משכורת דוקטור בהוראה

להלן פסק דין בנושא משכורת דוקטור בהוראה:

פ ס ק - ד י ן

1.     עניינה של העתירה בשאלת הפרשנות הנכונה של הוראות סע' 104 לחוזר מנכ"ל נד/2 מיום 18/10/93 (להלן: "חוזר המנכ"ל), לעניין התנאים הנדרשים לקבלת דרגת שכר אקוויולנטית לתואר "דוקטור בהוראה", וכפועל יוצא, זכאותו של התובע לדרגת שכר זו.
     לטענת התובע הינו זכאי לקבל דרגת שכר המקבילה לתואר דוקטור בהוראה החל מחודש 11/04.
2.     בכתב ההגנה נטען כי אין התובע זכאי לדרגת שכר אקוויולנטית לתואר דוקטור בהוראה, מאחר ואינו עומד בתנאים לקבלתה בהיותו אוחז ב- 68 נקודות זכות בלבד ואיננו בעל תואר שני באחד מהמקצועות המפורטים בחוזר המנכ"ל.
3.     הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.
     מטעם הנתבעת הוגש תצהירה של גב' רחל שטרית, המשמשת כסגנית ממונה גף דירוג והסמכה במשרד החינוך (להלן: "גב' שטרית").



דיון והכרעה
4.     רקע עובדתי
א.     התובע, מורה במקצועו, מועסק על ידי הנתבעת בתפקיד רב מחנך בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה בנושאי תושב"ע ומחשבת ישראל ומרכז מגמת "חוק ומשפט". ומחזיק בהסמכות ובתארים הבאים:
     1.     סמיכה לרבנות (יורה יורה) מטעם הרבנות הראשית לישראל.
     2.     תעודת כשירות לכהן כרב שכונה מטעם הרבנות הראשית לישראל.
     3.     בוגר הוראה (B.Ed) מטעם מכללת ירושלים.
4.     תעודת הוראה והסמכה לשמש כמורה מוסמך בכיר בבית הספר העל יסודי.
5.     תואר "מוסמך בדיני ישראל" (M.A. jewish law) מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
ב.     בחודש נובמבר 2004 הוענק לתובע תואר "מוסמך בדיני ישראל" (M.A. jewish law) על ידי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. עם קבלת התואר פנה התובע לנתבעת בבקשה להכיר בדרגת שכרו כאקוויולנטית לתואר "דוקטור" וזאת בהסתמך על הוראות סע' 104 לחוזר המנכ"ל.
ג.     במכתבה של הגב' שטרית, מטעם הנתבעת, מיום 18/4/05, נדחתה בקשת התובע לקבוע את דרגת שכרו כאקוויולנטית לבעלי תואר דוקטור, בנימוק כי תחום התמחותו של התובע הינו ב"דיני ישראל" ולא ב"משפט עברי", כנדרש לשם הכרה בדרגת שכר המקבילה לתואר דוקטור על פי הוראת סע' 104 לחוזר המנכ"ל.
ד.     בקשותיו החוזרות של התובע להכיר בתואר השני ב"דיני ישראל" בו הוא מחזיק כעונה על תנאי חוזר המנכ"ל לשם קביעת דרגת שכרו כאקוויולנטית לתואר דוקטור, נדחו על ידי הנתבעת (נספחים י' - יא' לכתב התביעה) אשר חזרה על עמדתה לפיה אין להכיר בתוארו של התובע ב"דיני ישראל" כתואר ב"משפט עברי" כנדרש בהוראת סע' 104(א)(3) לחוזר המנכ"ל.
5.     סע' 104(א) לחוזר המנכ"ל, שעניינו קביעת דרגת שכר למורים לתושבע"פ ו/או למחשבת ישראל שהם בוגרי ישיבות, קובע כדלקמן:
"... הדירוג של מורים לתושבע"פ ו/או למחשבת ישראל שהם בעלי הסמכה להוראה או בעלי תעודת בגרות או בוגרי קורס ההשלמה המיוחד יקבע לפי שיטת נקודות זכות מצטברות, על ידי הועדה להערכת השכלה תורנית שליד הגף לדירוג ולהסמכה באגף כח אדם בהוראה במשרד החינוך והתרבות, כמפורט להלן:

  1.      מי שלמד בישיבה, על פי ב-1 להלן, וצבר 30 נקודות זכות, יהיה זכאי לדרגת שכר אקדמית אקוויולנטית ל-B.A. בהוראה.
  2.      מי שלמד בישיבה, על פי ב-1 להלן, וצבר 55 נקודות זכות, ובתוכן את הנקודות בעד תעודת "השכלה תורנית רבנית גבוהה" של הרבנות הראשית לישראל, יהיה זכאי לדרגת שכר אקדמית אקוויולנטית ל- M.A. בהוראה. בוגר מכללה תורנית גבוהה, כמצויין ב-ב-14 להלן, או בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה במקצועות תושבע"פ, מחשבת ישראל, תלמוד, משפט עברי, אינו חייב בתעודת "השכלה תורנית רבנית גבוהה".
  3.      מי שלמד בישיבה, על פי ב-1 להלן, וצבר 75 נקודות זכות, בתוכן את הנקודות בעד תעודת "השכלה תורנית רבנית גבוהה" וכן 20 נקודות בעד ספרים או מאמרים תורניים או בדידקטיקה של תושפע"פ או של מחשבת ישראל (לא כולל עריכה), שאחד מהם קיבל לפחות 10 נקודות - יהיה זכאי לדרגת שכר אקדמית אקוויולנטית ל"דוקטור" בהוראה.

     בוגר מכללה תורנית גבוהה, כמצויין ב-ב-14 להלן, או בעל תואר אקדמי במקצועות המפורטים ב-א-2 לעיל, או בעל "כושר לדיינות" מהרבנות הראשית לישראל, פטור מצבירת נקודות בגין ספרים או מאמרים תורניים."
הקריטריונים לקביעת נקודות זכות מפורטים בסע' 104(ב) לחוזר המנכ"ל אשר בס"ק (13)(ב) בו נקבע כי בעל תואר אקדמי שני במקצועות מחשבת ישראל, תושבע"פ, תלמוד, משפט עברי או חינוך בעל דיפלומה אקדמית המעידה על מקצוע ההתמחות, זכאי ל-55 נקודות זכות.
6.     המחלוקת בין הצדדים בהתייחס להוראות חוזר המנכ"ל, היא בעיקרה שאלה שבפרשנות: האם התואר השני ב"דיני ישראל" בו מחזיק התובע, עונה על הגדרת "תואר במשפט עברי" כמשמעותו בסע' 104(א) ו-(ב) לחוזר המנכ"ל, וכפועל יוצא מזכה אותו בהטבות הניתנות לבעלי תואר זה על פי הוראת הסעיף.
7.     חוזר המנכ"ל הינו מסמך משפטי המסדיר בין היתר את תנאי העסקתם של עובדי הנתבעת. כללי הפרשנות שיש להחיל על הוראות חוזר המנכ"ל הם הכללים הנהוגים לגבי פרשנות של טקסט משפטי, לרבות פרשנות חוזה. לעניין זה כבר נפסק:
     "בפרשנותו של טקסט משפטי עלינו להבחין בין משמעותו הלשונית של הטקסט לבין משמעותו המשפטית. משמעותו הלשונית של הטקסט קובעת את מגוון המשמעויות שהטקסט יכול לשאת בשפתו. משמעותו המשפטית של הטקסט היא המשמעות הלשונית המגשימה את התכלית שהנורמה הגלומה בטקסט נועדה להגשים (ראו בג"צ 267/88 רשת כוללי האידרא, עמותה נ' בית המשפט לעניינים מקומיים [7] בעמ' 736). בקביעת מתחם המשמעויות הלשוניות, הפרשן פועל כבלשן. בקביעת המשמעות המשפטית, הפרשן מייחד את הטקסט המשפטי משאר הטקסטים. הוא מעניק לטקסט אותו מובן המגשים את תכליתו. בהגשמת התהליך הפרשני אין מוקדם ומאוחר. פרשן אחד יתחיל במישור הלשוני. פרשן אחר יתחיל במישור המשפטי. כל פרשן וגישתו שלו, פרי הכרתו, גישתו ותרבותו. אך כל הפרשנים כולם צריכים לעבור את התהליך כולו. עליהם לבחון את המשמעות המגשימה את תכליתה של הנורמה הגלומה בטקסט. אכן, כלל הברזל הוא זה: הפרשן אינו רשאי ליתן לטקסט מובן משפטי הנופל מעבר למתחם המשמעויות הלשוניות של הטקסט (ראו בג"צ 4562/92 זנדברג נ' רשות השידור [8], בעמ' 803). "מלאכת הפירוש אינה מוגבלת אך למלים, אך המלים מגבילות את הפירוש" (ד"נ 40/80 קניג נ' כהן [9], בעמ' 715)."
     (ע"א 2000/97 ניקול לינדורן נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, נה(1) 12)
8.     על תכליתו של סע' 104 לחוזר המנכ"ל ניתן ללמוד מכותרתו של הסעיף שהינה: "קביעת דרגת שכר למורים לתושבע"פ ו/או למחשבת ישראל שהם בוגרי ישיבות". בהתאם לכך הוראות הסעיף נועדו לקבוע תנאים וקריטריונים שונים לשם קביעת דרגות שכר למורים כמצויין בכותרת הסעיף, כאשר דרגות שכר אלו אקוויוולנטיות לתארים אקדמיים.
     סע' 104א(3) לחוזר המנכ"ל, הרלוונטי לענייננו, מפרט את התנאים הנדרשים לשם קבלת דרגת שכר המקבילה לתואר "דוקטור" וקובע קריטריונים חלופיים לשם קבלת ניקוד המזכה בדרגת שכר זו, בהתאם לרמת השכלתו (התורנית ו/או האקדמית) של המורה והתעודות וההסמכות שברשותו.
9.     הדרישות שנקבעו בסעיף 104 לחוזר המנכ"ל בנוגע להשכלה אקדמית, שיש בה כדי לזכות בניקוד או להעניק פטור מתעודת "השכלה תורנית גבוהה" ו/או מצבירת נקודות בגין מאמרים תורניים, מתייחסות לתארים בתחומים תורניים - תושבע"פ ו/או מחשבת ישראל - וכן בתחום החינוך, וזאת בהתאם לתכלית הסעיף שנועד לקבוע דרגות שכר למורים בתחומים התורניים הנ"ל. בהתאם להוראות הסעיף, ההתמקצעות הנדרשת לשם מתן הטבות בגין תארים אקדמיים היא בתחומים: תושבע"פ, מחשבת ישראל, תלמוד ומשפט עברי, ולצורך ניקוד נוסף גם בתחום החינוך.
     לפיכך את הדרישה לתואר אקדמי ב"משפט עברי", אשר על פי הגדרתו יש בו שילוב של מקצועות משפטיים ותורניים גם יחד, יש לפרש על פי ההקשר בו היא מופיעה, היינו כאחד מהמקצועות התורניים בתחום התושבע"פ ומחשבת ישראל.
10.     לאור הניקוד המגיע לתובע בגין התארים והתעודות הנוספות שברשותו, לגביהם הצדדים אינם חלוקים, הרי שעל מנת לזכות בדרגת שכר אקוויוולנטית לתואר "דוקטור" די לו לעמוד בדרישת סע' 104 לחוזר המנכ"ל ל"תואר אקדמי שני ממוסד להשכלה גבוהה במקצועות המפורטים ב-א-2" והמקצוע הרלוונטי לענייננו - "משפט עברי".
כעת נבחן האם התואר בו אוחז התובע עונה על דרישה זו, לאור הפרשנות הראויה שיש ליתן להוראות הסעיף.
11.     התואר בו אוחז התובע הינו תואר "מוסמך אוניברסיטה בדיני ישראל (M.A. Jewish Law). לשם בחינת המשמעות של תואר זה כשלעצמו, וכן ביחס לתואר "מוסמך במשפט עברי" נפנה תחילה לתוכנית הלימודים בה השתתף התובע, כפי שהובאה בידיעון האוניברסיטה (נספח ז' לכתב התביעה). מעיון בתוכנית עולה כי בנוסף למסלול המעניק תואר "מוסמך בדיני ישראל" היה קיים מסלול נוסף, אשר עם סיומו הוענק למשתתפים בו תואר "מוסמך אוניברסיטה במשפטים (משפט עברי).
12.     ההבדל בין שני המסלולים, על פי תוכנית הלימודים (נספח ז' לכתב התביעה) התבטא בכך שלמסלול "במשפט עברי" התקבלו בעלי תואר ראשון במשפטים ואילו למסלול ב"דיני ישראל" התקבלו בעלי תואר ראשון (B.A) במקצועות אחרים. כמו כן התלמידים במסלול לתואר ב"דיני ישראל" נדרשו לשיעורי השלמה במקצועות מסוימים.
     כך עולה גם ממכתבו של ד"ר אריה אדרעי, יו"ר ועדת תואר שני באוניברסיטת תל אביב, לב"כ התובע (נספח 7 לתצהיר התובע), בו מציין ד"ר אדרעי כי למעשה מדובר "בשני מסלולי לימוד בעלי דרישות אקדמיות זהות..." וכי "ההבחנה בין התואר השני במשפט עברי ובין התואר השני בדיני ישראל הינה חיצונית וטכנית ונובעת מההבדל בתואר הראשון בו אוחז התלמיד".
     מסקנה דומה עולה אף ממכתבו של פרופ' חריס, ראש ועדת תואר שני באוניברסיטת תל אביב, במענה לפנייתה של גב' רחל שטרית מיום 7/3/06 בעניינו של התובע. פרופ' חריס נשאל בין היתר האם לימודי התואר השני בדיני ישראל הינם שווי ערך לתואר שני במשפט עברי (נספח ד' לבקשת התובע מיום 13/11/07). על פי תשובתו של פרופ' חריס (נספח ה' לבקשת התובע) המדובר בשני מסלולי לימוד מקבילים, כאשר המסלול במשפט עברי מיועד לבעלי תואר ראשון במשפטים, ואילו המסלול בדיני ישראל מיועד לבעלי תואר ראשון בתחומים אחרים.
13.     על פי תוכנית הלימודים שבידיעון האוניברסיטה (נספח ז' לכתב התביעה) התואר שניתן למשתתפים במסלול במשפט עברי הוא תואר "מוסמך אוניברסיטה במשפטים - LL.M, ואילו התואר המוענק למשתתפים במסלול בדיני ישראל הוא תואר מוסמך אוניברסיטה - M.A..
14.     כאן המקום לציין כי השוני בין התארים M.A. ו- LL.M. נעוץ בכך שהתואר LL.M. הינו תואר במשפטים ואילו התואר M.A. הוא תואר כללי הניתן במרבית מקצועות הלימוד למעט אלו, שבהם ניתנים תארים מיוחדים (כגון במשפטים). מכאן גם נובעת התלות בתואר הראשון בו אוחז התלמיד, שכן רק בעלי תואר ראשון - בוגר משפטים (LL.B.) רשאים ללמוד לתואר "מוסמך במשפטים" (LL.M.).
15.     מקור ההבחנה בין מסלולי הלימוד ב"משפט עברי" וב"דיני ישראל" נעוץ למעשה בתנאי הקבלה לשני המסלולים בהתאם לתואר הראשון בו אוחז התלמיד. שאלת המפתח הקובעת את מסלול הלימוד אליו יתקבל התלמיד המועמד, הינה האם הוא בעל תואר "בוגר במשפטים" (LL.B). בהתאם לכך, ומאחר ותכני הלימוד בשני מסלולי הלימוד הינם זהים, הרי שגם ההבדל בין התארים המתקבלים בסיומם מתבטא אך בכך שהתואר המוענק לתלמידי המסלול במשפט עברי הוא "מוסמך אוניברסיטה במשפטים" ואילו התואר המוענק לתלמידי המסלול השני הוא תואר מוסמך אוניברסיטה (M.A.).
16.     בענייננו, סע' 104 לחוזר המנכ"ל מתייחס למורים ולא למשפטנים, ולפיכך דרישת הסעיף לתואר אקדמי שני באחד המקצועות המפורטים בו היא לאו דווקא לתואר "מוסמך במשפטים". מלשונו של סע' 104 לחוזר המנכ"ל עולה בבירור כי כל התנאים והדרישות שנקבעו בו מתייחסים ללימודים תורניים ולא ללימודים משפטיים. מכאן כי גם בתחום ה"משפט עברי" כמשמעותו בסעיף, הדגש הוא על הפן התורני ולא על הפן המשפטי שבו. זאת גם על פי תכלית הסעיף, שנועד לקבוע דרגות שכר למורים בוגרי ישיבות, למקצועות תושבע"פ ומחשבת ישראל.
     לאור תכליתה של הוראת סע' 104 לחוזר המנכ"ל, הרי שאין כל הגיון בכך כי לשם קביעת דרגת שכר למורים במקצועות תורניים יידרשו מורים אלו לרכוש השכלה משפטית.
     בהתאם לכך, את הדרישה שבסע' 104א(3) לחוזר המנכ"ל, לתואר שני במשפט עברי, יש לפרש כדרישה לתואר "מוסמך אוניברסיטה" (M.A.) ולא בהכרח תואר "מוסמך במשפטים" (LL.M).
17.     מחומר הראיות, לרבות תוכנית הלימודים (נספח ז' לכתב התביעה), מכתבו של פרופ' חריס (נספח ה' לבקשת התובע מיום 13/11/07) ומכתבו של ד"ר אדרעי (נספח 7 לתצהיר התובע) עולה כי על פי תוכנית הלימוד לתואר שני בה השתתף התובע, לא היתה קיימת אפשרות לקבלת תואר מוסמך אוניברסיטה (M.A.) במשפט עברי, שלא במסגרת תואר "מוסמך אוניברסיטה במשפטים". מכאן כי התואר "מוסמך אוניברסיטה בדיני ישראל" שהוענק לתובע במסגרת אותה תוכנית הלימוד הוא במהותו שווה ערך לתואר מוסמך אוניברסיטה M.A. במשפט עברי, ומהווה אך שם שונה לתואר זה. יש לשער כי השמות השונים שהוענקו לשני התארים נועדו ליצור הבחנה בין התואר במשפטים לבין התואר הכללי, שכן השם "משפט עברי" עלול להטעות לגבי מי שאינו מוסמך למשפטים. לפיכך במסלול הלימוד לתואר M.A. כונה מקצוע הלימוד "דיני ישראל" ולא "משפט עברי". אולם אין חולק כי מבחינת התוכן והמהות אין כל הבדל בין התארים למעט תנאי הקבלה וכפועל יוצא הזכאות לתואר "מוסמך במשפטים".
18.     המסקנה כי יש לראות בתוארו של התובע כעונה על הגדרת "תואר אקדמי שני במשפט עברי" כמשמעותו בסע' 104 לחוזר המנכ"ל אינה נוגדת את טענת הנתבעת בדבר היותה של רשימת המקצועות שבסעיף רשימה סגורה. בהתאם לפרשנות התכליתית של הוראות חוזר המנכ"ל, תוארו של התובע בא בגדר אחד המקצועות המצויים ברשימה (משפט עברי), ולפיכך אין המדובר בהוספת מקצוע נוסף לרשימת המקצועות.
     על פי המסקנה המשפטית אליה הגעתי, בדבר היותו של התואר "מוסמך אוניברסיטה בדיני ישראל" שווה ערך ל"תואר שני במשפט עברי" כהגדרתו בסע' 104 לחוזר המנכ"ל, הרי שהתובע עונה על הקריטריונים שנקבעו בסעיף לשם קבלת דרגת שכר אקוויוולנטית לתואר דוקטור, מבלי לשנות את הכללים המזכים או להרחיב את הקריטריונים הקיימים.
19.     במהלך חקירתה הנגדית הצהירה עדת הנתבעת הגב' שטרית כי הצגת תעודה בדבר היותו של התובע בעל תואר "מוסמך במשפט עברי" היתה מזכה אותו בקבלת דרגת שכר אקוויוולנטית לתואר דוקטור (עמ' 5 לפרוטוקול). לפיכך, ובהתאם למסקנה כי תוארו של התובע עונה על הגדרת "תואר שני במשפט עברי" לצורך סע' 104 לחוזר המנכ"ל, יש לקבוע כי התובע זכאי לקבל דרגת שכר אקוויוולנטית לבעלי תואר "דוקטור" לפי סע' 104א(3) לחוזר המנכ"ל.
סוף דבר
20.     התביעה מתקבלת.
     בהתאם לפרשנות הראויה של הוראות סע' 104 לחוזר המנכ"ל יש לראות בתוארו של התובע "מוסמך בדיני ישראל" כתואר שני במשפט עברי כמשמעותו בסעיף. בהתאם לכך ולפי הוראת סע' 104א(3) לחוזר המנכ"ל זכאי התובע לדרגת שכר אקדמית אקוויוולנטית לבעלי תואר "דוקטור" בהוראה, החל ממועד זכאותו לתואר "מוסמך בדיני ישראל" בחודש 11/04.
21.     הנתבעת תשא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוספת הצלה

  2. תוספת פרמיה

  3. תוספת שטחים

  4. תוספת פעילות

  5. תוספת משפטנים

  6. תוספת גמול בגרות

  7. משכורת בוחן רכב

  8. תוספת שקלית אחוזית

  9. משכורת נהג חלוקה

  10. משכורת של ספרנית

  11. תוספת שהייה בדרגה

  12. תוספת פעילות רמה א

  13. החזר משכורת מעוקלת

  14. משכורת נהג אמבולנס

  15. משכורת עובד שגרירות

  16. משכורת של עורך וידאו

  17. משכורת דוקטור בהוראה

  18. הוכחת אי קבלת משכורת

  19. משכורת עובדים בפנימייה

  20. קיזוז משכורת עקב גניבה

  21. תביעה להפרש משכורת אחרונה

  22. משכורת של עורך דין שכיר

  23. משכורת חיילים בשירות סדיר

  24. ניכוי כדין ממשכורת של עובדת

  25. סאונדמן - משכורת ויחסי עבודה

  26. משכורת מדריך מועדונית לילדים

  27. איחור קבוע של שבוע בקבלת משכורת

  28. משכורת לצורך חישוב קצבת נכות מעבודה

  29. פיטורי עובד לאחר בקשת העלאה במשכורת

  30. מתן אוכל ושתיה לעובד על חשבון המשכורת

  31. פיצויים לפי משכורת ממוצעת בשנה האחרונה

  32. ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים

  33. החלפת עובד במשכורת גבוהה בעובד במשכורת נמוכה

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון