חובת הזהירות של הבנק כלפי מי שאינם לקוחותיו

בע"א 168/86, בנק אגוד לישראל בע"מ נ' לה בודיאר בע"מ, פד"י מב(3)77, 82, הוכרה קיומה של חובת זהירות של בנק גם כלפי מי שאינם לקוחותיו.

גישה זו השוללת קיומה של חובת זהירות מושגית בנזיקין של הבנק כלפי הקונה אינה מקובלת עלי. חובת הזהירות המושגית נקבעת לפי מבחן הצפיות - מה צריך אדם לצפות להבדיל ממה שהוא יכל לצפות. אך נקודת המוצא היא כי מקום שנתן לצפות נזק קימת גם חובת זהירות מושגית, אלא אם קיימים שקולים של מדיניות משפטית השוללים אותה (ראה ע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש). למה מכונים שקולי מדיניות משפטית ביחסים שבין הבנק לקונה? אין אמנם יחסים חוזיים ביניהם והחוק החרות גם אינו מטיל חובות מגדרות ספציפיות ביניהם. אך לבנק יש מעמד מיוחד ונכבד בחיי המסחר ובין התפקידים שהוא ממלא גם בצוען של עסקות שונות בין לקוחות שלו לבין צדדים אחרים. שקולי מדיניות משפטית אינם מכונים לעבר שחרורו של בנק מחובת זהירות כלפי אותם צדדים. להיפך הם מדברים בעד הטלת חובה כזו כלפי אלה שהוא יכל לצפות שיפגעו כתוצאה מרשלנותו.

דברים ברוח זו נאמרו גם בע"א 8068/01, איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל, פד"י נט(2)349, 371, שם נאמר:

"לעומת הגישות המצמצמות בדין האמריקאי ובדין האנגלי, המגמה בדין הישראלי בכל הנוגע לחובת זהירות המוטלת על בנקים היא מגמה מרחיבה (ראו: פורת, דיני נזיקין 337; שם 343), ובמקרים מסוימים הכיר בית המשפט באחריות נזיקית של בנק מכוח עוולת הרשלנות, גם כלפי צדדים שלישיים שאינם לקוחותיו. על פי תפיסה זו, אין הבנק יוצא ידי חובתו רק בשל כך שנהג ביושר ובתום לב ברמה הסובייקטיבית, והתנהגותו נבחנת בסטנדרטים אובייקטיביים של סבירות, שהם מטיבם סטנדרטים מחמירים יותר. על פי סטנדרטים אלה מוטלת על הבנק חובה לצפות כי התרשלותו תגרום נזק לצד שלישי הגם שאיננו לקוחו, ועליו לנקוט ברמת זהירות סבירה על מנת למונעו".

אמנם בהמשך מסוייגים הדברים (עמ' 372-373 לפסה"ד):

"ואולם נראה לי כי ככל שעסקינן בחובת זהירות כלפי מי שאיננו לקוח הבנק מן הראוי הוא כי גבולותיה של החובה יהיו מצומצמים מאוד. במילים אחרות, ככלל אין להטיל על הבנק חובה לבלוש, לדרוש, לחקור ולפשפש בפעולות השונות שמבצע מנהל עיזבון בחשבון העיזבון או שמבצע עורך דין בחשבון פיקדונות, אפילו אם מקום שהיה חוקר כך ומפשפש, יכול היה לגלות כי הנציג, בעל החשבון, מבצע בו פעולות שלא כדין ביחסיו עם בעל העניין בחשבון. בעיניי יש לצמצם את חובתו של הבנק לדעת כי הנציג כבעל החשבון עושה בו פעולות המהוות הפרה של חובות האמון כלפי בעל עניין בו, רק מקום שמתקיימות נסיבות מחשידות, חריגות ויוצאות דופן במידה כזו שהבנק אינו רשאי להישאר אדיש אליהן ולהעלים מהן עין. במקרים כאלה, קמה חובה על הבנק לדרוש בדבר, ובלבד שהאמצעים שיידרש הבנק כ'בנק סביר' לנקוט בנסיבות אלה יהיו פשוטים וברורים. כל גישה אחרת יש בה כדי להרחיב מעבר למידה הראויה את היקף האחריות הנזיקית המוטלת על בנקים, מכוח הסטנדרטים האובייקטיביים הקבועים בעוולת הרשלנות. הרחבה כזו אינה רצויה בעיני, ככל שהדבר נוגע לחובת זהירות כלפי מי שאינו לקוח של הבנק, וזאת בשל כמה טעמים: ראשית, בין הבנק ובין לקוחותיו מתקיימת מערכת יחסים חוזית היוצרת יחסי קירבה הדוקים שאינם מתקיימים בין הבנק ובין מי שאינם לקוחותיו. יחסי קירבה אלה משליכים, מטבע הדברים, על היקף חובת הזהירות שצריך ויכול הבנק לשאת בה כלפי לקוחותיו ובין היתר מוטלת עליו מכוחה חובת פיקוח למניעת פעולות של שליחת יד או גניבת כספים שהפקיד הלקוח בידי הבנק.

... החובה לנקוט אמצעי זהירות ופיקוח לשמירה על אינטרסים של בעלי עניין בכספים המופקדים בחשבונות, מקום שהחשבונות מתנהלים בבנק על ידי נציג שהוא בעל החשבון היא מעצם טיבה חובה בעייתית ומורכבת יותר. חובת הפיקוח על חשבונות ממין זה תצריך במקרים רבים נתונים שאינם בידי הבנק ושאותם אין הוא אמור לקבל באופן שוטף לצורך ניהולם של חשבונות אלה. ... טעם נוסף שלא להטיל חובת פיקוח הדוקה מדי לשמירה על אינטרסים של צד שלישי שאיננו הלקוח נעוץ בכך שחובה כזו עלולה לעמוד במתח עם החובות המוטלות על הבנק כלפי לקוחו- הנציג, שהוא בעל חשבון, כלפיו בראש ובראשונה חב הבנק חובות חוזיות וכן חובות זהירות ואמון. שיקול נוסף הפועל לצמצום חובת הפיקוח שיש להטיל על הבנק כלפי בעלי עניין בחשבון שאינם לקוחותיו הוא בכך שמידת הסתמכותו של הלקוח על פיקוח מצד הבנק לגבי הנעשה בחשבון היא, מטבע הדברים, רבה יותר מזו של צד שלישי שאין לו כל שיג ושיח עם הבנק. אכן, ניתן לצפות כי צד שלישי כזה יפעיל בעצמו רמת פיקוח גבוהה יותר לגבי הנעשה בחשבון שהוא מעוניין בו, מזו שמפעיל הלקוח בהסתמכו על הבנק. לבסוף, הטלת חובה רחבה מדי על הבנק כלפי מי שאינם לקוחותיו, תתרגם את עצמה קרוב לודאי לתוספת עלויות עבור שירותי הבנקים. יתר על כן, היא עלולה לתרגם את עצמה למעורבות בלתי רצויה מצד הבנק בפעילות המתנהלת בחשבונות, בשל חששם של הבנקים להיחשף לאחריות נזיקית. מעורבות כזו פוגעת באוטונומיה של הלקוח, כל לקוח, ואפילו הוא נציג, לנהל את ענייני החשבון לפי ראות עיניו, בלא שהבנק 'ינשוף בעורפו' ויתחקה אחר מעשיו".



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון