פגיעה בעמוד שדרה צווארי עקב עבודה מול מחשב

מאחר והמחשב והמקלדת היו משמאלה של התובעת נאלצה היא להטות את פלג גופה העליון, בכלל זה את צווארה וראשה, אל המחשב והמקלדת במשך רוב זמן עבודתה; אך במיוחד בזמן קבלת קהל על ידה, עת נדרשה להקליד או להזין נתונים או להפיק מידע מהמחשב על מנת לתת תשובות לעומדים מולה. במקרה שלפנינו שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכל הקשור לעמוד השדרה הצווארי לבין תנאי עבודתה. להלן פסק דין בנושא פגיעה בעמוד שדרה צווארי עקב עבודה מול מחשב: פסק דין 1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקשת התובעת להכיר בפגיעה האורטופדית בעמוד השדרה הצווארי כתאונה בעבודה. 2. בהחלטה מיום 14.5.08 נקבעה התשתית העובדתית עליה יתבסס המומחה, כמפורט להלן: "1. התובעת עובדת מזה כ - 13 שנים, כפקידה בסניף הנתבע בבית - שמש. 2. התובעת עובדת כ - 5 ימים בשבוע מהשעה 7:30 עד 16:00 . 3. התובעת קיבלה קהל 3 פעמים בשבוע למשך 4 שעות כל פעם. 4. התובעת ימנית בידה . 5. מאחר והמחשב והמקלדת היו משמאלה של התובעת נאלצה היא להטות את פלג גופה העליון, בכלל זה את צווארה וראשה, אל המחשב והמקלדת במשך רוב זמן עבודתה; אך במיוחד בזמן קבלת קהל על ידה, עת נדרשה להקליד או להזין נתונים או להפיק מידע מהמחשב על מנת לתת תשובות לעומדים מולה. 6. התובעת ביצעה פעולות נוספות כגון מענה לטלפונים, תיוק חומר והקלדה במחשב, גם בזמן שלא קיבלה קהל, אך גם בחלק מזמן זה נדרשה היא להטות את פלג גופה העליון לצד שמאל. 7. ניתן להעריך במאות פעמים ביום את מספר ההטיות של פלג גופה העליון של התובעת". 3. לצורך הכרעה בסוגייה מונה ד"ר יעקב פעילן כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות : "1. ממה סובלת התובעת? 2. האם קיים קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין תנאי עבודתה כפי שיפורטו להלן, והאם ניתן לומר, כי מחלתה הינה פגיעה בעבודה על פי תורת ה'מיקרוטראומה' ?". 4. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 22.7.08, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו, וציין כדלקמן: "לסיכום איני מוצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של הגב' בן משה , כפי שתוארו בהחלטת בית הדין , לבין ע"ש צווארי". 5. בהחלטה מיום 23.7.08 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב. 6. ביום 25.9.08 הגישה התובעת בקשה להארכת מועד להגשת שאלות הבהרה למומחה, ולחילופין בקשה למינוי מומחה רפואי אחר. 7. בהחלטה מיום 12.10.08 נדחתה בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי אחר, ובית הדין אישר לתובעת להציג למומחה שאלת הבהרה בזו הלשון: "האם נכון לומר כי פגיעותיה של התובעת, לאור אופי העבודה כמתואר בהחלטות בית הדין הנכבד , יכולות להיות מואצות או מוחמרות?". 8. ביום 17.11.08 השיב המומחה לשאלה עליה נשאל את הדברים הבאים (ההדגשות אינן במקור): "1. הגב' בן משה סובלת מכאבי צוואר עם תסמונת רדיקולרית , על רקע שינויים ניווניים בולטים גרמיים ודיסקליים. 2. לא. אין קשר סיבתי לא כגרימה ולא כהחמרה....". 9. בהחלטה מיום 17.11.08 נקבעו מועדים לצדדים להגיש את סיכומיהם. לאחר מספר הארכות מועד הגישה התובעת את סיכומיה ביום 11.2.09, והנתבע הגיש את סיכומיו ביום 5.4.09. טענות התובעת 10. לטענת התובעת, המומחה לא ייחס את הרצינות הראויה לחוות הדעת. חוות הדעת נערכה על דרך "גזור והדבק", עד כדי טעות בשם התובעת ותוך התעלמות מהעובדות שהונחו בפניו, או תוך שהוא דוגל באסכולה לאורה אין כל סיכוי להכרה בקשר הסיבתי. עוד ציינה התובעת בסיכומיה, כי עומדים ותלויים לדיון בבית הדין הארצי דיונים בשאלות עקרוניות הקשורות למינוי מומחים, ביניהן שאלת האסכולה הרפואית. בנוסף תלויה ועומדת בר"ע 597/08 שעניינה האסכולה הרפואית הקיצונית בה דוגל ד"ר פעילן, לפיה הוא שולל טוטאלית קיומו של קשר סיבתי בין פגיעה בעמוד שדרה צווארי לבין תנאי העבודה . עוד טענה התובעת, כי זהו מקרה מובהק ולו למראית עין של הפגם במומחה אשר יושב דרך קבע בוועדות רפואיות של הנתבע, בשים לב כי גם נושא זה עומד להכרעת בית הדין הארצי. טענות הנתבע 11. לטענת הנתבע, לא אירעה בעבודת התובעת סדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונישנות, אליהן ניתן לייחס את הפגיעה בצווארה ובגבה העליון של התובעת. נוכח חוות הדעת החד משמעית של המומחה, יש לדחות את התביעה . חוות דעתו של המומחה מעניקה תשובות באופן שאינו משתמע לשתי פנים, מהן עולה כי לא קיים קשר סיבתי בין הפגיעות בגבה של התובעת לתנאי עבודתה . המומחה הבחין בין אופי עבודת התובעת לבין אופיין של עבודות אחרות, אשר יש בהן בכדי להשפיע על עמוד שדרה צווארי. בכל מקרה, בפסקי הדין אליהם הפנתה התובעת, פירט המומחה בהרחבה את מסקנותיו, תוך התייחסות למצב הרפואי הספציפי של כל אחד מהתובעים . כמו כן, מעיון בפסקי הדין עולה כי המומחה אינו שולל באופן מוחלט קשר סיבתי בין פגיעה בעמוד שדרה צווארי ובין תנאי העבודה. בהתאם להלכה הפסוקה, יש לדחות את טענת התובעת, לפיה אין לקבל את חוות דעת המומחה לאור העובדה כי מדובר במומחה אשר מכהן בוועדות הרפואיות של הנתבע. בהתאם להלכה, פוסק רפואי בוועדות רפואיות אינו פסול מלשמש מומחה יועץ רפואי מטעם ביה"ד, שכן המומחים המכהנים כחברים בוועדות רפואיות מתמנים על ידי שר העבודה והרווחה והם אינם תלויים במוסד לביטוח לאומי . דיון והכרעה 12. לאחר לימוד טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התובענה להדחות, וכי ראוי לאמץ את האמור בחוות דעת המומחה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן. 13. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין , וזאת בהאי לישנא: "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית". ראה: עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם , ניתן ביום 2.11.99, סעיף 4 לפסק הדין ). סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212. יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2004, פרק 12 עמ' 45. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן". ראה: דב"ע נה/ 79-0 קלמן סעדה נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 29.3.95 , סעיף 13 לפסק הדין ). ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא : "לדידו של בית הדין , המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה , אין בסיס לפסילתה" . ראה : עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם , ניתן ביום 6.6.2005, סעיף 5 (ו) לפסק הדין ) . 14. במקרה שלפנינו שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בכל הקשור לעמוד השדרה הצווארי לבין תנאי עבודתה. המדובר בקביעה רפואית אשר הובאה במסגרת חוות דעת מפורטת ומנומקת, וראוי לקבלה . המומחה ביסס מסקנותיו על החומר אשר הונח בפניו, תוך שהוא קושר היטב בין זה לבין זה. המומחה פירט היטב את מצבה הרפואי של התובעת בכל הקשור לעמוד השדרה הצווארי, תוך התבססות על המסמכים השונים והבדיקות הרפואיות השונות של התובעת, והכל בהקשר עם התשתית העובדתית שהונחה בפניו , ולבסוף קבע את שקבע . המומחה התייחס אל מכלול תנאי עבודתה של התובעת , והסיק את מסקנותיו. נכון הוא כי באחת מפסקאות חוות הדעת שגה המומחה בכתיבת שמה של התובעת ; אך התרשמתי כי עסקינן בפליטת קולמוס בלבד, המהווה טעות טכנית קלה שאין בה כדי לפגום בחוות הדעת . 15. המומחה סקר בצורה מקיפה את מצבה הרפואי של התובעת בשים לב לתנאי עבודתה, ולבסוף קבע את הדברים הבאים (ההדגשות אינן במקור , וכך גם במובאות שיובאו בהמשך פסק הדין ): "הגב' בן משה סובלת מכאבי צוואר עם תסמונת רדיקולרית , על רקע של שינויים ניווניים בולטים , גרמיים ודיסקלים. תהליך היווצרות של שינויים ניווניים הינו תהליך איטי , הדרגתי ואורך שנים רבות . מדובר בתהליך תחלואתי רגיל, על רקע קונסטיטוציונלי - התפתחותי , אשר אינו קשור לתנאי עבודה. השאלה הנשאלת היא האם תנאי עבודתה של הגב' שלום השפיעו על הופעת השינויים הניווניים . אין בתנאי עבודתה של הגב' בן משה הפעלת כח פיזי רב, חוזר ונשנה וזהה במהותו, המשפיע על ע"ש הצווארי. עבודתה מגוונת ואינה גורמת לעומס/לחץ /רטט ממוקם על ע"ש הצווארי. עבודתה אינה כרוכה בהרמה /העמסה/הורדה של חפצים כבדים מעל לגובה הכתפיים . עבודתה אינה כרוכה בנסיעה בדרכי עפר משובשות ברכב עם קפיצים 'קשים'. עבודתה אינה כרוכה באחיזת ידיים ממושכת מעל לגובה הכתפיים באופן חלקי, כגורמים המחמירים/מאיצים את הופעת השנויים הניווניים בע"ש הצווארי , על בסיס תאורית המיקרוטראומה (CUMMULATIVE STRESS DISORDER (. סיבוב הצוואר לשמאל - אינו מסביר את ממצאי הבדיקות הקליניות וההדמייתיות המופיעות בתיק הרפואי. לסיכום אינני מוצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של הגב' בן משה, כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד, לבין עמוד שדרה צווארי." 16. גם בתשובתו לשאלת ההבהרה חזר המומחה על האמור בחוות דעתו, כאשר הוא מציין את הדברים הבאים : "לא. אין קשר סיבתי , לא כגרימה ולא כהחמרה . עבודתה אינה כרוכה באחיזת ידיים ממושכת ו/או בהרמה/העמסה/הורדה של חפצים כבדים מעל לגובה הכתפיים עם הפעלת כח . אין בתנאי עבודתה כדי להשפיע על ע"ש צווארי . הטיית פלג הגוף העליון לשמאל - מתבצעת בד"כ בע"ש המותני - גבי, ולא צווארי. ברור כי הטייה זו אינה מסבירה ואינה קשורה להופעת הזיזים הקדמיים והאחוריים בגופי החוליות , את בלטי הדיסק המרכזי ואת בלט הדיסק הימני 6 - 5 C. לשאלת ההבהרה לא צורפו מחקרים מדעיים רפואיים המבוססים על ממצאים אנטומיים פזיולוגיים ביומכניים המוצאים קשר פתו-פזיולוגי בין תנאי עבודתה של הגב' בן משה לבין התהליך הניווני המופשט בע"מ צווארי . לסיכום - אין שינוי בחוות דעתי. " 17. באשר לטענה כנגד כשירותו של המומחה ליתן חוות דעת בבית הדין לעבודה עקב היותו פוסק בוועדות הרפואיות , הרי שדין טענה זאת להדחות. בפסיקה כבר נקבע שאין מניעה למנות מומחים רפואיים מטעם בית הדין, על אף היותם פוסקים רפואיים בוועדות רפואיות בנושאי ביטוח לאומי. כך למשל: "אשר לדעתנו: א. ראשית, יצויין כי במסגרת ההליכים בפנינו, נתנו החלטתנו לפיה התבקש המוסד לבדוק את מהות הקשר, ככל שקיים, בין ד"ר פלוטקין ובין המוסד וקיבלנו את תשובתה של באת כח המוסד, לפיה, ד"ר פלוטקין משמש כפוסק רפואי בוועדות רפואיות מדרג ראשון. לפיכך, בהתאם להלכה, כפי שנקבעה בבג"צ 2874/93 קופטי כמאל נ' ביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד מח (2), 673, הרי שד"ר פלוטקין אינו פסול מלשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין...". ראה: עב"ל 388/05 וידר נ. המל"ל (לא פורסם, ניתן ביום 28.2.06, סעיף 2 (א) לפסק הדין ) . 18. בנוסף, גם הטענה בעניין האסכולה הרפואית בה דוגל המומחה דנן דינה להדחות. ראשית, התובעת לא הציגה חוות דעת של ד"ר פעילן , מהן עולה כי הוא שולל באופן מוחלט וגורף אפשרות של קשר סיבתי בין פעולות הקלדה לבין ליקוי רפואי כזה או אחר. כל שעשתה התובעת היה להפנות אל מספר פסקי דין שניתנו בתיקים בהם הגיש ד"ר פעילן חוו"ד. חוות הדעת שהוגשו שם לא הוצגו, ולא ניתן היה לדעת מה תוכנן המדוייק. נוסף על כך, לא די בכך שמספר תובענות נדחו לאור חוות דעת שנתן ד"ר פעילן; שהרי , מומחה הממונה ע"י בתי הדין נותן חוות דעת שונות בתיקים שונים, בחלק מהן הוא ממליץ לקבל את התובענה , ובחלק מהן הוא ממליץ לדחותה. מעיון בפסקי דין ספורים בהם נדחתה התובענה לא די כדי לקבוע שד"ר פעילן שולל באופן מוחלט וגורף אפשרות של קשר סיבתי כזה או אחר. במקרה דנן , בחוות דעתו של ד"ר פעילן לא הובעה שלילה קטגורית של קשר סיבתי; אלא שהמומחה בחן היטב את אופן עבודתה של התובעת , ומכך הסיק אודות העדר קשר סיבתי . שנית, ב"כ התובעת בסיכומיו הפנה אל בר"ע 597/08 , מסר כי טרם ניתנה שם הכרעה, וביקש להמתין עד להכרעה שם , אשר עת תינתן תהא יפה גם לענייננו. והנה, לאחר שהוגשו הסיכומים בתיק הכריע בית הדין הארצי בתיק בר"ע 597/08 , ולמעשה דחה את הטענה כנגד מינויו של ד"ר פעילן, וזאת בהאי לישנא : " א. על פי הנחיות הנשיא, 'אם מצא בית הדין בין לבקשת צד ובין מיוזמתו, כי המומחה חרג בחוות דעתו, ממסכת העובדות שקבע בית הדין או מטעם אחר שלא להתחשב בחוות דעתו, ימנה מומחה יועץ רפואי אחר'. (הנחייה 14). ב. במקרה שלפנינו הבקשה לפסילת ד"ר פעילן, ומינוי מומחה רפואי תחתיו, יסודה בטיעון המבקשת, כי ד"ר פעילן שולל קטגורית את הקשר הסיבתי בין הקלדה לבין לקוי בכף היד על פי תורת המיקרוטראומה. ג. אכן, ככל שמומחה הממונה על ידי בית הדין שולל קטיגורית את תורת המיקרוטראומה, יש להמירו באחר. אולם, כדי להוכיח שלילת אותה תורה באופן שכזה, יש להניח תשתית עובדתית שתאשש אותו טיעון. תשתית עובדתית שכזאת אפשר שתיסמך על חוות דעת קודמות בתיקים אחרים של המומחה שמונה. ד. ב"כ המבקשת אכן צירף חוות דעת קודמות של ד"ר פעילן, אלא שמחוות דעת אלה אין להסיק שלילה קטגורית של ד"ר פעילן של אפשרות קיום קשר סיבתי בין לקוי בכף יד לבין עבודת הקלדה על פי תורת המיקרוטראומה. ה. באשר לכך יש ליתן הדעת, כי לפני שנדרש המומחה להשיב לשאלת אופן קרות הנזק המיקרוטראומטי, הוא נדרש להשיב לשאלת עצם קיום הקשר הסיבתי בין הליקוי לתנאי העבודה. ומשהמומחה שולל קשר סיבתי בין השניים על סמך מומחיותו, קודם שהוא נדרש לתורת המיקרוטראומה לגבי אופן קרות הליקוי - אין לומר לגביו כי הוא שולל מכל וכל את אותה התורה. ו. מעבר לאמור יודגש, כי הסקת מסקנת שלילת הקשר הסיבתי בין עבודה מסוימת לליקוי מסוים על סמך חוות דעת קודמות של המומחה שמונה, לא יכול שתעשה באורח גורף רק על פי מסקנתה הסופית של חוות הדעת, ללא אבחנה בין תנאי העבודה בכל מקרה ומקרה הטוב הליקוי בכל מקרה ומקרה והמנגנון לפיו יתכן קשר סיבתי ביניהם. ז. במקרה שלפנינו אין להסיק מחוות דעתו הקודמות של ד"ר פעילן, הידוע כמומחה ממדרגה ראשונה בתחומו, כי הוא שולל קטגורית ועקרונית קשר סיבתי בין הקלדה לליקוי כף יד, ולפיכך דין הבקשה להידחות." ראה: בר"ע 597/08 כהן נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 5.4.09, סעיף 4 לפסק הדין) . לאור האמור לעיל , יש לדחות את הטענה כנגד מינויו של ד"ר פעילן , ויש לקבוע כי מינויו היה ראוי , היות ואינו שולל קטגורית ועקרונית קשר סיבתי בין הקלדה לבין ליקוי גופני כזה או אחר. 19. מכל האמור לעיל עולה כי עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב . המומחה פירט את נתוניה הרפואיים האישיים של התובעת, והחיל אותם על תנאי עבודתה כפי שנקבעו על ידי בית הדין. עסקינן בחוות דעת מפורטת ומנומקת, הנסמכת על החומר הרפואי הקיים בתיק ועל העובדות שנקבעו, ולא ראיתי סיבה שלא לאמצה. אחרית דבר 20. לאור כל האמור לעיל ,דין התובענה להדחות . בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 21. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום . 22. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. מחשבים ואינטרנטעמוד השדרההכרה בתאונת עבודהצוואר