עובדים זמניים בחברת החשמל

במרוצת העשור האחרון ואף קודם לכן, נחתמו שורה של הסכמים קיבוציים מיוחדים בין ההסתדרות וארגון עובדי חברת החשמל לבין הנהלת החברה, במטרה להסדיר את תנאי העסקתם של העובדים הארעיים בחברה.

השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה עוסקת בתחולתם של הסכמי הארעיות:

להלן פסק דין בנושא עובדים ארעיים בחברת החשמל / עובדים זמניים בחברת החשמל:

פסק דין

הנשיא סטיב אדלר

ערעור זה מעלה לדיון בפנינו, ולא לראשונה, את סוגיית העסקתם של "העובדים הארעיים" במערערת (להלן: חברת החשמל או החברה) ואת שאלת תחולת ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בעניינם של העובדים הארעיים, על העסקתו של המשיב (להלן: מר טבדי).

ואלה עיקרי העובדות הצריכות להכרעה בערעור זה

2.     מר טבדי החל עבודתו בחברת החשמל כמוקדן במחוז רמלה-לוד ביום 1.12.1994. בחלוף תקופה בת כשנה, פוטר מר טבדי מעבודתו בחברה, ביום 18.1.1996, ושולמו לו פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודה זו (להלן: תקופת העבודה הראשונה). ביום 3.3.1996, כחודש וחצי לאחר פיטוריו, נקלט מר טבדי בשנית לעבודה בחברת החשמל כפקיד תשתית - משרד (להלן: תקופת העבודה השנייה). במסמכי הקליטה של מר טבדי לעבודה בתקופה השנייה צויין כי מדובר ב"עובד חדש". כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי, כללה עבודתו של מר טבדי בתקופה השנייה טיפול במערכת תשתית, טיפול במערכות תלונות לקוחות, טיפול במערכת מסלולי קריאת מונים וטיפול בכל דיווחי המונים.
      ביום 14.6.1998 חתם מר טבדי על "כתב הצהרה והתחייבות", על פיו הוא מועסק "כעובד ארעי לתקופה ארעית" ותנאי עבודתו החל מיום 1.6.1998 "יהיו בהתאם להסכם שנתחם ביום 13.1.1998 בין הנהלת חברת החשמל לבין ארגון עובדי חברת החשמל וההסתדרות". עוד הוצהרו בכתב ההתחייבות דברים אלה: מועד סיום העסקתו של מר טבדי יקבע על ידי חברת החשמל, לפי שיקול דעתה "הבלעדי"; תקנות הפנסיה לעובדי חברת החשמל לא יחולו על העסקתו; העסקתו של מר טבדי בחברה לא תקנה לו זכאות לחשמל מוזל.
      במהלך חודש אוקטובר 2000, נבחר מר טבדי "לעובד מצטיין" במחוזו והחברה העניקה לו בונוס בגין זכייתו.
      ביום 15.2.2005, קיבל מר טבדי מכתב מאת סגן מנהל המחוז למינהל ומנהל כח אדם, מר עופר אלסטר, בו נאמר, כי תקופת העסקתו כעובד ארעי בחברה מוארכת עד ולא יאוחר מיום 2.3.2006, ולא יהיה בכך כדי להקנות למר טבדי זכות לקביעות. עוד צויין במכתב, כי על פי ההסכמים הקיבוציים שחתמה החברה עם ההסתדרות, תקופת העסקתו של עובד ארעי לא תעלה על עשר שנים.
      מר טבדי זומן לשימועים בפני גורמים בהנהלת החברה בשני מועדים שונים, ביום 6.2.2006 וביום 12.2.2006. במסגרת שימועים אלה, הודע למר טבדי כי בדעתה של החברה לסיים את העסקתו בשל "גמר פרוייקט", חרף ההערכות הטובות על עבודתו.
בסופו של דבר, נמסר למר טבדי ביום 15.2.2006 מכתב סיום העסקה בתוקף מיום 3.3.2006, בו צויין כי סיום העסקתו נעשה בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד בעניין העסקתם של העובדים הארעיים בחברה, הקובע כי העסקתם של עובדים אלה לא תעלה על עשר שנים.
ההליכים בפני בית הדין

3.     מר טבדי פנה לבית הדין האזורי בתל-אביב בתובענה ובבקשה למתן סעד זמני כנגד פיטוריו (עב 3460/06; בשא 4258/06). טענתו היתה, כי הוא עובד קבוע של חברת החשמל, ומשכך צריכים פיטוריו להיעשות בהתאם לפרוצדורה הקבועה לעניין פיטורי עובד קבוע בחוקת העבודה של עובדי חברת החשמל, רוצה לומר, בהסכם עם ועד העובדים.
      בית הדין האזורי הורה על איחוד ההליך הזמני והעיקרי, ועדויות הצדדים נשמעו בפניו ביום 20.3.2006. במסגרת החלטת בית הדין האזורי מיום 28.5.2006, התאפשר להסתדרות העובדים הכללית החדשה להתייצב להשמיע עמדתה בהליך. ההסתדרות הודיעה לבית הדין האזורי כי אינה מעוניינת להתייצב בהליך.

פסק דינו של בית הדין האזורי

4.     בפסק דינו מיום 11.7.2006, קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של מר טבדי והורה על השבתו לעבודה בחברת החשמל. זאת, על יסוד קביעות אלה:
[א] פיטוריו של מר טבדי בתום תקופת העסקתו הראשונה נעשו שלא בתום לב, על מנת להימנע ממתן קביעות ותוך עקיפת הוראות חוקת העבודה לעובדי חברת החשמל. לפיכך, יש לראות במר טבדי כמי שהועסק ברציפות בחברת החשמל החל מיום 1.12.1994.
     [ב] ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 19.9.1996, בעניין העסקתם של העובדים הארעיים בחברה, אינו חל על העסקתו של מר טבדי מאחר והסכם זה נחתם כשישה חודשים לאחר תחילת העסקתו בתקופה השנייה. בהקשר זה נקבע, כי אין להחיל את ההסכם הקיבוצי "רטרואקטיבית" על העסקתו של המערער.
     [ג] חתימתו של מר טבדי על כתב ההצהרה וההתחייבות מיום 14.6.1998 איננה בת תוקף, באשר במסגרתה ויתר מר טבדי - שלא מדעת - על זכות המוקנית לו בחוקת העבודה לעובדי חברת החשמל.
[ד] סוגית ה"תקינה" אינה חלק ממערך ההסכמים המסדיר את היחסים בין הצדדים ולפיכך אינה יכולה לעמוד כטעם לאי מתן קביעות.
[ה] אין להקיש מפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין וולוביץ לענייננו, בין היתר, מאחר ושם דובר בערעור על החלטת ביניים.
חברת החשמל הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, הוא הערעור שלפנינו.

טיעוני הצדדים בערעור

5.     חברת החשמל עמדה על "השלכות הרוחב" של ההכרעה בערעור זה, תוך שציינה כי בחברת החשמל מועסקים כ - 3,200 עובדים במעמד ארעי, חלקם החלו עבודתם טרם החתימה על ההסכמים הקיבוציים המסדירים את תנאי העסקתם של העובדים הארעיים בחברה.
      החברה סבורה, כי לשונם ותכליתם של הסכמי הארעיות מצביעים על כך שהם נועדו לחול גם על עובדים ארעיים שהיו מועסקים בחברה בעת החתימה על ההסכמים בעניינם של העובדים הארעיים. לטענתה, לולא נחתמו הסכמים אלו, היו אותם עובדים מסיימים את העסקתם בחברה מאחר ולא ניתן היה להקנות להם מעמד קבוע. הוסיפה חברת החשמל וטענה, כי קביעתו של בית הדין האזורי לעניין החלה "רטרואקטיבית" של ההסכמים הקיבוציים, עומדת בניגוד לפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין וולוביץ, באשר גם שם דובר בעובדים שהחלו העסקתם עובר לחתימה על מערך ההסכמים הקיבוציים של העובדים הארעיים, ובית הדין הארצי קבע כי לכאורה ההסכמים חלים על העסקתם.
      בכל הנוגע למעמדו של מר טבדי נטען, כי החברה לא העניקה לו מעמד קבוע בשום שלב משלבי העסקתו. זאת, נוכח המחסור בתקנים במחוזו והפיקוח המופעל על פעילות החברה מצד גורמים רגולטוריים בעניין מצבת כח האדם שלה. סוגית ה"תקינה" מהווה, אליבא דחברת החשמל, חלק מהפרורגטיבה הניהולית שלה ולא יעלה על הדעת שלא להביאה בכלל חשבון במסגרת השיקולים להענקת קביעות לעובדי החברה.
      המשיב תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובכלל זה בקביעותיו בדבר עבודה רציפה של מר טבדי בחברה מאז 1.12.1994; בדבר אי תחולת מערך הסכמי הארעיות על העסקתו; ובדבר היותו במעמד של עובד קבוע בתום תקופת עבודה בת שנתיים.
הוסיף המשיב וטען, כי סוג משרתו, כפקיד לעבודה שוטפת, אינו בא בגדר המשרות עליהן חלים ההסכמים הקיבוציים של העובדים הארעיים בחברת החשמל.
הכרעה

6.     במרוצת העשור האחרון ואף קודם לכן, נחתמו שורה של הסכמים קיבוציים מיוחדים בין ההסתדרות וארגון עובדי חברת החשמל לבין הנהלת החברה, במטרה להסדיר את תנאי העסקתם של העובדים הארעיים בחברה (להלן: הסכמי הארעיות). השאלה הניצבת בפנינו בערעור זה עוסקת בתחולתם של הסכמי הארעיות על עבודתו של מר טבדי. סוגיה זו, על חלק מהיבטיה, נדונה והוכרעה על ידנו בפסק הדין אלכסנדר וולוביץ . פסק הדין בעניין וולוביץ ניתן אמנם במסגרת ערעור על החלטה בהליך זמני. עם זאת, נקבעו במסגרתו דברים ברורים באשר לתוקפם של ההסכמים הקיבוציים בעניין העסקת העובדים הארעיים בחברת החשמל, כדלקמן:

"ההסדר לפיו מועסקים עובדים בחברת החשמל במעמד ארעי מעוגן בשורה של הסכמים והסדרים קיבוציים. מדובר בהסדר ממוסד, קבוע ומחייב...תקופת הארעיות הוארכה לבסוף ל - 10 שנים והיא מעוגנת בהסכמות מפורשות שהושגו עם ועד העובדים וההסתדרות".

7.     באי כח חברת החשמל הביאו לידיעתנו, כי בחברה מועסקים כיום כ - 13,000 עובדים, מהם כ - 3,200 על פי מערך הסכמי הארעיות מושא דיוננו. לטענת החברה, העסקת עובדים רבים במעמד ארעי נעשית בשל אילוצים תקציביים של מצבת כח האדם בחברה, הקשורים עם קיצוצים הנכפים על החברה נוכח פיקוח רגולטורי הדוק תחתיו היא מצוייה. פיקוח זה אינו מאפשר לחברה להרחיב את מערך התקינה שלה כל אימת שתחפוץ ולהעניק קביעות לכל עובד הממלא תפקידו נאמנה. נוכח אילוצים אלה, ועל מנת לקנות לעצמה גמישות ניהולית, חתמה החברה עם ההסתדרות על שורת הסכמים קיבוציים המסדירים את תנאי העסקתם של העובדים הארעיים בחברה. החתימה על הסכמים אלה, כפי הנראה, מנעה במרוצת השנים את פיטוריהם של עובדים רבים במעמד ארעי, שמילאו אחר תקופת הארעיות המירבית הקבועה בחוקת העבודה ובנהלי החברה.
      הסדרת מעמדם של העובדים הארעיים נעשתה כאמור על דעת ההסתדרות ובהסכמתה. ואכן, ההסתדרות הודיעה לבית הדין האזורי כי אינה מעוניינת להתייצב להשמיע עמדתה בהליך.

8.     וזהו מערך ההסכמים הקיבוציים בעניינם של העובדים הארעיים בחברת החשמל:

     [א] הסכם קיבוצי מיוחד מיום 7.12.1989 ובו נקבעו "כללים להבטחת זכויות העובדים הארעיים באתר תחנת הכוח חדרה B, בניית תחנות משנה, הקמת גז טורבינה, ביצוע תוכנית שיפורים במחוזות חברת החשמל". במסגרת הסכם זה, הוסכם על העסקת עובדים במעמד ארעי, שתנאי עבודתם החל מהשנה השנייה לעבודתם יהיו כשל עובדי החברה, למעט פנסיה תקציבית וחשמל מוזל (להלן: הסכם 1989).
     [ב] הסכם קיבוצי מיוחד מיום 19.9.1996 שנחתם בין הנהלת חברת החשמל, ההסתדרות הכללית והמזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל "לגבי הכללים להבטחת זכויות העובדים הארעיים". גם כאן סוכם כי העובדים יתקבלו לעבודה במעמד ארעי על פי תנאי עבודתם של עובדי החברה, למעט פנסיה תקציבית וחשמל מוזל. להסכם זה צורף זכרון דברים על פיו תקופת העסקתם של העובדים הארעיים תוכל להארך עד שמונה שנים (להלן: הסכם 1996).
     [ג] הסכם קיבוצי מיוחד מיום 13.1.1998 הבא אף הוא להסדיר את תנאי העסקת העובדים הארעיים מעל לשנתיים בחברה ואימץ את מרבית ההסכמות שבהסכם 1996 (להלן: הסכם 1998).
     [ד] הסכם קיבוצי מיום מיום 3.10.1999 בו הוסכם כדלקמן: "על מנת למנוע פיטורי עובדים...תוכל תקופת העסקתם בהתאם לתנאי ההסכם מיום 19.9.1996 שבנספח א' להימשך עד 10 שנים". הוראות הסכם זה , לרבות תקופת ההעסקה המירבית הוחלו אף על הסכם 1998 (להלן: הסכם 1999).
      הנה כי כן, בסופו של יום, הוסכם בין ההסתדרות והועד הארצי של עובדי חברת החשמל לבין הנהלת החברה, כי העובדים הארעיים של החברה יוכלו להיות מועסקים בה לתקופה מירבית בת 10 שנים.

תקופת העסקתו של מר טבדי

9.     בית הדין האזורי סבר, כי פיטוריו של מר טבדי בתום תקופת העסקתו הראשונה נעשו שלא בתום לב ובכדי להימנע מלהעניק לו מעמד קבוע בחברה. משכך, קבע בית הדין האזורי, כי יש לראות במר טבדי, כמי שהועסק בחברה ברציפות החל מחודש דצמבר 1994.
אין בידנו לקבל מסקנה זו. ככל העולה מחומר הראיות ומפסק דינו של בית הדין האזורי, חברת החשמל שילמה למר טבדי את זכויותיו הכספיות בגין תקופת העסקתו הראשונה כמוקדן, לרבות פיצויי פיטורים. בכך הסתיימו יחסי ההעסקה בין מר טבדי לבין החברה בתקופה הראשונה. מר טבדי נקלט בשנית לעבודה בחברה בחלוף מספר חודשים, כעובד חדש, בתפקיד פקיד תשתית - משרד. לטעמנו, לא נמצאו די תימוכין בחומר הראיות בכדי לבסס את המסקנה מרחיקת הלכת, כי פיטוריו של מר טבדי בתום תקופת העסקתו הראשונה נעשו שלא משיקולים ענייניים ועל מנת להימנע ממתן קביעות, כפי שקבע בית הדין האזורי. מסקנתו של בית הדין האזורי נסמכה בכל עיקרה על מכתבו של הממונה על המשרד האזורי בו הועסק התובע, מר דוד ויצמן, בו נכתב כי הוחלט לפטר את מר טבדי ולקולטו מחדש לאחר "תקופת צינון". אלא, שמדובר במכתב שנכתב בדיעבד, ביום 25.1.2006, כעשר שנים לאחר שהסתיימה תקופת העסקתו הראשונה של מר טבדי. זאת ועוד, המכתב נכתב על ידי גורם שאינו מופקד על נושא כח האדם בחברה, שהוא עצמו לא הובא כלל לעדות בפני בית הדין ואין בנמצא ראיות נוספות שיתמכו בגירסתו. במצב דברים זה, אנו סבורים כי אין יסוד מספיק להטיל ספק בטענת החברה כי פיטוריו של מר טבדי נעשו בשל צרכיה הניהוליים השוטפים.
      מסקנת הדברים היא, איפוא, כי מר טבדי התקבל לעבודה בתקופה השנייה כעובד חדש, ואין לראות בו כמי שהועסק בחברה ברציפות החל מיום 1.12.1994.
בחתימת פרק זה יוער, כי סוגיית ה"רציפות בעבודה" בעניינו של מר טבדי נבחנת לצורך קביעת תקופת העסקתו בחברה בכללותה. זאת מן הטעם, כי הסכמי הארעיות קובעים תקופה מירבית בת עשר שנים להעסקת עובד במעמד ארעי בחברת החשמל. לעניין זה, אין לקבל את טענתו של מר טבדי לפיה יש להקיש מההגדרה המצויה בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג -1963, לעניין רציפות בעבודה. מדובר בהגדרה שיוחדה בחוק לעניין הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים ואין בה כדי ללמד על ענייננו.

תחולת ההסכמים הקיבוציים בעניינם של העובדים הארעיים על העסקתו של מר טבדי

10.     בית הדין האזורי בא לכלל מסקנה, כי מערך ההסכמים הקיבוציים בעניינם של העובדים הארעיים אינו חל על העסקתו של מר טבדי. הטעם המרכזי העומד ביסוד קביעה זו של בית הדין האזורי הוא בכך, שהסכם 96 נחתם כשישה חודשים לאחר קליטתו של מר טבדי לעבודה בתקופה השנייה. לפיכך, קבע בית הדין האזורי, "אין להחילו רטרואקטיבית על תנאי העסקתו". סבורים אנו, כי לא אלה הם פני הדברים, ונבאר:
      עיון בהסכמי הארעיות שנחתמו מעת לעת, מצביע על כך שהחתימה עליהם נולדה על רקע הרצון למצוא פתרון שיאפשר את המשך העסקתם של העובדים הרבים שהועסקו בחברה במעמד ארעי ושלא ניתן היה, בשל אילוצים תקציביים ותקניים, להקנות להם קביעות בחברה. תכלית זו עולה באופן ברור מלשונם של חלק מהסכמי הארעיות, בהם נכתב "על מנת למנוע פיטורי עובדים" .
      מדובר, אם כן, בשורת הסכמים קיבוציים שנועדו להסדיר את מעמדם של העובדים הארעיים הקיימים בחברה על מנת למנוע - בדרך זו - את הצורך להביא לסיום העסקתם במידה ולא יוקנה להם מעמד קבוע בתום תקופת העסקתם במעמד ארעי, על פי הקבוע בחוקת העבודה לעובדי חברת החשמל ובנהלי החברה.
בפסק דין נקש עמדתי על כך שבמקרים רבים הארכת תקופת ההעסקה, מבלי להעניק לעובד מעמד קבוע, באה למעשה, להיטיב עם העובד ולהעביר ממנו את "חרב" הפיטורים. פסק דין נקש עסק אמנם בהענקת מעמד של עובד קבוע בשירות המדינה על פי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, אולם הגיון הדברים יפה אף לענייננו. ואלה דברי בפסק הדין נקש:

"עובד מקבל קביעות על פי הנהלים והתנאים הכרוכים בקבלת עובדים לשירות המדינה, כקבוע בחוק המינויים...אל חובת המכרז מצטרפת, כאמור, ההוראה בדבר מינוי למשרה פנויה בתקן..."

עוד נאמר במסגרת חוות דעתי בעניין נקש כי:

"במקרים רבים הארכת תקופת ההעסקה, מבלי להעניק לעובד מעמד של עובד במינוי תכליתה דווקא לסייע לעובד, שכן האפשרות האחרת היא פיטורים. כך, הדעת נותנת שלו הניחה המדינה, כי בסופו של יום עובדים דוגמת המערער יסווגו כעובדים קבועים, הייתה חדלה להעסיקם הרבה לפני שעניינם היה מתגלגל לפתחם של בתי הדין לעבודה".

לעניין זה ניתן להקיש אף מחוות דעתי בפסק הדין אדם שוב ואח' . שם סברתי, כי יש ליתן תוקף להסכמת הצדדים להארכת תקופת הנסיון בעבודה - מעבר לזו שנקבעה בהסכמים הקיבוציים או בתקשי"ר - מקום בו מדובר בהסכמה שנועדה להיטיב עם העובד והוא מבכר המשך עבודה בתקופת ניסיון על פני פיטוריו. על כך נאמרו בפסק הדין אדם שוב דברים אלה:

"לו מנענו מעובד וממעסיק להאריך בהסכם את תקופת הנסיון, מעסיקים רבים היו מפסיקים את עבודתם של עובדים בסיום תקופת הנסיון. הארכת תקופת הנסיון, שהיא למעשה, הארכת התקופה לפני הענקת קביעות, פועלת במקרים רבים לטובת העובדים, שכן במקום לפטר העובד מסכים המעסיק להאריך את תקופת הניסיון. הארכת תקופת העבודה לפני הענקת קביעות מתקיימת במקרים רבים, משום שהמעסיק אינו מוכן מסיבות שונות להעניק לעובד קביעות והיה מפטר אותו במקום להעניק לו קביעות. זה הטעם לפסיקה בה נקבע, כי המעסיק והעובד רשאים להאריך בהסכמה את תקופת הניסיון, אף אם נקבע בהסכם קיבוצי שתוענק לעובד קביעות בתום תקופת הניסיון, שכן הדבר יכול לפעול לטובת העובד...ככל שהעובד מעדיף הארכת תקופת הניסיון על פני החשש מפיטורים יש ליתן תוקף להסכמתו להאריך את תקופת הניסיון".

בימים אלה, חזרתי על עמדה דומה במסגרת פסק דין בתיק עע 1006/02 ד"ר תהילה לסמן (גרוס) - הטכניון, ניתן ביום 13.12.2006.

בהקשר זה, אין לומר כי החלת ההסכמים על העובדים שהועסקו במעמד ארעי בחברה בעת החתימה על ההסכמים, היא החלה "רטרואקטיבית" של הוראותיהם. מדובר בהחלה אקטיבית של הוראות ההסכמים על עובדים שטרם התגבשה זכותם לקביעות, ובמילים אחרות, החלת הוראות ההסכמים על מצב הדברים הקיים בחברה במועד חתימת ההסכמים.
     בענייננו, אליבא דכולי עלמא, היה מר טבדי במעמד של עובד ארעי שעה שנחתם הסכם 1996 ביום 19.9.1996. גם אם תמצי לסבור כבית הדין האזורי, כי מר טבדי הועסק ברציפות בחברה מיום 1.12.1994, הרי שביום 19.9.1996, טרם מלאו שנתיים ימים להעסקתו בחברה וטרם הוענק לו מעמד של עובד קבוע בהתאם לנהלי החברה (ראה: נוהל קליטת עובדים למשרות תקניות 03-04-08). במצב דברים זה, אנו סבורים כי יש לראות בהסכמים הקיבוציים המסדירים את תנאי עבודתם של העובדים הארעיים בחברה, כחלים על העסקתו של מר טבדי.
      כללם של דברים, העסקתו של מר טבדי בחברת החשמל הוסדרה במסגרת הסכם 96 ומאוחר יותר במסגרת הסכמי הארעיות הנוספים שנחתמו עם ההסתדרות, ואנו קובעים כי הסכמים אלה חלים על העסקתו בחברה.
      לכך יש להוסיף, את חתימתו של מר טבדי על כתב ההצהרה וההתחייבות מיום 14.6.1998, לפיו הוא מועסק בחברה במתכונת ארעית לתקופת העסקה מירבית בת עשר שנים.

סוגית "התקינה" כשיקול במתן קביעות

11.     הגם שדי היה בדברים שנאמרו עד כה על מנת שנבוא לידי קבלת הערעור, מוצאים אנו מקום להתייחס לקביעתו של בית הדין האזורי בסוגיית "התקינה" כשיקול במתן קביעות לעובדי החברה. כאמור, אליבא דבית הדין האזורי, "נושא התקינה אינו חלק מהמוסכם בהסכמים הקיבוציים" שבין החברה לארגון העובדים, ולפיכך אין החברה רשאית להביא בחשבון שיקולים של תקינה בעת ההחלטה על מתן קביעות לעובדיה.
     לעניין זה אמר חברי השופט צור בפסק דין וולוביץ, דברים אלה:

"מעבר ממעמד ארעי למעמד קבוע כרוך בקיומו של תקן קבוע פנוי. בדרך הטבע מסגרת התקנים מוגבלת, כך שלא ניתן לקלוט את כל העובדים הארעיים במעמד קבוע. דברים אלה טבעיים הם והם חלק ממציאות החיים. שמענו שכיום יש כ - 3,500 עובדים ארעיים מהם כ - 250 מיועדים לפיטורים בשנה זו. רק מיקצתם ייקלטו כעובדים קבועים. מציאות זו מביאה לכך שיש צורך במיון ושיקול דעת מי יקלט כעובד קבוע. הדבר נתון לשיקולים מקצועיים של הממונים...".

בפסק דין ניסים פישל נדחה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע אף הוא, כי קבלת קביעות בחברת החשמל תלויה, בין היתר, בקיומו של תקן פנוי.
על כך יאמר, כי אין זה סביר לשלול מחברת החשמל את הפרורגטיבה לשקול שיקולים הקשורים בתקינה שעה שהיא באה לקבל החלטה על העברת עובד למעמד קבוע. שיקולים כלכליים-תקציביים עומדים ביסוד ניהולו של כל עסק, פרטי וציבורי כאחד, ומהם נגזרים אילוצים שונים. קיומו של תקן פנוי למשרה תלוי במצבת התקנים העומדת לחברה בזמן נתון, וקשור באילוציה התקציביים באותה עת. לפיכך, יש לראות בו שיקול רלוונטי, מבין כלל השיקולים שחברת החשמל מוסמכת לשקול בעת קבלת ההחלטה על העברת עובד למסלול קבוע.
ביטוי לכך ניתן למצוא ב"נוהל העברת עובד למעמד קבוע בחברת החשמל" (נוהל 04-04-04). שם קובע סעיף 7.1 כדלקמן: "קביעות תנתן בהתקיים כל התנאים הבאים: 7.1.1 תקן קבוע פנוי לאיוש באגף/מחוז ובשיוך למכ"א המטפלת".
      לציין, כי במסגרת ערעור זה אין אנו נדרשים להכריע בשאלת מעמדו של עובד חברת החשמל שהמשיך עבודתו בחברה גם לאחר תום עשר שנות העסקה במעמד ארעי על פי ההסכמים הקיבוציים מושא דיוננו.      

סיכומם של דברים

12.     העסקתו של מר טבדי הוסדרה במסגרת ההסכמים הקיבוציים בעניינם של העובדים הארעיים בחברת החשמל, שתוקפם חודש מעת לעת על דעת ההסתדרות. בהתאם לאמור בהסכמים, הופסקה העסקתו בתום תקופת ההעסקה המירבית עליה הוסכם, קרי, בתום עשר שנות עבודה. עם כל הקושי הכרוך במסקנה זו, מדובר בפיטורים שנעשו על דעת ההסתדרות וארגון עובדי החברה ובהתאם לשורת הסכמות בנות תוקף בעניין. סבורים אנו, כי על מנת לשמור על מרקם יחסי האימון במישור הקיבוצי ובמקום העבודה, יש ליתן תוקף להסכמת המעסיק והארגון היציג, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמים הקיבוציים, שנועדה כאמור למניעת פיטוריהם של עובדים ארעיים רבים.

13.     לאור האמור, מתקבל ערעורה של חברת החשמל. תוצאת הדברים היא, כי אין לראות במערער עובד קבוע בחברת החשמל, ואנו מבטלים את קביעתו של בית הדין האזורי, כי על חברת החשמל להשיבו לעבודה.

14. לאור התוצאה, אנו מבטלים את ההוצאות בהן חוייבה חברת החשמל בפסק דינו של בית הדין האזורי.

     כל צד ישא בהוצאותיו בערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף מונה חשמל

  2. תביעה על צריכת חשמל

  3. חיבור בלתי חוקי לחשמל

  4. תוקף חוק הספקת החשמל

  5. בדיקות חשמל תקופתיות

  6. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  7. תביעה נגד חשמלאי

  8. שביתת עובדי חברת החשמל

  9. קצר חשמלי בגלל מכת ברק

  10. פיתוח מתקני ייצור חשמל

  11. חיבור מחסן חקלאי לחשמל

  12. צו מניעה במכרז חברת החשמל

  13. עובדים זמניים בחברת החשמל

  14. עובדים ארעיים בחברת החשמל

  15. זכות לצריכת חשמל מינימלית

  16. צו מניעה האוסר על ניתוק חשמל

  17. אישור חיבור לרשת החשמל למבנים

  18. נזק למכשירי חשמל עקב נפילת מתח

  19. עמוד חשמל מתח גבוה בקרקע פרטית

  20. ניתוק חשמל בדירות שנבנו ללא היתר

  21. נזקים בגין הטיית תוואי רשת החשמל

  22. נפילה על חוטי חשמל (כבלים) בעבודה

  23. תביעה בגין עבודות חשמל בבית מגורים

  24. תביעה לתשלום חוב נטען בגין צריכת חשמל

  25. תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש''ן-1990

  26. הגבלת צריכת חינם של חשמל של עובדי חברת החשמל

  27. תביע בגין ניתוק החשמל בעמודי תאורה שבבית משותף

  28. תביעה בגין מכשירי חשמל אשר לטענת התובע היא רכשה ולא סופקו לה

  29. נושא חיבור חשמל ומים ליחידה שבנייתה נסתיימה מוסדר בחוק התכנון והבניה

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון