התובע טען כי ההחלטה לפיטוריו נגועה בחוסר סבירות והיא איננה מידתית בנסיבותיו המיוחדות וכי ההחלטה על פיטוריו איננה נותנת ביטוי ומשקל לעובדה לפיה התקבל לעבודה בהליך של מכרז חיצוני ונמצא המתאים ביותר לאיוש המשרה. להלן פסק דין בנושא פיטורים לאחר מכרז חיצוני: פסק דין מבוא: 1. עניינה של התביעה שבפנינו היא בקשה למתן צו לפיו החלטת הנתבעת מיום 28.7.08, לסיים את העסקתו של התובע בשירותה על אתר - בטלה ובהתאם להורות על החזרתו של התובע לעבודה בנתבעת. לחילופין ביקש התובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. 2. קודם שנידרש לטענות הצדדים, מבקשים אנו להביא את העובדות שהן ברקע לתביעה נשוא פסק הדין. עובדות שעיקרן איננו במחלוקת. 3. הנתבעת הינה חברה ממשלתית המפעילה את נמל אשדוד. 4. בדצמבר 2007 או בסמוך לכך, פרסמה הנתבעת מכרז למילוי תפקיד "מחלק מים" במחלקת ים. 5. התובע הגיש את מועמדותו לתפקיד האמור במסגרת המכרז המצוין לעיל. 6. בעת הגשת המועמדות ובהתאם להוראות הנוהל בנתבעת, התבקש התובע להצהיר על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת. ההצהרה נעשית על גבי טופס המהווה חלק ממסמכי המכרז המסתיים בפסקה הבאה: "הנני מצהיר כי כל הפרטים לעיל נכונים. ידוע לי כי מסירת פרטים לא נכונים תביא לפסילת מועמדותי לתפקיד ובמקרה בו אתחיל לעבוד בנמל אשדוד, להפסקה מיידית של עבודתי בחברה." הצהרה בדבר קרובי משפחה המועסקים בחב' נמל אשדוד בחתימת התובע, צורפה כנספח ב' לתצהיר מר עובדיה כהן, עד הנתבעת. 7. בטופס ההצרה ציין התובע כי בנתבעת מועסקים אביו ואחיו. בטופס ההצהרה השמיט התובע שם של קרוב משפחה אחד לפחות - דוד מצד אמו - מר יהודה שטרית המועסק בנתבעת באגף בתי המלאכה וקרוב לוודאי שם של דוד נוסף. 8. ביום ה-17.7.08 נמסרה לתובע הודעה על זכייתו במכרז. במקביל התבקש התובע להתחיל את עבודתו בנתבעת באופן מיידי. 9. ביום ה-20.7.08 התקבל התובע לעבודה בנתבעת. במעמד קבלתו לעבודה, נדרש התובע למלא פעם נוספת הצהרה על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת. הצהרה שגם בה מופיעה אותה אזהרה בנוסח המובא בסעיף 6 לפסק דין זה. 10. עיון בהצהרה שמילא התובע ביום ה-20.7.08 מלמד כי גם הפעם השמיט התובע שם של קרוב משפחה אחד לפחות המועסק בנתבעת -אותו דוד מצד אמו, מר שטרית. 11. לאחר קבלת התובע לעבודה נודע לנתבעת כי התובע מסר הצהרה חלקית על קרובי משפחתו המועסקים בשירותה. 12. בעקבות הגילוי נקרא התובע לבירור ביום 28.7.08 בפני מר דוד זהבי, ראש מחלקת משאבי אנוש בחברה. 13. בבירור הודיע מר זהבי לתובע כי התגלה לנתבעת שלתובע קרובי משפחה אשר לא נכללו בטפסי ההצהרה. 14. בתום הבירור הודיע מר זהבי לתובע על פיטוריו על אתר. 15. לאחר סיום הבירור שלח התובע מכתב לסמנכ"ל משאבי אנוש, מר עובדיה כהן. במכתב נאמר כי ההשמטה בטופס ההצהרה של שמות קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, נעשתה בתום לב. 16. בתצהירו סיפר מר כהן כי באמור במכתב התובע מיום 28.7.08, לא היה כדי לשנות את עמדת הנתבעת והיא נותרה בדעתה כי יש לסיים את עבודת התובע בשירותה. 17. ביום 29.7.08 פנתה ב"כ התובע לנתבעת והעלתה השגותיה לפיטוריו. במכתב חזרה ב"כ התובע על הטענה לפיה השמטת שמותיהם של קרובי משפחה בהצהרות שמסר התובע על העסקת קרובי משפחה בנתבעת - מקורה בטעות בתום לב. 18. עוד דרשה ב"כ התובע במכתב מיום 29.7.08 את השבתו של התובע מיידית לעבודה וטענה בין היתר לפגם בהליך הפיטורים המוצא ביטוי בהעדר שימוע ובאי קבלת הסכמת הוועד לפיטוריו. 19. במכתב תשובה מיום 30.7.08, הודיע ב"כ הנתבעת לב"כ התובע כי על אף וטענות התובע להעדר שימוע נדחות מכל וכל, לפנים משורת הדין תינתן לתובע אפשרות חוזרת לשימוע שיתקיים ביום 31.7.08, במשרדו של מר עובדיה כהן. 20. אין חולק כי התובע בחר שלא להתייצב לאותו שימוע נוסף אשר נקבע ליום 31.7.08, מסיבותיו שלו. טענות הצדדים: 21. בתמצית טוען התובע כי ההחלטה לפיטוריו נגועה בחוסר סבירות והיא איננה מידתית בנסיבותיו המיוחדות. 22. כך טען התובע כי ההחלטה על פיטוריו איננה נותנת ביטוי ומשקל לעובדה לפיה התקבל לעבודה בהליך של מכרז חיצוני ונמצא המתאים ביותר לאיוש המשרה. בפרט הדברים נכונים לטענת התובע, שעה שנציג הנתבעת, מר כהן, אישר בעדותו כי אילו היה התובע מצהיר על אותם קרובי משפחה שהשמיט מהצהרתו לנתבעת - לא היה בכך כדי לשנות מההחלטה לקבלתו לעבודה בנתבעת. 23. כן טוען התובע כי בהחלטת הפיטורים אין התייחסות לעובדה לפיה אותו קרוב משפחה ששמו הושמט מטופס ההצהרה, מועסק במחלקה אחרת ובאגף אחר בנמל. כך שאין בקבלתו של התובע לעבודה ובעבודתו בפועל במחלקת הים, יוצרת חשש לניגוד עניינים במציאות בה הוא ואותו קרוב משפחה מועסקים בנתבעת באותה עת. חשש לניגוד עניינים עימו נועד האיסור להעסקת קרובי משפחה - להתמודד. 24. אליבא התובע, החלטת הנתבעת נשוא פסק הדין מתעלמת עוד מהעובדה כי המידע החלקי שמסר על העסקתם של קרובי משפחה בנתבעת, מקורו בטעות ובתום לב. 25. בנוסף טוען התובע, כי ההחלטה על פיטוריו פוגעת באינטרס ההסתמכות של עובד שהגיש מועמדות למכרז חיצוני, עבר הליך של בחינה והתקבל לעבודה. 26. עוד טוען התובע נגד הליך הפיטורים. זאת משלטענתו פוטר ללא שימוע ובלא קבלת הסכמת וועד העובדים לפיטוריו, כמתחייב על פי דין. 27. בנסיבות אלו ביקש התובע להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לעבודה. לחילופין ביקש התובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בשיעור הנקוב בכתב התביעה. 28. לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות. 29. לעניין זה טענה הנתבעת כי קבלתו של התובע לעבודה והעסקתו נגועים בפגם, היורד לשורש ההליך. פגם שתוצאתו בטלות מעיקרה של ההחלטה על קבלתו לעבודה. 30. בהקשר זה טענה הנתבעת כי תנאי לקבלת עובד שלו קרוב משפחה המועסק בנתבעת - לעבודה בנתבעת - הוא בקליטתו בהתאם לתקנות העסקת קרובי משפחה הנהוגה בנתבעת. 31. הנתבעת טענה כי התקנות העוסקות בהעסקת קרובי משפחה קובעות כי קבלתו של מועמד לעבודה בנתבעת ואשר לו קרובי משפחה המועסקים אצלה, דורשת היתר מטעם המנהל הכללי של החברה והיועץ המשפטי. עוד סיפרה הנתבעת כי היתר להעסקתו של עובד כאמור, ניתן רק בשעה שבפני המנהל הכללי והיועץ המשפטי, מלוא המידע הרלוונטי הנוגע להעסקתו של המועמד. בכלל זה, מידע מלא על קרובי משפחה של המועמד המועסקים נכון לאותה עת בנתבעת. 32. לגרסת הנתבעת, משניתן ההיתר להעסקתו של התובע בענייננו על ידי הגורמים המוסמכים בנתבעת, על בסיס הצהרה חלקית שמסר התובע- הרי שהיתר כאמור נגוע בפגם שיורד לשורש ההיתר. 33. בנסיבות הללו טוענת הנתבעת, כי משאין בעניינו של התובע היתר כדין המתחייב מתקנות העסקת קרובי משפחה - הרי שההחלטה על קבלתו של התובע בטלה מעיקרה. 34. הנתבעת הוסיפה כי התובע התקבל להעסקה בשירותה בהליך של מכרז חיצוני. הליך כאמור מחייב את הנתבעת להנהיג אמת מידה אחידה על כל המתמודדים במכרז. 35. בהקשר זה טענה הנתבעת, כי כשם שכל אחד מהמתמודדים במכרז מחויב בהצהרה מלאה על זהותם של קרובי משפחה המועסקים בנתבעת בעת הצגת מועמדותם לתפקיד המוצע - כך מחויב לעשות כן התובע. הנתבעת טענה עוד כי מתן "פטור לתובע" ממילוי הצהרה מלאה על קרובי משפחה המועסקים בשירותה ולו בדיעבד, בדרך של מתן הכשר להצהרה חלקית (גם אם זו ניתנה בתום לב) - היא בגדר העדפתו לטובה של התובע על מועמדים אחרים. בפרט הדברים נכונים לגרסת הנתבעת, לאור העובדה כי באותו מכרז ממש במסגרתו התמודד התובע וזכה - נפסלו על הסף מועמדים אשר מסרו הצהרה חלקית על קרובי משפחה המועסקים בשרותם. 36. לפיכך טוענת הנתבעת כי החובה להנהיג אמת מידה אחת כלפי כלל המתמודדים במכרז במסגרתו התמודד התובע, מחייבת כי תביעת התובע לביטול פיטוריו תידחה. 37. הנתבעת הוסיפה וטענה כי ההחלטה על פיטורי התובע היא בבחינת יישום מדיניות שנועדה להסדיר ולהתמודד עם התופעה של העסקת קרובי משפחה בנתבעת. מדיניות שקיבלה את אישור בית המשפט העליון ושל בית הדין לעבודה, אשר שניהם נדרשו לתופעה של העסקת קרובי משפחה בנתבעת. 38. מדיניות זו מחייבת אליבא הנתבעת, גילוי מלא מצד המועמד למשרה בנתבעת שמותיהם של קרובי משפחה המועסקים בשירותה. זאת כבר בשלב הגשת המועמדות. 39. על רקע מדיניות זו טוענת הנתבעת, כי ההחלטה על פיטורי התובע היא החלטה סבירה ומשכך אין מקום כי בית הדין יתערב בהחלטה שהתקבלה בדרך של קבלת התביעה. 40. בפרט טוענת הנתבעת כי אין מקום להתערב בהחלטה על פיטורי התובע, שעה שלטענתה אין מקום לקבל את טענת התובע ולפיה השמטת שמותיהם של קרובי משפחה מאותן הצהרות שמסר התובע בשלב הגשת המועמדות ובעת קבלתו לעבודה - מקורה בטעות שבתום לב. 41. לדעת הנתבעת החלטת פיטורי התובע התקבלה בהליך תקין. לתובע ניתנה הזדמנות להעלות את טענותיו ביחס לעילת הפיטורים, כמו גם האפשרות לשימוע מאוחר. הנתבעת הוסיפה כי פיטורי התובע שאיננו במעמד של עובד קבוע, איננה מצריכה את הסכמת וועד העובדים. 42. משכך טוענת הנתבעת, כי הטענה לפגם בהליך הפיטורים - גם בה אין ממש. 43. בנסיבות אלה טוענת הנתבעת כי יש לדחות את תביעת התובע על כל חלקיה. הכרעה: 44. בפסק דין בעניין שמואל גונן נ' רות זוארץ, עמד כב' השופט צור על העקרונות שעומדים ביסוד הליך המכרז. לעניין זה נאמר שם כי: "עקרונות אלה הם, בעיקרם, שניים: האחד - הצורך לבחור באדם המתאים ביותר למשרה הפנויה. והשני - קיומו של הליך בחירה הוגן ואובייקטיבי בתנאים של שוויון (הדגשה שלי-ט.מ.) דברים אלה ידועים וגלויים ואין בהם כל חדש" ע"ע 621/07, שמואל גונן נ' רות זוארץ, פסקה 7 לפסק דינו של כב' השופט צור. 45. הגשמת העיקרון של הליך בחירה הוגן ואובייקטיבי בתנאים של שוויון, מחייבת מהמועמדים - חובת גילוי מוגברת. על חובה זו עמדה סגנית הנשיא, כתוארה דאז, כב' השופטת ברק-אוסוסקין בפסק הדין בעניין אגודת העיתונאים בישראל ירושלים נ' רשות השידור: "מכרז הוא דרך מיוחד של משא ומתן. המייחד מכרז הוא אופיו התחרותי והדרישה כי לכל מועמד פוטנציאלי תינתן הזדמנות שווה להתחרות. הדבר דורש גילוי מרבי. חובת הגילוי המוגברת נובעת ממהות המכרז, מדיני המכרזים. חובת הגילוי המוגברת נובעת עוד ממהותם של יחסי עבודה, שני מקורות אלו לחובת גילוי מוגברת מוסיפים זה על זה ומחזקים זה את זה (הדגשה שלי-ט.מ)." עס"ק 1020/01, אגודת העיתונאים בישראל ירושלים נ' רשות השידור. 46. בענייננו חובת הגילוי של שמות קרובי משפחה המועסקים בנתבעת בשלב הגשת המועמדות, קיבלה ביטוי מפורש בהצהרה אותה נדרשו המועמדים למלא, עם הגשת מועמדותם למכרז. הכוונה כאן להצהרה על קרובי משפחה של המתמודדים המועסקים בנתבעת. הצהרה הכוללת סנקציה בדרך של ביטול המועמדות והפסקת עבודה מיידית, במידה וההצהרה איננה שלמה. 47. כפי שעולה מתצהירו של מר כהן הסנקציה הקבועה בטופס המכרז לאי מילוי חובת הגילוי של שמות קרובי משפחה המועסקים בנתבעת במלואה - איננה בבחינת אות מתה. כך במכרז במסגרתו התמודד התובע נפסלו מועמדים אשר לא מסרו הצהרה מלאה על קרובי משפחה מועסקים בנתבעת. ראה: סעיפים 13 ו-16 לתצהירו של מר כהן והודעות הפסילה של המועמדים נספחים ג.1 ו-ג.2 לאותו תצהיר. 48. פשוט, כי חובת השוויון שעומדת בבסיס הליך המכרז מחייבת לנהוג בתובע בדרך שנהגו במועמדים אחרים. 49. כך, כמו שנכשלו מועמדים אחרים שהגישו מועמדותם לעבודה בנתבעת בחובת הגילוי המוגברת הנדרשת ממועמד לעבודה ובמתן הצהרה מלאה בדבר קרובי משפחה המועסקים בנתבעת - ומועמדותם נפסלה; מחייב עקרון השוויון את פסילת מועמדותו של התובע ופיטוריו מהעבודה, משנכשל התובע עצמו באותה חובת גילוי. שהרי אילו התעלמה הנתבעת ממחדלו של התובע ליתן הצהרה מלאה על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, היה בכך משום העדפתו בפועל על פני מועמדים אחרים שמועמדותם נפסלה בנסיבות כשלו. בדרך זו כאמור יש משום פגיעה באושיות הליך המכרז. 50. מכאן כי עקרון השוויון העומד ביסוד הליך המכרז, דורש מבית הדין להימנע מלהתערב בהחלטת הנתבעת על פיטורי התובע לאלתר, מקום שנמצא כי התובע נכשל במתן הצהרה מלאה על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת בשלב הגשת המועמדות למכרז ובעת קבלתו לעבודה. 51. ההצהרה הנדרשת ממועמד למשרה בנתבעת על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת וזאת כבר בשלב הגשת המועמדות, היא פועל יוצא מהוראות הסכם קיבוצי משנת 2004; הסכם שבא להתמודד עם נורמות פסולות שרווחו נכון לאותה עת בהליך קליטתם של עובדים בנמל אשדוד, הנתבעת דהיום. ראה: ס"ק (ארצי) 1062/04, הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' רשות הנמלים, פסקה 8 לפסה"ד (להלן: "פסק הדין בעניין ההסתדרות הכללית") . 52. נורמות פסולות אלה לפיהן "עובדים נבחרו על סמך קשריהם להבדיל מכישוריהם" (פסקה 8 לפסה"ד בעניין הסתדרות העובדים הכללית), קיבלו ביטוי בין היתר בדוח מבקר המדינה המציין שיעור גבוה של קרובי משפחה המועסקים בנמל אשדוד. ראה: סעיף 8 לתצהירו של מר כהן, עד הנתבעת. 53. הדרך להתמודד ולעקור נורמות פסולות אלה שרווחו בעבר - נורמות שהובילו להעסקה בשיעור גבוה של קרובי משפחה בנמל אשדוד - היא בדרך של העמקת חובת הגילוי הנדרשת מהמועמד על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת כבר בשלב הגשת המועמדות; וקביעת סנקציה על אי קיום חובת גילוי מלאה. סנקציה שבלעדיה חובת הגילוי תיוותר ריקה מתוכן. סנקציה שהובהרה למועמד לעבודה בנתבעת בתנאי המכרז המסדירים את קבלתו לעבודה. 54. נוכח המציאות שבה מתמודדת הנתבעת עם נורמות פסולות שרווחו בעבר בהליך קבלת עובדים, ובמקום שהסנקציה על אי עמידה בחובת הגילוי הובהרה למועמד בשלב הגשת המועמדות ובעת קבלתו לעבודה - שאז הוזהר התובע במפורש כי הצהרה חלקית על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, תוביל לפסילת מועמדותו ולפיטוריו, היה ויתקבל לעבודה - אין התובע יכול להישמע בטענה כי הפעלת הסנקציה בעניינו איננה מידתית. 55. לעניין זה נבקש לפרט. 56. המכרז ותנאי המכרז אשר במסגרתו התקבל התובע לעבודה, הוא חוזה בין הצדדים הקובע את דרך קבלתו של התובע לעבודה בנתבעת. הסנקציה שנקבעה במסגרת תנאי המכרז על המשמעות שיש במתן הצהרה חלקית בדבר קרובי משפחה של המועמד המועסקים בנתבעת - היא חלק מתניות אותו חוזה. השתתפותו של התובע במכרז ובפרט בחתימתו על גבי טופס ההצהרה שבה מופיעה הסנקציה בנוסח המובא בסעיף 6 לפסק דין זה - יש משום הסכמה מצד התובע לתנאי המכרז. 57. פשוט בעינינו כי אין התובע יכול היום להתנער מתנאי המכרז אשר במסגרתו הגיש מועמדותו והתקבל לעבודה בנתבעת. ראה: ע"ב 2986/05, דייג יצחק נ' מועצה אזורית באר טוביה, פסקאות 44-50 והמבואות שם. משכך אין התובע יכול היום לטעון כי משפעלה הנתבעת בהתאם לכללים שנקבעו במכרז - פעלה הנתבעת שלא כדין באופן שאיננו מידתי. זאת בעקבות פיטוריו, מיד כשהתגלה כי מסר הצהרה חלקית על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, תנאי שכאמור נקבע במכרז. 58. לאור האמור לעיל ולפיה ההחלטה על הפסקת העסקתו של התובע, מתחייבת מעיקרון השוויון שעומד בבסיס הליך המכרז; כמו גם מתנאי המכרז עצמו הקובעים כי במקרים של הצהרה חלקית על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, תופסק העסקתו של העובד באופן מיידי - אין אנו רואים מקום להידרש ליתר טענות הצדדים. שהרי די באמור לעיל כדי להוביל למסקנה לפיה אין מקום להתערב בהחלטת הנתבעת לפיטורי התובע. 59. עם זאת נוסיף בקצרה. 60. אין אנו רואים צורך להתעכב על טענת תום הלב שהעלה התובע. שהרי חובת הגילוי המוגברת מחייבת את התובע במתן הצהרה מלאה על קרובי משפחה המועסקים בשירות הנתבעת ולא יכולה להיות מחלוקת כי בידי התובע הייתה הדרך והאפשרות לבדוק ולהגיש הצהרה מלאה על אותם קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, בעת הגשת מועמדותו למשרת מחלק מים נשוא המכרז. 61. לזאת נוסיף כי ההצהרה אותה מילא התובע הביאה לידיעת האחרון את הסנקציה ולפיה הצהרה חלקית תוביל לביטול מועמדתו ולפיטוריו. משכך יכול היה התובע לצפות מראש את המשמעות שתהיה להצהרה חלקית כאמור. בנסיבות אלו, משיכל התובע לצפות מראש את המשמעות שיש להצהרה חלקית ומשהיה בידו הכוח והיכולת למסור הצהרה מלאה - שאלת תום ליבו של התובע במתן ההצהרה החלקית - איננה רלוונטית. 62. עם זאת ולהשלמת התמונה לא שוכנענו בתום ליבו של התובע בעת מתן ההצהרה על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת. 63. בהקשר זה יש לציין כי התובע סיפר כי קרוב המשפחה המדובר, מר שטרית, הוזמן ונכח בחתונתו, אירוע שהתרחש שבועות מספר לפני קבלתו לעבודה. ראה: עדות התובע, עמ' 4 לפרוטוקול מיום 27.10.08 שורות 27-28; עדותו של מר שטרית, עמ' 10 לפרוטוקול מיום 27.10.08 שורות 10-11. כך גם ידע מר שטרית למלא טופס הצהרה ובו הצהיר על אביו של התובע ואחיו, כמי שעובדים בנמל. ראה: עדותו של מר שטרית, עמ' 10 לפרוטוקול מיום 27.10.08, שורות 24-25. 64. על רקע עובדות אלה הטענה כי התובע עצמו לא היה מודע לעובדה כי דודו, מר שטרית מועסק בנמל, היא טענה שקשה לקבל. 65. בדומה אין אנו רואים צורך להאריך בטענת התובע כי ההחלטה על סיום העסקתו בנתבעת פוגעת באינטרס ההסתמכות של עובד אשר התקבל לעבודה בנתבעת, לאחר שעמד בהליך של מכרז חיצוני. 66. לעניין זה נחזור ונזכיר. הסנקציה על הצהרה חלקית של קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, היא חלק מתנאי המכרז לו ניגש התובע ובמסגרתו התקבל לעבודה בנתבעת והובאה לידיעתו של התובע. לפיכך ומשפעלה הנתבעת להפסקת העסקתו של התובע, בהתאם לתנאי המכרז אליו ניגש - הטענה האומרת כי הנתבעת פגעה באינטרס ההסתמכות של התובע משהחליטה על פיטוריו - משוללת בסיס. 67. בהקשר זה עוד נוסיף, כי התובע התקבל לעבודה ביום 20.7.08, ההודעה על פיטוריו נמסרה כשבוע לאחר קבלתו לעבודה בפועל וכעשרה ימים לאחר שהודיעה הנתבעת לתובע על קבלתו לעבודה. בכך יש כדי להמעיט מעוצמתו של אינטרס ההסתמכות בעניינו של התובע. 68. את מבחן המידתיות יש לערוך תוך בחינת ההסדר לקליטת עובדים בנתבעת כמכלול. זאת בשונה מתפיסת התובע, אשר מבקשת להפעיל את מבחן המידתיות על הסנקציה השמורה בנהלי הנתבעת לאותם מקרים בהם נמנע המועמד מלמסור מידע שלם על קרובי משפחה המועסקים בשירות הנתבעת, בעת הגשת מועמדותו. שהרי בדרך שנוקט התובע יש משום הוצאת דבר מהקשרו. 69. לגישתנו לא יכול להיות ספק כי ההסדר שקבעה הנתבעת המחייב מהמועמד להצהיר על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, נכון למועד הגשת מועמדתו - נועד לתכלית ראויה, שעה שמטרתו להבטיח הליכי קבלה לעבודה בנתבעת שווים לכל. 70. מקום שההסדר שקבעה הנתבעת איננו פוסל את מועמדותם של מבקשי עבודה בנתבעת, אשר להם קרובי משפחה המועסקים בנתבעת נכון לאותה עת - אין לומר שההסדר אינו מידתי או כי הוא פוגע במועמד שלו קרובי משפחה המועסקים בנתבעת, במידה שלמעלה מהדרוש. 71. המידע על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת הוא בידיעתו של המועמד, בין אם המדובר בידיעה בפועל ובין אם המדובר בידיעה בכוח. הסדר ההצהרה שהנהיגה הנתבעת מחייב שיתוף פעולה מצד המועמד. 72. בנסיבות הללו ולאור חובת האמון המוגברת המוטלת על המועמד במסגרת הליכי מכרז לקבלה לעבודה; הסנקציה על הצהרה חלקית, סנקציה שהובאה לידיעתו של המועמד בעת הגשת מועמדתו, איננה בלתי מידתית. 73. לסיומו של פרק זה, אין אנו רואים מקום להתערב בהחלטת הנתבעת על סיום העסקתו של התובע - במישור המהותי. 74. נותרו אפוא טענות התובע לפגם בהליך הפיטורים. לעניין זה מיקד התובע את טענותיו בפגיעה בזכות השימוע, ובהעדר הסכמת הוועד לפיטוריו. 75. גם בטענות אלו אין כדי להביא לבטלות החלטת הפיטורים. 76. לטענת השימוע יש לציין, כי הנימוק לפיטורי התובע הובא לידיעת התובע באותה שיחה שקיים עם מר זהבי. משהוצג בפני התובע הנימוק לפיטוריו, ממילא ניתנה לתובע האפשרות להתייחס לסיבת פיטוריו. 77. יצוין כי בפועל, מיד לאחר ההודעה על סיום העסקתו, הודעה שקיבל ממר זהבי, הגיש התובע ערעור בכתב לסמנכ"ל משאבי אנוש, מר עובדיה כהן. עובדה שאיננה במחלוקת. עובדה שיש בה כדי ללמד כי התובע לא ראה את הודעת הפיטורים שמסר מר זהבי, "מעשה עשוי". ראה: מכתב התובע למר עובדיה כהן, נספח ה לכתב ההגנה. 78. עוד יש להוסיף כי מיד כשהעלתה ב"כ התובע את הטענות בדבר שימוע חסר, הציעה הנתבעת לקיים שימוע נוסף - ונדחתה. בנסיבות הללו משהכשיל התובע בפועל את האפשרות לתקן פגם בשימוע, ככל שנפל - אין התובע יכול להישמע בטענה של שימוע פגום. 79. התובע לא הציג כל אסמכתא לטענה לפיה יש צורך בקבלת הסכמת וועד העובדים לפיטורים. בנסיבות אלה הטענה נדחית. 80. לאור כל האמור לעיל, הטענות לעניין פגם בהליך הפיטורים נדחות. 81. משנדחו טענות התובע על פגם בהחלטת הפיטורים ופגם בהליך הפיטורים - התביעה למתן צו המבטל את הפיטורים והחזרתו של התובע לעבודה בנתבעת; כמו גם לפיצויים על פיטורים שלא כדין - נדחית סוף דבר: 82. מהמקובץ עולה כי דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 83. פסק הדין ניתן במותב חסר, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 27.10.08. 84. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. מכרזפיטורים