זכות הקיזוז בפירוק חברה

הסוגיה הנדונה בבקשה הינה זכות הקיזוז של נושה בחברה, אשר ניתן לגביה צו הקפאת הליכים, שבוטל ואחר כך ניתן לגביה צו פירוק. בפרט, השאלה המשפטית שיש להשיב עליה הינה האם נושה כזה, שהוגשה לו במהלך הקפאת ההליכים דרישה על ידי הנאמן לפרוע את חובו, רשאי לקזז בתקופת הקפאת ההליכים חוב של החברה אליו שהתגבש קודם להקפאת ההליכים כנגד חובו של הנושה לחברה שהתגבש בתקופת ההקפאה.

זכות הקיזוז כלפי חברות בפירוק פוגעת בעקרון השוויון בין הנושים, שכן עקב יכולתו של נושה רגיל לקזז את מלוא חובו לחברה בפירוק, משיג נושה כזה, בפועל, מעמד של נושה מובטח מבלי שניתנה קודם לכן פומביות למעמד זה.

להלן החלטה בנושא זכות הקיזוז בפירוק חברה:

החלטה

1.     בפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה במשותף על ידי כונסת הנכסים הקבועה של חברת קרלטון נהריה בע"מ (בפירוק) (להלן- כונסת הנכסים והחברה, בהתאמה) ועל ידי מי ששימש בעבר כנאמן וכמנהל מיוחד של החברה (להלן - הנאמן), בה עותרים המבקשים לחייב את דפוס ידיעות תקשורת (2000) בע"מ (להלן - דפוס ידיעות) לשלם לקופת הכינוס סך של 39,853.78 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין בגין שירותי אירוח שסיפקה לה החברה בתקופת הקפאת ההליכים. דפוס ידיעות מתנגדת לבקשה, וטוענת כי חוב זה נפרע לאחר שקוזז על ידה כנגד חוב החברה אליה מהתקופה הקודמת להקפאת ההליכים.

א. הרקע העובדתי
ההליכים הקודמים
2.     בתאריך 30.12.03 הוגשה על ידי החברה (שהפעילה מלון בנהריה) בקשה להקפאת הליכים בהתאם להוראת סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 ולמינויו של המבקש 2 כנאמן (פש"ר 654/03). ביום 31.12.03 ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד (בש"א 14548/03).

3.     בהתאם להחלטתי מיום 12.1.04, בה הוריתי לנאמן לפרסם את דבר מתן צו הקפאת ההליכים בעיתונות, וכעולה מדו"ח הנאמן שהוגש לבית המשפט ביום 10.2.04 (בש"א 2661/04), פרסם הנאמן מודעות בעיתונות במהלך חודש ינואר 2004 בהם ה?דע, בין השאר, על כניסת החברה להקפאת הליכים.

4.     הקפאת ההליכים הוארכה מספר פעמים, במעמד הצדדים, עד לתאריך 11.11.04. בתאריך 11.11.04 הסתיימה תקופת הקפאת ההליכים, וזאת לאחר שלא הושג הסדר נושים. בתאריך 11.11.04, הוא מועד סיום הקפאת ההליכים, נעתרתי לבקשתו של בנק דיסקונט (להלן - הבנק), למינויה של המבקשת 1 ככונסת נכסים זמנית לצורך אכיפת שיעבוד שוטף ושיעבודים קבועים שיצרה החברה על נכסיה (לרבות על כל זכויותיה) לטובת הבנק (פש"ר 413/04). המנהל המיוחד פעל תקופה מסוימת לצד המבקשת 1. מאוחר יותר מונתה המבקשת 1 ככונסת נכסים קבועה.

5.     בתאריך 23.2.05 הגישו עובדי החברה בקשה לפירוקה (פש"ר 215/05). ביום 12.4.05 ניתן צו לפירוקה של החברה בעילת חדלות פרעון. כונס הנכסים הרשמי מונה למפרקה הזמני.

הבקשה דנן
6.     בקשה זו עניינה בחוב של דפוס ידיעות לחברה אשר שנוצר - לטענת המבקשים - בתקופת הקפאת ההליכים.

7.      דפוס ידיעות טוענת כי הקשר בינה לבין החברה מצא את ביטויו בהסכם שנכרת ביום 31.7.02, במסגרתו הסכימו הצדדים לרכוש זה מזה שירותים: שירותי אירוח מהחברה, ושירותי פרסום מדפוס ידיעות. ההסכם קבע כי סך של עד 20% מהתשלום של דפוס ידיעות בגין שירותי האירוח יעשה על ידי אספקת שירותי פרסום לחברה על ידי דפוס ידיעות (להלן - ההסכם). לטענת דפוס ידיעות, החברה רכשה ממנה שירותי פרסום בתאריכים שונים בשנים 2002 ו- 2003. מהחשבוניות שצרפה דפוס ידיעות לתשובתה עולה כי המועד האחרון בו סופקו שירותי הפרסום לחברה היה כנראה בחודש אוגוסט 2003, היינו, עובר למועד הוצאת צו הקפאת ההליכים. בגין השירותים שסופקו לחברה, נטען כי החברה חבה לדפוס ידיעות סך של נומינלי של 102,192 ₪.

8.     על פי הבקשה, במועד בו היתה החברה נתונה בהקפאת הליכים, סיפקה החברה לדפוס ידיעות שירותי אירוח במלון בין התאריכים 22.1.04 - 12.10.04. בגין שירותים אלו היה על דפוס ידיעות לשלם לחברה סך נומינלי של 39,853.78 ₪, אולם דפוס ידיעות חדלה מלפרוע חוב זה על אף דרישות תשלום חוזרות ונשנות שנשלחו לה במהלך תקופת הקפאת ההליכים על ידי הנאמן, ואחר כך גם על ידי כונסת הנכסים. לבקשה צורפו העתקי חשבוניות לתמיכה בחוב זה וכן העתקי התכתובות. נטען בבקשה כי דפוס ידיעות סרבה לשלם את החוב האמור בטענה כי זכאית היא לקזז חוב זה כנגד חובות החברה לדפוס ידיעות מהתקופה שקדמה להקפאת ההליכים. טענתם העיקרית של המבקשים היא כי דפוס ידיעות אינה רשאית לבצע קיזוז של חובות, שכן חובותיה לחברה נוצרו במהלך תקופת הקפאת ההליכים, ואילו חובות החברה לדפוס ידיעות נוצרו בתקופה שקדמה להקפאת ההליכים.

9.     בתשובתה טוענת דפוס ידיעות כי יש לדחות את הבקשה - עקב טענות סף והן לגופו של ענין. באשר לטענות הסף, טוענת דפוס ידיעות כי הפלוגתא אינה מתאימה לבירור במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות, ובירורה במסגרת הליך שכזה יגרום לקיפוח זכויותיה הדיוניות והמהותיות. המבקשים מציינים בתשובתם כי המחלוקת בין הצדדים היא משפטית בעיקרה, ולא עובדתית, ולכן הליך של בקשה למתן הוראות מתאים לבירור הפלוגתא.

10.     לטענת דפוס ידיעות לא הודיעו לה החברה או הנאמן על צו הקפאת ההליכים, או על כוונה לשנות את ההסדר כפי שנקבע בין הצדדים בהסכם. לאור זאת, ולאור חובה של החברה לדפוס ידיעות, המשיכה דפוס ידיעות לקבל שירותי אירוח מהחברה על אף רמתם הנמוכה. בתגובה לדרישות תשלום שהופנו אליה על די הנאמן במהלך תקופת הקפאת ההליכים, נתנה דפוס ידיעות הודעת קיזוז (אשר העתק ממנה צורף לתשובה וגם לבקשה) בתאריך 27.10.04, היינו - בתקופת הקפאת ההליכים.

11.     דפוס ידיעות טוענת כי אין מניעה לבצע קיזוז של חובות הדדיים בינה לבין החברה, וזאת משום שהקפאת ההליכים בוטלה מבלי שהושג הסדר נושים. במקרה כזה אין תחולה לדין הקיזוז המיוחד של דיני הפירוק, ודפוס ידיעות רשאית לממש את זכות הקיזוז המוקנית לה בהסכם ובסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן - חוק החוזים). בענין זה, מסתמכת דפוס ידיעות על ההלכה שנקבעה בע"א 1689/03 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', פ"ד נח(6) 126 (להלן - ענין כרטיסי אשראי). עוד נטען כי תנאי סעיף 53 לחוק החוזים מתקיימים, ומכיוון שמדובר בקיזוז על דרך סעד עצמי, יכולה דפוס ידיעות להפעיל זכות זו כך שלאחר הפעלתה לא נותרה חייבת דבר לחברה. לחילופין טוענת דפוס ידיעות כי רמת השירותים שסיפקה לה החברה היתה ירודה, ועל כן יש לאפשר לה, מכח סעיף 53 לחוק החוזים, לקזז מחובה מחצית מהתעריף בה חייבה אותה החברה, ולהוסיף לכך פיצוי בגין עגמת נפש. תוצאתם של אלה תהיה כי לא יוותר חוב של דפוס ידיעות לחברה. טענה חלופית נוספת של דפוס ידיעות הינה כי מתקיימים תנאי הוראת הקיזוז שבפירוק הקבועים בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן -פקודת פה"ר) ועל כן יש להתיר את הקיזוז.

12.     המבקשים טוענים כי ההלכה שנפסקה בענין כרטיסי אשראי אינה חלה במקרה דנן. זאת משום שבעוד שבענין כרטיסי אשראי נוצר חובו של צד ג' לחברה בפירוק לפני הקפאת הליכים, הרי שבמקרה דנא נוצר חובה של דפוס ידיעות לאחר מתן צו הקפאת ההליכים. טענתם העיקרית של המבקשים בתשובתם הינה כי במידה ויותר לדפוס ידיעות לקזז את החובות, יביא הדבר להעדפתה ללא הצדקה על פני שאר הנושים, תוך שחובות העבר של החברה נפרעים מתוך קופת ההקפאה ועל חשבון הגורם שהסכים לממן את החברה במהלך תקופת הקפאת ההליכים. עוד נטען כי התנאים לקיזוז לפי סעיף 53 לחוק החוזים או לפי סעיף 74 לפה"ר אינם מתקיימים, שכן עם כניסת החברה להקפאת הליכים הופכת היא - לענין הקיזוז - לישות משפטית שונה מזו של החברה לפני הקפאת הליכים. משכך, נשלל תנאי ההדדיות הנדרש לצורך ביצוע קיזוז. אבחנה זו בין שתי הישויות המשפטיות של החברה (לפני הקפאת ההליכים ולאחריה) תאפשר למנוע העדפת נושים אסורה ושימוש פסול במימון שמעמיד הגורם המממן בתקופת הקפאת ההליכים. המבקשים טוענים כי אם יותר לדפוס ידיעות לבצע קיזוז, יביא הדבר לתוצאה פסולה שבה נושים של חברה חדלת פרעון, החבים לחברה סכומים מתקופת הקפאת ההליכים, יוכלו לרכוש חובות מנושים אחרים ובכך להמנע מפרעון חובותיהם. עוד נטען כי ההסכם אינו מקנה לדפוס ידיעות את זכות הקיזוז.

13.     לחילופין, טוענים המבקשים בתשובתם, אם יותר לדפוס ידיעות לבצע קיזוז, מן הראוי לשלול ממנה זכות זו עקב התנהלותה חסרת תום הלב. זאת משום שרכשה מהחברה שרותי אירוח ללא כוונה לשלם עבורם, על אף שידעה - לטענת המבקשים - על כניסת החברה להקפאת הליכים.


ב. דיון והכרעה

השאלה המשפטית הדורשת הכרעה
14.     הסוגיה הנדונה בבקשה הינה זכות הקיזוז של נושה בחברה, אשר ניתן לגביה צו הקפאת הליכים, שבוטל ואחר כך ניתן לגביה צו פירוק. בפרט, השאלה המשפטית שיש להשיב עליה הינה האם נושה כזה, שהוגשה לו במהלך הקפאת ההליכים דרישה על ידי הנאמן לפרוע את חובו, רשאי לקזז בתקופת הקפאת ההליכים חוב של החברה אליו שהתגבש קודם להקפאת ההליכים כנגד חובו של הנושה לחברה שהתגבש בתקופת ההקפאה.

המסגרת הנורמטיבית
15.      הקפאת הליכים נגד חברה משמשת ככלי חשוב להבראתן של חברות בקשיים. היא מאפשרת לחברה פסק זמן מתביעות נושיה והוצאתם לפועל של תביעות אלו, עד מציאת פתרון שיאפשר חזרה למצבה הרגיל של החברה. יש בה כדי למנוע מרוץ נושים אשר עלול להביא לסיום חיי החברה מוקדם מדי.

16.     אף שמטרת הקפאת ההליכים היא להביא לשיקומה של החברה, אין לכחד כי הליך של הקפאת הליכים הינו הליך של חדלות פרעון בדומה להליך הפירוק וכינוס הנכסים. בתקופת הקפאת ההליכים מתקיימים רבים מהאינטרסים והרציונלים החלים בפירוק: כניסת החברה להקפאת הליכים נעשית עקב סכנת הקריסה המאיימת עליה, העשויה להביא להפסקת פעילותה כעסק חי. במידה ובמהלך תקופת הקפאת ההליכים לא מושג הסדר הבראה, או במידה והסדר הבראה כזה נכשל, רבים סיכוייה של החברה להיקלע אחר כך להליכי פירוק. בדומה להליכי פירוק, גם בהקפאת הליכים יש להגביל את אפשרות הנושים לבצע הליכי גביה אינדיוידואליים, ותחת זו להחליפם בתחולת עיקרון השוויון בין נושים, שאחד מביטוייו הינם הליכי גביה קולקטיביים. דבר זה ישפר את הסיכויים להשיג הסדר הבראה שכן קופת ההקפאה לא תצא ניזוקה ממימוש אינדיווידואלי על ידי נושים. ר' ענין כרטיסי אשראי בסעיף 11 לפסק הדין וכן ו' אלשיך, ג' אורבך הקפאת הליכים - הלכה ולמעשה (התשס"ו) 227-230.

17.     מעת מתן צו הקפאת ההליכים, חלים על יחסי החברה ונושיה דיני הקיזוז המיוחדים של פירוק הקבועים בסעיף 353 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן - פקודת החברות) ובסעיף 74 לפקודת פה"ר. ר' ע"א 3911/01 כספי ואח' נ' נס, רו"ח ואח', פ"ד נו(6) 752, 767 (להלן - ענין כספי). יום מתן צו הקפאת ההליכים הוא המועד הקובע לענין סעיף 74(ב) לפקודת פה"ר. השוו: רע"א 292/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ (בניהול מיוחד) באמצעות המנהל המיוחד (עו"ד גיל הירשמן) והנאמן (רו"ח יאיר רבינוביץ), פ"ד נה(2) 56, 63.

18.     באשר לדיני הקיזוז בפירוק, אשר כאמור חלים גם בתקופת הקפאת ההליכים, נזדמן לי לא מכבר לציין באחת הפרשות כי -

"זכות הקיזוז כלפי חברות בפירוק פוגעת בעקרון השוויון בין הנושים, שכן עקב יכולתו של נושה רגיל לקזז את מלוא חובו לחברה בפירוק, משיג נושה כזה, בפועל, מעמד של נושה מובטח מבלי שניתנה קודם לכן פומביות למעמד זה. ר' ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאות בע"מ (בפירוק) נ' אגרא - אבן יהודה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מט(2) 133, 175... . חרף זאת, בחר המחוקק להכיר בזכות הקיזוז בפירוק שכן היא מקדמת מספר אינטרסים, ביניהם ניתן למנות את אינטרס הצדק (מניעת מצב בו נושה נדרש לקיים את מלוא התחייבותו לחברה בפירוק כנגד קבלת דיבידנד בלבד מקופת הפירוק); חסכון בהליכים משפטיים; הצגה מהימנה של מכלול היחסים הכלכליים בין הצדדים; והקטנת הסיכון לקריסתם של גופים נוספים בעקבות פירוק החברה החייבת. ר' ע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק. נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק ואח' [טרם פורסם. החלטה ניתנה ב- 22.9.05] ... בסעיף 6 לפסק הדין."



עוד הוספתי וקבעתי שם כי -

"על מנת שתוכר בפירוק זכות הקיזוז על פי סעיף 74 לפקודת פה"ר, יש צורך בהתקיימותם של חמישה תנאים: נדרש קיומו של "אשראי הדדי" או "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים אחרים"; על החוב המקוזז להיות בר תביעה; "העסקים" בהם מדובר יצרו חיובים כספיים, או עשויים להסתיים לגבי כל אחד מהצדדים בחיובים כאלו; המועד הקובע לקיום ה"עסקים ההדדיים" הוא מועד מתן צו הפירוק; זכות הקיזוז נרכשה בתום לב."

ר' בש"א (חי') 6517/05 עו"ד ברוך אבוקרט - מפרק חברת ברק תיעול והנדפה בע"מ נ' ברק [טרם פורסם. החלטה ניתנה ביום 11.1.06].

טענת הסף
19.     יושם אל לב כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לחובותיהם הכספיים. דפוס ידיעות אינה חולקת על חובה לחברה. הדבר עולה ממכתבה של דפוס ידיעות לנאמן מתאריך 27.10.04 (אשר העתק ממנו צורף לכתבי בי הדין של שני הצדדים) בו מקזזת דפוס ידיעות את חוב החברה אליה כנגד החוב המיוחס לדפוס ידיעות על ידי הנאמן. אין במכתב זה הכחשה של החוב המיוחס לדפוס ידיעות על ידי הנאמן. גם המבקשים אינם חולקים על חובה של החברה לדפוס ידיעות. הנאמן והכונסת לא הכחישו במכתביהם לדפוס ידיעות חוב זה. כל שהוכחש הוא עצם זכותה של דפוס ידיעות לבצע קיזוז. מאלה נובע כי אין מחלוקת עובדתית, והמחלוקת העיקרית היא מחלוקת משפטית - האם רשאית היתה דפוס ידיעות לקזז חובות או לא. שאלה זו מן הראוי שתידון על ידי בית משפט של חדלות פרעון. בירור המחלוקת במסגרת בקשה למתן הוראות לא יפגע בזכויות הדיוניות או המהותיות של דפוס ידיעות, אשר נוטלת חלק בהליך וטוענת בו את טענותיה. על כן דינה של טענת סף פרוצדורלית זו - להידחות.

20.     בנוגע לשאלה העיקרית שמעלה הבקשה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. דפוס ידיעות לא היתה רשאית לקזז את חוב החברה אליה כנגד חובה של דפוס ידיעות לחברה. על קיזוז שכזה חלים דיני הקיזוז שבפירוק, והתנאים לביצוע קיזוז שכזה אינם מתקיימים בענייננו.

תחולת הלכת כרטיסי אשראי על ענייננו
21.     בענין כרטיסי אשראי, עליו נסמכת דפוס ידיעות, נדון מקרה של נושָה, אשר חובה לחברה בהקפאת הליכים נוצר רובו ככולו לפני למתן צו ההקפאה, ואילו חוב החברה לנושה נוצר לאחר מתן צו ההקפאה. לאחר שנסתיימה תקופת הקפאת ההליכים ללא שהושג הסדר נושים, והחברה נכנסה להליכי פירוק, הוציא המפרק דרישת תשלום לנושה, ואילו זו טענה, בתגובה, לזכות קיזוז. נפסק שם (כבוד השופטת נאור) כי הנושה היתה רשאית לקזז את החובות, וכי על קיזוז זה לא חלים דיני הקיזוז שבפירוק.

22.     נסיבותיו של המקרה שבפנינו שונות, ועל כן יש לאבחן את ההלכה שנפסקה בענין כרטיסי אשראי. מקובלת עלי טענת המבקשים כי קיים הבדל בעובדות ביחס לענין כרטיסי אשראי בנוגע למועד היווצרות החוב שקוזז. בענין כרטיסי אשראי נוצר החוב לחברה לפני הקפאת ההליכים, ואילו בענייננו נוצר החוב לאחר מתן צו ההקפאה. הבדל זה במועדי התגבשות החוב עשוי לאפשר לנושה של החברה המבקש להפעיל את זכות הקיזוז, לרכוש לעצמו עדיפות שלא בתום לב במהלך תקופת הקפאת ההליכים.
בענייננו הוצאה דרישת התשלום של הנאמן אל דפוס ידיעות כבר במהלך תקופת הקפאת ההליכים, וזו הודיעה על הקיזוז במהלך תקופה זו, עוד טרם נודע כי ההקפאה תסתיים ללא הסדר להבראת החברה. לעומת זאת, בענין כרטיסי אשראי, הוצאה דרישת התשלום לאחר סיום הקפאת ההליכים, אז גם הודיעה הנושה על הקיזוז. להבדל זה חשיבות מכרעת, שכן בעת שהודיעה דפוס ידיעות על הפעלת הקיזוז לא היתה יכולה לדעת שתקופת הקפאת ההליכים תסתיים ללא שיושג הסדר. בענין כרטיסי אשראי נמשכה תקופת הקפאת ההליכים משך זמן קצר של חודשיים ואילו בענייננו נמשכה התקופה 11 חודשים (שכן הדבר היה דרוש למיצוי ניסיונות ההבראה, כפי שפורט בהחלטותיי בתיק פש"ר 654/03). להבדלים אלו בארכן של תקופות הקפאת ההליכים יש נפקות גם לנכונות להתיר לנושי החברה לקזז חובות: ככל שתקופת הקפאת ההליכים ארוכה יותר, כך עשוייה לגדול מצבת חובותיה של החברה - מעצם הפעלתה בתקופת ההקפאה. משכך, אם יותר לנושים לקזז את חובותיהם, תיפגע קופת ההקפאה ועמה הסיכוי להביא להבראת החברה. ככל שמתארכת תקופת הקפאת ההליכים, נעשית קופת ההקפאה רגישה יותר לקיזוז שלא על פי דיני הקיזוז בפירוק. התרת קיזוז שכזה בתקופת הקפאת הליכים ארוכה, משמעה מתן עדיפות לאינטרס של חלק מהנושים על פני האינטרסים של נושים אחרים והאינטרס הכללי בהבראתן של חברות.

23.     מעבר לנדרש אציין כי מקובלים עלי החששות עליה מצביעה השופטת אלשיך בספרה הנ"ל בעמודים 233-237 בנוגע להשפעתה האפשרית של הלכת ענין כרטיסי אשראי על סיכויי הצלחת הסדרי הבראה של חברות חדלות פרעון.

התקיימותם של התנאים לקיזוז בחדלות פרעון
24.     לאור מסקנתי כי בענייננו אין תחולה להלכה שנקבעה בענין כרטיסי אשראי, הרי דין הקיזוז הינו דין הקיזוז המיוחד שבפירוק, ולא הוראת הקיזוז הקבועה בסעיף 53 לחוק החוזים. יש אפוא לעבור ולבחון את התקיימותם של תנאי הקיזוז הקבועים בסעיף 74 לפקודת פה"ר, כאשר אלה מותאמים - כמפורט לעיל - למצב של הקפאת הליכים.

25.     על מנת שיותר קיזוזם של חובות במהלך הקפאת ההליכים, נדרש שהחובות המקוזזים התגבשו עד למועד מתן צו הקפאת ההליכים לכדי חובות ברי-פרעון. אין חולק כי חובה של דפוס ידיעות לחברה נוצר רק לאחר מתן צו הקפאת ההליכים. חוב כזה שנוצר לאחר המועד הקובע - אין להתיר את קיזוזו. ר' ע"א 4316/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק) נ' אגרא - אבן יהודה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מט(2) 133, 177 וכן ענין כספי בעמוד 767.

26.     בנוסף, לא מתקיים התנאי הדורש כי החוב המקוזז יירכש על ידי הנושה בתום לב. תנאי זה מוצא את ביטויו בסיפא של סעיף 74(א) לפקודת פה"ר. אין לקבל את טענתה של דפוס ידיעות לפיה לא ידעה על כניסת החברה להקפאת הליכים. כאמור, הנאמן פרסם בעיתונות את דבר הינתנו של צו ההקפאה. מכח פרסום זה חזקה על דפוס ידיעות שידעה על כניסת החברה להקפאת הליכים. יתרה מזו, כמי שרכשה מהחברה שירותים בתקופת הקפאת הליכים והיתה בקשר עם נציגיה נראית בלתי סבירה גרסתה של דפוס ידיעות לפיה לא נודע לה על הקפאת ההליכים. גם אם גרסה זו מדוייקת, היתה נושָה סבירה, כדוגמת דפוס ידיעות, צריכה לעמוד על עצם כניסתו להליכי הקפאת הליכים של בעל חוב שלה עמו היא מצויה בקשרים עסקיים מתמשכים. לאחר שידעה על כניסת החברה להקפאת הליכים בחרה דפוס ידיעות לקבל מהחברה שירותי אירוח. דפוס ידיעות מודה בתשובתה כי בחרה לקבל את השירותים מהחברה על אף רמתם הירודה לטענתה, הכל במטרה לרכוש לעצמה זכות קיזוז.
רכישה זכות קיזוז לאחר שניתן צו הקפאת הליכים, תוך מודעות (בין אוביקטיבית ובין סוביקטיבית) לכך כי החברה מצויה בחדלות פרעון ומנסה לגבש הסדר להבראתה - היא פעולה שלא בתום לב שנועדה לאפשר לדפוס ידיעות לעקוף את עקרון השוויון שבין הנושים. בכך נבדל המקרה דנן מהענין שנדון בע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק. נ' הבנק למסחר בע"מ בפירוק ואח' [טרם פורסם. ניתן ביום 22.9.05], אליו מפנה דפוס ידיעות, שם נקבע כי הנושה המקזז לא פעל במתכוון ליצירת חוב של החברה כלפיו כדי לזכות בעדיפות על פני נושים אחרים. בעצם העובדה שההסכם בין החברה לדפוס ידיעות נכרת לפני צו ההקפאה, אין כדי לשנות מסקנתי זו. ההסכם עניינו תנאי וצורת התשלום על ידי דפוס ידיעות בגין שירותי אירוח שתספק לה החברה. אין הוא יוצר את החיוב אותו מבקשת דפוס ידיעות לקזז, שכן חיוב זה נוצר עם אספקת שירותי האירוח על ידי החברה, ולא עם כריתת ההסכם. שירותים אלה סופקו, כאמור, לאחר מתן צו ההקפאה ומתוך מטרה של דפוס ידיעות שישמשו נושא לקיזוז. על כן אין במועד כריתת ההסכם כדי לרפא את חוסר תום הלב עליו הצבעתי.

27.     סביר להניח כי אילו ידע הנאמן על כוונתה של דפוס ידיעות לרכוש לעצמה זכות קיזוז, לא היה מאפשר את אספקת שירותי האירוח על ידי החברה, ואין בהוראותיו של ההסכם כדי לחייבו לאפשר לדפוס ידיעות לרכוש את זכות הקיזוז.

ג. סוף דבר
28.     אשר על כן, הבקשה מתקבלת. דפוס ידיעות תשלם לקופת הכינוס תוך 30 יום סך של 39,853.78 ₪, כאשר סכום זה נושא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום בו היה על דפוס ידיעות לשלם לחברה עבור שירותי האירוח שסופקו לה.

29.     למרות שמדובר בסכום נמוך יחסית בהשוואה לגובה החובות בתיק הפש"ר של החברה, מצאתי לפסוק למבקשים הוצאות אשר תשקפנה את מידת ההשקעה שנדרשה מהם לצורך הכנת הבקשה והתשובה. אשר על כן, תישא דפוס ידיעות בהוצאות המבקשים בגין הליך זה בסך כולל של 10,000 ₪ (כולל מע"מ), אשר ישולם למבקשים בחלקים שווים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון