עבודה פרטית נוספת

הגבלה של עובד בביצוע "עבודה פרטית" נוספת על עבודתו אצל מעבידו, יכול ותהיה מבוססת על מקורות משפטיים שונים:

(1) הוראות חוק מתחום המשפט הציבורי (ר' לדוגמה, סעיפים 176- 180 לפקודת העיריות [נוסח חדש]; סעיפים 7(א)(3) ו-22(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח- 1958[נוסח משולב]);

(2) הוראות הסכמיות (ר' לדוגמה, פרק משנה 42.4 בתקשי"ר);

(3) הוראה בת-תוקף של המעביד (ר' דב"ע לה/52- 9 ראובן גבע - ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות, פד"ע ז 253, 276מול האות ב');

(4) יכול ש"האיסור של עבודה נוספת ומכל שכן פעולה בתחום נשוא החוזה, הוא בגדר המובן מאליו, בגדר תנאי מכללא" (דב"ע שם/114- 3 יניב רוזנר - אלקטרה (ישראל) בע"מ, פד"ע יב 108, 124).


להלן פסק דין בנושא עבודה פרטית נוספת:

פסק דין

  1. זהו פס"ד בתביעה שהוגשה ע"י התובע (להלן: התובע או נג'ם) לפיצויי פיטורין לפיצויי הלנת פיצויי פיטורין בגין תקופת עבודתו אצל מעון ההורים "נווה שמחה" (להלן: הנתבעת או נווה שמחה) וכן לקבלת פדיון ימי החופשה שנותרו לו, כטענתו.
  2. העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א. נג'ם, יליד שנת 1984, עבד במעון ההורים נווה שמחה, מיום 3/2/05 ועד ליום 4/12/07, כמטפל במחלקה הסיעודית.
ב. במהלך חודש 7/07, במקביל לעבודתו בנווה שמחה, החל נג'ם לעבוד בעבודה נוספת ב"סן סימון". תקופה קצרה לאחר מכן - הופחתו מס' המשמרות בהן נדרש לעבוד בנווה שמחה.
ג. ביום 31/7/07 שלח נג'ם, באמצעות בא כוחו, מכתב למנהל נווה שמחה. במכתבו קבל על הפחתה הדרסטית שערכה הנתבעת בהיקף המשמרות שלו בנווה שמחה (מ-6 או 7 משמרות בשבוע ל- 2 משמרות בלבד), אשר היוותה לטענתו הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, ודרש שנווה שמחה תשיב את המשמרות שקוצצו ותימנע, מכאן ולהבא, מלפגוע בתנאי עבודתו (נספח א' לכתב התביעה).
ד. ביום 28/8/07, השיבה הנתבעת למכתבו של נג'ם, באמצעות בא כוחה. במכתבה דחתה נווה שמחה את טענותיו של נג'ם והשיבה כי הוא מועסק אצלה במשמרות שהיקפן משתנה בכל חודש וכי בשל מקום עבודתו החדש ב"סן סימון", הוא זה שביקש להתאים את סידור עבודתו בנווה שמחה לסידור העבודה שלו ב"סן סימון" ולפיכך לא ניתן היה להעסיקו באותו היקף כבעבר (נספח ב' לכתב התביעה).
ה. ביום 5/11/07 שלח נג'ם, באמצעות בא כוחו, מכתב נוסף למנהל נווה שמחה ובו נתן הודעה מראש על הפסקת עבודתו אצל נווה שמחה, עקב הרעת תנאי העסקתו ותוך דרישה למתן פיצויי פיטורין.
ו. במכתבה מיום 25/11/07, הודיעה נווה שמחה, באמצעות בא כוחה, לבא כוחו של נג'ם, כי לא חלה הרעה בתנאי העסקתו של נג'ם ולפיכך אינו זכאי לפיצויי פיטורין.
ז. לאחר מכתב זה המשיך נג'ם לעבוד בנווה שמחה עד ליום 5/12/07.
ח. ביום 17/4/08 הגיש נג'ם תביעה זו למתן פיצויי פיטורין והלנתן וכן למתן פדיון דמי חופשה שטרם שולמו (בסיכומיו, ויתר התובע על תביעתו למתן דמי נסיעות).
3. דיון והכרעה:
א. השאלה הראשונה שנשאלת היא האם התובע היה רשאי בשעות שאינו מועסק בנווה שמחה, בעבודה בבית אבות בסן סימון. יצויין כי לעניין זה אין חולק כי במהלך חודש יולי 2007 הודיע נג'ם לגב' רבקה דיר, האחות הראשית אצל הנתבעת, כי ברצונו לעבוד בעבודה נוספת, מלבד עבודתו אצל הנתבעת (פרוטוקול הדיון, עמ' 1 ש' 14-15).
ב. לטענת ב"כ הנתבעת, פעל התובע בניגוד לסעיפים 2(א) ו-3 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 (להלן: "החוק"), וכי לא רשאי היה לעבוד מעבר לשעות הנקובות בחוק.
ג. אלא, שההגבלות האמורות בחוק, אינן הגבלות המוטלות על העובד, כטענת הנתבעת, אלא על המעסיק, כפי שהוגדר בסעיף 1 לחוק כי "שעות עבודה פירושו- הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה" - (ההדגשה לא במקור י.ש). שהרי תכלית החוק היא הגנה על העובד שלא יידרש לשעות עבודה ללא גבול, אבל ברור שהחוק אינו מונע מעובד, הרוצה לעשות עוד לביתו, לעסוק בכמה עבודות בעת ובעונה אחת.
ד. כאן המקום לציין, כי הנתבעת לא טענה כי היה קיים אצלה הסכם או נוהל המחייבים עובד לקבל אישור הנהלה לעבודה נוספת, ומאידך אף לא טענה, בכתב הגנתה או בסיכומיה, כי הנתבעת התנתה, במפורש או מכללא, את עצם העסקתו או אף את המשך העסקתו של התובע באי עבודה נוספת (ר' והשווה בש"א 2501/00 שמעון פרנס- רשות השידור). לפיכך, לכאורה, אין בנמצא מקור משפטי המגביל את התובע מביצוע עבודה נוספת. כך בדברי בית הדין הארצי (דבע (י-ם) 3-182/נו המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט):
"הגבלה של עובד בביצוע "עבודה פרטית" נוספת על עבודתו אצל מעבידו, יכול ותהיה מבוססת על מקורות משפטיים שונים: (1) הוראות חוק מתחום המשפט הציבורי (ר' לדוגמה, סעיפים 176- 180 לפקודת העיריות [נוסח חדש]; סעיפים 7(א)(3) ו-22(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח- 1958[נוסח משולב]); (2) הוראות הסכמיות (ר' לדוגמה, פרק משנה 42.4 בתקשי"ר); (3) הוראה בת-תוקף של המעביד (ר' דב"ע לה/52- 9 ראובן גבע - ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות, פד"ע ז 253, 276מול האות ב'); (4) יכול ש"האיסור של עבודה נוספת ומכל שכן פעולה בתחום נשוא החוזה, הוא בגדר המובן מאליו, בגדר תנאי מכללא" (דב"ע שם/114- 3 יניב רוזנר - אלקטרה (ישראל) בע"מ, פד"ע יב 108, 124).
ה. לטענת הנתבעת, היא הפחיתה מכמות משמרותיו השבועיות של התובע, שכן נאלצה, לטענתה, להתאים את סידור עבודתו של התובע אצלה, לסידור העבודה המוגמר של התובע בעבודתו הנוספת, וכי הבהירה לתובע כי ברצונה להימנע מהסיכון בהעסקתו של מי שעובד שעות רבות, לאור אופי עבודתו הפיזית. איננו מקבלים טענה זו.
ו. לטענת נג'ם, בשעה שהודיע על עבודתו הנוספת, הודיע כי סידור העבודה שלו בעבודה הנוספת יהיה כפוף לסידור העבודה שלו אצל הנתבעת (פרוטוקול הדיון עמ' 8 ש' 20-21). עדות זו לא נסתרה ומקובלת עלינו כנכונה. כמו כן, אין חולק, כי הלכה למעשה הנתבעת ערכה את סידור העבודה של התובע, על פי סידור עבודתו בעבודה הנוספת (פרוטוקול הדיון עמ' 5 ש' 7-9). ממכלול הראיות עולה כי הייתה זו דווקא הנתבעת שבקשה לקבל תחילה את הסידור בעבודה הנוספת - ולא התובע דרש זאת. כך בעדותה של העדה מטעם הנתבעת, הגב' לודמילה סימון (פרוטוקול הדיון עמ' 8 ש' 20-22 ):
"הוא אמר בהתחלה שהוא יעשה סידור עבודה שם אחרי שיקבל את העבודה שם, אבל זה לא היה כך, אנו ביקשנו ממנו שיתן סידור עבודה שלו בסן סימון, והיינו מתקשרים אליו" (ההדגשה לא במקור - י.ש).
           אמירה זו תומכת בעדותו של התובע שלהלן (פרוטוקול הדיון עמ' 5 ש' 1-6):
"ש. אתה היית מתקשר ואומר את המשמרות לנווה שמחה, והם היו
חייבים להתאים עצמם אליך?
ת. לא, בהתחלה קודם רבקה היה נותנת לי 6 משמרות רגיל, ואני
הייתי לוקח משמרות בסן סימון בהתאם לזה. בסוף, היא אמרה לי תן
לי קודם את הסידור שלך בסן סימון ואז אני אתן לך סידור בנווה
שמחה, ואז הייתי נותן לה, ואז היא היתה נותנת לי משמרות והיתה
מורידה לי את המשמרות".
ז. מהעדויות עולה כי שמאז שהתובע הודיע על רצונו לעבוד בעבודה נוספת, הנתבעת נמנעה מלהביע עמדה מפורשת ומלומר דברים ברורים, גם בנוגע לאופן סידור העבודה וגם לגבי הסיכונים שבעבודה פיזית ממושכת. כאן המקום לציין, כי הדברים שאמרה הגב' לודמילה לתובע, לא נאמרו כהבהרה או אזהרה מטעם ההנהלה, אלא כחלק משיחה פרטית בין עובדים. כך בדבריה בפרוטוקול הדיון, עמ' 10 ש' 17-19:
"ש. אמרת לו שהוא לא יכול לעבוד בשני המקומות כי זה עבודה קשה?
ת. כן, אמרתי לו, אבל לא בתור מנהלת אלא בתור בן אדם, שאי אפשר לעבוד בשני מקומות כי זו עבודה קשה" (ההדגשה לא במקור - י.ש).
ח. עוד עולה מהעדויות כי אין מקום לטענה כאילו הנתבעת הועמדה בפני עובדה מוגמרת או כי פעלה מתוך "אילוצים" שנבעו מסידור העבודה הנוספת (או מהחשש לפגיעה בחולים), וכי מיד לאחר שנודע לה כי התובע החליט לעבוד בעבודה נוספת צמצמה את העסקתו באופן חד צדדי, אף שהוא מצידו רצה להמשיך ולעבוד באותה מתכונת, מבלי לפגוע בהיקף עבודתו בנווה שמחה. כך בדברי התובע בפרוטוקול הדיון, עמ' 3 ש' 2-5:
"באתי אחרי שבוע, שאלתי איפה רבקה, היא לא נתנה לי את המשמרות שלי, היא אמרה לתת לי רק שתי משמרות בשבוע. שאלתי למה? והיא אמרה שרבקה אמרה לה לתת לי רק 2 משמרות. היא עשתה לי את זה בכוונה, כי היא רצתה שאני יעזוב לבד".
ט. לא מצאנו בעדויות מטעם הנתבעת כל סיבה אובייקטיבית לצמצום משמרותיו אצלה, ונראה כי עצם החלטתו לעבוד גם במקום אחר, הייתה הסיבה שהביאה את הנתבעת להחלטה לצמצם את העסקתו, מתוך הבנה זה דבר יביא להתפטרותו שלו (בה בשעה שמבחינת התובע, העבודה בסן סימון נועדה כדי לקבל תוספת שכר, ולא כדי להחליף את העבודה בנווה שמחה).
י. ועניין נוסף: התובע טען כי עד למועד העסקתו בעבודה הנוספת, עבד אצל הנתבעת בהיקף עבודה של 6 או 7 משמרות בשבוע. טענה זו עולה בקנה אחד עם סידורי העבודה שהמציאה הנתבעת לבית הדין, והנתבעת לא הביאה כל ראיה להפריכה. עוד עולה מסידורי העבודה שהמציאה הנתבעת, כי מסוף חודש יולי 2007 אכן ירד היקף המשמרות של התובע באופן דרסטי לכ- 2 משמרות בשבוע בלבד.
יא. לעניין זה טוענת הנתבעת, היא מעולם לא התחייבה להעסיק את התובע בהיקף משרה מסוים וכי העבודה אצלה היא במשמרות, אשר מעצם טבען משתנות בכל חודש. ממילא, וע"פ גרסת הנתבעת, לא ניתן לראות בירידה בהיקף המשמרות של התובע - הרעה מוחשית בתנאי עבודתו.
יב. אין בידינו לקבל טענה זו. גם אם הדברים לא עוגנו בכתובים, הרי שמשך עבודה של כשנתיים וחצי, אשר במהלכן עבד התובע בהיקף משמרות קבוע, מהווה, לכל הפחות, התחייבות מכללא להיקף משרה דומה (גם אם בשינויים מסויימים ע"פ הצרכים). הסכמת העובד לעבודה במשמרות, אינה מהווה גם הסכמה לצמצום דרסטי של מספר המשמרות באופן חד צדדי, ובוודאי שלא לאחר תקופה רצופה בה נשמר מספר קבוע של משמרות.
יג. לטענת ב"כ הנתבעת, פסיקת פיצויי פיטורין לעובד לאחר שבחר לקחת עבודה נוספת במקום אחר תהווה תקדים מסוכן בו כל מי שיחפוץ בפיצויי פיטורין - יתחיל לעבוד בעבודה נוספת ויקבל פיצויי פיטורין. אין לקבל טענה זו. ולהיפך - ניתן לומר על פי אותו הגיון כי כל אימת שמעסיקו של עובד במשמרות מעוניין לפטרו, מבלי לשלם פיצויי פיטורין, כל שעליו לעשות הוא להפחית באופן דרסטי את היקף משמרותיו, מבלי שהדבר יחשב כהרעה.
יד. הפסיקה קבעה כי בבחינת השאלה אימתי הורעו תנאי עבודתו של עובד על העובד להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על ההרעה המוחשית (דב"ע נא/3-203 הרשקו רובין - מפעלי זכוכית ישראליים בע"מ) וכי על ההרעה להיות רצינית עד אשר בית המשפט ייחס למעביד את הרצון להתפטר מהעובד (דב"ע נג/ 201-3 רביוב - נאקו שיווק בע"מ פד"ע כז 514 (1994), לטעמנו התובע הוכיח את צמצום עבודתו והראה נכונה את הרצון של הנתבעת לגרום לו להתפטר.
טו. יצויין עוד כי לא ניתן לראות בהמשכת עבודתו של התובע עד ליום 4/12/07 משום הסכמה להרעת תנאיו. שכן, מיד עם ההרעה שחלה בתנאיו קבל על כך התובע במכתבו מיום 31/7/07 ונתן לנתבעת הזדמנות לתקן. רק לאחר שהיה ברור כי הנתבעת אינה עושה דבר בעניין, התפטר התובע. לפיכך, אין לראות בהמשך עבודתו של התובע עד 4/12/07 משום השתהות המהווה הסכמה להרעה.
טז. לאור כל האמור לעיל - זכאי התובע לקבל פיצויי פיטורין בדין מפוטר. מכיוון שממוצע שכרו של התובע, טרם הרעת תנאי עבודתו, לחודשים 8/06- 7/07 עמד על סך של 3618.5 ₪ (נספח ד' לכתב התביעה) ומכיוון שהתובע עבד אצל הנתבעת משך של 2.833 שנים, הרי שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 10,251 ₪.
יז. יחד עם זאת, משברור כי לולא התובע היה פונה לעבוד בעבודה נוספת - הייתה הנתבעת ממשיכה להעסיקו באותה מסגרת, ולאור המחלוקות בין הצדדים כאמור לעיל, מקובל עלינו כי אי תשלום פיצויי הפיטורין נבע ממחלוקת אמיתית, מה גם שהתובע התפטר ולא פוטר. לפיכך, איננו פסוקים פיצויי הלנה, אלא בשיעור ריבית והצמדה בלבד.
יח. זכאות התובע לדמי פדיון חופשה:
התובע עבד במשך 2.833 שנים, במהלכם אין חולק כי ניצל בפועל 4 ימי חופשה. התובע היה זכאי ל- 14 ימי חופשה שנתיים בניכוי 2 ימי שבת, היינו- ל- 12 ימי חופשה שנתיים, לפיכך, וביחס לתקופת עבודתו נצברו לו 30 ימי חופשה שלא נוצלו. שכרו היומי האחרון של התובע, עמד על 142.7 ₪ ליום, כך שהיה על הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,280 ₪ כפדיון ימי חופשה. מכיוון שאין חולק כי הנתבעת שילמה לתובע סך של 3,715 ₪ פדיון ימי חופשה וכן שולם לתובע בחודש 2/09 סך נוסף של 565 ₪,קיבל בסה"כ סה"כ 4,280 ₪. יוצא, אפוא, כי התובע קיבל את מלוא המגיע לו בגין רכיב זה.

5.     סוף דבר:
א. הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,251 ₪ כפיצויי פיטורין, בצירוף ריבית והצמדה מיום 1/1/08 ועד ליום התשלום בפועל. התביעה לדמי פדיון חופשה נדחית.
ב. הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,000 ₪ + מע"מ כשכ"ט עו"ד.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקן עבודה

  2. סרבני עבודה

  3. רציפות בעבודה

  4. התנכלות בעבודה

  5. מתח מתמשך בעבודה

  6. שיבוץ מחדש בעבודה

  7. עבודה פרטית נוספת

  8. עבודה ברוחות חזקות

  9. יחסי עבודה משולשים

  10. ביטול עבודות נגרות

  11. שמירת רציפות בעבודה

  12. קרבה משפחתית בעבודה

  13. ביטוח מעילות עובדים

  14. חוק פיקוח על העבודה

  15. אי הגעה בזמן לעבודה

  16. הפסקה בעבודה לפי חוק

  17. מכתב סיום עבודה בהסכמה

  18. תשלום על עבודות אחזקה

  19. תביעה על עבודות נגרות

  20. החלקה על הרצפה בעבודה

  21. תשלום על הפסקה בעבודה

  22. אי הגעה לעבודה עקב גשם

  23. שחרור עובד מעבודה בשבת

  24. עבודות הטיית נהר הירדן

  25. מאמרים בנושא יחסי עבודה

  26. יחסי עבודה ברשות השידור

  27. תביעה להשבת עובד לעבודה

  28. אי תשלום על עבודת תיקון

  29. חסימת כניסה למקום עבודה

  30. פיקוח על שיטת עבודה בטוחה

  31. אי חזרה לעבודה לאחר חל"ת

  32. פקודת מחלקת העבודה, 1943

  33. היעדרות מעבודה בשעת חירום

  34. הצעת חוק שעות בשבוע עבודה

  35. אי תשלום על יום עבודה מלא

  36. ערעור על החזרת עובד לעבודה

  37. הזמנת עבודת תכנון אדריכלית

  38. הפסקת עבודה בגלל חוסר התאמה

  39. חוק שירות עבודה בשעת חירום

  40. מצלמות נסתרות במקום העבודה

  41. מכתב הפסקת עבודה רטרואקטיבי

  42. בקשה מעובד לבצע עבודה חריגה

  43. זכויות עובד במקום עבודה חרדי

  44. זניחת עבודה עקב טיפולי פוריות

  45. אי הודעה לעובד על תנאי עבודתו

  46. נוכחות במקום העבודה בלי לעבוד

  47. דיילת בדיוטי פרי - יחסי עבודה

  48. הפסקת עבודה של בעלים של קו חלוקה

  49. איחורים לעבודה עקב טיפולי פוריות

  50. המשך עבודת עובד אצל הזכיין החדש

  51. מחלוקת לגבי תקופת העבודה של עובד

  52. תביעה לתשלום זכויות בסיום העבודה

  53. הפסקות עבודה לצורך סידורים אישיים

  54. מחלוקת לגבי נסיבות סיום יחסי עבודה

  55. ביצוע עבודות שלא כלולות בהצעת מחיר

  56. שינויים בתנאי העבודה - ארוחות צהריים

  57. זכויות הורה שוויון ההזדמנויות בעבודה

  58. חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007

  59. חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

  60. מתן הזדמנות למזמין עבודה לבצע תיקונים

  61. פריחה של עובד עקב רגישות לסביבת העבודה

  62. כניסת עובד למאגר מידע שלא לצורכי עבודתו

  63. תיקון טעות בפסק דין בית הדין הארצי לעבודה

  64. תביעה לתשלום זכויות בגין עבודת התובע וסיומה

  65. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988

  66. הגשת תביעה לאחר כ- 7 שנים ממועד סיום העבודה

  67. חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002

  68. מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים ?

  69. טענה כי נפלה קורבן ליחס משפיל ומזלזל מצד מנהל העבודה

  70. תקנות שירות עבודה בשעות-חירום (מתנדבים), תשל''ד-1973

  71. התבקש ע"י מנהלו להזיז ארונות במשרד - עבודה שהינה חריגה

  72. תקנות שירות עבודה בשעת-חירום (תשלום גמול), תשל''ו-1976

  73. מבחנים למתן תמיכות של משרד העבודה והרווחה למוסדות ציבור

  74. כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982

  75. תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס''א-2001

  76. תביעה בגין עבודות פירוק ריצוף והתקנת ריצוף חדש בחדר אמבטיה

  77. תביעת התובע לתשלום זכויות סוציאליות בגין עבודתו בנתבעת וסיומה

  78. תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס''ב-2002

  79. תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ''ז-1986

  80. תקנות שעת חירום (שירותי עבודה חיוניים בשירות הציבורי), התשס''ד-2003

  81. נוהל למתן תמיכות מאת משרד העבודה והרווחה למוסדות ציבור מוכרים, למוסדות נתמכים ולבודדים

  82. תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה), תשל''ד-1973

  83. צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודות הלבשה, עבודות מתכת, עבודות חשמל ואלקטרוניקה ועבודות הובלה כהכנסה), תשל"ד-1973

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון