יחסי עובד מעביד - דמי לידה

להלן פסק דין בנושא יחסי עובד מעביד - דמי לידה:

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית


1.     עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע מיום 14.11.04, לדחות את תביעתה של התובעת לגמלת שמירת הריון ולדמי לידה, מהטעם שלא התקיימו יחסי עובד - מעביד בינה לבין מעסיקתה.

2.     מטעם התובעת העידו היא עצמה, וכן בעלה מר אמנון דדוש וגיסה מר דני דור. מטעם הנתבע העיד החוקר מר יצחק גואטה, והוגשה בהסכמה הודעתה של גב' גלית ניסים.

3.     להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפני ומהמסמכים שהוגשו לתיק בית הדין:
א.     התובעת, ילידת שנת 1964, הגישה ביום 18.5.04 תביעה לנתבע, לתשלום גימלת שמירת הריון. בתביעה הצהירה כי לא עבדה, בשל ההריון, החל מיום 18.8.03 ועד 26.9.03. עוד הצהירה כי הועסקה על ידי שני מעסיקים - "תקשובים בע"מ" (במסגרתה הועסקה החל מיום 9.8.01) ו"קורל - דור סוכנות לביטוח" (במסגרתה הועסקה, לפי האמור בתביעה נ/1, החל מיום 1.2.03).

ב.     במקביל הגישה התובעת תביעה לקבלת דמי לידה, במסגרתה הצהירה כי ילדה בסוף חודש 3/04 וכי הנה זכאית לחישוב דמי הלידה על בסיס השתכרותה משני המעסיקים שצוינו לעיל.

ג.     אין חולק כי סוכנות הביטוח "קורל - דור" הנה בבעלות גיסה של התובעת (אחיו של בעלה), מר דני דור.



4.     מר דני דור, הבעלים של סוכנות הביטוח "קורל דור", הצהיר כי התובעת עבדה בסוכנות הביטוח שלו החל מיום 1.6.01, כאשר בשלב ראשון נוהלה הסוכנות על ידו באופן אישי, והחל מיום 1.2.03 החל לנהל את עסקו באמצעות חברה בע"מ, קורל דור סוכנות לביטוח (2002) בע"מ, והתובעת הפכה לעובדת החברה. מר דור הדגיש כי "בכל חודש בחודשו היא מקבלת תלוש משכורת ושיק משכורת כמו כן אני משלם בעבור התובעת דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה ואת כל התשלומים הנדרשים" (סעיף 6 לתצהירו).

5.     מר דור הגיש טפסי 106 המעידים על עבודת התובעת עבורו באופן אישי בחודשים יולי ואוגוסט 2001, מאי 2002, ספטמבר - דצמבר 2002 וינואר 2003, ועל עבודת התובעת עבור החברה בבעלותו בחודשים פברואר - דצמבר 2003, ינואר - מרץ 2004, יולי - דצמבר 2004 וכן יולי - דצמבר 2005 (ת/1).

בחקירתו הסביר כי "אני מנהל סוכנות עם מספר עובדים שזה משתנה בהתאם לצרכים. בין 12 ל - 6 עובדים. אני לא זוכר תקופות ספציפיות שהתובעת עבדה אצלי, אבל היא עבדה תקופה כן תקופה לא, לפי הצורך. כך גם עובדים אחרים... כאשר אני מקבל פרויקט מסוים או זוכה במכרז מסוים, אני מוסיף כ"א שהוא פחות מקצועי שאפשר לפטרו בקלות וגם למצוא אותו בקלות" (עמ' 2 לפרוטוקול).

6.     מר דור הסביר כי התובעת ביצעה עבודה שאינה מקצועית, וכדבריו - "התובעת עסקה בניירת, מילוי טפסים, טפסי הצעות. הכוונה למילוי הטכני ולא המהותי של הטפסים" (עמ' 2 - 3), כאשר ביצעה זאת הן במשרדי העסק והן בביתה. בדרך כלל היתה מתחילה את עבודתה בין השעות 16.00 - 19.00 אחר הצהריים, ולכן סביר להניח כי לא פגשה את העובדים האחרים. מר דור הבהיר כי התובעת קבעה לעצמה את לוחות הזמנים, "אך הגיעה לפחות פעם או פעמיים בשבוע להערכתי... השכר היה גלובלי בלי שעון" (עמ' 4).

7.     מר דור התבקש להסביר את השינויים שחלו בשכרה של התובעת (ויפורטו להלן), והשיב כי "פעם יותר עבודה ופעם פחות עבודה. זה דברים שסיכמתי איתה... אני יודע להעריך חודש או חודש וחצי מראש את היקף העבודה שאזדקק לו ולפי זה אני יודע כמה היא צריכה לעבוד" (עמ' 4).

כאשר נשאל כיצד התובעת עבדה עבורו גם בתקופה בה הצהירה כי היא בשמירת הריון, השיב - "התובעת לא עובדת לפי ימים או לפי שעות. היא עובדת לפי כמויות חומר שהיא צריכה להעביר בזמן שלה. היא לא היתה מחתימה כרטיס... אם רשום בטופס שהיא קיבלה שכר רגיל בחודשים אוגוסט ספטמבר 2003, כנראה שהיא הצליחה למלא את המכסה בימים שעבדה... בכל החישובים הספציפיים אני לא מתמצא" (עמ' 3).
8.     התובעת העידה כי עבדה עבור מר דור כפקידה, החל משנת 2001 בהפסקות, ובמסגרת זו מילאה טפסים שונים דוגמת הצעות לביטוחי חיים (למשל לוועדי עובדים), והתאמות של רשימת החייבים. לדבריה, את רוב עבודתה ביצעה מביתה, כאשר "לפני ההריון הייתי נוסעת אליו למשרד אחרי העבודה. במהלך ההריון הוא היה מביא לי חומר הביתה או לבעלי. זה השתנה ולא היה קבוע. קשה לי לשחזר אחורה במדויק... לא היה מספר פעמים קבוע שהייתי מגיעה למשרד... אם הייתי מגיעה למשרד זה היה בסביבות השעה 17.00 לפעמים הייתי עובדת עד 19.00 או 21.00. כאשר הגעתי העובדים שלו כבר לא היו... " (עמ' 5 - 6).

באשר לשכר ששולם לה מסרה כי סוכם על שכר גלובלי, ללא תלות בשעות העבודה המדויקות, כאשר ציינה כי "יש לנו חלוקת תפקידים מאוד ברורה בבית ורק בעלי מטפל בניירת ובמשכורת. אני לא יודעת במדויק כמה הרווחתי. אני לא יודעת ממה נבעו השינויים בשכר" (עמ' 6).

9.     התובעת צירפה לתצהירה את תלושי השכר אשר ניתנו לה מדי חודש, החל מחודש 2/03 ואילך, על ידי סוכנות "קורל דור" (נספח ד' לתצהירה), וכן כרטסת רו"ח ודפי חשבון אשר מעידים על הפקדת שיק המשכורת בחשבון הבנק שלה מדי חודש (נספחים ה' ו - ו').

לפי תלושי השכר שהוגשו, שכרה החודשי נטו של התובעת עמד על 3,000 ₪ בחודשים 2/03, 5/03, 6/03 ו - 7/03, על 4,000 ₪ בחודש 8/03 ועל 4,500 ₪ בחודשים 3/03 ו - 4/03.

10.     לפי ההודעה שהתובעת מסרה לחוקר הנתבע (נ/3), עבדה בתקופה הרלוונטית גם במקום עבודה נוסף, חברת "תקשובים", וזאת כ - 5 שעות ביום, בדרך כלל החל מהשעה 6.00 בבוקר. לפי דבריה לחוקר, בסוכנות הביטוח עבדה בשעות הערב, בדרך כלל החל מהשעה 17.00 או 18.00 ועד 20.00 או 21.00. עם זאת אישרה כי מידי פעם ביצעה את עבודתה מהבית. עוד הצהירה כי חזרה לעבוד בשני מקומות העבודה בסוף חודש 6/04.

11.     בעלה של התובעת, מר אמנון דדוש, הצהיר כי רעייתו מקבלת מדי חודש שכר בגין עבודתה בסוכנות "קורל דור", אשר "מופקדת בחשבוננו המשותף לשימוש הוצאות ביתנו" (סעיף 14 לתצהירו). בחקירתו ציין כי הוא שקיבל, מאחיו, מדי חודש, את ההמחאה עבור השכר, וזאת בין ה - 9 ל - 20 בכל חודש בגין החודש החולף. במרבית המקרים לא קיבל תלוש שכר יחד עם ההמחאה, אלא אם ביקש זאת (עמ' 7).






12.     מר יצחק גואטה, חוקר הנתבע, הגיע לסוכנות הביטוח "קורל דור" ביום 14.9.04. לדבריו, "כאשר הגעתי למשרד שאלתי את הפקידות לגבי התובעת. תחילה הן מסרו שהן לא מכירות אותה. בהמשך אמרו משהו שהיא כן עובדת, אבל היא מגיעה אחרי שהן עוזבות את המשרד. רציתי לקבל פרטים יותר מדויקים וגביתי עדות מגב' ניסים שהיא אחת הפקידות. טרם גביית העדות היא התקשרה למעסיק שלה והסבירה לו שאני במקום ובהמשך שוחחתי איתו... אח"כ הוא ביקש את הפקידה ואני הבנתי שהוא הנחה אותה מה להגיד" (עמ' 8; דו"ח סיכום החקירה ודו"ח הפעולה הוגשו כנ/4 ו - נ/5).

מר גואטה אישר כי הפקידות הראו לו, במהלך ביקורו בסוכנות הביטוח, ארבעה סוגי טפסים אותם מילאה התובעת במהלך עבודתה (נ/6 - נ/8), לרבות "טופס למסירת ממסרים ויעודם לפי מספר פוליסה" ו"הוראה לחיוב חשבון".

13.     בהסכמת הצדדים, הוגשה כראיה הודעתה של גב' גלית ניסים, עובדת בסוכנות הביטוח, כפי שנמסרה למר גואטה. לפי ההודעה, גב' ניסים עובדת במשרד חמישה ימים בשבוע עד השעה 16.00. כאשר נשאלה מי זו "דדוש דרורה", השיבה - "אני נותנת לה חומר של הגבייה, כאשר אני לא מספיקה וגם דני נותן לה חומר. גביה זה אומר להכין צ'קים למשלוח, עבודות משרדיות שקשורות בגבייה... אני מניחה את החומר על שולחנו של דני, בתוספת למה שהוא מכין לה מראש".

גב' ניסים הראתה למר גואטה דוגמאות מסמכים אותם ממלאת התובעת, וציינה כי מדובר במילוי טכני של פרטים. עוד ציינה כי "להערכתי לצורך מילוי הטפסים האלה... נדרשת לכל היותר כ - ½ שעה והיו בחורות/ עובדות שעשו את זה בהרבה יותר זמן. זה תלוי בהספק של העובדות".

14.     גב' ניסים ציינה עוד כי מעולם לא ראתה את התובעת או שוחחה עמה טלפונית, ואף לא ראתה מסמכים שמולאו על ידה - אם כי ציינה כי אלו אמורים להיות מתויקים בחברות הביטוח ולא בסוכנות.

הכרעה

15.     סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 מגדיר "עובד" במילים הבאות:
"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

16.     במקרה שלפנינו אין מדובר ב"בן משפחה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק. את מערכת היחסים יש לבחון בהתאם למבחן המעורב המקובל בפסיקת בתי הדין לעבודה, אשר במרכזו עומד מבחן ההשתלבות (ס' אדלר, "היקף תחולת משפט העבודה - מכפיפות לתכלית", ספר גולדברג (תשס"א) 17), ותוך התאמתו לתכלית החקיקתית הרלוונטית (דנג"צ 4601/95 סרוסי נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נב (4) 817).

     במקביל לכך, ובהתחשב ביחסי הקרבה המשפחתית (גם אם אינה מגיעה להגדרת "בן משפחה"), יש לבחון את היחסים בקפידת יתר. כפי שקבע כב' בית הדין הארצי:

"אין חולקין שקרבה משפחתית - ולו קרבה שבין הורים לבנים - אין בה, לכשעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד. אין חולקין גם, שהמניע לבחירת העובד, בין כמניע עיקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העדר קיום יחסי עובד-מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.

כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת-יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או 'סמלי', וכד'" (דב"ע לג/0-108 המוסד לביטוח לאומי - שרה כץ, פד"ע ה 31, 36-35; ראה גם דב"ע נג/0-78 חוה פייגלשטוק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283, 286; דב"ע נה/295-0 המוסד לביטוח לאומי - רחל אזולאי, עבודה ארצי כרך כט (2) 266).

17.     לאחר שקילת העדויות, ועל אף הספקות שהועלו, אני סבורה כי המאזניים נוטים למסקנה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין קורל דור סוכנות לביטוח (2002) בע"מ. הגעתי למסקנה זו על אף העדרן של שעות עבודה מוגדרות, על אף העדר רישומן של שעות עבודה, על אף השינויים שחלו בגובה השכר, על אף העדר הוכחה בדבר תשלומן של זכויות סוציאליות, ועל אף שהתובעת לא הוחלפה על ידי עובד אחר במהלך חופשת הלידה שלה, וזאת מהנימוקים הבאים:

א.     האמון שנתתי בעדות גיסה של התובעת, מר דני דור, אשר העיד כי התובעת עובדת עבורו מזה מספר שנים, בהפסקות, במילוי טכני של טפסים לו הוא נדרש בעת הגשת הצעות מחיר לקבוצות עובדים גדולות או לאחר זכייה בפרויקטים בהיקף גדול.

בהתחשב בסוג העבודה - הדגיש כי אינו נזקק לסיועה באופן קבוע אלא רק בתקופות מסוימות, ולכן חלו הפסקות בהעסקתה כפי הנובע מטפסי 106 שהוגשו על ידו. בנוסף לאור סוג העבודה - יכולה היתה לבצעה גם בבית, ואכן ביצעה אותה בין בבית ובין במשרד, בשעות הערב.

ב.     נתתי אמון גם בעדויות התובעת ובעלה. ראשית, בהתחשב בכך שהתובעת לא ניסתה לייפות את מצב הדברים, אלא אישרה כי עבדה בעיקר בבית, כי לא היו לה שעות עבודה מוגדרות, וכי כלל אינה יודעת מה גובה השכר שסוכם בין גיסה לבעלה. בנוסף, הסתירות הקלות בתשובות שמסרו התובעת, בעלה ומר דור מחזקות לטעמי את האמינות שיש להקנות להם, שכן הן מעידות על העדר תיאום מחד, ומאידך על פערים מובנים בזיכרון האנושי, בפרט בהתחשב בחלוף הזמן.

ג.     שוכנעתי כי התובעת קיבלה שכר עבור עבודתה, מדי חודש בחודשו, נושא שכלל לא עלה בחקירות הנגדיות (מלבד לגבי מועד קבלת ההמחאות).

ד.     מחומר הראיות עלה, ולא נסתר, כי התובעת מועסקת על ידי מר דור ו/או החברה בבעלותו, תוך ביצוע התשלומים הנובעים מכך למוסד לביטוח לאומי, החל משנת 2001, היינו זמן רב טרם כניסתה להריון, וממשיכה להיות מועסקת על ידו גם לאחר חופשת הלידה ועד היום. גם עובדות אלו מחזקות, בעיני, את אותנטיות ההעסקה.

ה.     גם אם התובעת לא היתה עובדת "שגרתית", שעבדה במשרדי הסוכנות בשעות קבועות - אין בכך כדי לשלול יחסי עובד ומעביד, והפסיקה מכירה כיום בתבניות העסקה בלתי שגרתיות, לרבות עבודה מהבית (על תבניות העסקה גמישות ראו למשל ע"ע 300229/96 עמי כהן - דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ, פד"ע לז 812).

ו.     גם ההודעה שהוגשה מטעם הנתבע, של גב' גלית ניסים, תומכת למעשה בגרסת התובעת (שכן גב' ניסים מאשרת כי השאירה חומר לתובעת לצורך מילוי על ידה). טענות מר גואטה בנוגע להדרכת מר דור את העדה לא הוכחו אלא היוו השערה גרידא (שהרי לא שמע את השיחה שהתנהלה בין מר דור לבין גב' ניסים), ומר דור אף לא נשאל בקשר לכך, ולו שאלה אחת, בחקירתו הנגדית.


18.     סוף דבר - התביעה מתקבלת. התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין "קורל דור סוכנות לביטוח (2002) בע"מ" לצורך בחינת זכאות התובעת לגימלת שמירת הריון ולדמי לידה. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בגין ההליך בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכאות לדמי לידה

  2. הפרשים לדמי לידה 25%

  3. קבלת דמי אבטלה ודמי לידה

  4. טיפולי פוריות - דמי לידה

  5. תלושי שכר לתביעת דמי לידה

  6. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  7. מכתב דחיה בתביעה לקבל דמי לידה

  8. תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת

  9. שאלת תושבות לצורך תשלום דמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית וגם שכירה

  11. דמי לידה - אי צבירת "תקופת אכשרה"

  12. דמי לידה לעובדת שכירה בעסק משפחתי

  13. אי תשלום דמי לידה וגמלת שמירת הריון

  14. עבודה אצל קרוב משפחה - זכאות לדמי לידה

  15. דחיית תביעה לתשלום דמי לידה כי לא עלה להוכיח יחסי עובד מעביד

  16. אי זכאות לדמי לידה מאחר ולא נתקיימו יחסי עובד מעביד לפי סעיף 1 לחוק

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון