תוספת פעילות רמה א

תוספת פעילות רמה א' (שק"ד) - אושרה לתשלום ליחידות מסוימות כגון: יחידות במשטרה ה"כחולה" הממוקמות בשטחים שמעבר לקו הירוק, או ללוחמי מג"ב המשרתים במעברי הגבול (בצפון ובעוטף ירושלים).

תוספת פעילות מיוחדת רמה א+ - משולמת ליחידות מבצעיות מיוחדות, כגון: ימ"מ, ללוחמים בפלוגות משמר הגבול המשרתים באזור יהודה ושומרון ולשוטרים ייעודיים במשטרה ה"כחולה" בחברון.

להלן פסק דין בנושא תוספת פעילות רמה א:

פסק דין

1.     רקע עובדתי

עניינה של תביעה זו היא להצהיר, כי התובע המשרת במשטרת ישראל בתפקיד מש"ק ערבה תיכונה, זכאי לתוספת פעילות א' כפי שמקובל אצל חיילי צה"ל ומשמר הגבול, המשרתים לידו באותו אזור, וכן להשוות את תנאי שכרו לתנאי שכר שוטרי אילת בכל הקשור לזכאות לכרטיסי טיסה.

2.     התובע - להלן ("צ'רלי") יליד 1967 נשוי ואב לשלושה ילדים, משרת כשוטר במשטרת ישראל החל משנת 1991 ועד היום. התובע החל את שרותו במשטרת רמלה, וב- 1994 עבר לשרת בתחנת משטרת דימונה. החל מחודש פברואר 1996 התובע עבר לתפקיד מפקד נקודה בערבה ומשנת 2000 צ'רלי משמש בתפקיד מש"ק ערבה תיכונה במרכז ספיר.
     החל מ- 1.5.96 ולאור המצוקה במספר שוטרים בערבה, אישר הממונה על השכר במשרד האוצר תשלום לצ'רלי של תוספת פעילות ב'.

3.     טענות הצדדים

צ'רלי טוען כי הוא משמש שוטר יחיד בגזרה הפרושה מצומת הערבה בצפון עד צומת ציחור בדרום - כ- 115 ק"מ בשטח של 1,400,000 דונם, המונה שמונה ישובים בהם מתגוררים 500 משפחות, וכ- 2000 עובדים זרים. בשל תפקידו צ'רלי זמין 24 שעות, לכל ארוע, ובכלל זה ארועי פח"ע, ארועים פליליים, וסכסוכים אזרחיים. מאחר והוא שוטר יחיד, צ'רלי מבצע תפקידים של מז"פ, סיור, ביצע חקירות, גביית עדויות, מודיעין ותפקידי ביטחון שוטף. בנוסף צ'רלי מתלווה לתרגילים ופעילויות של כוחות הצבא בשטח, משתתף במרדפים ותפיסות סמים ועוד.

4.     בנסיבות אלו טוען צ'רלי כי הוא זכאי לתוספת פעילות א' הניתנת ללוחמים בצבא ובמשמר הגבול. עוד טוען צ'רלי, כי הוא מופלה לעומת טבחים, נהגים ונגדים בתפקידי תחזוקה או מנהלה המשרתים במג"ב ובגדוד הקרקל הנמצאים לידו ומקבלים תוספת פעילות א'.
     בנוסף טוען צ'רלי, כי הוא זכאי לשלושה כרטיסי טיסה בשנה, כפי שמקבלים שוטרי תחנת אילת וזאת בהתחשב בכך כי הוריו ואחיו גרים במרכז הארץ.

5.     לסיכום, טוען צ'רלי כי בקשותיו לא נדונו, או נדחו משיקולים פסולים ובשל אפליה.

6.     טענות הנתבעת

     הנתבעת (להלן: "המשטרה") טוענת ראש וראשית, כי אינה חולקת על תאור עבודתו של צ'רלי. יחד עם זאת, ציינה כי צ'רלי הינו היחיד המקבל תוספת רמת פעילות ב', בשעה שעמיתיו לא מקבלים אותה.

7.     צ'רלי אינו מופלה לרעה ביחס לחיילים או לשוטרי מג"ב מאחר ורמת הפעילות נקבעת לפי היחידה, אם אופי היחידה הינו לוחמה, זכאים לתוספת המיוחדת גם אלו שאינם משמשים בתפקידי לחימה. במקרה של הכוחות של מג"ב וצה"ל המשרתים ליד צ'רלי, מדובר בכוחות לוחמים.

     התוספת לה עותר צ'רלי משולמת רק ליחידות מיוחדות כימ"ם, מסתערבים, שוטרים בחברון ועוד שפעילותם כוללת סיכון.

8.     אשר לבקשת צ'רלי לקבל כרטיסי טיסה כמו שוטרי אילת, טוענת המשטרה כי צ'רלי עונה על התנאים הקבועים בנוהל שעניינו השתתפות המשטרה בהוצאות עבור טיסות.
9.     הכרעה

     המשטרה הינה המעסיקה של התובע. שכרו ותנאי שרותם כמו גם כל השוטרים נקבעים ע"י הממשלה.
     בתאריך 22.1.79 התקבלה ע"י ועדת שרים לענייני שכר, שפעלה בסמכות הממשלה, החלטה בזו הלשון:

          "השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר
           מחליטים:
א.     ועדת השרים לענייני שכר קובעת כי תישמר ההשוואה בין שכר השוטרים לבין השכר בצה"ל;
ב.     להקים ועדת מעקב, בהרכב נציג נציבות שירות המדינה, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר והנציגים אשר ייבחרו על-ידי שר הפנים, שמתפקידה יהיה לעקוב אחר השינויים אשר יחולו בשכר בצה"ל, ולקבוע כיצד להחילם על השכר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר."

10.     החלטת הממשלה קובעת כי יש לשמור על השוואה בין שכר השוטרים והסוהרים לבין שכר המשרתים בצה"ל.

סעיף ב' להחלטה קובע, במישור הכללי והעקרוני, את המנגנון שמכוחו ייקבעו תנאי השכר המשולמים במשטרה. מכוח החלטת הממשלה האמורה, הוקמה ועדת מעקב, בה חברים נציג אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג המשרד לביטחון פנים. מתפקידה של הוועדה האמורה לערוך התאמה ולקבוע כיצד ישולם השכר המשולם בצה"ל לאנשי המשטרה.

11.     בתצהירה של שרה זימן, המשמשת קצינת מדור תנאי שרות במטה הארצי בנתבעת מאז שנת 1992, מצאנו את הנתונים הבאים:

     הפניות הנעשות לועדת המעקב מרוכזות בידי גוף שהוקם במשרד לביטחון פנים הנקרא צוות שכר בין-זרועי בראשותו של ראש אגף תכנון ובקרה במשרד. בצוות זה חברים גם נציגים מהמשטרה ומשירות בתי הסוהר. הצוות הבין-זרועי מתכנס כל אימת שמתעורר צורך לדון בנושאי שכר, לרבות נושאים שלא נמצא להם פתרון במסגרת ההסדרים הקיימים.

במסגרת דיוניו מחליט הצוות הבין-זרועי האם יש מקום להיענות לבקשה כזו או אחרת לתוספת שכר. ככל שהצוות מחליט כי יש מקום להיענות לבקשה כאמור, נעשית מטעמו פנייה מנומקת לועדת המעקב או לממונה על השכר במשרד האוצר.

12.     ועדת המעקב היא שקובעת את אופן יישום תוספות השכר במשטרה תוך בחינה של קבוצת האוכלוסייה הרלוונטית בצה"ל לצורך ביצוע הבחינה וההשוואה. בהעדר קבוצת השוואה רלוונטית בצה"ל, מוטל על הועדה לקבוע מהי הנורמה שתחול על הקבוצה בשב"ס ובמשטרה.

שיקול הדעת שמפעילה ועדת המעקב, מגלם מדיניות שכר המתחשבת בגורמים רבים כגון קביעת שכר הולם (שקביעתו מסובכת כשלעצמה), השלכות רוחב, דמיון ושונות לעומת קבוצות מקבילות בצה"ל, יציבות בתנאי העבודה ובסביבת העבודה."


13.     אשר לבסיס השכר במשטרה הוא מורכב משכר יסוד הלקוח מטבלאות השכר הנהוגות בצה"ל והוא בנוי על פי מפתח של דירוג ודרגה. לשכר היסוד נוספות תוספות שכר שונות ובכללן תוספת פעילות שהיא תוספת תפקודית ייחודית המשולמת במשטרה בהתאמה לצה"ל, בהתאם לעיסוקים וליחידות ולאחר שאושרו על ידי ועדת המעקב או הממונה על השכר במשרד האוצר. התוספת נחלקת למספר רמות ותכליתה ליתן תגמול עבור פעילות בהתאם לשקלול של מספר פרמטרים המשקפים מאפייני עיסוק, כגון רמת סיכון בתפקיד, עבודה בשעות לא שגרתיות, שירות באזור גיאוגרפי מסוכן ושהיה רצופה בבסיס במהלך השבוע.

14.     התוספת מחושבת באחוזים מבסיס השכר על פי מספר רמות ושיעוריה נקבעים בהתאם לשיעורי התוספת המקבילה בצה"ל בהתייחס לדרגה ודירוג.

15.     כפי שצויין לעיל החלת תוספת פעילות חדשה במשטרת ישראל והרחבת תחולת תוספת קיימת על אוכלוסיות נוספות של שוטרים, נעשית, ככלל, ע"פ אישור ועדת המעקב לשוטרים וסוהרים בהתאמה לצה"ל. האישורים שניתנים מתייחסים, בד"כ, ליחידות או תפקידים ספציפיים להם מאושרת רמת פעילות כזו או אחרת.

16.     תוספות הפעילות העיקריות הנהוגות במשטרת ישראל כפי שאושרו לתשלום במהלך השנים על ידי הממונה על השכר ו/או על ידי ועדת המעקב שבמשרד האוצר, ואשר פורטו בתצהירה של הגב' זימן הן:

*     תוספת דריכות מבצעית - היא התוספת ששיעורה הוא הנמוך ביותר והיא משולמת לכל שוטר בגין עצם השירות במשטרה ובשל מאפייניו הייחודיים של שירות זה. תוספת זו היא בבחינת "ברירת מחדל" והיא משולמת ככל שהעיסוק ו/או היחידה בה משרת השוטר אינם מזכים בתוספת פעילות גבוהה יותר. תוספת זו משולמת כיום ככלל לאנשי משטרה בתפקידים מנהליים המשרתים בתחומי הקו הירוק וכן לקציני משטרה בדרגות רב פקד ומעלה המשרתים בתפקידים ייעודיים בתחומי הקו הירוק.

*          תוספת פעילות שיטור - תוספת ייחודית למשטרה, שלא ניתנה על בסיס התאמת הפרמטרים הצה"ליים, שאושרה לתשלום לשוטרים בדרגת שוטר עד פקד, המשרתים בתפקידים ייעודיים במקצועות הליבה המשטרתיים (כגון: סיור, מודיעין, תנועה, בילוש, חקירות וזיהוי פלילי). תוספת זו שווה בסכומה לתוספת פעילות רמה ג' בצה"ל. תוספת זו משולמת גם למש"קים המשרתים בתחומי הקו הירוק שאינם באזור אילת המשמשים בתפקיד בו משמש התובע.

      *     תוספת פעילות רמה ב' (שדה) - תוספת שאושרה לתשלום בגין שירות בתנאים קשים כגון: ללוחמי משמר הגבול בתחומי הקו הירוק, יחידות סיור מיוחדות (יס"מ), תפקידי עיקוב ולשוטרים המשרתים בתחנת אילת. תוספת זו משולמת גם לתובע המשרת בנקודת ספיר בערבה ע"פ אישור פרטני שניתן ע"י משרד האוצר.

*     תוספת פעילות רמה א' (שק"ד) - אושרה לתשלום ליחידות מסוימות כגון: יחידות במשטרה ה"כחולה" הממוקמות בשטחים שמעבר לקו הירוק, או ללוחמי מג"ב המשרתים במעברי הגבול (בצפון ובעוטף ירושלים).

*     תוספת פעילות מיוחדת רמה א+ - משולמת ליחידות מבצעיות מיוחדות, כגון: ימ"מ, ללוחמים בפלוגות משמר הגבול המשרתים באזור יהודה ושומרון ולשוטרים ייעודיים במשטרה ה"כחולה" בחברון.

17.          בצה"ל קיימת טבלת שקילה של רמות פעילות המחולקת לקבוצות ולמאפיינים. טבלה זו מסייעת לקבוע מהי התוספת לה זכאי כל חייל בהתאם לסוג פעילותו. המאפיינים בטבלת השקילה הם אלה: תעסוקה מבצעית, אימונים/הדרכה בשדה, רמת סיכון, שהייה בבסיס ושעות הפעילות על פי מאפייני היחידות ותנאים סביבתיים.           

כל מאפיין מתחלק למספר קבוצות ולכל קבוצה ניקוד משלה. כך למשל במסגרת מאפיין של תעסוקה מבצעית -ניתן לראות כי המשרתים ביחידה המבצעת תעסוקה מבצעית או ביטחון שדה מעל 6 חודשים בשנה יסווגו כקבוצה מספר אחת ויזכו לשש נקודות. בסופו של דבר, רמת הפעילות שלה יזכה משרת הקבע תקבע בהתאם לסיווג היחידה או התפקיד בו הוא משרת לרמת פעילות, על סמך שקלול המאפיינים השונים והניקוד שהתקבל על פיהם. כך למשל, משרת קבע שהתפקיד/יחידה בה שרת צברו 24 נקודות, יהיה זכאי לתוספת פעילות רמה א+. משרת קבע שהתפקיד/יחידה בה שרת צברו 23-18 נקודות יהיה זכאי לתוספת פעילות רמה א', וכך הלאה."

18.     על כך נוסיף כי המשטרה הינה מעסיק ציבורי ובמעמדה הזה עליה לפעול כלפי השוטרים המועסקים אצלה בהגינות, ביושר ובתום לב. זאת במיוחד כאשר שכר השוטרים נקבע באופן חד צדדי. כללי מנהל תקין והחובה לפעול בהגינות ובתום לב, מחייבים את המשטרה להציג בפני השוטרים תמונת מצב מלאה ברורה ומפורטת של שכרם ותנאי עבודתם.
     פועל יוצא של היותה של המשטרה גוף ציבורי, הוא כפיפותה לביקורת השיפוטית המבוצעת ע"י בתי המשפט ובכלל זה בתי הדין לעבודה.
     ביקורת זו משתרעת על טענות הלקוחות מהמשפט המנהלי בחוסר סמכות, שיקולים זרים, העדר סבירות, מידתיות לא ראויה ואפלייה פסולה. עם זאת, בית הדין אינו מוסמך לבחון עניינים הנוגעים לגובה השכר הראוי או תנאי העבודה הראויים. (ע"ע (ארצי) 174/03 סגן ניצב שפיק סעיד נ' מדינת ישראל, משטרת ישראל, פס"ד מיום 29.5.05).

19.     בחינת המקרה שבפנינו מלמדת כי תפקיד המשק האזורי בו משמש צ'רלי, מזכה בתוספת פעילות שיטור הנמוכה מתוספת פעילות רמה ב'. המשטרה הכירה ביחודיות התפקיד של צ'רלי, מבחינת היקף הגזרה, המרחק מישוב עירוני, המצוקה במשיכת שוטרים לאזור הערבה. בשל כך פנו גורמים במשטרה ובמשרד לביטחון פנים אל הממונה על השכר במשרד האוצר, בבקשה להעלות את תוספת רמת הפעילות אותה יקבל צ'רלי לרמה ב'. בעקבות פניה זו ניתן אישור פרטני לתשלום לצ'רלי של תוספת פעילות רמה ב' החל מחודש מאי 1996. (פניית המשטרה לסגן הממונה על השכר באוצר מיום 7.3.96 צורפה כנספח ד' לתצהירה של שרה זימן. אישור משרד האוצר לשלם לתובע תוספת פעילות רמה ב' מיום 22.5.96 צורף כנספח ה' לתצהירה של שרה זימן).

20.     כאמור, התובע עותר לתשלום תוספת פעילות רמה א'.
     נקדים ונאמר כי התרשמנו מהתובע כמי שממלא את תפקידו באמונה וביראה לרווחת הקהילה. ברור לנו, כי מדובר בתפקיד יחודי, בשל המיקום הגאוגרפי, ובשל היותו של צ'רלי בודד באזור. על כך אנו מלאי הערכה ודומה שגם המשטרה בהגינותה עושה כן, כפי שראינו בעדות נציגיה שבאו מטעם התובע.
     בתצהירה של הגב' זימן צויין כי תוספת פעילות מיוחדת רמה א משולמת ליחידות מבצעיות כימ"ם, משטרה כחולה בחברון ועוד. על אלה אין חולק שצ'רלי אינו נמנה.

21.     בבואנו לבחון את מהות התוספת כפי שהיא משולמת בצה"ל, פנינו לטבלת השקילה שצורפה כנספח א' לתצהירה של הגב' זימן. בטבלה מופיעים המאפיינים הבאים: תעסוקה מבצעית, אימונים או הדרכה בשדה, רמת סיכון, שהייה כבסיס שעות פעילות, תנאים סביבתיים.
     בחינת תנאי עבודתו של צ'רלי מלמדת שהמאפיינים הנ"ל אינם מנת חלקו. כך הוא אינו מבצע תעסוקה מבצעית בין שישה חודשים לשנה, הוא אינו מהווה חלק ממסגרת לוחמים, הוא אינו משתתף באימונים בין חודשיים לשישה חודשים לפחות מדי שנה, רמת הסיכון בעבודתו אינה גבוהה, והוא אינו ישן מחוץ לבית.

22.     ערים אנו לטענת התובע לפיהן הוא מצטרף לחיילים במסגרת עבודתו כשוטר, וכי הוא משתתף בתרגילים ובאימונים, אך אין זה משנה ממהות תפקידו שהוא אינו לוחם, אלא שוטר. גם במסגרת המשטרה, לא ניתן לומר שתפקידו הוא כמו שוטר בימ"ם או מסתערב במשטרה הכחולה בחברון, תפקידים הכרוכים בסכנת חיים.
     מכאן, שהן על פי הקריטריונים המקובלים בצה"ל הלוקחים בחשבון את יעוד היחידה לפי טבלת השקילה ולפי הקריטריונים המקובלים במשטרה כמיקום גאוגרפי וסיווג מקצועי, אין צ'רלי זכאי לתוספת פעילות.

23.     לא מצאנו בהתנהגות המשטרה משום אפלייה או שיקולים זרים כפי שטוען לכך צ'רלי. ראשית, תוספת פעילות ב' המשולמת לצ'רלי גבוהה מזו של עמיתיו (עמ' 4 שורות 5-7, 16-13) ואף התובע הודה כי אין בערבה שוטר המקבל תוספת פעילות גבוהה משלו (עמ' 6, שורות 3-6). צ'רלי לא הוכיח כי קיימים שוטרים אחרים המבצעים תפקיד דומה ומקבלים תוספת כזו.

     שנית, תשלום תוספת פעילות לחיילי גדוד צד המשרתים ליד צ'רלי, ובכלל זה טבחים ועובדי מנהלה, נעשה לא על בסיס אישי - אלא על בסיס מהות היחידה. גדוד 33 הינו גדוד לוחם ועל כן על פי טבלת השקילה לוחמיו זכאים לתוספת פעילות רמה א'. בכלל זה זכאים גם חיילי פלוגת המפקדה שהם אורגן של הגדוד ומלווים אותו בכל פעילותיו.

     שלישית, לוחמי מג"ב רמון המשרתים ליד צ'רלי, הם חלק מפלוגות לוחמות ששרתו תחת פיקוד צה"ל בעזה, ולאחר הפינוי, משמשות תחת פיקוד צה"ל בדרום במשימות ביטחון שוטף. צ'רלי לא ידע להגיד בעצמו כמה מתוך חיילי מג"ב יוצאים כל יום הביתה, אבל הודה שחלק נשאר ללון בבסיס (עמ' שורות 1-7).
24.     לסיכום, נקודה זו, נטען כי תפקידו של צ'רלי אינו בגזרה ובמקום בו קיימים סיכון כמו בימ"ם, המסתערבים או המשטרה הכחולה והוא אינו עוסק בלחימה או בפעילות ביטחון שוטף כמו חיילי צה"ל ומשמר הגבול. הוא אינו משרת בתנאי בסיס סגור, הוא אינו משתתף דרך קבע באימונים ובתרגילים ועל כן הוא אינו מופלה לרעה לעומת שוטרים אחרים במשטרת ישראל ולעומת חיילי צה"ל ומשמר הגבול.

25.     דרישה נוספת של צ'רלי הינה לקבל כרטיסי טיסה בין אילת למרכז הארץ לו ובני משפחתו כשם שמקבלים שוטרי משטרת אילת ובכלל זה זכאות לכרטיסי טיסה בין אילת למרכז הארץ (סעיף 16 לכתב התביעה).
לגופו של עניין וכפי שהוסבר בתצהירה של שרה זימן (סעיפים 37-35). במשטרה קיים נוהל (נוהל אמ"ש 07.03.05 - נספחים ז'-ח' לתצהיר שרה זימן) שעניינו השתתפות המשטרה בהוצאות עבור טיסות. על פי הנוהל, הזכאות ניתנת לשוטר המשרת באילת ומקום מגוריו הקבוע צפונית לקו רוחב קרית גת, לשוטר המשרת צפונית לקו רוחב קרית גת ומתגורר באילת ולשוטר שמקום מגוריו הקבוע באילת ומשרת באילת.
היישוב ספיר בו מתגורר צ'רלי, נמצא כ- 127 ק"מ צפונית לאילת, מכאן שצ'רלי המשרת בספיר, הרחק מהעיר אילת, אינו עונה על אף אחת המחלופות המנויות לעיל ועל כן אינו זכאי למימון טיסות."     

26.     את שקבענו בפסק דיננו, מצאנו גם בתשובת נציב קבילות השוטרים מיום 20.11.05 (נספח ה-2 לתצהירו של צ'רלי), ובמכתבה של הגב' זימן מיום 15.1.07 (נספח א' לתצהירו של צ'רלי). בכל אלו לא ראינו כל עילה להתערב.


27.     סוף דבר

     התביעה נדחית.
     בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
     רשמנו בפנינו את האמור בסעיף 21 לתצהירה של הגב' זימן לפיו המשטרה שוקדת על הכנת טבלת שקילה משטרתית שתהווה בסיס בדומה ללוחמה הצה"לית, כך שהכללים יהיו אחידים מוגדרים וברורים ללא צורך בהשוואה לצה"ל או משמר הגבול.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוספת הצלה

  2. תוספת פרמיה

  3. תוספת שטחים

  4. תוספת פעילות

  5. תוספת משפטנים

  6. תוספת גמול בגרות

  7. משכורת בוחן רכב

  8. תוספת שקלית אחוזית

  9. משכורת נהג חלוקה

  10. משכורת של ספרנית

  11. תוספת שהייה בדרגה

  12. תוספת פעילות רמה א

  13. החזר משכורת מעוקלת

  14. משכורת נהג אמבולנס

  15. משכורת עובד שגרירות

  16. משכורת של עורך וידאו

  17. משכורת דוקטור בהוראה

  18. הוכחת אי קבלת משכורת

  19. משכורת עובדים בפנימייה

  20. קיזוז משכורת עקב גניבה

  21. תביעה להפרש משכורת אחרונה

  22. משכורת של עורך דין שכיר

  23. משכורת חיילים בשירות סדיר

  24. ניכוי כדין ממשכורת של עובדת

  25. סאונדמן - משכורת ויחסי עבודה

  26. משכורת מדריך מועדונית לילדים

  27. איחור קבוע של שבוע בקבלת משכורת

  28. משכורת לצורך חישוב קצבת נכות מעבודה

  29. פיטורי עובד לאחר בקשת העלאה במשכורת

  30. מתן אוכל ושתיה לעובד על חשבון המשכורת

  31. פיצויים לפי משכורת ממוצעת בשנה האחרונה

  32. ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים

  33. החלפת עובד במשכורת גבוהה בעובד במשכורת נמוכה

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון