בית הדין הארצי הכיר במציאות בו עובד מתפטר מעבודתו לרגל מצבו הבריאותי הלקוי, אך הוא מבקש ומוצא לעצמו עבודה אחרת המתאימה למצבו. בעובדה זו אין כדי לפגוע בזכותו לפיצויי פיטורים ממעבידו הראשון, מכוח סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963. ראו: דב"ע 48/98-0, יפית גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לב 130. להלן פסק דין בנושא עבודה חדשה לאחר התפטרות בגלל מצב רפואי: פסק דין 1. עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגישה התובעת לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הבראה, כמפורט להלן. 2. בתביעה שהגישה התובעת ביום 8.3.07, סיפרה התובעת כי הועסקה אצל הנתבע, המפעיל סוכנות דואר ברח' הרותם באשדוד, מחודש אוגוסט 2002 ועד ליום 26.6.06. 3. התובעת סיפרה עוד כי ביום ה-26.6.06, בעת עבודתה כפקידת אשנב בסוכנות הדואר, הייתה קורבן לשוד אלים. בכתב התביעה נטען, כי בעקבות השוד סובלת התובעת מחרדה, דיכאון, ירידה בתפקוד ונמצאת בטיפולים פסיכיאטריים. מצב רפואי בשלו אין היא יכולה לשוב לעבודתה ונאלצה להתפטר. 4. בנסיבות אלה ביקשה התובעת בכתב התביעה, תשלום פיצויי פיטורים מכוח חוק, שעה שלגרסתה התפטרה מעבודתה בשל מצב בריאותי לקוי. 5. כמפורט בכתב התביעה, טענה התובעת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים בהתחשב בתקופת העבודה המפורטת בכתב התביעה ועל בסיס שכר אחרון בסך של 2,992 ₪, בסכום של 11,469 ₪ בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ו/או הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 6. בכתב התביעה נטען עוד, כי התובעת הועסקה ב-75% משרה והיא זכאית לדמי הבראה לשנת 2005 ולשנת 2006 בסכום כולל של 2,504.5 ₪. 7. לטענת הנתבע דין התביעה להידחות. 8. כך בסעיף 3 לכתב ההגנה הכחיש הנתבע מחוסר ידיעה, את טענות התובעת לשוד שהתרחש במקום העבודה ביום 26.6.06, כנטען בכתב התביעה. 9. בכתב ההגנה נטען עוד, כי ביום 26.6.06 "הודיעה התובעת לנתבע כי אירע שוד בסוכנות הדואר ובו ביום, מבלי שנתנה כל הודעה מוקדמת, אף הודיעה על התפטרותה לאלתר, מבלי שכרכה זאת כהוא זה במצב בריאות כלשהו המונע ממנה להמשיך בעבודתה, אלא בכך שאביה אינו מוכן כי תמשיך לעבוד במקום בו אירע שוד". סעיף 5 לכתב ההגנה. 10. עוד טען הנתבע בכתב ההגנה, כי האישורים הרפואיים ובפרט טופס סיכום בדיקה מדצמבר 2006 הינו כללי וסתמי ובנסיבות הללו ההתפטרות כלל לא נעשתה על רקע מצב בריאותי כלשהו, "אלא אך בשל התנגדות אביה שתמשיך לעבוד במקום בו אירע שוד" ובנסיבות אלה ההתפטרות איננה מזכה בתשלום פיצויי פיטורים. ראה: סעיף 8 לכתב ההגנה. 11. כאמור בכתב ההגנה, טען הנתבע כי דמי הבראה לשנת 2005 שולמו בחודש יולי 2005 בסכום ביתר של 105 ₪. בנוסף טען הנתבע, כי מתלוש המשכורת לחודש יוני 2006, עולה כי שולמו לתובעת דמי חופשה ביתר של 3 ימי עבודה בסך של 315 ₪. לבסוף טען הנתבע, כי התובעת התפטרה ללא מתן הודעה מוקדמת ולפיכך הוא זכאי לדמי הודעה מוקדמת בגובה השכר לחודש בסכום של 2,967 ₪. 12. יוצא מכאן כי לטענת הנתבע יש לקזז מכל תשלום בו יחויב, דמי הבראה וחופשה ששילם ביתר ודמי הודעה מוקדמת, בסכום כולל של 3,387 ₪. 13. בדיון שהתקיים ביום 24.2.08, תיארה התובעת את ההתרחשות ביום האחרון לעבודתה. לעניין זה סיפרה התובעת: "נכנס השודד עם רימון ביד והוא אמר אם אני לא פותחת את הדלת הוא יפוצץ פה את שנינו, הוא כפת אותי בידיים וברגליים והכניס אותי לשירותים. כל האירוע נמשך כ-40 דקות במהלכם הייתי כפותה בשירותים, ממש כמו בסרטים, כל החיים שלי חלפו לנגד עיניי... אחרי שהשודד יצא, קרעתי את הדבק מהרגליים ויצאתי לכיוון החזית ואז כשפתחתי את הדלת הופיעה מולי ניידת משטרה וזהו. אז התחלתי לתת עדות ותיאור והשוטר עצמו הוציא לי את הדבק מהידיים." עדות התובעת, עמ' 6 לפרוטוקול מיום 24.2.08, שורות 12-19. 14. בתשובה לשאלת מזכיר האיגוד המקצועי תיארה התובעת את הרגשתה לאחר השוד כדלקמן: "הלכתי הביתה, ישבתי במרפסת ולא הפסקתי לבכות. הייתי אצל ההורים שלי כמה ימים להתאושש, לא יכולתי להפסיק לבכות, זה היה אירוע נורא." עמ' 7 לפרוטוקול מיום 24.2.08 שורות 5-6. 15. התובעת סיפרה עוד, כי מיד לאחר השוד זומן הנתבע למקום העבודה, היא מסרה לנתבע באותו מעמד את מפתחות סוכנות הדואר ואמרה לו ש"אני לא יודעת אם אני אוכל לחזור" עדות התובעת עמ' 8 לפרוטוקול מיום 24.2.08 שורה 25. 16. בפועל אין חולק כי התובעת לא חזרה לעבודה לאחר השוד. 17. מהמסמכים שצרפה התובעת לכתב התביעה עולות העובדות הנוספות כדלקמן: א. בחודש יולי 2006 הגיעה התובעת לטיפול של פסיכותרפיסטית בעקבות סימפטומים של העדר שינה, חרדות, אובדן תיאבון, אי שקט וירידה בתפקוד. סימפטומים שבהתאם לאישור של הפסיכותרפיסטית, התפתחו לאחר השוד מיוני 2006. ב. ממכתבה של ד"ר יוגורבסקי מומחית לפסיכיאטריה מנובמבר 2006, נלמד כי אחרי האירוע של השוד "הפסיקה (התובעת, הוספה שלי-ט.מ.) לישון בלילות, הייתה מתעוררת בלילות בבהלה כאשר חשבה על השוד ועל כל הסכנות שהיו בסיטואציה... יוצאת מהבית רק בליווי... בחודשים האחרונים נכנסה למצב דיכאוני, חסרת תיאבון, ירדה 5 ק"ג במשקל. ב-7/2006 פנתה לעזרה לתרה"ן באשדוד, נבדקה שם על ידי פסיכיאטר אך קיבלה רק תרופות הרגעה. בהמשך עקב מצוקה נפשית פנתה לפסיכולוג ועד היום נמצאת בשיחות, לא מרגישה שחל שינוי במצבה, החמרה חלה אחרי שניסתה לחזור למקום עבודתה, הגיעה לשם עם אביה אך לא הייתה מסוגלת לראות את המקום... מיד פיתחה התקף חרדה ונאלצה לעזוב. הופנתה אלי מהפסיכולוגית שמטפלת בה. בבדיקה הייתה באי שקט פסיכו מוטורי קל עם אפקט מאוד חרדתי. בחשיבה נתגלו תכנים פוס טראומטיים ברורים: חזרות לאירוע טראומתי עם מצוקה נפשית גדולה ותגובות גופניות (התקפי חבלה)." הציטוטים מתוך מכתבה של ד"ר יוגורבסקי המצורפים כנספח לכתב התביעה. הרופאה מסכמת כי התובעת סובלת מ- P.T.S.D והיא זקוקה להמשך טיפול ומעקב פסיכיאטרי, נכון לאותו מועד. ג. יצוין כי מכתבה של ד"ר יוגורובסקי מופנה למוסד לביטוח לאומי אשר הכיר, עוד בספטמבר 2006, ב"תגובה חרדתית" שפיתחה התובעת בעקבות האירוע בעבודה מיום 26.6.06. ד. באישור מדצמבר 2005 קבע רופא תעסוקתי כי בשלב הנוכחי התובעת לא מסוגלת לעבודתה, משהיא נמצאת בטיפולים. 18. התמונה המצטיירת מעדות התובעת, כמו גם מהמסמכים הרפואיים והכרת המוסד לביטוח לאומי, היא של תגובה חרדתית שפיתחה התובעת בעקבות השוד בעבודה ויש בה כדי לתמוך בגרסתה של התובעת ולפיה מצבה הרפואי, קרי התגובה החרדתית שפיתחה בעקבות השוד מיום 26.6.06, היא שהביאה להפסקת עבודתה מיד בעקבות אותו אירוע. 19. מכאן שקיים קשר סיבתי בין מצב הבריאות של התובעת לבין ההתפטרות, קשר שהוא המניע להתפטרות או לכל הפחות, אחד המניעים הממשיים להתפטרות. בנסיבות אלו יש לראות בהתפטרותה של התובעת כהתפטרות לרגל מצב בריאות המזכה בפיצויי פיטורים, מכוח סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963. ראה: דב"ע לג/8-3, טוטנאור בע"מ נ' אליהו לפידות פד"ע ד 321. 20. בדיון ובסיכומים העלה ב"כ הנתבע קו טעמים, מכוחם אין לקבל את טענת התובעת להתפטרות לרגל מצב בריאות. כך טען הנתבע, כי אין לקבל את אישור רופא התעסוקתי, המספר כי התובעת איננה מסוגלת לחזור לעבודתה כפקידה, אישור שהוא מחודש דצמבר 2006, משנמצא כי בפועל חזרה התובעת לעבודה כפקידה, בחודש ינואר 2007. הנתבע טען עוד, כי מכתבה של ד"ר יוגורבסקי מציג החמרה שחלה במצבה של התובעת בחודשים האחרונים, בעוד שמיד לאחר השוד "טופלה התובעת רק בתרופות הרגעה". משכך טוען הנתבע, כי במועד ההתפטרות לא הייתה קיימת מניעה רפואית לחזרתה של התובעת לעבודה. הנתבע טען עוד, כי תנאי מוקדם להכיר בזכותה של התובעת לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרות לרגל מצב בריאות, הוא ידוע המעביד את מצב הבריאות הלקוי, כך שיוכל הנתבע, המעביד, להיערך להמשך העסקתה של התובעת, תוך התחשבות במצבה הבריאותי. בענייננו נטען כי תנאי מוקדם זה הדורש מהתובעת להעמיד את הנתבע על מצבה הרפואי, כך שיוכל להיערך להעסקתה תוך התחשבות במצבה הבריאותי, לא התקיים. ומסיבה זו לא זכאית התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, במסגרת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963. 21. בטענות אלה אין כל ממש. 22. כך הכיר בית הדין הארצי במציאות בו עובד מתפטר מעבודתו לרגל מצבו הבריאותי הלקוי, אך הוא מבקש ומוצא לעצמו עבודה אחרת המתאימה למצבו. בעובדה זו אין כדי לפגוע בזכותו לפיצויי פיטורים ממעבידו הראשון, מכוח סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963. ראה: דב"ע 48/98-0, יפית גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לב 130. 23. כך גם בענייננו, בהקשר זה מבקש אני להביא את עדותה של התובעת המתייחסת לעבודתה כפקידה מינואר 2007: "ש. ממתי את עובדת שם? ת. מינואר 2007. הייתי חצי שנה בבית והחלטתי שאני לא יכולה לתת לעצמי להמשיך עם המחשבות והפחד שלי להיות לבד בבית וחלק מתהליך השיקום זה לצאת לעבודה, אני לא עובדת עם אנשים, אני לא עובדת עם כסף. למרות שהציעו לי עבודה בסוכנויות אחרות. ש. אז את כן עובדת כפקידה? ת. לא עם כסף, לא עם לקוחות ולא לבד." עמ' 9 לפרוטוקול מיום 24.2.08, שורות 14-19. 24. מעדות זו כאמור עולה, כי קיים הבדל מהותי בין עבודתה של התובעת כפקידה מינואר 2007 לבין עבודתה אצל הנתבע ולא רק בהיבט של מקום העבודה הפיזי. בנסיבות הללו, העובדה כי התובעת חזרה למעגל העבודה בינואר 2007, אין בה כדי לשלול את זכאותה לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרותה מעבודתה בנתבע. התפטרות שהיא תוצאה של תגובה חרדתית שפיתחה התובעת לאחר השוד בעבודה, ביוני 2006. 25. המסמכים הרפואיים, כמו גם אישור המוסד לביטוח לאומי, מלמדים על תגובה חרדתית שפיתחה התובעת, מיד לאחר השוד. מכאן כי הטענה לפיה טופלה התובעת בסמוך לאחר השוד "רק בתרופות הרגעה", אין בה כדי ללמד על יכולתה של התובעת לחזור לעבודה אצל הנתבע, מיד לאחר השוד, כטענת האחרון. 26. כבר נפסק כי "אין להסיק מלשונו של הסעיף (סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963, הוספה שלי-ט.מ.), לפיו עובד מתפטר מטעמי בריאות חייב לנקוט בצעד זה או אחר, כדי לזכות בפיצויי פיטורים והמעביד חייב לנקוט צעד אחר כדי להיות פטור מכך. כל מקרה נדון לפי נסיבותיו..." דב"ע לב/56-3, שמואל נוביצקי נ' ציונה ביאדר פד"ע ד 259. 27. בנסיבות שלפנינו, בהן פיתחה התובעת תסמונת פוס טראומטית במקום בעבודה, בעקבות שוד אלים - אין מקום לשלול את זכותה של התובעת לפיצויי פיטורים בטענה המיתממת כי התובעת לא אפשרה לנתבע יצירת תנאי עבודה אשר יאפשרו את חזרתה של התובעת לעבודה, תוך התחשבות במצבה הרפואי. 28. בהקשר זה רק אוסיף, כי מאז השוד האלים ביוני 2006, התרחש שוד נוסף במקום העבודה, עובדה שיש בה רק כדי לחזק את תחושת התובעת, כי אין לבקש ממנה לחזור לעבודה באותו מקום עבודה. עוד אוסיף, כי הצעת העבודה שהציע הנתבע כביכול לתובעת, כמחלקת דואר, היא הצעת עבודה שונה מהותית מעבודתה כפקידה. משכך אין באפשרות זו כי התובעת תועסק כמחלקת דואר, כדי לשלול זכאותה של התובעת בפיצויי פיטורים, בטענה כי היה בכוחו של הנתבע להציע לתובעת עבודה מתאימה, תוך התחשבות במצבה הרפואי. ראה לעניין הצעת העבודה כמחלקת דואר: עדות הנתבע, עמ' 13 לפרוטוקול מיום 24.2.08, שורות 12-15. 29. בשולי פרק זה יצוין, כי אין לקבל את טענת הנתבע לפיה ידע על התגובה החרדתית שפיתחה התובעת בעקבות השוד במקום העבודה, רק כשישה חודשים לאחר השוד. לעניין זה הגישה התובעת תביעה לביטוח לאומי על דמי פגיעה, לכל המאוחר בחודש ספטמבר 2006. כידוע לתביעה שכזו נדרש לצרף מכוח דין, תעודה רפואית לנפגע עבודה המפרטת את הפגיעה במבוטח. אין חולק כי הנתבע חתם על התביעה שהגישה התובעת לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה. בנסיבות אלו אין לקבל את טענת הנתבע המאשר את טענת התובעת כי חתם על התביעה לתשלום דמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי בעקבות השוד, אך אין הוא יודע על הפגיעה הנפשית לה טוענת התובעת, כמפורט באותה תביעה. 30. לסיכומו של פרק זה, מקובלת עלי טענת התובעת לפיה התפטרה לרגל מצב בריאותי לקוי ומשכך היא זכאית לפיצויי פיטורים. משאין חולק על תקופת העבודה המפורטת בכתב התביעה והמקבלת ביטוי בתלושי השכר של התובעת (מאוגוסט 2002 ועד יוני 2006 כולל, סה"כ 46 חודשים), ומקום שמודה הנתבע כי השכר החודשי הקובע הוא בסך של 2,967 ₪ (שהוא הבסיס לתביעה לטענת הקיזוז לתשלום דמי הודעה מוקדמת) - זכאית התובעת לפיצויי פיטורים בסכום של 11,374 ₪. 31. את הדרישה לתשלום פיצויי הפיטורים בצירוף המסמכים הרפואיים התומכים בדרישה זו, העבירה התובעת לנתבע עוד בחודש דצמבר 2006, על אף האמור לא שולמו פיצויי פיטורים לתובעת עד היום. 32. בנסיבות אלה, לחוב פיצויי הפיטורים מתווסף מכוח הדין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ולבית הדין הסמכות להפחיתם, רק אם מצא כי פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש. 33. משנדחו כל טענות הנתבע המבקשות לשלול את זכותה של התובעת לפיצויי פיטורים בעקבות ההתפטרות בשל מצב רפואי, ולאור המסמכים הרפואיים שצורפו כבר לדרישה הראשונה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, אין לקבל את הטענה כי פיצויי הפיטורים לא שולמו לתובעת עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב שיש בהם ממש. נהפוך הוא, סוג הטענות שהעלה הנתבע גובל בחוסר תום לב ויש בו משום פגיעה נוספת בתובעת העובדת, אשר נפלה קורבן לשוד אלים בזמן עבודתה בשירותו. לאור האמור ובהתחשב במכלול הנסיבות, הריני מעמיד את פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים על סכום בסך של 2,500 ₪, לתקופה שמדצמבר 2006 ועד למועד מתן פסק דין זה. לסכום שנפסק לתובעת כפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין. 34. בהתאם להודעת הנתבע, זכאית התובעת לדמי הבראה לשנת 2006 בסך של 672 ₪, המחושבים על בסיס מספר חודשי העבודה באותה שנה וחלקיות משרתה של התובעת. 35. משלא המציאה התובעת נתונים שיש בהם כדי לסתור את גרסת הנתבע על שיעור קצבת ההבראה לה זכאית התובעת, הריני פוסק לתובעת דמי הבראה לשנת 2006 בסכום האמור (672 ₪) בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06. 36. אין בסיס לטענת הקיזוז ככל שהיא נוגעת לתשלום דמי הודעה מוקדמת לנתבע. בהקשר זה די לציין, כי משהוכרה זכותה של התובעת להתפטר בשל תסמונת חרדה פוס טראומטית, אין לדרוש מהתובעת להמשיך בעבודתה לאחר ה-26.6.06. 37. משלא התייחסה התובעת לטענות הנתבע על תשלום ביתר של דמי הבראה בסך של 105 ₪ בחודש יולי 2005 ודמי חופשה ביתר לסכום המסתכם ב-315 ₪, יקוזזו הסכומים האמורים מהסכומים שנפסקו לתובעת. 38. סוף דבר. התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך של - 11,374 ₪; ב. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של - 2,500 ₪; ג. דמי הבראה בסכום של 672 ₪. ד. לפיצויי הפיטורים ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין. לדמי הבראה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06. ה. מהסכום שנפסק לתובעת יקוזז סכום ששולם ביתר על חשבון הבראה וחופשה, בסכום כולל של 420 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06. 39. משהתקבלה התביעה ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך של 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוק מהיום. 40. הערעור על פסק דין זה הוא ברשות. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. רפואההתפטרות בגלל מצב רפואיהתפטרות