מהי בקשה למחיקת כתב תביעה על הסף ? ככלל סעד של מחיקה על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד. הלכה מושרשת היא, כי סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף. כדברי חברי הנשיא סטיב אדלר "בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין" [ברע 1312/01 אהוד מימוני - משכילון בע"מ, ניתן ביום 10.9.01 וראו גם: בר"ע 624/99 נחמיה קוסובסקי- נחמיה הרטוב, ניתן ביום 9.1.2001; עע 1637/04 יהודה קרשון - קריכלי אלון בע"מ, ניתן ביום 9.5.05; דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14 - עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586; דב"ע מד/129-3 פרחיה אשר - מדינת ישראל]. כבר נפסק, כי "בית הדין לעבודה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף" [דב"ע נא/195-3 תובנה מכונות תרגום בע"מ- עמיחי סגל, פד"ע כג' 274, 277; דב"ע מז/ 1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה - רון ורדי, פד"ע יט 63]. בהתאם, "נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק על הסף" [דב"ע מז/15-3 אפנר יצחק - מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם); דב"ע נא/195-3 תובנה מכונות תרגום בע"מ- עמיחי סגל, פד"ע כג' 274, 277 ]. זאת, מן הטעם ש"מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה" [דב"ע לה/4-4, הוועד הארצי של עובדי משרד הבריאות - מדינת ישראל, פד"ע ז, 281, 288]; ו"על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית" [עע 712/06 נאוה ירון - המרכז רפואי "שיבא" - תל השומר, ניתן ביום 11.6.07; וראו גם: עע 716/05 יעקב הברפלד - תוצרת מזון ישראלית בע"מ, ניתן ביום 29.7.07]. ככלל אין להורות על מחיקת התביעה גם אם סיכוייה לכאורה קלושים. לצורך הכרעה בבקשת מחיקה על הסף, יוצא בית הדין מן ההנחה לפיה התובע הוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, ועל בסיס זה יבחן אם על סמך אותן עובדות, יהא התובע זכאי לקבל את הסעד הנתבע על ידו [דב"ע מח/ 103-3 חיים גנאל - רשות הנמלים, פד"ע כ 443, 445]. ועוד זאת. כלל נקוט הוא בפסיקתנו כי "כאשר מדובר בדחיה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית-המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית-המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית-המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו" [דב"ע מז/ 1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה - רון ורדי, פד"ע יט 63; וראו גם: דב"ע מז/ 78-3 ישראל חבס ובניו - דבי סנדיק חבס, פד"ע יט 138,139]. גם אם קיימת אפשרות ולוּ קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין. עמד על כך בהרחבה השופט אליאסוף בעניין אריה שקולניק [דב"ע שן/ 112-3 אריה שקולניק ואח'-אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פד"ע כ"א, 447], בציינו כי הסעד של סילוק התביעה על הסף הינו "סעד מרחיק לכת מאוד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית-המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על-פי העובדות והטענות העולות מתביעתו ... יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על-ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף.ן, וכתב תביעהמסמכיםמחיקת תביעה / הליך