הואיל ומצבו של התינוק החמיר באופן דרסטי הוחלט על ידי רופאי בית החולים להעביר את התינוק בהקדם לניתוח בבית חולים לילדים בטורונטו שבקנדה. בית הדין האזורי הגדיר את המחלוקת בין הצדדים כמחלוקת סביב פרשנותו של סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שכותרתו הטבת נזק: קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחד, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור. האם הוראה זו בחוק פוטרת את קופת חולים מאוחדת מלשלם את עלות הטיפול בחוץ לארץ משזו כוסתה על ידי חברת הביטוח בה מבוטחים המשיבים בביטוח פרטי. להלן פסק דין בנושא מימון טיפול רפואי בחו''ל ע''י קופת חולים: פ ס ק ד י ן סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין סגנית השופט הראשי של בית הדין האזורי (עב 070004/97), השופטת עליה פוגל, חייבה את קופת חולים מאוחדת, המערערת, לשלם למשיבים סך של 34,860 דולר ו-15,000 ₪ כהוצאות. העובדות ההורים, המשיבים 2 ו-3, הם תושבי ישראל ומבוטחים במסגרת חוק ביטוח ממלכתי ה'תשנ"ד-1994. המשיבים היו מבוטחים בתקופה מושא התביעה בביטוח רפואי משלים אצל המערערת במסגרת "מאוחדת עדיף". בנוסף לכך היתה ברשותם פוליסת ביטוח פרטית בחברת הביטוח דולב - "קו הבריאות", היא המשיבה הפורמאלית. הביטוח הפרטי בדולב מוגבל לסך של 50,000 דולר של ארה"ב וכן הוא מוגבל למבוטח, למקרה ביטוחי ולתקופת הביטוח. בגיל שנה וחמישה חודשים חלה בנם של המשיבים התינוק אריאל ז"ל במחלת הסרטן. לאחר טיפולי כימותרפיה החליטו רופאי בית החולים על שם דנה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב ובהתייעצות עם רופאים בעלי שם עולמי בתחום זה, לנסות לטפל בתינוק בטיפול כימותרפי אחר. כן החליטו הרופאים כי באם טיפול זה לא יועיל ישלח החולה לניתוח דחוף בחוץ לארץ מאחר ובישראל אין ניסיון בטיפול זה. הואיל ומצבו של אריאל ז"ל החמיר באופן דרסטי הוחלט על ידי רופאי בית החולים להעביר את התינוק בהקדם לניתוח בבית חולים לילדים בטורונטו שבקנדה. לא היה לרופאים שטיפלו בתינוק ספק כי אין בישראל הניסיון הדרוש לטיפול במקרה נדיר זה. אריאל ז"ל הוטס לטורונטו. ביצוע הניתוח בחוץ לארץ אושר על ידי משרד הבריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הדבר נעשה בדרך המתחייב מהוראות תקנות טיפול במדינות חוץ, דרך האישור היה - המשיבים פנו לקופת חולים מאוחדת בבקשה לאישור הטיפול בחוץ לארץ. קופת חולים מאוחדת הפנתה אותם באמצעות ד"ר בן בסט למשרד הבריאות. ועדת ערר במשרד הבריאות אישרה את הטיפול. הטיפול כלול בסל הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנותיו. ביני לביני הלך והחמיר מצבו של אריאל ז"ל. על כן הסיעו ההורים את אריאל לטורונטו קודם לקבלת האישור מקופת החולים. בבית החולים בטורונטו הם התבקשו להמציא התחייבות לתשלום. פוליסת הביטוח הפרטי של "דולב" גם היא כיסתה את הניתוח. על כן הם פנו ל"דולב", הביטוח הפרטי שלהם, על מנת לקבל התחייבות זו. המשיבים כיסו את הניתוח על ידי פוליסת הביטוח הפרטית שלהם. קופת חולים מאוחדת סירבה להחזיר למשיבים סכום זה. לסיכום, הניתוח אושר במלואו על ידי משרד הבריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לפני קבלת אישור זה מומנה עלות הטיפול בחוץ לארץ על ידי הביטוח הפרטי של המשיבים. קופת חולים מאוחדת סירבה לשלם את עלות הניתוח בטענה כי העלות כוסתה על ידי ביטוחם הפרטי של המשיבים. התנהלה מסכת התכתבויות בין הצדדים. לבסוף כתב מר עוזי סלנט, המנהל הכללי של קופת חולים מאוחדת למשיבים: כפי שנמסר לי, מעולם לא נטען ע"י ד"ר בן-בסט שאין הקופה אחראית לכיסוי הוצאות הטיפול הרפואי של בנך, ואם הבנת כך הריני להבהיר שאין קופ"ח מתנערת מאחריותה ויעשה כל הדרוש ע"מ לממן הטיפול הרפואי של בנך. בתביעתם ביקשו המשיבים סעד הצהרתי לפיו קופת חולים מאוחדת פעלה בניגוד להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי כאשר היא סירבה לשלם להם את עלות הטיפול והניתוח בטורונטו. בנוסף להצהרה ביקשו המשיבים לחייב את המערערת בתשלום ההוצאות בגין הטיפול הרפואי בחוץ לארץ בסך של 34,860 דולר. המשיבים הודיעו בעת הדיון כי הם אמורים להחזיר את הכספים לחברת הביטוח הפרטית שלהם על מנת שזו תחזיר את היקף הפוליסה הביטוחית לאותו מצב בו היו עומדים אלמלא היו נאלצים לשלם את עלות הטיפול מהפוליסה הפרטית. ניסיון פשרה בין הצדדים בבית דין זה לא צלח ומכאן הדיון בערעור שלפנינו. גדר המחלוקת בית הדין האזורי הגדיר את המחלוקת בין הצדדים כמחלוקת סביב פרשנותו של סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שכותרתו הטבת נזק: קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחד, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור. האם הוראה זו בחוק פוטרת את קופת חולים מאוחדת מלשלם את עלות הטיפול בחוץ לארץ משזו כוסתה על ידי חברת הביטוח בה מבוטחים המשיבים בביטוח פרטי. טענות קופת חולים מאוחדת המערערת קופת חולים מאוחדת מסכימה כי עצם קיומו של ביטוח פרטי אינו שולל את חובתה ליתן שירותי בריאות. טענתה היא כי לאחר שמומנו שירותי הבריאות על ידי חברת הביטוח לא מוטלת עליה כל חובת תשלום. עיקר טענותיה של קופת חולים מאוחדת מתמקדות בשניים. האחד, העדר עילה והשני, העדר יריבות. 1. העדר עילה קופת חולים מאוחדת טוענת כי אין למשיבים עילה כנגדה לתשלום כספי. החובה המוטלת על קופת חולים מאוחדת לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי היא ליתן שירותי בריאות בעין, בעצמה או על ידי נותן שירותים. המשיבים לא תבעו פיצוי בגין הפרת החובה ליתן טיפול רפואי אלא תבעו לקיים את החובה לקבל טיפול רפואי. מאחר והחובה היא לקבל טיפול בעין ובנם המנוח של המשיבים קיבל טיפול רפואי, אין עוד למשיבים עילת תביעה כנגד קופת חולים מאוחדת. אין בנמצא הוראות חוק המחייבות תשלום כספי. כל שהחוק מחייב הוא מתן שירותי בריאות. הוא הדין לטענתה גם כשמדובר בשירותי בריאות אשר אינם כלולים בסל הבריאות. בטענתם זו מסתמכת קופת חולים מאוחדת על סעיף 10(ב)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע: התכנית תהיה למתן שירותים בפועל בלבד, בידי הקופה או באישורה, למעט שירותי סיעוד, ולא תכלול מתן פיצוי כספי לעמית כתחליף לשירות. לדעתה של קופת חולים מאוחדת התכלית החקיקתית היא לחייב את קופות החולים להקים מערך שיספק שירותי בריאות בעין לכל חבריה ואין ליתן לחבר קופה לבחור בין מתן שירותי בריאות בעין לבין תשלום כספי. קופת חולים אינה חברת ביטוח המחזירה למבוטחיה תשלום כנגד קבלות על הוצאות. בנסיבות בן שולם התשלום על ידי חברת הביטוח הפרטית אין היא חייבת בתשלום. 2. טענת העדר יריבות קופת חולים מאוחדת טוענת להיעדר יריבות בין המשיבים לבינה. לטענתה מששילמה חברת הביטוח הפרטית את ההוצאות עברה אליה זכות התביעה מכוח הוראות התיחלוף המצויות בפוליסת הביטוח ובחוק חוזה ביטוח. אין עוד יריבות בין התובעים לקופה. טענות המשיבים 1. לטענת העדר יריבות המשיבים טוענים כי מדובר בביטוח מכוח חוק בריאות ביטוח ממלכתי וסעיף 62(א) המדבר על זכויות של מבוטח מכוח קרות מקרה ביטוחי שלא מכוח חוזה ביטוח העוברות למבטח אינו מתקיים במקרה שלפנינו. עוד טוענים המשיבים כי לא מן הנמנע שיש לראות בחובתה של קופת חולים חובה מכוח חוק חוזה ביטוח שצריך לחול על הביטוח הממלכתי לפי החוק והביטוח המשלים "מאוחדת עדיף". סעיף 62(ג) לחוק חוזה ביטוח קובע: קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך... המשיבים לומדים מהוראה זו כי יתכנו מקרים בם המבוטח עצמו תובע צד שלישי, בענייננו, קופת החולים, בגין המקרה הביטוחי ומעביר את כספי הפיצויים לחברת הביטוח. ואכן המשיבים התחייבו להעביר את הכספים מקופת החולים לחברת הביטוח. סעיף 62(ג) לא קובע כל קביעה לגבי העדר זכותו של המבוטח לתבוע בעצמו את הקופה ומכיר באפשרות לפיה המבוטח יקבל את הכספים ויעבירם לאחר מכן אל חברת הביטוח. מעבר לכך הזכות למתן שירותי בריאות היא לפי הטענה זכות יסוד. המשיבים סומכים את טענותיהם אלה על סעיף 3(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. סעיף 3 דן בזכות לשירותי בריאות. סעיף 3(ג) קובע: קופת חולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה. היינו, החוק מזכה את כל מי שרשום בקופה כלשהי כמבוטח. המבוטח בקופה זכאי למלוא שירותי בריאות הקבועים בחוק בין מהקופה עצמה ובין באמצעות נותני שירותים. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי אין קביעה מפורשת וחד משמעית הפוטרת את קופת חולים מאוחדת מתשלום שירותי בריאות למשיבים. מכוח האמור קיימת יריבות בין המשיבים לקופת חולים מאוחדת. 2. לטענת חוסר עילה טענת חוסר העילה לה טוענת קופת חולים מאוחדת סומכת כאמור על כך שקופת חולים מאוחדת רואה את עצמה חייבת ליתן שירותי בריאות בעין. לפי טענה זו משניתנו שירותי בריאות בדרך כלשהו אין עוד עילת תביעה כלפיה. טוענים המשיבים כי חובתה של קופת חולים מאוחדת היא מתן שירותי בריאות למבוטחיה. בהיעדר יכולת ליתן טיפול רפואי עליה לכסות את הוצאות הטיפול שקיבל המבוטח. על פי חוות דעת הרופאים מבית חולים איכילוב נזקק התינוק המנוח לניתוח דחוף שניתן היה לבצעו רק בבית חולים בטורונטו, שם היה הניסיון הטיפולי הרפואי הנדרש במחלתו של התינוק. ועדת הערר אישרה את ביצוע הניתוח בטורונטו. אשר על כן, מחויבת קופת החולים לשאת בהוצאות הטיפול הרפואי שניתן בטורונטו. ברי כי לולא היתה חברת הביטוח הפרטית מממנת את הוצאות הטיפול הרפואי, היתה קופת חולים מאוחדת מחויבת לשאת בהוצאות מכוח הדין. 3. חלות סעיף 22 לחוק מקובל על המשיבים כי אכן אין חלות לסעיף 22 בעניינם. בנם אריאל המנוח חלה במחלת הסרטן ולא נפגע ממזיק בן אנוש. צודק לדעתם בית הדין האזורי כי סעיף 22 חל במקרה בו קיים מזיק כלשהו אשר גרם למבוטח בקופת החולים למחלה או פגיעה ובגינו ניתנו שירותי בריאות על ידי קופת החולים. אילו כך היה היו עקרונות פקודת הנזיקין מיושמים על חוק ביטוח בריאות ממלכתי באופן שקופת חולים תוכל לחזור אל המזיק או מבטחו או מי שחב מטעמו לשלם את הנזק. פרשנות קופת חולים מאוחדת פוגעת בשוויון לפיו כל אדם זכאי לשירותי רפואה הכלולים בסל הבריאות ללא קשר למצבו הכלכלי. לפי פרשנותה המוצעת של קופת חולים מאוחדת מבוטח אשר מצבו הכלכלי מאפשר השגת מקור חלופי זמני למימון טיפול רפואי דחוף הכלול בסל הבריאות, לא יהיה זכאי למימון על ידי הקופה. פרשנות סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי וטענת העדר יריבות מקובלת עלינו הפרשנות לסעיף זה שניתנה ופותחה יפה על ידי בית הדין האזורי. הסעיף דן בהטבת נזק ממזיק או ממבטחו. זהו אחד מעקרונות היסוד של דיני הנזיקין. תכליתו להחזיר את מצבם של הניזוק והמזיק לקדמותו. השופטת עליה פוגל עמדה על תכליתו של סעיף 22 הנ"ל: עיון בלשון ס' 22 מעלה כי הוא דן במקרה בו קיים מזיק כלשהו אשר גרם למבוטח בקופת החולים למחלה או לפגיעה, ואשר בגינה ניתנו שירותי בריאות על ידי קופת החולים. במקרה זה, מיושמים עקרונות פקודת הנזיקין גם בחוק ביטוח הבריאות באופן שקופת החולים תוכל לחזור אל המזיק, למבטחו או לכל אדם אחר בשל חבותם לפי כל דין או לפי חוזה ביטוח. פירוש זה יוצר אחידות בדיני הנזיקין, ומונע מצב בו יצא המזיק נשכר כאשר שירותי הבריאות והריפוי ניתנים על ידי קופת החולים על פי חובתה מכח החוק. הסעיף ממשיך את הרעיון הגלום בס' 77 לפקודת הנזיקין וקובע כי קופת החולים יכולה לחזור אל אותו מזיק או מי שחב מטעמו לשלם את הנזק. השופטת פוגל מפנה לאותו עיקרון בחוק הביטוח לאומי, ה'תשנ"ה-1995. סעיף 328(א) לחוק קובע: היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה וכן פיצוי על סכום שהמעביד החזיר למוסד לפי סעיף 94. מציינת השופטת עליה פוגל: שני החוקים שבפנינו (חוק ביטוח הבריאות, וחוק הביטוח הלאומי) קבעו כי יש להחיל גם עליהם את העיקרון של הטבת הנזק המצוי בפקודת הנזיקין. חוק הביטוח הלאומי מתייחס במפורש ל"מקרה" אשר אירע כתוצאה מעוולה נזיקית, וכך יש לפרש גם את ס' 22 לחוק ביטוח הבריאות. לא יעלה על הדעת לשלול גימלה מאדם הזכאי לה על פי חוק הביטוח הלאומי, משום שיש לו ביטוח אישי נוסף כמו "ביטוח תאונות אישיות", או "ביטוח חיים" או כל ביטוח אחר המבטח אותו מפני סיכוני מחלות ופגיעות, אם המקרה שאירע לו אינו תוצאה של עוולה נזיקית. על פי אותה תכלית של בטחון סוציאלי, יש לפרש גם את החוק דנן הבא להבטיח לכל אדם שירותי בריאות סבירים, ואין לפגוע בזכות זאת אלא באמצעות הוראת חוק חד משמעית הקובעת זאת במפורש. ברי אם כן כי כל שעושה סעיף 22 הוא שהוא קובע זכות שיפוי של קופת החולים כלפי מזיק או ביטוחו בגין אירוע נזיקי שגרם אותו מזיק למבוטח של הקופה. אין הוא מתכוון לשפות את הקופה כאשר מקור הכסף הוא פרטי וכאשר לא מדובר במזיק אלא בזכות לתשלום בגין טיפול רפואי על פי החוק. אלמלא שילמו המשיבים בגין הטיפול ממקור אחר היתה הקופה נושאת בהוצאות מכוח החוק. מדובר בטיפול הכלול בסל הבריאות, בטיפול שאושר מכוח ההוראות לגבי טיפול בחוץ לארץ. משכך אין כל יריבות בין קופת חולים מאוחדת לחברת "דולב". היריבות היא בין קופת חולים מאוחדת ולמשיבים. ביני לביני ניתן פסק דיני בעניין נג'יבה עיאס (עע 000342/03 נג'יבה עיאס - שירותי בריאות כללית - טרם פורסם) באותו עניין עמדתי על תכלית חוק ביטוח בריאות ממלכתי ועל חובתה של קופת חולים לספק שירותי בריאות הכלולים בסל הבריאות. עילה של התעשרות שלא כדין על קופת חולים מאוחדת להחזיר למשיבים את סכום הטיפול בו הם היו חייבים על פי דין גם מכוח עילה של התעשרות שלא כדין. בשונה מדיני הנזיקין שתכליתם להשיב את מצב הניזוק לקדמותו, דיני עשיית עושר תכליתם להשיב את מצב החייב לקדמותו, ובענייננו, למצב בו קופת חולים מאוחדת היתה עומדת בהתחייבותה ונושאת בתשלום סכום הטיפול. אי תשלום זה מעשיר את קופת חולים מאוחדת שלא כדין. הדין הוא שעליה לעמוד בהתחייבותה. על כן גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט חייבת קופת חולים מאוחדת לעמוד במחוייבותה כפי שזו אושרה על ידי משרד הבריאות (וראו את עניין נג'יבה עיאס הנ"ל). טענת העדר עילה את הטענה כי אין בידי המשיבים עילת תביעה כלפי קופת חולים מאוחדת יש לדחות מכל וכל. הטענה היא כי חובתה של קופת חולים מאוחדת היא ליתן אך שירות בעין. משזה כבר ניתן, אין עוד עילה כלפיה. כאשר פלוני חייב מכוח החוק ליתן שירות בעין והוא אינו מקיים את חובתו, וכאשר הזכאי משלם בגין אותו שירות, הרי שעל החייב לשלם את סכום השירות שהוציא הזכאי. אם לא תאמר כן הרי בכל מקרה בו חייב במתן שירות בעין לא מקיים את חיובו, לא יוכל הזכאי להשיב לעצמו את הנזק שנגרם לו בגין אי העמידה בתשלום. טול לדוגמא את ביטוח הסיעוד על פי דיני הביטוח הלאומי. הזכאי על פי החוק זכאי לשירות בעין. היה והמוסד לביטוח לאומי דוחה את תביעתו מוציא המבוטח מכיסו את ערך הסיעוד. כאשר בסופו של יום, לאחר דיונים בבית הדין, מתברר כי המבוטח אכן היה זכאי לסיעוד, חייב המוסד לביטוח לאומי לשפותו בגין הסכום שהוציא ושהלכה למעשה לא היה עליו להוציא. הוא הדין בענייננו. מכל הנימוקים הללו נדחה הערעור. קופת חולים מאוחדת תשלם למשיבים 3-1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בערעור בסך -.20,000 ₪ תוך 30 יום. השופטת נילי ארד האמור בחוות דעתה של חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין מקובל עלי ואני מצטרפת לתוצאה אליה הגיעה. במיוחד כן בנסיבות המקרה, בו הכירה קופת החולים באחריותה לכיסוי הוצאות הטיפול הרפואי בבנם התינוק של המשיבים כפי שהבהיר וחזר והבהיר מר עוזי סלנט, המנהל הכללי של הקופה במכתבו אליהם "...שאין קופ"ח מתנערת מאחריותה ויעשה כל הדרוש ע"מ לממן הטיפול הרפואי של בנך". משכך הוא, אין לקבל את טענת הקופה לפיה באה התובענה בגדר הסייג שבסעיף 10(ב)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שענייננו "...[ב] מתן פיצוי כספי לעמית כתחליף לשירות". על חובתה החוקית הראשונית של קופת החולים להעניק שירותי בריאות לחבר הקופה המבוטח בה, ועל הזכות היסודית לבריאות שמעניק החוק למבוטח עמדתי בהרחבה בין היתר בפסק הדין בעניין אלעד שטרית (עע 1091/00 אלעד שיטרית - קופ"ח מאוחדת, פד"ע לה 5) ויפים דברי שם, לענייננו. במקרה שלפנינו, לא התפוגגה אחריותה של הקופה כלפי המשיבים לטיפול בבנם התינוק, בשל כך בלבד שחברת הביטוח הקדימה ונחלצה לעזרת ההורים במצוקתם. בעשותה כן, באה חברת הביטוח בנעלי חבוּתה של הקופה. אולם כל העת הזו נותרה בעינה אחריות הקופה כלפי המשיבים - מבוטחיה. חובתה זו על קופת החולים למלא עד תום, על פי הדין ובגדרו. השופט עמירם רבינוביץ אני מסכים לתוצאה אליה הגיעה חברתי סגנית הנשיא. החבות של קופת חולים (להן - הקופה) כלפי המשיבים נובעת מחיובה של הקופה לכסות את הוצאות הניתוח (להן-הוצאות הניתוח) על פי סל הבריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אי עמידתה של קופת חולים בחבות זו מהווה למעשה הפרת חובה חקוקה וגם הפרת החובה החוזית של הקופה כלפי חבריה לכסות את הוצאות הניתוח המגיעות על פי דין. כמו כן על ידי הימנעות מתשלום זה מתעשרת הקופה שלא כדין. משלא מילאה הקופה חבות זו, נגרם למשיבים נזק בגובה הוצאות הניתוח שבוצע בכפוף להסדר הקבוע בדין. המשיבים אמנם פוצו בגין נזק זה על ידי חברת הביטוח שלהם, אולם לטענת המשיבים כספי פיצוי אלה יושבו לחברת הביטוח עם קבלתם מהקופה ובכך תימנע גריעה מזכויותיהם על פי הפוליסה. לאור נתונים אלה לא מתעוררת למעשה שאלת היריבות בין המשיבים לקופה. אשר על כן התוצאה אליה הגיעה חברתי סגנית הנשיא היא תוצאה נכונה ויש לדחות את הערעור. נציג ציבור מר אמנון כספי אני מסכים. נציג ציבור מר אבי ברק אני מצטרף לחוות דעתה של סגנית הנשיא השופטת ברק ומסכים איתה. סוף דבר על דעת כל חברי המותב נדחה ערעור של קופת חולים מאוחדת. בתוך 30 יום מהיום תשלום קופת חולים מאוחדת למשיבים שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לא ישולם הסכום במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. רפואהקופת חוליםמימוןמימון תרופות / טיפולים