אם מוגשת תביעה לסעד הצהרתי אך אין כל מניעה כי התובע יעתור לתשלום הסכום הכספי באם תתקבל ההצהרה המבוקשת, עליו להגיש תביעה כספית ומכל מקום לא יוכל ליהנות מהאגרה המופחתת בגין סעד הצהרתי.

בהקשר ציין בית המשפט כי אי תשלום אגרה אינו אינטרס מוכר להגשת תביעה בדרך של סעד הצהרתי בר"ע 417/92 היועץ המשפטי נ' ליבוביץ, פ"ד מו(3)414,417 :

"האינטרס של חסכון בתשלום האגרות, כלשעצמו, אינו אינטרס מספיק כדי להצדיק תביעה לסעד הצהרתי".

להלן החלטה בנושא אגרת סעד הצהרתי:

החלטה

1.     לפני בקשה להורות על מחיקת התביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשים, על הסף מחמת אי תשלום אגרת בית משפט.

2.     ענינה של התביעה הינו טענת המשיבים לפיה הסכם הפשרה בין הצדדים בוטל על ידם כדין ולפיכך יש להשיב את המניות שהועברו לפיו, תוך מתן הצהרה לפיה המשיבה 1 (להלן: "מוסדן"), זכאית לכל טובות ההנאה הגלומות במניות.

3.     מוסדן נמנתה באופן עקיף על בעלי מניות של חברה ציבורית בשם "אוסיף השקעות ופיתוח בע"מ" (להלן: "החברה"). בעלי המניות נוספים של החברה היו משפחת אביב, שאף הם החזיקו בעקיפין את מניותיהם בחברה. בין בעלי המניות של הצדדים התעורר סכסוך, שפרטיו אינם דרושים להכרעתי. בעקבות הסכסוך, נוהל משא ומתן שהוכתר בהצלחה, שכן בסופו נקשרו הצדדים ביום 5.10.06 בהסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה"). בהתאם להסכם הפשרה, מכרה מוסדן את מניותיה בחברה למשיבים. לטענת המשיבים, המחיר לפיו חושב שווי המניות, נעשה בהסתמך על מצגי המבקשים תוך שהם בטוחים שהוא משקף את השווי האמיתי של המניות. יצויין כי בהסכם הפשרה נקבע שהמשיבים בדקו את שווי המניות ומוותרים על כל טענה בעניין.

4.     לימים, בחודש אפריל 2007, מכרו המבקשים את מניותיהם בחברה למר ארקדי גידאמק (להלן: "גידאמק"), לפי שווי חברה הגבוה במידה ניכרת מהמחיר לפיו חושבה התמורה ששולמה להם עבור מניותיהם. לעמדת המשיבים, הסתירו בעלי המניות של המבקשים מידע מהותי באשר למניות החברה, ובכך הטעו את המשיבים והציגו לפניהם מצג שווא. מוסיפים המשיבים וטוענים כי אלמלא התנהגות בעלי המניות של המבקשים כנטען לעיל, הם לא היו חותמים על הסכם הפשרה, שכן הם היו "זכאים לקבל בגין המניות שבידם, מליוני דולרים, מעבר לסכומים שנתקבלו" (לשון סעיף 63 לכתב התביעה).

5.     בנסיבות אלה, הודיעו המשיבים למבקשים על ביטול הסכם הפשרה ועתרו למתן פסק דין הצהרתי כי הביטול נעשה כדין וכאמור בסעיף 69א' לכתב התביעה. בנוסף עתרו המשיבים בסעיף 69ב' לכתב התביעה כי על בית המשפט להצהיר כי:

"מוסדן זכאית לכל טובות הנאה מכל סוג ומין שהוא, הגלומות ו/או שהיו גלומות במניות אלה, מיום שנכרת ההסכם, תוך ביצוע והשבה וקיזוז הדדיים, מכל תמורה ו/או כל טובת הנאה שנתקבלה אצל הנתבעות ו/או מי מהן, מכוחן של החזקות במוסדן".

6.     המשיבים הכתירו את תביעתם, כתביעה לסעד הצהרתי ולדידם חלה על התביעה אגרה לפי תקנה 3 (1) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשס"ז - 2007 (להלן: "התקנות"). בהתאם לכך, שולמה על ידם אגרה לפי פרט 10 לתוספת לתקנות בשיעור של 954 ₪.

7.     המבקשים טוענים כי הגשת התביעה באופן זה נועדה להתחמק שלא כדין מתשלום אגרה שכן הסעד האופרטיבי בתביעה הינו קבלת טובות הנאה, בשווי של מיליוני דולרים ועל אלה, יש לחייב באגרה, לפי תביעה כספית. המדינה מצטרפת לעמדת המבקשים ואף היא סבורה שהוגשה תביעה כספית במסווה של תביעה הצהרתית.

8.     המשיבים טוענים כי בהתאם להלכה הפסוקה, שולמה על ידם אגרה כדין ובהתאם להלכה הפסוקה והם אף מתנגדים לעמדת המדינה אשר לגביה הוגשה על ידם תגובה נפרדת.
9.     המזכירות קבעה את הבקשה לדיון במעמד הצדדים. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בבקשה ונוכחתי כי כל החומר הדרוש מונח לפני בית המשפט ואין כל בקשה לקיים דיון, החלטתי להכריע בבקשה מבלי צורך בדיון.

10.     לאחר בחינת עמדות הצדדים ובכללן עמדת המדינה, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל. אוסיף כי לטעמי על המשיבים לכלול בתביעתם סעד כספי מפורש, בצד הסעד ההצהרתי בדבר ביטול הסכם הפשרה וההשבה.

11.     תקנה 3א' לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, מורה כדלקמן:

"בעניינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 3, 5 או 10 בתוספת, לפי הענין:
(1) צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור;"

12.     השאלה הדרושה לענייננו היא האם לא ניתן לתבוע את הסעדים הכספיים חלף ההצהרה על הזכאות לקבלם, ושלא בדרך בה נקטו המשיבים. הפסיקה מורה כי אם מוגשת תביעה לסעד הצהרתי אך אין כל מניעה כי התובע יעתור לתשלום הסכום הכספי באם תתקבל ההצהרה המבוקשת, עליו להגיש תביעה כספית ומכל מקום לא יוכל ליהנות מהאגרה המופחתת בגין סעד הצהרתי.

13.     עיון בסעדים המבוקשים מלמד כי אין כל מניעה בידי המשיבים לעתור לחיוב המבקשים לשלם להם את הסכום הכספי המתחייב מההצהרה המבוקשת. הסעד הנתבע מעבר להשבה של המניות הוא גם ליתן הצהרה לפיה המשיבים זכאים לכל טובות ההנאה הגלומות במניות, דהיינו, תשלום כמשמעו. צודקת הפרקליטות בתגובתה כי על המשיבים להגיש תביעה כספית ולגדור את הסכומים שלטענתם מגיעים להם מהמבקשים וזו הדרך בה עליהם לנקוט. במיוחד נכון הדבר שעה שאליבא דהמשיבים עצמם, ידוע להם ששווי המניות עצמן, יותר מכפול מהתמורה ששולמה להם.

זאת ועוד, על המשיבים לשאת באגרה גם בגין סעד ההשבה של קבלת המניות חזרה לידיהם ללא קשר לעתירה לסעד הצהרתי בדבר הזכויות הגלומות במניות. ההשבה מגלמת שווי כספי ידוע שלהן, שאינו נופל מהסכום ששולם למשיבים במסגרת הסכם הפשרה. לפנינו איפוא תביעה כספית ואין בהכתרתה כסעד הצהרתי כדי לשנות, שכן שומה על בית המשפט לבדוק את המהות. בהקשר זה אפנה לה"פ 1192/03 בובליל נ' קרני ואח':

"סעד ביטול הסכם החלפת המניות ...אם יתקבל - נפקותו הינה השבה, שניתן לאמוד אותה בכסף, וגם בעבורה לא שולמה אגרה." (אמנם בית המשפט לא ראה לקבל את הטענה אך זאת מטעם אחר שאינו קשור לעניין).

לא התעלמתי מפסק הדין בעניין רע"א 1194/91 פלצמן נ' גזברות בית המשפט המחוזי, פ"ד מו (1)562. באותו מקרה, נסמך בית המשפט העליון על לשון התקנות הישנות שהתייחסו להליך ששווי הסעד הכספי שבו אינו ניתן לביטוי בכסף, בהבדל מנוסח התקנות החדשות החלות על הבקשה, ששונו בעניין.

תימוכין נוספים למסקנתי ניתן למצוא גם בסעד המבוקש בסיפת סעיף 69ב לכתב התביעה הדן בביצוע השבה וקיזוזים הדדים. אין ספק, שגם כאן מבוקש למעשה סעד כספי, שיש לכמתו ולשאת באגרה המתחייבת לפי תביעה כספית, כאשר ליתרת הסכום המגיע כתוצאה מהקיזוז הנטען.

מעבר לדרוש,

14. אין בתביעה, כדי לסיים את ההליך, שכן אם יזכו המשיבים בסעד ההצהרתי, יהיה עליהם
להגיש תביעה כספית לקבלו.

מתן סעד הצהרתי הוא רק שלב אחד במסגרת הסכסוך שבין הצדדים, ועל בית המשפט לבחון, האם יש בידי מבקש הסעד ההצהרתי לעתור לסעד אופרטיבי. בע"א 4076/00 נצחון ציפורה בראשון בע"מ נ' זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו(3) 41, בעמ' 47:

"הלכה היא כי סעד הצהרתי הוא סעד שבשיקול דעת. בבואו לשקול אם ליתן סעד הצהרתי על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי, ואם התשובה לכך היא בחיוב, משמע שהסעד שנתבקש הוא חלקי, ובית המשפט ייטה, בדרך כלל שלא לתתו."

ראה גם ספרו של השופט גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית:

"מתן סעד הצהרתי לבעל דין הינו עניין שבשיקול דעת, ובית המשפט יימנע מלתיתו, כל אימת שהמבקש לא הצביע על אינטרס המצדיק להיעתר לו. לעניין זה יכול בית המשפט לשקול את השאלה, אם המבקש לא יוכל להשיג את מבוקשו בדרך אחרת".

בהקשר זה אציין כי אי תשלום אגרה אינו אינטרס מוכר להגשת תביעה בדרך של סעד הצהרתי בר"ע 417/92 היועץ המשפטי נ' ליבוביץ, פ"ד מו(3)414,417 :

"האינטרס של חסכון בתשלום האגרות, כלשעצמו, אינו אינטרס מספיק כדי להצדיק תביעה לסעד הצהרתי".

לא מצאתי שיש מקום להטריד את המבקשות, מעבר לדרוש, ולגרור אותן להליך משפטי כפול. יתרה מכך, הגשת תובענה לסעד הצהרתי בלבד, והגשת תובענה כספית עתידית בנפרד, היא בזבוז משאביו של בית המשפט, ובזבוז זמן דיוני שיכול להביא לסיום את כל המחלוקות שבין הצדדים (ראה ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר-דוידוביץ, פ"ד לח (1) 613, בסעיף 8).

15. לא ראיתי לקבל את האבחנה של המשיבים מהמקרה שלפני לעומת ההלכה שנפסקה בעניין
רע"א 783/05 ענבי ואחר' נ' אייל קורן ואחר' (להלן: "הלכת ענבי"). כב' השופט רובינשטיין קבע בפסק הדין שיש מקום להשית על התובעים אגרה לפי סכום כספי ולא סעד הצהרתי במיוחד שעה שהתובעים דשם עתרו לחייב את הנתבעים בגין תוספת מחיר שישקף את הנזקים שהנתבעים גרמו לחברה. בדומה לענייננו, המשיבים עותרים לפסק דין הצהרתי שיגלם את השווי שנגזל מהם, שעה שהמשיבים מכרו את מניותיהם בחברה לקונה, במחיר הקטן מהמחיר שבו הם מכרו את מניותיהם. לטעמי, האבחנה של בא כוח המשיבים לפיה בהלכת ענבי עתרו התובעים להשיב לחברה כל כסף שהתקבל בגין עסקאות העבר ובנוסף תוספת מחיר לנזקים שגרמו, אינה רלוונטית לעניין. כפי שקבע בית המשפט העליון, כל עוד מתבקש בית המשפט להשית על נתבעים להוסיף כספים, בין בדרך של תביעה כספית ובין בדרך של ההצהרה, עסקינן בתביעה הניתנת לביטוי בכסף ולפיכך האגרה תחושב לפי סעיף 1 לתוספת לתקנות.

16.     נתתי דעתי לטענת המשיבים שאין בידם את מלוא הנתונים לחשב את סכום התביעה הכספית בקשר עם טובות ההנאה הגלומות במניות, נשוא הסעד ההצהרתי. אין בידי לקבל את הטענה. גם אם אין בידי המשיבים את הנתונים הדרושים לחישוב, למרות שאלה צויינו בעקרון בכתב התביעה, אזי בדומה לתביעות למתן חשבונות, על התובע להצהיר על סכום תביעתו המשוערך ולשלם את האגרה בהתאם ובאם בהמשך ירצה לתקן את תביעתו, ולהגדיל את הסכום, יש לשער שבית המשפט יהיה ליברלי בהכרעתו בעניין.

17.     יוער כי המבקשים הגישו בקשה למחוק על הסף את התגובה, (בש"א 23253/07) ולא ראיתי מדוע לא לאפשר למשיבים להתייחס לה. לפיכך עיינתי בתגובה של המשיבים לעמדת המדינה ובכללה להפניה לפסק הדין בעניין רע"א 1910/04 אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בו התיר בית המשפט העליון את הדרך בה נקטה התובעת של פסק דין הצהרתי בדבר קיזוז הסכומים המגיעים לה מהבנק הנתבע. הכשרת ההליך דשם, אין בה לסייע למשיבים שלפני. נהפוך הוא, בית המשפט העליון, כב' השופט גרוניס, הדגיש מפורשות בפסק הדין כי :

"אין עסקינן במצב שבו מוגשת תובענה לסעד הצהרתי אשר מטרתה המרכזית היא לשמש כשלב ראשון של מערכה, כאשר בהמשך צפוי שתוגש תובענה נוספת, הפעם לסעד אופרטיבי. אילו זה היה המצב, בהחלט ייתכן שהייתה

הצדקה לומר לחברה כי היא אינה יכולה לתבוע סעד הצהרתי אלא עליה לעתור לסעד כספי. גישה זו היא חלק מגישה רחבה יותר שלפיה אין בית-המשפט נזקק בהכרח לכל תביעה לסעד הצהרתי המובאת לפניו".
     
     ביישום לענייננו, המשיבים שלפני, בהבדל מהתובעת ברע"א 1910/04 הנ"ל, עותרים בשלב ראשון לפסק דין הצהרתי לפיו המשיבים חייבים לשאת בתשלום הזכויות העודפות הגלומות במניות, דבר שיחייב בהמשך הגשת תביעה כספית, אם תתקבל התביעה שלפני. לפיכך "נופלת" תביעה זו בגדר רישת הדברים המצוטטים לעיל, ומכאן שעל המשיבים להגיש תביעה כספית.

18.     מצאתי לנכון לציין בשולי הדברים שעל בא כוח המשיבים לשקול האם אין עליו לצרף כצד להליך כל מי שעלול להיפגע כתוצאה מפסק הדין, וכוונתי לקונה המניות. אמנם טרם הוגש כתב הגנה, אך יש לשער כי המניות שאותן מבקשים המשיבים להורות על החזרתן לבעלותן, הועברו על שם הקונה, מר גידאמק, או מי מטעמו ותוצאת פסק הדין עלולה לפגוע בו.

19.     מכל הטעמים האמורים, דין הבקשה להתקבל.

על המשיבים להודיע תוך 30 יום מהיום, מהו סכום התביעה המשוער לפי תקנה 16 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 ולשלם תוך פרק הזמן האמור את סכום האגרה. לא יעשה האמור בתוך התקופה דנן, תמחק התביעה כמצוות תקנה 100 לתקנות האמורות.

התיק ירשם למחיקה ביום 15.1.08.

20.     המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, ובהוצאות המדינה בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סעד הצהרתי - אגרה

  2. סעד הצהרתי כספי

  3. סעד הצהרתי תיאורטי

  4. סעד הצהרתי במטלטלין

  5. סעד הצהרתי לקבל מניות חזרה

  6. סעד הצהרתי לבעלות על רכב

  7. עתירה לסעד הצהרתי על ארנונה

  8. סעד הצהרתי כנגד פקיד השומה

  9. סעד הצהרתי "בעניין פרשנות חוזה"

  10. סעד הצהרתי כשאפשר לבקש סעד ממשי

  11. תביעה לסעד הצהרתי תוקפו של הסכם

  12. סעד הצהרתי - מועד למימוש משכנתא

  13. צו מניעה זמני בתביעה לסעד הצהרתי

  14. תביעה למתן סעד הצהרתי לבעלות על משרד

  15. סעד הצהרתי לגבי משכון הרשום לטובת הבנק על נחלה

  16. סעדים הצהרתיים הנוגעים לתוקפו של משכון אשר נרשם על רכב

  17. בקשה מטעם המנהל המיוחד למתן סעד הצהרתי לייחס חובות לחברה

  18. בקשה למתן סעד הצהרתי המורה על מחיקת הערת אזהרה בדירת מגורים

  19. תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו מע"מ מנוע מלגבות חוב מס עקב התיישנות

  20. סעד הצהרתי לפיו קיבל התובע כדין את זכויות החכירה לדורות במקרקעין

  21. תביעה למתן סעד הצהרתי להכיר בתואר M.B.A. במינהל עסקים מאוניברסיטת לטביה

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון