הרמת מסך בגין חוב ארנונה

להלן פסק דין בנושא הרמת מסך בגין חוב ארנונה:

פסק דין

1.     עירית חיפה הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת 1, חברה בע"מ וכנגד מי שהוא מנהלה היחיד ובעל המניות היחידי בה. התביעה מתייחסת לאי תשלום חוב ארנונה בעבור נכס המצוי ברח' ההסתדרות 215/10 חיפה, ומופיע בספרי התובעת תחת מספר פיזי 2004327 (להלן "הנכס"). תקופת החוב הנתבעת היא מיום 1.1.02 עד ליום 28.7.04 והינה, נכון ליום הגשת התביעה סך של 1,065,951 ₪. יצויין כי הנתבעת לא שלמה מעולם, ולו שקל אחד כתשלומי ארנונה בעבור הנכס.

2.     מיהו המחזיק בנכס ?
2.1     על פי תדפיס רשם החברות (נספח א לת / 1) החברה הנתבעת 1 הוקמה ביום 7.10.99 כאשר בעל המניות היחיד שלה הוא נתבע 2, והוא גם מנהלה היחיד. החברה עסקה ביבוא עץ. הונה הרשום של החברה הוא 29,400 ₪ בלבד.

2.2     על פי פנקסי התובעת רשומה הנתבעת 1 כמחזיקה בנכס, (הוגש תדפיס מחזיק, נספח ג' לת / 1 ) כאשר השטחים לצורך חישוב הארנונה הינם 3570 מ"ר של סככה, ו-659 מ"ר של קרקע תפוסה (עמ' 14 לפרטיכל).

2.3     הרישום בפנקסי התובעת מהווה ראיה לכאורה לזהות המחזיק.

2.4     בנוסף, הוגש מכתב עו"ד אלחסיד מיום 31.1.2002 המודיע לעיריה על כך שהחל מיום 1.1.02 מחזיקה הנתבעת 1 בנכס המצויין בחוזה השכירות שצרף. צורף חוזה השכירות של הנתבעת 1 עם אברהם גרובר לתקופה שעד 31.12.06. הנכס המושכר הינו בשטח של 3400 מ"ר והוא מסומן בתשריט נלווה. (ת / 2 ). התשריט מתאר את מכלול השטח ברח ההסתדרות 215, וחלקה של נתבעת 1 מתוך המכלול מסומן במרקר.

2.5     הנתבעת 1 לא הגישה כלל כתב הגנה, ולכן גם לא טענה שאיננה המחזיק. בישיבה הראשונית המקדמית טען נתבע 2 כי יש שוכרים במקום, והם משלמים ארנונה. (עמ' 2 לפרטיכל) סתם ולא פרט.

2.6     ב"כ התובעת התנגד בישיבת ההוכחות השניה להרחבת חזית (עמ' 26 לפרטיכל). על מנת שלא לדקדק בהליכי פרוצדורה עם הנתבע, שלא היה מיוצג, ובשל ההתנגדות המאוחרת מה, אני מוכנה לראות בטענה זו כאילו נטענה, ואיננה בבחינת הרחבת חזית.

2.7     אלא שהנתבע לא הציג כל ראיה שתוכיח כי אחר מחזיק בנכס תחת נתבעת 1, כפי שיפורט להלן :
א.     הנתבע טען כי נתבעת 1 לא היתה צריכה לשלם את כל הארנונה כי השכירה חלקים ניכרים מהנכס בשכירות משנה לשוכרים אחרים (ס' 6 לנ / 1 ). לראיה, טען כי עירית חיפה הגישה תביעה כנגד חברת יבלא סחר בע"מ וכנגדו על ניהול עסק ללא רישוי ברח' ההסתדרות 215 חיפה. כתב האישום הוכן ביום 6.7.04. (העתק כתב האישום צורף לנ / 1 ). במהלך חקירתו הנגדית של נציג העיריה טען הנתבע כי עירית חיפה הגישה תביעה כנגד שלט שהקימה חברת יבלא במקום, עובדה שלא נתמכה בראיה כלשהיא. מכל מקום נציג העיריה השיב כי הנכס ברח ההסתדרות 215 הוא נכס ענק, ששטחו כמעט כפול מהשטח בו מחוייבת הנתבעת 1. (עמ' 15 לפרטיכל). לכן ברור שיכול להיות שגם חברות אחרות יושבות בנכס אשר ברח' ההסתדרות 215, אך לא בחלקתה של נתבעת 1.
ב.     ואכן ,בתרשים שצורף להסכם השכירות (ת / 2 ) מתואר הנכס כולו, ומסומנות הסככות שהושכרו לנתבעת 1 במרקר, כחלק מתוך המכלול של השטח.
ג.     הנתבע צרף מכתב שכתבה נתבעת 1 למר גרובר ביום 27.12.04. (נ / 3). המכתב מתייחס לכך שנתבעת 1 מסכימה שחלק מהשטח יושכר ישירות למטרת מוסך לאחר, ובמקביל יופחת החל מינואר 2005 השטח הכולל המושכר על ידה. מכתב זה נכתב למר גרובר ולא לעיריה. די אם אציין כי המכתב מתייחס לתקופה שתחל בינואר 2005, תקופה שאיננה בתחום התביעה כאן.
ד.     אם רצה הנתבע להראות שנתבעת 1 השכירה את שטחה היא בשכירות משנה, היה עליו להציג ראיה כלשהיא לכך כדוגמת הסכמי שכירות, או תצהיר שוכר המשנה. לא הוצגה כל ראיה. אף לא הוזכרו שמות השוכרים.
ה.     טענתו של הנתבע הינה בבחינת עדות בעל דין יחידה, שלא נתמכה במאום ואף נסתרה על ידי הסכם שכירות והודעה כתובה הנמצאים בידי התובעת.
ו.     לפיכך דין טענה זו -להדחות.

2.8     המסקנה הינה כי בנכס נשוא הדיון החזיקה בתקופה הרלוונטית לתביעה הנתבעת 1.

3.     האם הרמת מסך ההתאגדות ?
3.1     טענת התביעה הינה כי בנסיבות הענין יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את נתבע 2 בתשלום סכום הארנונה. בנוסף, טוענת התובעת לאחריות אישית של הנתבע 2 כמנהל החברה, וכי מכח זה יש לחייבו בתשלום.

3.2     הנתבע טען כי נתבעת 1 לא שלמה כל סכום בעבור הארנונה מכיון שנקלעה לקשיים כספיים. הנתבע טען בכתב הגנתו כי החברה היתה חדלת פרעון, ולכן לא קמה הצדקה להרמת מסך.

3.3     הנתבע נדרש להציג את הדוחות הכספיים של חברתו לשנים הרלוונטיות. במהלך תקופה של כ- 10 חודשים נסה להתחמק בטיעונים שונים, ורק כאשר נקבע כי אם לא יוצגו הדוחות הכספיים ימחק כתב הגנתו, הוצגו אלו אך בצורה חלקית.

3.4     הנתבע מסר אך ורק דוחות רווח והפסד לשנים 2001, 2002, 2003. לא הוצגו מאזנים. גם הדוחות שהוצגו נערכו מסתבר על ידי רואה חשבון בהזמנה בשנת 2005, אינם מבוקרים, ולבד מהנתון של המחזורים שדווח לשלטונות מ.ע.מ לא עמד בפני רואה החשבון נתון כלשהו. רואה החשבון לא ראה חשבונית כלשהיא או קבלה כלשהיא. ולדבריו: "אני לא בקרתי את המסמכים, כי לא ראיתי אף מסמך, חוץ מהמחזורים. בגלל זה, זה דו"ח בלתי מבוקר, זה נייר עמדה." (עמ' 19 לפרטיכל).כל דוחות הרווח והפסד מבוססים על דבריו של הנתבע. (עמ' 18 לפרטיכל). הדוחות נערכו לצרכי מס הכנסה.

3.5     הנתבע טען כי החומר החשבונאי נמצא בהליכי חקירה במשרדי ה.מ.ע.מ. בשל טענה לחשבוניות פיקטיביות. מסיכומי הנתבע עולה, כי הוא מרצה תקופת מאסר בפועל.

3.6     דו"ח רווח והפסד לשנת המס 2002 הראה הכנסות ממכירות עצים בסך של 11,435,756 ₪. בניכוי קניות עצים של 10,788,450 ₪, (רואה החשבון לא ראה אף חשבונית בקשר לרכישת עצים כאלה), מגיע הרווח הגולמי לסכום של כ- 647,000 ₪. מסכום זה ירדו הוצאות שונות כמו 86,000 ₪ עבור השכרת רכב לנתבע 2 ואחזקתו, עמלת שיווק ליבואן בסכום של כ- 114,000 ₪ שלא ברור למי ניתנה, הוצאות דואר טלפון ותקשורת 27,000 ₪, כמו כן הוצאות חשמל ומים, אגרות ומיסים וכו'. עדין נותר רווח של כ-100,000 ₪ ממנו הופחת הפסד בשל גניבת עצים, ובסך הכל לגבי מחזור של 11.5 מיליון ₪, ההפסד הוא 45,000 ₪. מתוך הדו"ח שהוגש, עד כמה שניתן ליחס לו משקל מהימן כלשהו, לא מדובר בחברה שהיא חדלת פרעון.
בשנת 2003 עמדו הכנסות החברה על סכום של כ- 2,740,000 ₪, מזה סכום קנית העצים כ- 2,572,000 ₪. אחרי רשימת הוצאות דומה (הפעם השכרת רכב לנתבע 2 ואחזקתו סכום של 72,000 ₪) ההפסד הוא בסך של כ- 54,700 ₪.
לא הוצגו דוחות לשנת 2004.

3.7     המשמעות מהצגת דוחות חלקיים אלו, שהוכנו רק מפי הנתבע, שהנתבע לא הצליח להראות כי החברה היתה חדלת פרעון בתקופה הרלוונטית.

3.8     מתוך דוחות רווח והפסד ניתן לראות כי הנתבע שלם הוצאות חשמל ומים, שלם אגרות ומיסים, עמלת שיווק ליבואן (שלא ברור מי זכה לקבל כספים אלו), שכר רכב בסכום לא מבוטל, אך את תשלום הארנונה , לא שלם.

3.9     ס' 6 לחוק החברות תשנ"ט 1999 קובע את הכללים להרמת מסך החברה . להלן נוסחו, כפי שהיה במועד הרלוונטי -
"
6. הרמת מסך
(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:
(1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה;
(2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.

(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן,
או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).
(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כווונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;
(2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
(ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.".....

3.10     החברה הנתבעת 1 פעלה במקום הנכס מאז שנת 2002 ,ולמרות זאת לא שלמה ולו שקל אחד בעבור מיסי ארנונה. נתבע 1 הינו בעל מניות יחיד ומנהל יחיד של החברה. הנתבע נשאל מדוע לא שלם מיסי ארנונה, בעוד ששלם תשלומי חשמל מים, והוצאות שוטפות אחרות והשיב תשובה לא בהירה, שבעיקרה הטענה כי נהל מו"מ עם העיריה על גובה התשלום, ואז החברה נפלה. (עמ' 29 לפרטיכל). נציג העיריה הכחיש בתצהירו כל פניה של הנתבעת 1 או נתבע 2 בענין הנוגע לתשלום הארנונה. (ס' 8 לתצהיר ת / 1 ). הנתבע 2 נשאל, מדוע אם כן לא שלם את הסכום שאיננו שנוי במחלוקת, והשיב כי הנכס לא שלו, תשובה סתמית ולא נכונה שעיקרה התחמקות מתשובה לענין. (עמ' 30 לפרטיכל).

3.11     ובהקשר למקרה שבפני, המקרים בהם בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות, לפי נוסח הסעיף הינם :
א. אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן,
ב.     במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים - אם השימוש בחברה נועד לסכל כווונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;

מדובר בהגדרות גמישות, ונראה כי יבחנו בגישה זהירה קזואיסטית.

3.12      על התכלית של הרמת מסך נאמר הע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ. שולדר חב' לבניה בע"מ (אתר נבו) בס' 42 לפסק הדין - "יש לציין, כי תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות (ראו ס' אוטולנגי "הרמת מסך אחד מהנימוקים לה" הפרקליט כה בעמ' 465). הרמת מסך כזו מכוונת כנגד בעלי המניות, שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק (ראו ע"א 4606/90 מוברמן ואח' נ' תל מר בע"מ, פ"ד מו (5) 353).

3.13     סקירת הפסיקה מלמדת כי אין צורך בהוכחת יסודותיה המלאים של עוולת התרמית על מנת להרים את מסך ההתאגדות "די בכך שהנושים מוכיחים "פעילות קלוקלת" מצדם של קברניטי החברה, אשר אליה מתלווה "כוונת מרמה" ברמה זו או אחרת של חומרה (להלן "יסוד המרמה המרוכך") בדרך כלל תתמצה כוונת המרמה בנסיון להתחמק מפרעון החובות". (מתוך סקירתה של אירית חביב סגל, דיני חברות, עמ' 298 ).

3.14     לאחרונה, החלה להתבסס הגישה כי הרמת מסך ההתאגדות מתאפשרת גם במקרים בהם נעשתה פגיעה בזולת שלא בתום לב. גישה זו מצאה ביטוי נרחב בפסיקת בית הדין לעבודה, שם הרים בית הדין את מסך ההתאגדות לצורך הגנה על העובדים, כאשר יצא מהנחה כי עקרונות תום הלב ותקנת הציבור מחייבים להגמיש את הדרכים להגיע אל המעסיק האמיתי. (ראו ע"ע 1201/2000 יהודית זילברשטין נ. ערב חדש (עיתונות ) -אילת בע"מ , ואזכורו בפסקי דין רבים מאוחרים יותר).
עמדה זו אומצה על ידי כב' השופט רובינשטין בע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ. דלתות חמדיה בע"מ (אתר נבו). בפסק דין זה קובע כב' השופט כי המונחים "צודק ונכון לעשות כן " "להונות או לקפח אדם" הינם מקבילתו של "תם הלב" שהוא "עקרון מלכותי החופה על המשפט הפרטי הישראלי כולו". (ס' י"ג לפסק הדין). ס' 6 לחוק החברות הינו לתפישתו נגזרת נוספת של עקרון תום הלב. "יש גבול שאסור על עסקים לעברו, ואם יעברוהו יהיו לכך תוצאות משפטיות - והיא הפגיעה בזולת מתוך ידיעה שנעשית פגיעה, קרי, שלא בתום לב". העדר תום לב בהתנהלות החברה, הינו מן השיקולים שיש לשקול בהרמת המסך.

3.15     התובעת ביקשה להסתמך על עובדה נוספת בייחוס גישה של הונאה וקיפוח לנתבע.

     התובעת הראתה כי בנכס אחר, ברח' ההסתדרות 215/16 בחיפה מחזיקה חברה בשם "הגר ירדן בע"מ". גם חברה זו לא שלמה תשלומי ארנונה מעולם, לשנים 2006-2000.

     התובעת המציאה נסח רשם החברות לפיו כתובת חברת "הגר ירדן שיווק ומסחר (1993) בע"מ הינה כתובת הנתבע. אידלמן רחמיל מחזיק ב-24 מניות רגילות מתוך 100 מונפקות, לאחר מכן יש רישום נפרד שאידלמן רחמיל מחזיק ב-75 מניות רגילות נוספות מתוך 100 ואילו הנתבע מחזיק במניה אחת. כך נכון למועד הדו"ח, 10.12.06. הנתבע טען שמכר את המניות לפני 10 שנים. מאחר ואין זהות מוחלטת בשם החברה ולא הוכחה למועדים הרלוונטים אחזקה גבוהה יותר של מניות על ידי הנתבע, לא הבאתי דוגמא זו כחלק משיקולי.

3.16     במקרה כאן, ניהלה החברה הנתבעת 1 עסקים במחזור של מיליוני שקלים. לחברה היו הוצאות שונות שוטפות ששלמה אותן, ואין כל הסבר מדוע לא טרחה החברה לשלם את חוב הארנונה, אף לא שקל אחד. התנהגות זו הינה התנהגות שלא בתום לב . עובדה זו, יחד עם המימון הדק (ההון הרשום הנמוך) שלא נסתר על ידי הנתבע בנתונים אחרים, והעובדה שהנתבע עצמו הוא בעל המניות היחיד והמנהל היחיד, כל אלו, תומכים בהרמת מסך ההתאגדות.

3.17     לפיכך, יש לראות את הנתבע 2, כחייב ביחד ולחוד בחובות הנתבעת 1.



4.     האם אחריות אישית לנתבע 1 ?
4.1     נתבע 2 שמש כמנהלה היחיד של החברה הנתבעת 1. התובעת טענה כי לנתבע 2 אחריות אישית בגין אי תשלום חוב הארנונה.

4.2     האחריות האישית הינה תופעה נורמטיבית השונה מהרמת מסך ההתאגדות (ראה ע"א 9916/02 לעיל). האחריות האישית איננה נוגסת בעקרון היסודי בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. האחריות המוטלת על אורגן החברה, הינה לפי קנה המידה הרגיל להטלת אחריות במשפט האזרחי.

4.3     בע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ ואח' נ. זלמה וינבלט ואח' (אתר נבו) נקבע כי אי תשלום ארנונה ואי תשלום דמי שכירות עולים כדי אי קיום חוזה בתום לב, המצדיק כי חובות החברה ייוחסו לגורם שבידו היתה השליטה הבלעדית על דרך התנהלות החברה. (ס' 32 לפסק הדין).

4.4     בע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ. חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ פד נח (2) עמ' 36 , נקבע (בעמ' 42) מפי השופטת חיות, כי "הכלל הרווח במשפטנו הוא, כי התאגיד, כאישיות משפטית נפרדת, נושא באחריות לעוולות ואף לעבירות פליליות. אולם בכך אין כדי לשלול את האחריות האישית של בני האדם הפועלים בתאגיד...". השופטת חיות מצטטת את סעיף 54(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שלפיו "אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס", ולהלן "...מי אשר מבקש להטיל אחריות אישית על בעל תפקיד בתאגיד, נדרש להצביע על עילה ספציפית נגדו ולהניח תשתית ראייתית שעולה ממנה כי בעל התפקיד קיים את יסודותיה" (עמ' 43).

4.5     בע"א 10582/02, ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (אתר נבו), שם לא היתה מסוגלת החברה לשלם לנושיה, הגיעו שופטי הרב למסקנה כי אורגן התאגיד נושא באחריות אישית בשל ניהול משא ומתן בקשר לרכישת הסחורות שלא בתם לב, לפי ס' 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973.

4.6     על הקביעה כי אחריות אישית של אורגן קיימת ולו מכח חובת תום הלב חזר כב' הנשיא ברק בע"א 2792/03 אליעזר יצהרי נ. טל אימפורט (אתר נבו) פס"ד מיום 14.12.06. ואלו דבריו:

"הנני סבור כי ניתן לבסס את אחריותו של המערער 1 על בסיס שאינו חוזי טהור ואינו נזיקי טהור, אלא על בסיס שהוא sui generis - חובת תום הלב (ראו סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). חובת תום הלב מהווה הוראת יסוד במשפט הישראלי (ראו ע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו(3) 289, 297). היא משקפת דוקטרינה "מלכותית" (בג"ץ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד מז(4) 702). היא מהווה נשמתה של מערכת המשפט, ומקימה בפני הפרט את החובה לנהוג ביושר ובהגינות בחברת בני האדם "
וכן
" חובה לפי עקרון תום הלב עשויה להתקיים גם מקום שמתקיימת אחריות בנזיקין. היא עשויה להתקיים לצד אחריות חוזית של הצדדים הישירים לחוזה. אין בקיומה של חבות בנזיקין או בחוזים כדי לשלול חבות לפי עקרון תום הלב. התנהגות פלונית עשויה להקים אחריות הן בנזיקין הן לפי חובה מיוחדת זו".

4.7     כאן, הנתבע 2 כמנהלה היחיד של הנתבעת 1,ומי שיש לו השליטה הבלעדית על דרך התנהלותה, פעל שלא בתום לב בהתנהלותו מול הרשות, והפר את חובתו החוקית כמנהל בחברה שאמור לפעול לתשלום הארנונה, חובה המוטלת מכח פקודת העיריות [נוסח חדש]. על בסיס חובת תום הלב (כפי שבאה לידי ביטוי בס' 39 ביחד עם ס' 61 לחוק החוזים (חלק כללי), המחייבת את נתבע 2 כאורגן בחברה, ועל בסיס הפרתה על ידי נתבע 2, קמה אחריות אישית מצידו, לאי תשלום חוב הארנונה.

4.8     להערכתי,יש במקרה זה גם בסיס לאחריות אישית נזיקית, מכח אחריות מושגית כלפי הרשות לביצוע חיוב סטטוטורי, אלא שדיון כזה חייב להיות רחב יותר, והוא מיותר בנסיבות תוצאותיו של פסק דין זה.

4.9     יש לכן לראות את נתבע 2 כאחראי באחריות אישית לתשלום חוב הארנונה.

5.     גובה הסכום לתשלום
5.1     הסכום שנתבע בכתב התביעה היה סך של 1,065,951 ₪. הנתבע 2 לא טען כל טענה בקשר לגובה סכום החוב.

5.2     סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"מ 1980 כתיקונו בתשמ"ד 1984 , מיום הגשת התביעה, 18.11.04 ועד היום.

6.     לסיכום
6.1     הנתבעים, ביחד ולחוד ישאו בתשלום הסכום של 1,065,951 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"מ 1980 כתיקונו בתשמ"ד 1984 , מיום הגשת התביעה, 18.11.04 ועד היום.

6.2     אדגיש, כי דנתי אך ורק בטענות ההגנה שהעלה הנתבע ולא בכל טענה אפשרית אחרת, מן הטעם הברור שלגבי טענות אחרות ,אם היו, היה על התובעת להערך בהבאת ראיות ומשלא נטענו, גם לא הובאו ראיות בענין.

6.3     כנגד סכום ההוצאות, שאמור היה לשאת בהם הנתבע בשל קבלת התביעה, מצאתי לנכון לקזז סכום הוצאות, שהייתי אמורה לפסוק בשל אופן התנהלות התביעה על ידי התובעת. לפיכך אין חיוב בהוצאות לנתבע, למעט תשלום האגרה.

6.4          התשלום בתוך 30 יום מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי הרמת מסך ?

  2. הגדרת הרמת מסך

  3. תנאים להרמת מסך

  4. עילות להרמת מסך

  5. מה זה הרמת מסך ?

  6. הרמת מסך ההתאגדות

  7. חיוב אישי הרמת מסך

  8. הרמת מסך חברה קטנה

  9. הרמת מסך - מימון דק

  10. הרמת מסך ואחריות אישית

  11. פסיקה בנושא הרמת מסך

  12. הרמת מסך כנגד המעביד

  13. הרמת מסך ביחסי עבודה

  14. הרמת מסך בדיני עבודה

  15. צמצום עילות להרמת מסך

  16. הרמת מסך בחברה בחו''ל

  17. הרמת מסך מעל דירקטורים

  18. תיאוריית המיזם הרמת מסך

  19. הרמת מסך לפי חוק החוזים

  20. הרמת מסך בגין חוב ארנונה

  21. הרמת מסך בגין קיפוח נושא

  22. הרמת מסך בשל הברחת נכסים

  23. הרמת מסך לפי פקודת הנזיקין

  24. הרמת מסך בהיבט של דיני עבודה

  25. שלילת פיצויי פיטורין הרמת מסך

  26. פעילות לא חוקית כעילה להרמת מסך

  27. סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך

  28. הרמת מסך לפי פקודת החברות ביחס לחוב ארנונה

  29. האם לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות להורות על הרמת מסך ?

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון