פיטורים בהריון ללא היתר

בתביעה טענה התובעת, כי פוטרה מעבודתה בנתבעת בעת היותה בהיריון; ללא קבלת היתר משר העבודה והרווחה לפיטוריה.

להלן פסק דין בנושא פיטורים בהריון ללא היתר:

פסק דין

1.     התובעת הינה תושבת שדרות ועבדה אצל הנתבעת שהיא חברה לעבודות בניין, מחודש אפריל 2005 ועד ליום 22.1.06.

2.     בחודש ספטמבר 2006 הגישה התובעת את התביעה נשוא פסק דין זה.

3.     בתביעה טענה התובעת, כי פוטרה מעבודתה בנתבעת ביום 22.1.06, בעת היותה בהיריון; ללא קבלת היתר משר העבודה והרווחה לפיטוריה.

     התובעת הוסיפה וטענה, כי מנהלי הנתבעת ידעו על היותה בהיריון ודחו את בקשותיה לחזור בהם מהודעת הפיטורים ולהחזירה לעבודה.

4.     בנסיבות אלה טענה התובעת, כי היא זכאית לשכר עבודה לתקופה שמיום הפיטורים ועד ללידה, באוגוסט 2006, על בסיס שכר של 4,000 ₪ ברוטו לחודש.

     כן טענה התובעת כי היא זכאית לשכר עבודה עבור 45 יום שלאחר תום תקופת הלידה, על בסיס השכר האמור לעיל ולפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודה של 22 חודשים - מאפריל 2005 ועד לתום תקופת 45 ימים שלאחר חופשת הלידה.

     עוד מבקשת התובעת, דמי הודעה מוקדמת בגובה השכר החודשי, דמי הבראה ופיצויים בגין פיטורים מחמת הורות. זאת על שום טענתה כי פיטוריה נעשו בשל עובדת היותה בהיריון ולפיכך עומדים בניגוד להוראות חוק שיווין הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988.

5.     למען הסדר הטוב יש לציין, כי התביעה נשוא פסק דין זה כללה בנוסף רכיב של פיצויים בגין אובדן הזכות לדמי חופשת לידה מהמוסד לביטוח לאומי.

     עם זאת, בדיון שהתקיים בפני כב' השופט סופר ב-19.3.07, הודיעה התובעת כי זכאותה לדמי לידה אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ולפיכך נמחק הרכיב האמור מכתב התביעה.

6.     בתמצית טוענת הנתבעת כי בתביעה על כל חלקיה אין ממש. לעניין זה טוענת הנתבעת, כי ביום 21.12.05 הודיעה התובעת על התפטרותה.

הודעת ההתפטרות התקבלה על ידי המנהל הנתבעת, מר אטיאס.

בהתאם הסתיימה עבודתה של התובעת ביום 22.1.06, בתום תקופת ההודעה המוקדמת.

7.     לטענת הנתבעת, מקום שהפסקת עבודתה של התובעת באה ביוזמתה של התובעת, אין התובעת זכאית לסעדים העומדים לעובדת שפוטרה בזמן היריון. כך גם אין יסוד לתביעה לפיצויים בשל פיטורים מחמת הורות, בניגוד לחוק שיווין הזדמנויות בעבודה.

     הנתבעת הוסיפה כי מקום שלגרסתה התפטרה התובעת, ממילא אין התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת ואף לא לדמי הבראה - משלא השלימה שנה לעבודה בנתבעת.

8.     יוצא מהאמור לעיל כי במוקד המחלוקת נשוא פסק דין זה, עומדת סוגיית ההתפטרות/פיטורים של התובעת. את הדיון במחלוקת זו מבקש אני לפתוח בעובדות הנחוצות לענייננו והעובדות הן כדלקמן.

9.     כאמור לעיל, התקבלה התובעת לעבודה בנתבעת, כמזכירה בחודש אפריל 2005.

10.     יחסי העבודה מתחילתם ידעו מורדות. כך מתצהיר עדות ראשית של מר יוסי אטיאס, מנהל הנתבעת, עולה כי לנתבעת היו השגות על תפקודה של התובעת.

     ראה:
     סעיפים 5, 6, 7 ו-13 לתצהיר עדות ראשית של מנהל הנתבעת, מר אטיאס.

11.     מצידה סיפרה התובעת בעדותה בפני, על התסכול וחוסר שביעות הרצון בעבודה בנתבעת; ובפרט מיחסיה עם בעלי הנתבעת ומנהליה, האחים מיכאל ויוסי אטיאס.

     לעניין זה העידה התובעת כי היו מקרים שיחסם של מנהלי הנתבעת כלפיה הביאו אותה לידי בכי בעבודה.

     ראה:
     עדותה שלה תובעת, עמ' 13 לפרוטוקול מיום 21.11.07, שורות 1-6.

     כן סיפרה התובעת על חוסר שביעות רצון מהמשימות שהוטלו עליה.

     ראה:
     עדות התובעת, עמ' 13 לפרוטוקול מיום 21.11.07, שורות 8-9.

     כך גם אישרה התובעת כי ציינה בפני אנשים שהיו מקורבים אליה, כי ברצונה לעזוב את העבודה.

     ראה:
     עדות התובעת, עמ' 15 לפרוטוקול מיום 21.11.07, שורות 9-13.

12.     מעדותה של התובעת עולה עוד, כי כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה בנתבעת, היא התפטרה מעבודתה וחזרה לעבודה רק בעקבות שיחה עם מנהל הנתבעת, מר יוסי אטיאס.

     ראה:
     עדותה של התובעת, עמ' 6 לפרוטוקול מיום 21.11.07 שורה 30 עד עמ' 7 שורה 9.

13.     עדות זו של התובעת המספרת על חוסר שביעות הרצון מיחסם של מנהלי הנתבעת כלפיה ועל רצונה לעזוב את מקום העבודה, מקבלת ביטוי בעדותו של מר משה מסס, עובד הנתבעת.
     
זה סיפר בתצהיר עדות ראשית, כי בחודש נובמבר 2005 שוחח עם התובעת ובשיחה שיתפה אותו האחרונה בקשייה במקום העבודה ובפרט בחיכוך עם מנהלי הנתבעת אשר לדעתה אינם מרוצים מתפקודה.

ראה:
תצהירו של מר משה מסס, סעיף 11 לתצהיר.

14.     מקובלת עלי גרסת הנתבעת כי בשיחת טלפון שהתקיימה במחצית השניה של חודש דצמבר 2005, בין התובעת למנהל הנתבעת, מר אטיאס - בזמן ששירת האחרון בשירות מילואים - הודיעה התובעת על רצונה לסיים את עבודתה בנתבעת. גרסה הנתמכת בעדותו של מר ממן, העד מטעם הנתבעת, אשר שירת יחד עם מר אטיאס במילואים והיה עד שמיעה לאותה שיחה.

     ראה:
     סעיפים 5 עד 9 לתצהירו של מר ראובן ממן.

     למען הסדר הטוב יש להוסיף, כי מר ממן הציג אישור מילואים המלמד כי היה בשירות מילואים בין ה-15 ל-30 לדצמבר 2005. עובדה שיש בה לאשר את תאריך הודעת הפיטורים, למחצית השניה של חודש דצמבר 2005.

15.     עם זאת, לא נקבע מועד לסיום עבודתה של התובעת, במהלך אותה שיחה.

16.     לאחר שחזר מר אטיאס משירות המילואים, המשיכו יחסי העבודה כסדרם.

17.     ב-9.1.06, הודיעה התובעת למנהל הנתבעת, מר אטיאס, כי היא בהיריון ובכוונתה להמשיך ולעבוד. לעניין זה סיפר מר אטיאס בעדותו כי:

"ש.     ב-22.1.06 אתה הופתעת שהיא אמרה לך שהיא לא עוזבת?
ת.     לא הופתעתי. היא אמרה לי את זה כבר ב-9.1.06.
ש.     אם ב-9.1.06 היא כבר אמרה לך שהיא לא מתפטרת, איך הופתעת ב-22.1.06 שהיא לא עוזבת?
ת.     ב-9.1.06 היא הודיעה לי שהיא בהיריון ואין לה כוונה לעזוב את מקום עבודתה. ב-9.1.06 הופתעתי מזה שהיא אומרת שהיא בהיריון לאחר שהיא כבר הודיעה לי על עזיבתה. ב-22.1.06 הופתעתי מזה שהיא אמרה לי שהיא לא עוזבת את מקום עבודה.
ש.     ב-9.1.06 הופתעת ממה? מה היא אמרה לך ב-9.1.06?
ת.     היא אמרה שהיא בהיריון ואין לה כל כוונה לעזוב את העבודה." עמ' 29 לפרוטוקול מיום 21.11.07 שורות 1-9.

18.     כאן המקום לציין, כי הנתבעת לא העבירה כל מכתב או הודעה אשר בו היא מאשרת את התפטרות התובעת.

     כך גם אין בפני כל עדות על מהלכים שנקטה הנתבעת ב-9.1.06 מהם כביכול מסתמנת התנגדותה להמשך העסקתה של התובעת, חרף הודעת ההתפטרות מסוף דצמבר 2005.

     בדומה, אין עדות לצעדים שנקטה הנתבעת, במהלך חודש ינואר 2006, לאיוש משרתה של התובעת כמזכירה, בתום תקופת ההודעה המוקדמת כביכול, שבסיומה אמורה הייתה התובעת לסיים בפועל את עבודתה בנתבעת.

19.     ביום 22.1.06 פרץ ויכוח בין מנהל הנתבעת לתובעת. על אירועי אותו יום נשאל מר אטיאס בחקירתו הנגדית והשיב:

"ש.     ב-22.1.06 אתה התקשרת בקשר לאיזשהו עניין שרצית לבדוק, התקשרת למשרד, נכון?
ת.     כן.
ש.     היא ענתה לך מיד?
ת.     לא.
ש.     זה הכעיס אותך?
ת.     הכעיס אותי ברמות של עובד מעביד, שלא עונים לטלפון.
ש.     כשהיא סוף סוף ענתה, שאלת אותה בכעס למה לוקח לה זמן לענות?
ת.     שאלתי אותה למה לוקח לה זמן לענות." עמ' 27 לפרוטוקול מיום 21.11.07 שורות 3-10.

20.     המסקנה המתבקשת מעדות זו היא, כי ביום 22.1.06 יזם מנהל הנתבעת שיחת טלפון למשרד הנתבעת; תוך שהוא מצפה להענות על ידי התובעת. דהיינו לנוכחותה בעבודה ביום האמור. מועד שהוא לאחר תום תקופת ההודעה המוקדמת, אליבא הנתבעת.

     מסקנה זו לכשעצמה איננה מעלה תמיהה שכן כאמור לעיל ידע מנהל הנתבעת על כוונתה של התובעת להמשיך ולעבוד, לאחר הודעת ההתפטרות בדצמבר 2005.

21.     במהלך אותה שיחת טלפון ביקש מנהל הנתבעת מהתובעת לסיים את העבודה ולעזוב את מקום העבודה. לעניין זה סיפר מנהל הנתבעת בעדותו:

     "... אמרתי לה שבגלל שכבר הסתיימו 30 הימים, אני מאוד מבקש שתסיים את העבודה שלה, שתשאיר את המפתחות בסוף היום ולא תגיע למחרת." עמ' 28 לפרוטוקול מיום 21.11.07 שורות 1-3.

22.     בתגובה דרשה התובעת מכתב פיטורים ובמכתב מיום 23.1.06, ביקשה באמצעות האיגוד המקצועי להחזירה לעבודה.

     ראה:
     נספח ג' לתצהיר התובעת.

     מכתב דרישה נוסף לחזרה לעבודה, יצא לנתבעת ביום 29.1.06.

     במכתב מ-30.1.06, דחה בא כוחה של הנתבעת את טענות התובעת לחזור לעבודה, בנימוק כי התובעת התפטרה, עוד קודם שידעה על היותה בהיריון והודעתה התקבלה.

     ראה:
     נספח ה' לתצהיר התובעת.

     על כך השיבה נציגת האיגוד המקצועי ביום 31.1.06, אשר שבה וביקשה את חזרתה של התובעת עבודה.

     מכתב נוסף נשלח ב-16.2.06 ונענה בדחייה במכתב נוסף של ב"כ הנתבעת מיום 20.2.06.

23.     בפועל התובעת לא חזרה לעבודתה לאחר ה-22.1.06 ובספטמבר 2006 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה.

24.     מהתנהגות הצדדים כמתואר לעיל, עולה כי בתקופה שבין הודעת התובעת כי ברצונה לעזוב את העבודה מיום 21.12.05 ועד לסיום העבודה בפועל, בעקבות שיחת הטלפון מיום 22.1.06 - לא פעלו הצדדים שניהם לסיומם של יחסי עובד מעביד ביניהם ומכאן שלא ראו בהודעת התובעת על עזיבתה את העבודה, כהודעת התפטרות.

     לעניין זה יש לזכור, כי התובעת החלה את עבודתה בנתבעת בחודש אפריל 2005 ובמועד ההתפטרות כביכול, הייתה חייבת בהודעה מוקדמת של שבועיים בלבד. אין חולק כי התובעת עבדה מעבר לאותם שבועיים הודעה מוקדמת, בהם היא חייבת.

     כאמור, התובעת הודיעה לנתבעת מפורשות כי בכוונתה להמשיך ולעבוד, כבר ב-9.1.06. הודעה שעברה ללא כל תגובה מצד הנתבעת, תגובה המתבקשת לאור טענת הנתבעת, כי קיבלה את הודעת ההתפטרות מדצמבר 2005.

כמצוין לעיל, אין בפני עדויות על צעדים שנקטה הנתבעת לאיוש משרתה של התובעת, בשים לב לסיום עבודתה הצפוי כביכול במהלך ינואר 2006. נהפוך הוא, מהעדויות עולה כי הנתבעת צפתה את נוכחות התובעת בעבודה ביום 22.1.06; מועד שהוא לשיטתה לאחר תקופת ההודעה המוקדמת של 30 הימים. עובדות אלה רק מחזקות את המסקנה כי הצדדים שניהם לא התכוונו לתוצאה לפיה התובעת תסיים את העסקתה בנתבעת, בעקבות הודעת ההתפטרות כביכול, מדצמבר 2005.

ולכל זאת יש להוסיף כי דרך התנהגות זו, של הודעת "התפטרות" והמשך עבודה, היא דפוס חוזר לאור עדות התובעת המספרת כי "התפטרה" לאחר כשלושה חודשי עבודה; ולמרות זאת המשיכה בעבודתה לבקשת מנהל הנתבעת.

25.     יוצא מכאן כי רק ביום 22.1.06 הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים בעקבות דרישת מנהל הנתבעת, כי התובעת תעזוב את מקום העבודה - דהיינו, בעקבות פיטוריה. פיטורים שהם המשך ישיר לחוסר שביעות הרצון מתפקודה, כפי שסיפר מנהל הנתבעת בעדותו; ובפרט בעקבות אותו עימות בשיחת הטלפון במהלכו פוטרה התובעת. פיטורים המקבלים ביטוי בהודעה חד משמעית של מנהל הנתבעת להפסיק את עבודתה במקום וסירובו להחזירה לעבודה, חרף פניות שנעשו בעניינה.

26.     משהתקבלה טענת התובעת כי פוטרה ביום 22.1.06 ומשאין חולק כי לא ניתן אישור לפיטורי התובעת, כמתחייב מסעיף 9 לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 - הפיטורים הם בניגוד לאיסור שבחוק עבודת נשים.

27.     משכך זכאית התובעת לפיצויים בשל פיטוריה בניגוד לחוק, בגובה השכר שנמנע ממנה בתקופת העסקה הסטטוטורית, שבה מנוע מעביד מלפטר עובדת בהיריון; כמו גם לזכויות שנמנעו ממנה דוגמת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ודמי הבראה, להם הייתה התובעת זכאית, אילו השלימה את תקופת העבודה שעד תום ה-45 יום שלאחר הלידה.

28.     יוצא מכאן כי התובעת זכאית לפיצויים בגין פיטוריה בניגוד לחוק עבודת נשים, בסכום בסך של 40,857 ₪, על פי החישוב כדלקמן:

א.     כאמור פוטרה התובעת בסוף ינואר 2006. אין חולק כי התובעת ילדה באוגוסט 2006. סה"כ תקופה של 6.5 חודשים.

     כן זכאית התובעת לשכר עבודה לתקופה של 45 יום שלאחר הלידה.

ב.     יוצא מכאן כי התובעת זכאית לפיצוי בשל שכר שנמנע ממנה לתקופה של 8 חודשים, על בסיס שכר חודשי של 3,686 ₪ (כאמור בתלוש השכר לחודש דצמבר 2005) - בסכום של 29,488 ₪.

ג.     ככל שהייתה התובעת משלימה את תקופת העבודה המתחייבת מכוח החוק, שעד 45 יום שלאחר חופשת הלידה, הייתה התובעת צוברת תקופת עבודה המזכה בפיצויי פיטורים, מחודש אפריל 2005 ועד לחודש דצמבר 2006 (תקופה של 4.5 חודשים לאחר מועד הלידה שהוא ה-11.8.06).

לפיכך הייתה התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בעבור תקופה של 20 חודשים (מאפריל 2005 ועד דצמבר 2006 כולל) על בסיס שכר של 3,686 ₪, סה"כ סכום בסך של 6,143 ₪.

ד.     היה והתובעת הייתה משלימה את תקופת העבודה הסטטוטורית, כמתחייב מחוק עבודת נשים תשי"ח-1958, הייתה התובעת צוברת את הזכות לדמי הבראה בעבור 9 ימי הבראה (5 ימי הבראה לשנה הראשונה ו-6 ימי הבראה לשנה השניה או חלק יחסי ממנה).

     משהעמידה התובעת את הדרישה לפיצוי בגין אובדן הזכות לדמי הבראה על בסיס של 5 ימי הבראה, הריני פוסק לה את סכום תביעתה בסך של 1,540 ₪.

ה.     כאמור הייתה התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת, אילו פוטרה בתום תקופת העבודה הסטטוטורית שלאחר חופשת הלידה; ומכאן שהיא זכאית לפיצוי בגין אובדן הזכות לדמי הודעה מוקדמת בשיעור דמי ההודעה המוקדמת שנמנעו ממנה - בסכום בסך של 3,686 ₪.

ו.     יוצא מכאן כי התובעת זכאית לפיצוי בסכום של 40,857 ₪, בעקבות פיטוריה בניגוד לחוק עבודת נשים.

29.     לסכום הפיצוי שנפסק כאמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה, 11.9.06 ועד למועד התשלום בפועל.

30.     בנוסף לפיצויים בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים תשי"ח-1958, ביקשה התובעת פיצויים מכוח חוק שיווין הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988. זאת כאמור על בסיס הטענה כי הפיטורים הם על רקע הורות.

31.     דומה בעיני כי העובדות בענייננו מלמדות כי הפיטורים קשורים במישרין לתפקודה של התובעת. זאת לאור עדותו של מנהל הנתבעת המספר על השגותיו מתפקודה של התובעת ולאור העובדה כי הפיטורים נעשו מיד ובסמוך לאותה שיחת הטלפון מיום 22.1.06. שיחה בה העלה מנהל הנתבעת את חוסר שביעות רצונו מעבודת התובעת ובסיומה פוטרה.

32.     אשר על כן תביעת התובעת לפיצויים בשל פיטורים מחמת הורות - נדחית.

33.     מהמקובץ עולה כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בשל פיטורי עובדת בהיריון, בניגוד לחוק עבודת נשים תשי"ח-1958, בסכום בסך של 40,857 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (11.9.06).

34.     משהתקבלה התביעה תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

35.     הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

     פסק הדין ניתן בדן יחיד משהוזמנו נציגי ציבור ולא התייצבו, כמפורט בהחלטת בית הדין מיום 21.11.07.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שינוי תפקיד בהריון

  2. פיטורי סייעת בהריון

  3. פיטורי מזכירה בהריון

  4. הקטנת היקף משרה בהריון

  5. פיטורים של אישה בהריון

  6. הודעה על טיפולי פוריות

  7. פיטורים בהריון ללא היתר

  8. פיטורי עובדת קבלן בהריון

  9. פיטורי עובדת שנכנסה להריון

  10. חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

  11. פיטורים בהריון - משפט משווה

  12. פיטורים בהריון לפני חצי שנה

  13. הודעה על הריון לאחר פיטורים

  14. פיטורים בהריון אחרי 4 חודשים

  15. כתב אישום בגין פיטורים בהריון

  16. היעדרות עקב הריון ולידת בת זוג

  17. ניסיון לעקוף את חוק עבודת נשים

  18. מימון טיפולי פוריות

  19. גמדות עובר - אכונדרופלזיה הריון

  20. פיטורים בהריון משירות קבע בצבא

  21. פיטורים בהריון לאחר 5 ימים בלבד

  22. סירוב עובדת בהריון לחזור לעבודה

  23. שינוי יחס לרעה כלפי עובדת בהריון

  24. פיטורים שלא כדין של עובדת בהריון

  25. פיטורי עובדת בהריון פחות מחצי שנה

  26. פיטורי עובדת בהריון ללא קבלת היתר

  27. אי הצעת עבודה חלופית לעובדת בהריון

  28. אישור רטרואקטיבי לפטר עובדת בהריון

  29. ערעור על החלטת הממונה על עבודת נשים

  30. זכאות לסיוע בטיפולי הפריה חוץ גופית

  31. היעדרות עובד עקב הריון ולידת בת זוג

  32. פיטורים מיד לאחר גילוי הריון למעסיק

  33. פיטורים של אישה בהריון לפני 6 חודשים

  34. ביטול קבלה לעבודה עקב הודעה על הריון

  35. עובדת בהריון זכאית לשוב למקום עבודתה

  36. ערעור על היתר פיטורים של עובדת בהריון

  37. היתר לפיטורי עובדת בהריון לפני פיטורים

  38. אישור פיטורים בהריון עקב קשיים כלכליים

  39. ערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים

  40. הפסקת עבודה בסמוך ומיד לאחר שנודע על הריון

  41. תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל''ח-1978

  42. פיטורים מחמת הריון או ניסיון גניבה מהמעביד ?

  43. אי ידיעת המעסיק כי העובדת בהריון לפני פיטורים

  44. ערעור המערערים על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים

  45. אישור שר העבודה והרווחה לפני פיטורי אישה בהריון

  46. תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי''ח-1958

  47. תביעת פיצויים בשיעור 150% משכרה בגין פיטורים בהריון

  48. תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ''ו-1986

  49. פיטורי עובדת בהריון אחרי 6 חודשים ללא אישור הממונה

  50. פיטורי אישה בהריון ממקום עבודה המעסיק פחות מ-6 עובדים

  51. עבדה כחודש בסוכנות ביטוח ופוטרה לאחר שהודיעה שהיא בהריון

  52. מה דין פיטורי אישה, אשר הריונה הנו אחד מהשיקולים לפטרה ?

  53. תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד), התשמ''ט-1988

  54. הועסקה כעורכת דין שכירה במשך ארבעה חודשים, עד לפיטוריה בהריון

  55. תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ''א-1990

  56. תקנות עבודת נשים (הודעה על שהייה במקלט לנשים מוכות), התשס''א-2000

  57. תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס''א-2001

  58. חוק לעידוד של שילוב וקידום נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח-2008

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון