וכי בעת שקיבל עליו את ניהולו ואת הבעלות בו, היה העסק כושל. מנוסח האמור בתצהיר ניתן להבין שהעסק התחיל לצבור חובות רק בזמן שנוהל על ידי החייב.
הסבריו המאוחרים של החייב לאחר החקירה, ולאחר שהכנ"ר מסר חוות דעת בעניינו, והאמור בסעיף 6 לתצהירו מיום 30.10.05, מעורפלים ואינם נתמכים במסמכים.
מסיכום החקירה ומחוות דעתו של הכנ"ר עולה כי שומות העסק נקבעו בהסכמתו, וכי על פי הדיווחים שהגיש למס הכנסה, העסק היה רווחי לאורך כל תקופת פעילותו. יתר על כן, החייב הגיע להסדר עם רשויות המס לפיהן נותר חייב סכום של 7,000 ₪ לרשויות המס בגין פעילותו זו, והוא אף עמד בהסדר.
"מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו". (פש"ר 344/00 חלבי כרמי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).
     
ב. החייב חתם על ערבויות רבות במהלך עבודתו כשכיר בחברה, בעת שהיה מסובך בחובות בגין העסק שניהל בעצמו. לדבריו, עמד שכרו החודשי בחברה על סך של 4,000 ₪, אך הוא לא היסס לחתום על ערבויות לטובת ספקים בהיקף הגדול פי 20 משכרו, וזאת על אף שהיה מודע לכך כי לא הצליח לשלם את חובותיו בגין ניהולו הכושל של העסק הקודם. הסברו כי עשה כן כדי לשמור בכל מחיר על שלום התא המשפחתי אינה עומדת בדרישות תום הלב.
חתימה על ערבות בעת שאדם מסובך בחובות, ביודעו כי לא יהא בידיו לפורעה, מהווה התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב.

"סבורני כי כאשר אדם חותם על ערבות על סכום כאמור, ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב אין בידו, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב". (פש"ר (חיפה) 409/03 בוגנים נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 1520, 1523; וכן ראה פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 419; פש"ר (חיפה) 497/05 זיקרי נ' הכנ"ר, תק- מח 2005(3), 11584; ע"א 5165/05 קוניה נ' הכנ"ר ואח', תק-על 2005 (2), 4383).

ג. החייב פתח חנות על שם אשתו, בעת שהיה מסובך בחובות, והעביר לחנות את כל ציוד החברה שהיתה בבעלות אחיו. פעילות זו מעוררת חשד, כי בניגוד להצהרתו, היה החייב שותף פעיל בחברה וכי נכסיה הוברחו לעסק שנפתח על שם אשתו. תגובת החייב, לפיה מדובר בציוד ששוויו לא עלה על 20,000 ₪ לא נתמכה במסמכים, והחייב אף לא נתן כל הסבר לכך שציוד זה לא נמכר כדי לשלם את חובות החברה, להם היה ערב אישית.
החייב אף לא המציא מסמכים להוכיח גירסתו בדבר שווי הציוד, וטענתו כי החנות נפתחה במגמה להפיק רווחים ולשלם חובות קודמים, אינה יכולה לעמוד לו.
משבחר החייב להעביר את נכסי החברה, אשר יכלו לשמש לפרעון חובות לחנות הרשומה על שם אשתו, גילה דעתו כי אינו מעוניין לשלם את חובותיו לנושים, על אף שהיה ביכולתו לעשות כן, מעשה שאינו יכול להחשב כהתנהגות ראויה.
"בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61)." (פש"ר 513/03 הנ"ל, עמ' 2874).

11.     התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו מלמדת אף היא על חוסר תום לב.
הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכנ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ"ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 הנ"ל; ע"א 149/90 הנ"ל; ע"א 5178/92 הנ"ל; ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר 513/03 הנ"ל; פש"ר 71/03 הנ"ל; פש"ר 230/01 הנ"ל; וכן פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321).

א. החייב פיגר ב-8 תשלומים לקופת הכינוס כבר בשנת 06', וצבר חוב פיגורים של 5,600 ₪. רק לקראת הדיון בעניינו שילם החייב את פיגוריו.
לאחר הדיון החל החייב לצבור פיגורים נוספים, וחובו לקופת הכינוס עומד היום על 7,700 ₪, בגין 11 תשלומים שלא שולמו.

ב. החייב טען בתגובתו מיום 5.2.06 כי הוא משתכר 4,000 ₪ בבית המטבחיים. לקראת הדיון שהתקיים בעניינו, טען החייב כי החל מחודש אוקטובר 06' צומצמה עבודתו והכנסתו הממוצעת עומדת על 2,590 ₪ בלבד. דא עקא שאין כל הסבר לכך שגיסו של אביו, המעסיק אותו, הפחית את היקף משרתו ואת משכורתו.
החייב מסר בחקירתו כי גיסו אינו מוציא תלושי משכורת על שמו וכי הוא מקבל את משכורתו במזומן. הדבר מצביע על יחסי הקירבה והאמון בין השניים, ויש קושי לקבל את גירסתו כי אותו גיס פגע בפרנסתו עד כדי כך, ללא כל הסבר. עוד יצויין כי החייב המציא רק שלושה תלושי משכורת אשר הופקו לקראת הדיון בעניינו.
החייב חוזר וטוען לאחריותו כלפי בני משפחה אחרים, בהתאם למערך המשפחתי והחברתי בו הוא חי, אך מבקש שביהמ"ש יקבל את גירסתו כי אותה משפחה מתנערת מאחריותה כלפיו ואינה דואגת להכנסה מינימאלית עבורו.
יש קושי לקבל את גירסתו של החייב, בלשון המעטה, ואיני רואה לעשות כן, בין השאר מאחר שהחייב צבר את פיגוריו הקודמים שעה שהשתכר, גם לפי דבריו, סך של 4,000 ₪, ולא 2,590 ₪ כנטען על ידו כיום. עוד התברר כי סמוך לפני הדיון בבקשה שילם 7 תשלומים רציפים. לכן, יש קושי לקבל את הסברו של החייב לגבי מחדלו לעניין התשלומים העיתיים.

מכל מקום, אם אכן צמצם גיסו של אביו את משרתו של החייב והפחית את שכרו, היה על החייב, אדם צעיר, למצוא מקום עבודה נוסף, כדי להגדיל את הכנסתו באופן משמעותי, לרווחתו ולטובת נושיו.

"אף אם מתברר כי אין החייב מפעיל את מלוא כישוריו ויכולתו להגדיל הכנסותיו, ייחשב הדבר כהתנהלות שלא בתום לב". (לוין וגרוניס בספרם הנ"ל, עמ' 109, וכן ראה ע"א 5178/98 הנ"ל).

ג. החייב לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות בניגוד לאמור בצו הכינוס, ולא שיתף פעולה עם הכנ"ר, אף בכך שלא התייצב לאסיפות נושים.
דוחות הכנסות והוצאות נועדו לאפשר לכנ"ר להתחקות אחר רמת החיים שמנהלים החייבים, ולבדוק את גירסתם לגבי הכנסותיהם האמיתיות והיקף הוצאותיהם. באי הגשת הדוחות מנע החייב מהכנ"ר אפשרות לבחון את הטעון בדיקה.
אין צריך לומר שהתנהגות זו אינה מתיישבת עם דרישת תום הלב. למעשה, נהנה החייב מהגנת הפקודה משך תקופה ארוכה, מבלי לקיים את חיוביה, תוך ניצול לרעה של הליך הפש"ר.

"בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

ד. גירסאותיו של החייב אינן עקביות, בלשון המעטה, והן מתפתחות על פי המידע שנמסר לביהמ"ש על ידי הכנ"ר, כאמור לעיל, בהודעותיו של הכנ"ר. דוגמה אופיינית היא גירסתו הראשונית של החייב כי מאז שהתחתן עם אשתו, לא עבדה זו מחוץ לבית, ואמירתו בהמשך כי בחנות שנפתחה על שמה, עבדה אשתו בלבד. כאשר נתבקש להסביר את הסתירה בדבריו ענה "שכחתי". נראה כי מרוב אי דיוקים בגירסתו של החייב, אין החייב זוכר מהי הגירסה המועדפת על ידו.

החייב בחר להשליך את הסתבכותו על אביו, אך התברר כי החייב עצמו היה מעורב בעסקים רבים, תוך עירוב כספים ונכסים של עסקים אלה, באופן המצביע על כך כי החייב לא היה רק שכיר אצל בני משפחתו האחרים.

12.     נוכח על האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה, וכן מבוטלות ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה פשיטת רגל ?

  2. התנגדות לפשיטת רגל

  3. פסקי דין פשיטת רגל

  4. פשיטת רגל של מובטל

  5. פשיטת רגל בגלל סמים

  6. פשיטת רגל בגלל מרמה

  7. כשלון עסק פשיטת רגל

  8. חוב בהליך פשיטת רגל

  9. ביטול הליך פשיטת רגל

  10. דחיית בקשת פשיטת רגל

  11. בקשת חייב לפשיטת רגל

  12. פשיטת רגל של בני זוג

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. פשיטת רגל - העדפת מרמה

  16. פשיטת רגל בגלל חוב לבנק

  17. סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל

  18. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  19. חוב חצי מיליון פשיטת רגל

  20. העברת מקרקעין בפשיטת רגל

  21. פשיטת רגל בגלל ניהול כושל

  22. התנגדות הכנ''ר לפשיטת רגל

  23. סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל

  24. בקשה לשלוח התראת פשיטת רגל

  25. בקשת למתן הוראות בפשיטת רגל

  26. ביטול העברת דירה בפשיטת רגל

  27. סעיף 71 ב לפקודת פשיטת הרגל

  28. זכות הקיזוז בדיני פשיטת רגל

  29. ביטול החלטות נאמן בפשיטת רגל

  30. סיבות לדחיית בקשה לפשיטת רגל

  31. סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת רגל

  32. פשיטת רגל בשל כישלונות עסקיים

  33. מסירה כדין של התראת פשיטת רגל

  34. דוגמא להכרזה על חייב פושט רגל

  35. חתימה על ערבות לפני פשיטת רגל

  36. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל בגין ביטול היתר בניה

  38. התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

  39. דוגמא לבקשה שהתקבלה לפשיטת רגל

  40. פשיטת רגל בגלל נסיבות משפחתיות

  41. תקנות פשיטת הרגל, התשמ''ה-1985

  42. פשיטת רגל בגלל מלחמת לבנון השניה

  43. הברחת נכסים של חייב בפשיטת רגל

  44. סתירת גרסת החייב בפשיטת רגל בחקירה

  45. פיצויים בגין הגשת בקשה לפשיטת רגל

  46. אי שיתוף פעולה עם חוקרים של הכנ''ר

  47. ניצול לרעה של הליכי משפט בפשיטת רגל

  48. אי שיתוף פעולה מצד החייב בפשיטת רגל

  49. ביטול הענקה של הורה לבנו בפשיטת רגל

  50. הארכת מועד להגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  51. תקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ''ה-1985

  52. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980

  53. תביעות שהוגשו על פי סעיף 128 לפשיטת רגל

  54. אי העברת מסמכים של חייב בהליך פשיטת רגל

  55. חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל, התשמ"ג-1983

  56. כמה אחוזים מקבל נאמן בפשיטת רגל בבית המגורים ?

  57. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980

  58. צו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), תשל"ב-1971

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון