עקרון פומביות הדיון

מפסיקת בית המשפט עולה כי "עקרון פומביות הדיון" הדיון הנו אחד מעקרונות היסוד שבשיטת המשפט בישראל: כבר נאמר ש"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ואור המנורה הוא השוטר הטוב מכולם"; ובלשונו של שופט בית המשפט העליון האמריקאי, Louis Brandeis,“Sun light is said to be the best of disinfectants; electric light is the most efficient policeman”... . עשיית משפט צדק אינה יכולה להיעשות במחשכים; וכמו ש"חוק נסתר" אינו חוק (סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948), כך "משפט סתר" אינו משפט. הצדק צריך לא רק להיעשות כי אם גם להיראות קבל עם ועדה. אם אינו נראה יש לחשוש שגם אינו נעשֶה. משום כך עקרון פומביות הדיון הוא "גורם בלעדיו אין לאמון, שרוחש הציבור לרשות השופטת" [בג"צ 4841/04 מחאג'נה נ' בית המשפט המחוזי בחיפה, פס' 5 לפסק דינו של כבוד השופט טירקל (לא פורסם, 24.6.04)] מכאן, שבית המשפט לא יורה בנקל על סגירת הדלתיים, ויעשה כן בהתאם לחריגים הקבועים בדין, שאף הם יפורשו בצמצום [ד"ר יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה, פרק 12 ע' 29 (2004); כמו כן - ע"ע (ארצי) 584/08 פלונית - אלמונית, פס' 12 (לא פורסם, 24.5.09)]. פגיעה בעקרון פומביות הדיון דורשת מבית המשפט התייחסות לשתי שאלות [ע"פ (עליון) 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל, פס' 16 (לא פורסם, 5.4.06)]: האחת, האם מתקיימת עילה שבדין העשויה להוות בסיס לבקשה [ע"א (עליון) 2800/97 ליפסון נ' גהל, פ"ד נג(3) 714, 719 (1999). להלן- עניין ליפסון]; והשנייה, האם השיקולים השונים מצדיקים את הפגיעה בעיקרון.עקרונות משפטייםפומביות הדיוןדיון