תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה

על פי תקנה 46 לתקנות בית הדין (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין ליתן צו למתן פרטים נוספים, להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שיש צורך בכך כדי לאפשר "דיון יעיל" או כדי "לחסוך בהוצאות". הפסיקה קבעה, כי תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה, וכך נקבע בע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט 4)54 - "גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים..." בעניין מבחן הרלוונטיות נקבע על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים נ' אבנצ'יק, מיום 28.3.07 , כדלקמן- "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי. עוד נקבע על ידי בית הדין בעניין אבנצ'יק, כי לאחר בחינת התנאים הנדרשים לצורך מבחן הרלוונטיות, יש להדרש לאיזון האינטרסים המעורבים בעניין ולשם כך לבחון את היקף הגילוי כמו גם הפגיעה בצדדים שלישיים עקב גילוי המסמכים. וכך נקבע בעניין אבנצ'יק לעיל - בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי." (שם בפסקה 10 לפסק הדין). וכן - "איזון האינטרסים ייעשה תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופו ... וכפי שפסקנו בעניין צמח קיסר: כשם שאין להטיל חסיון מלא וגמור על מסמכי הרשות, כך אין זכות העיון עומדת לעצמה כערך בלעדי. מלאכת האיזון בין האינטרסים המתנגשים צריכה להיעשות נכוחה ובשים לב לנסיבות העניין. בתוך כך, יבחן בית הדין את מידת הפגיעה בזכויותיו המהותיות של המבקש, אם תדחה בקשתו לעיון במידע המבוקש; ומנגד, את מידת הפגיעה שבגילוי החומר המבוקש, בפרטיותם של אחרים המעורבים בפרשה אליה נוגע החומר המבוקש; ואת עוצמת האינטרסים של צדדים שלישיים וההסתברות לפגיעה העלולה להיגרם להם מגילוי אותו החומר. בה במידה יש לבחון את מידת הפגיעה באינטרסים חיוניים של הציבור, עצמתם והפגיעה האפשרית בהם. איזון בין האינטרסים השונים הנדרשים לעניין, בכל מקרה על פי נסיבותיו, יביא להחלטה סבירה וצודקת". (שם בפסקה 13 לפסק הדין) (ראו גם ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, עבודה ארצי כרך לג (52) 54, ניתן ביום 24/3/05).תקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה