חייל בקבע

חוק שרות הקבע בצה"ל מסדיר את מעמדם של אנשי הצבא המתגייסים לשרות קבע ואת זכותם לגמלאות בקשר לשרות זה. חוק שרות הקבע חל על מי שמוגדר כ"חייל" (סעיף 1 לחוק) והגדרה זו מתייחסת למי שמוגדר כ"חייל" לפי חוק השיפוט הצבאי "...המשרת לפי התחייבות לשרות קבע..."

בצד הסדר זה קיים לנו חוק שרות בטחון אשר סעיף 17 שבו מאפשר גיוס חיילים לתקופת שרות סדיר או לתקופת שרות סדיר נוספת במעמד של התנדבות (סעיף 6 לעיל). באותו סעיף נאמר במפורש כי אין הוא חל על קבלה לשרות קבע ועל שחרור ממנו (סעיף 17(ח) לאותו חוק).

בנוסף, קובעות פקודות הצבא כי שרות חובה נוסף יכול להיות בתנאי שרות חובה או בתנאי שרות קבע ועל מי שמשרת שרות חובה בתנאי קבע לא חלות הזכויות שבחוק שרות הקבע בצה"ל (סעיף 6 סיפא לעיל).

על אף הקירבה המושגית בין "חייל המשרת בקבע" (לפי חוק שרות הקבע בצה"ל) לבין "חייל המתנדב לשרות נוסף בתנאי שרות קבע" (לפי חוק שרות הבטחון ופקודות הצבא), קיימת הבחנה ברורה בין השניים:

התחייבות לשרות קבע נעשית לפי חוק שרות הקבע בצה"ל, על הסדר הגמלאות שבו. לעומתה, התנדבות לשרות צבאי נוסף בתנאי שרות קבע נעשית לפי חוק שרות בטחון ותקופה זו אינה נושאת זכות לגמלה. למעשה סלע המחלוקת בענייננו אינו נוגע לתשתית נורמטיבית זו - על ההבחנה בין שני ה"מעמדות" הגלומה בה - אלא נסוב על השאלה העובדתית באיזה משני המסלולים השתלבו המערערים במהלך שרותם הצבאי, טרם תקופת שרותם במדינה: במסלול שירות הקבע לפי חוק שירות הקבע בצה"ל או במסלול ה"התנדבות" לפי חוק שרות בטחון.

להלן פסק דין בנושא חייל בקבע:

פסק דין

השופט שמואל צור

1.     השאלה שבפנינו היא האם זכאים המערערים לצרף את תקופת שרותם בצה"ל בתנאי שרות קבע לתקופת שרותם במדינה, לצורך חישוב הגמלה המגיעה להם מן המדינה.

2.     המערערים הם שניים מתוך קבוצה של 20 עובדי מחקר אשר הועסקו ב"רפאל" בהיותה יחידת סמך של משרד הביטחון. בשנת 2000 הפכה "רפאל" מיחידת סמך ממשלתית לחברה ממשלתית ומעמדם של חברי הקבוצה - ובהם המערערים - השתנה מעובדי מדינה לעובדי החברה.
     על רקע שינוי זה נחתם בחודש אוגוסט 2000 הסכם קיבוצי מיוחד המסדיר את סיום עבודתם של עובדי המחקר ב"רפאל" כעובדי מדינה ותחילת עבודתם כעובדי החברה. בהתאם להסכם זה היו חברי הקבוצה זכאים לגמלה מהמדינה עבור תקופת שרותם במדינה.

3.     לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) תש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות) והתקנות שהותקנו מכוחו, ניתן לצרף לתקופת שרות במדינה הנושאת זכות לגמלאות תקופת שרות קודמת כחייל לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות) [נוסח משולב] תשמ"ה-1985 (להלן - חוק שרות הקבע בצה"ל), זאת לצורך קביעת גובה הגמלה המגיעה לעובד המדינה לפי חוק הגמלאות. לעניין זה קובע סעיף 1 לחוק שירות הקבע בצהל כי -

"חייל" - חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי התשט"ו-1955 ... המשרת לפי התחייבות לשירות קבע למעט חייל חדש, כהגדרתו בסעיף 67א'".


אין חולק כי כל חברי הקבוצה - ובהם המערערים - שירתו שירות צבאי נוסף על שירות החובה שלהם והשאלה היא האם אותו שרות נוסף היה במעמד של "שרות קבע" לפי חוק שרות הקבע בצה"ל או במעמד של שרות חובה בתנאי קבע שאינו נושא זכויות לגמלה.

4.     הממונה על הגמלאות בשרות המדינה דחה את טענת חברי הקבוצה כי הם שרתו בתנאי שרות קבע הנושאים זכויות לגמלאות. על רקע זה הגישו כל חברי הקבוצה ערעור לבית הדין האזורי בחיפה ובו טענו כי יש לצרף את תקופת שרות הקבע שלהם לתקופת שרותם במדינה לצורך חוק הגמלאות. בית הדין האזורי (סגנית הנשיא איטה קציר; תיקי עב' 1964/01 - 1479/01; 1538/01; 117/01; 2843/01; 1945/01) קיבל חלק מן הערעורים ודחה את מיקצתם. המערערים הם שניים מבין אלה שערעורם נדחה בבית הדין האזורי ומכאן ערעורם בפנינו.

5.     בית הדין האזורי קבע - ועל כך אין חלוקות הדעות - כי כל חברי הקבוצה, ובהם המערערים, שרתו שרות צבאי נוסף על שרות החובה שלהם. יותר מכך, לא היתה מחלוקת כי כל חברי הקבוצה שרתו שרות נוסף בתנאי שרות קבע. גדר המחלוקת היה האם השרות הנוסף בתנאי קבע היה מכח חוק שרות הקבע בצה"ל - וככזה הוא נושא זכות לגמלה - או שהיה במעמד של "התנדבות" לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב] תשמ"ו-1986 (להלן - חוק שרות בטחון) שאינו נושא זכות לגמלה.

6.     כפי שראינו (סעיף 3 לעיל), חוק שירות הקבע בצה"ל חל על "חייל" המשרת לפי התחייבות לשרות קבע. לעומתו, קובע סעיף 17 לחוק שירות בטחון כי -

התנדבות לשירות בטחון
(א)     ...
(ב)     החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו, והחייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות מילואים נוספת על התקופה שהוא חייב בה.

(ג)     התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

(ד) - (ז)...

(ח)     סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו."


     לעניין זה קובעות פקודות הצבא (פקודות מטכ"ל) כי התנדבות לשרות חובה נוסף יכול שתהא בתנאי שרות חובה או בתנאי שרות קבע (פקודות מס' 31.0110 ו-35.0211) אך על מי שמשרת שרות חובה בתנאי קבע לא חלות הזכויות הנובעות מחוק שרות הקבע בצה"ל (פקודה מס' 35.0211).

7.     על רקע מציאות נורמטיבית זו התמקד הדיון בבית הדין האזורי בשאלה האם עלה בידי חברי הקבוצה להוכיח כי שרותם הצבאי הנוסף היה במעמד של התחייבות לשרות קבע לפי חוק שרות הקבע בצה"ל. בקשר לכך הגישה המדינה לבית הדין פלטי מחשב המשקפים פרטים מרשומות הצבא לגבי חברי הקבוצה. בית הדין האזורי קבע כי ניתן לקבל את פלטי המחשב כראיה - ולו ראיה לכאורה - לעניין תוכן האמור בהם וניתן שלא לקבלם כראיה במקרים חריגים. על יסוד כל חומר הראיות שהיה בפניו - לרבות פלטי המחשב וההסברים אודותם - הכריע בית הדין האזורי בעניינם של חברי הקבוצה.

8.     בית הדין האזורי דחה את ערעורם של שני המערערים שבפנינו.
     אשר למערער מס' 1 (מס' 12 ברשימת התובעים בבית הדין האזורי), בית הדין האזורי הסתמך על פלט מחשב לפיו שרותו הצבאי בתקופה 29.10.77 - 28.4.78 (6 חודשים; להלן - התקופה שבמחלוקת) היה שרות חובה בתנאי קבע, בעוד התקופה מיום 29.4.78 - 28.8.78 (4 חודשים) היתה תקופת שרות קבע (סעיף 43(ב) לפסק הדין) אשר הוכרה עוד קודם לכן כנושאת זכות לגמלה ולא עמדה לדיון בבית הדין האזורי.

     אשר למערער מס' 2 (מס' 20 ברשימת התובעים בבית הדין האזורי), הסתמך בית הדין האזורי על פלט המחשב לפיו שרותו הצבאי מיום 8.12.82 ועד 7.12.83 (12 חודשים; להלן - התקופה שבמחלוקת) הינו מסוג חובה בתנאי קבע (סעיף 43(ג) לפסק הדין).
בקשר לשני המערערים, יחד עם עובד נוסף שערעורו נדחה, קבע בית הדין האזורי כי לא הוצגה בפניו אף לא ראשית ראיה להוכחת הטענה כי השרות הצבאי בתקופות שבמחלוקת היה מכח התחייבות לשרות קבע (סעיף 43 לפסק הדין).

הערעור
9.     בערעור בפנינו טוען מערער מס' 1 (מר חי פדות) כי בידיו תעודת שחרור מצה"ל המעידה כי השתחרר ביום 28.8.78 מסיבת "תום התחייבות לשרת בקבע" (נספח ג' לערעור). עוד מסתמך מערער זה על אישור גמלאות מן המדינה לפיו, כך לטענתו, תקופת שרותו בקבע תחשב לו כתקופה הנושאת זכות לגמלאות (נספח ד' לערעור). לטענתו, בית הדין האזורי דחה את תביעתו בהסתמך על נתוני פלט המחשב שלו (נספח ה' לערעור) בעוד שלגבי עובד אחר - יעקב לרר - הוצגו נתוני מחשב דומים לשלו ובית הדין האזורי קיבל את ערעורו.

     אשר למערער מס' 2 (מר אבי דנון) נטען כי הוא הציג מסמך המעיד על רכישת זכויות לגמלה לתקופת שרותו בקבע (8.12.82 - 13.8.86; נספח י' לערעור) ואישור מרפא"ל על רכישת זכויות לגמלה לאותה תקופה (נספח יא' לערעור). לטענתו, הוא רכש את התקופה שבמחלוקת (12.82 - 12.83) ואי ההכרה בכך מהווה פגיעה בקניינו.

10.     המדינה תומכת בפסיקת בית הדין האזורי. אשר למערער מס' 1 מסתמכת המדינה על פלט מחשב לפיו שרותו הצבאי בתקופה שבמחלוקת 29.10.77 - 28.4.78 (6 חודשים) הינו מסוג חובה בתנאי קבע. לטענת המדינה, בעניינם של עובדים אחרים הוצגו ראיות נוספות שהיה בהן - לדעת בית הדין ובניגוד לדעת המדינה - כדי לבסס קביעה בדבר שרות קבע שלא בהתאם לנתוני פלט המחשב. לטענת המדינה, תעודת השחרור של מערער מס' 1 אינה סותרת את נתוני פלט המחשב.

     אשר למערער מס' 2 טוענת המדינה כי נתוני המחשב שהוצגו בעניינו המתייחסים לתקופה שבמחלוקת משקפים תקופת שרות חובה בתנאי קבע שאינם נושאים זכות לגמלה. לטענתה, מערער זה לא הציג כל ראיה שיש בה כדי לסתור את נתוני המחשב. לטענת המדינה, ככל שמערער מס' 2 רכש זכויות לתקופה בה לא ניתן לצבור זכויות לגמלה, הרי הוא זכאי להשבת הסכום ששילם עבור רכישת הזכויות.

דיון והכרעה
11.     לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים למצב המשפטי ולחומר הראייתי שבפנינו, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעור להדחות באשר לשני המערערים כאחד. נעמוד להלן על עיקר נימוקי החלטתנו.
12.     המערערים היו עובדי מדינה וצברו בתקופת שרותם זכויות לגמלה לפי חוק הגמלאות. לפי אותו חוק והתקנות שהותקנו מכוחו, זכאים המערערים לצרף לתקופת שרותם במדינה, תקופות שרות קודמות לפי חוק שרות הקבע בצה"ל (סעיף 3 לעיל). פשיטא שתקופות השרות אותן ניתן לצרף הן אלה הנושאות זכות לגמלה לפי חוק שירות הקבע בצה"ל ולא תקופות שרות בצבא שאינן נושאות זכויות לגמלה.

13.     חוק שרות הקבע בצה"ל מסדיר את מעמדם של אנשי הצבא המתגייסים לשרות קבע ואת זכותם לגמלאות בקשר לשרות זה. חוק שרות הקבע חל על מי שמוגדר כ"חייל" (סעיף 1 לחוק) והגדרה זו מתייחסת למי שמוגדר כ"חייל" לפי חוק השיפוט הצבאי "...המשרת לפי התחייבות לשרות קבע..."
     בצד הסדר זה קיים לנו חוק שרות בטחון אשר סעיף 17 שבו מאפשר גיוס חיילים לתקופת שרות סדיר או לתקופת שרות סדיר נוספת במעמד של התנדבות (סעיף 6 לעיל). באותו סעיף נאמר במפורש כי אין הוא חל על קבלה לשרות קבע ועל שחרור ממנו (סעיף 17(ח) לאותו חוק). בנוסף, קובעות פקודות הצבא כי שרות חובה נוסף יכול להיות בתנאי שרות חובה או בתנאי שרות קבע ועל מי שמשרת שרות חובה בתנאי קבע לא חלות הזכויות שבחוק שרות הקבע בצה"ל (סעיף 6 סיפא לעיל).

14.     על אף הקירבה המושגית בין "חייל המשרת בקבע" (לפי חוק שרות הקבע בצה"ל) לבין "חייל המתנדב לשרות נוסף בתנאי שרות קבע" (לפי חוק שרות הבטחון ופקודות הצבא), קיימת הבחנה ברורה בין השניים: התחייבות לשרות קבע נעשית לפי חוק שרות הקבע בצה"ל, על הסדר הגמלאות שבו. לעומתה, התנדבות לשרות צבאי נוסף בתנאי שרות קבע נעשית לפי חוק שרות בטחון ותקופה זו אינה נושאת זכות לגמלה. למעשה סלע המחלוקת בענייננו אינו נוגע לתשתית נורמטיבית זו - על ההבחנה בין שני ה"מעמדות" הגלומה בה - אלא נסוב על השאלה העובדתית באיזה משני המסלולים השתלבו המערערים במהלך שרותם הצבאי, טרם תקופת שרותם במדינה: במסלול שירות הקבע לפי חוק שירות הקבע בצה"ל או במסלול ה"התנדבות" לפי חוק שרות בטחון.

15.     שני המערערים שבפנינו שרתו שרות קבע בצה"ל הנושא זכויות לגמלה: המערער מס' 1 שרת שרות קבע בתקופה 4/78 - 8/78 (4 חודשים) והמערער מס' 2 שרת שרות קבע בתקופה 12/83 - 8/86 (שנתיים ושמונה חודשים). המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בתקופה שקדמה לתקופות אלה, היינו - לגבי מערער מס' 1 - שרות מיום 29.10.77 עד 28.4.78 (6 חדשים) ולגבי מערער מס' 2 - שרות מיום 8.12.82 ועד 7.12.83 (12 חודשים).
     לגבי תקופות אלה לא הוצגו מסמכים המעידים על גיוס לשרות קבע לפי חוק שרות הקבע בצה"ל. לעומת זאת, לגבי תקופות אלה קיימים נתוני מחשב המצביעים על שרות חובה בתנאי קבע של כל אחד משני המערערים:
     אשר למערער מס' 1 - פלט מחשב נספח ה' לערעור, הוא נספח מש/5 למוצגי המדינה; אשר למערער מסר 2 - פלט מחשב נספח מש/6 למוצגי המדינה.

16.     מקובלת עלינו גישת בית הדין האזורי כי קיים משקל ראייתי לנתוני המחשב שהוצגו בבית הדין האזורי. לפי סעיף 483 לחוק השיפוט הצבאי -

"מסמך הנחזה כפקודת קבע או כפקודת שגרה של יחידת צבא או פנקס, כיומן או כרישום אחר המתנהל בצבא על פי דין, על פי פקודה צבאית מוסמכת או על פי הנוהג, יכול בית הדין [הכוונה לבית הדין הצבאי - ש.צ.] לקבלו כראיה לכאורה לתוכנו..."

     בסעיף זה "פנקס", "יומן" או "רישום אחר המתנהל בצבא" -בין שנערכו בכתב יד ובין שנערכו בדרך הדפסה, שכפול, צילום, כרטיס ניקוב, סרט מגנטי, או באמצעות כל מכשיר מכני, חשמלי או אלקטרוני אחר".
     

וסעיף 488 לחוק השיפוט הצבאי מרחיב את תחולת סעיף 483 "... גם על דיון לפני כל בית משפט או בית דין אחר במדינה" ומכאן תחולו ותוקפו בדיון בפני בית הדין לעבודה.

מכאן שמידע אשר מקורו בנתוני המחשב הצבאי הוא קביל ויש לו משקל ראייתי - ולו לכאורה - בהליך המתנהל בבית הדין לעבודה, כפי שנעשה בעניינם של המערערים. אכן, נתוני מחשב אלה אינם ראיה ניצחת ויש לבחון אותם אל מול ראיות אחרות הנוגדות לעניין ולהעניק להם את המשקל המתאים בנסיבות כל עניין.

17.     בעניינם של המערערים הוצגו נתוני מחשב לפיהם בתקופות השנויות במחלוקת הם שרתו שרות חובה בתנאי קבע. דבר זה עלה לא רק מנתוני המחשב עצמם אלא גם מדברי ההסבר לעניינים אלה אשר פורטו בתצהירה של רס"ן קרמונה (נספח מש/3 למוצגי המדינה). רס"ן קרמונה גם העידה כי תמיד היתה הקפדה על ההבחנה הרישומית בין סוגי השרות, היינו - קבע, חובה בתנאי קבע או חובה בתנאי חובה אלא שלעתים, אישורים שהצבא הוציא לחיילים על פי בקשתם, לא תמיד הבחינו בין סוגי השרות (סעיף 7 לתצהירה מש/3). עוד העידה גב' קרמונה כי לגבי מרבית חברי הקבוצה שתביעתם נדונה בבית הדין האזורי, התקופה שבמחלוקת היתה תקופת שרות בקורס קצינים או תקופת עיכוב שחרור בעקבות מלחמת יום הכיפורים ותקופות שרות אלה היו במעמד של חובה בתנאי קבע (סעיף 3 לתצהירה מש/3). ואומנם, לגבי מערער מס' 1, בצד רישום תקופת שרותו שבמחלוקת (10/77 - 4/78) צויין "חובה בתנאי קבע" ו"קצינים זוטרים", רישום המתייחס לתקופת שרות בקורס קצינים.
אשר למערער מס' 2 - מפלט המחשב עולה שבצד רישום תקופת השרות שבמחלוקת (12/82 - 12/83) רשום "חובה בתנאי קבע" ו-"קורס חובלים", נתונים התואמים את עדותה והסבריה של גב' קרמונה.

18.     המערער מס' 1 מסתמך על תעודת השחרור שלו משרות קבע מיום 7.9.78 (נספח ג' להודעת הערעור). מסמך זה היה לנגד עיני בית הדין האזורי אך הוא לא נתן לו משקל מכריע ובצדק. מסמך זה מעיד על שחרורו של מערער מס' 1 משרות קבע בחודש אוגוסט 1978 ומצויין בו כי סיבת השחרור היא "תום התחייבות לשרות קבע". אכן, אין חולק כי באוגוסט 78 סיים מערער מס' 1 שרות קבע של 4 חודשים הנושא זכויות לגמלה אך אין בתעודת השחרור כל נתון שיש בו כדי לסתור את פלט המחשב באשר למעמדו בתקופה שקדמה לחודשי השרות בקבע (10/77 - 4/78), היא התקופה שבמחלוקת לגביו. מכאן שנתוני פלט המחשב באשר למערער זה שרירים וקיימים ובעלי משקל ראייתי.

19.     מוסיף מערער מס' 1 וטוען כי בעניינו של תובע אחר, מר יעקב לרר, הוצגו נתוני מחשב דומים לשלו אך בית הדין הכיר בתקופת שרותו בניגוד לנתוני המחשב. טענה זו דינה להידחות. ראשית - בעניינו של יעקב לרר הוצג מסמך נוסף - "אישור שרות צבאי" - שלא היה דוגמתו בעניינו של המערער מס' 1. שנית - אנו בוחנים את עניינו של מערער מס' 1 לגופו ולא בהשוואה לעניינו של תובע אחר. בקשר לכך טענה המדינה כי אפשר שבית הדין האזורי טעה לגבי מר לרר (סעיף 26 לסיכומי המדינה) אך אנו לא נביע דעה בדבר שהרי בעניינו של מר לרר לא הוגש ערעור. בכל מקרה לא יהיה זה נכון לבחון את עניינו של המערער מס' 1 בהשוואה לעניינו של עובד אחר שאינו מצוי בפנינו.

20.     מוסיף מערער 1 וטוען כי תקופת שרותו שבמחלוקת הוכרה במכתב של הממונה על הגמלאות המאשר את תקופת שרותו לצורך גמלאות מן המדינה (נספח ד' לערעור). עיינו במסמך זה ואין בו דבר וחצי דבר המעיד על הכרה בתקופת השרות שבמחלוקת בצבא (10/77 - 4/78) כנושאת זכויות לגמלאות או על היותה נושאת זכות לגמלה לפי חוק שרות הקבע בצה"ל. אף בתיק בית הדין האזורי לא נמצא כל פירוט או רמז היכול להעיד כי תקופת השרות שהוכרה על ידי הממונה, מתייחסת גם לתקופה שבמחלוקת.

21.     אשר למערער מס' 2 - גם בעניינו לא נסתרו הנתונים שבפלט המחשב לגבי התקופה שבמחלוקת הנוגעת אליו (12/82 - 12/83). מערער מס' 2 טוען כי רכש זכויות לגמלה לגבי תקופת שרותו בקבע, לרבות בתקופה שבמחלוקת. טענה זו מבוססת על מסמך פנימי של רפא"ל משנת 1997 בו נאמר -

"לאחר קבלת הודעה כי רכשת זכות לגמלאות על תקופת עבודתך בצה"ל - בשרות קבע מיום 8.12.82 - 13.8.86 אנו מאשרים כי התקופה הנ"ל תכלל בחישוב משך שרותך המזכה בגמלאות".

(נספח יא' לערעור).


אין לקבל טענה זו של המערער. ראשית - מדובר במסמך פנימי של רפא"ל ולא של גורם מוסמך כלשהו מטעם הממונה על הגמלאות. שנית - וזה העיקר - רכישת זכויות לגמלה לתקופה מסויימת אינה מעידה בהכרח על מעמדה הנכון של התקופה הנרכשת. שאלת מעמדה של תקופת שרות צריכה להבחן על פי טיבה היא, על יסוד הנתונים הראלים המתייחסים אליה ולא על פי ראיה עקיפה לדבר. אם אומנם "רכש" מערער מס' 2 זכויות לגמלה לתקופה שבמחלוקת הרי מדובר בטעות שהרי הוא "רכש" דבר שלא ניתן היה "לרכוש". במקרה שכזה זכאי המערער להחזר כספים ששילם בשעתו, לפי הכללים המקובלים, אך לא להכרת התקופה שנרכשה בטעות.

22.     מוסיף המערער מס' 2 וטוען כי עניינו דומה לזה של תובע אחר מר אסא פיין אשר הוכר על ידי בית הדין האזורי (סעיף 34ט' לפסק הדין). יש לדחות טענה זו. בית הדין האזורי הכיר בתקופת שרותו של מר אסא פיין על יסוד התחייבות לשרות קבע או טופס שלישות להפעלת התחייבות למעבר לשרות קבע (סעיף 35 לפסק הדין). נתונים אלה לא היו קיימים לגבי מערער מס' 2. אכן, עניינם של מר אסא פיין ושל מערער מס' 2 נזכר באותו הקשר בסעיף 11 לתצהירה של גב' קרמונה. מוסבר שם שתקופת שרותם של השניים שהיתה שנויה במחלוקת בבית הדין האזורי, היא תקופה בה הומר חלק משרות החובה שלהם בשרות של "חובה בתנאי קבע". לפי זה, לכאורה גם תקופת שרותו של מר פיין לא היתה צריכה להיות מוכרת, אלא שהיא הוכרה - כאמור - על ידי בית הדין האזורי על בסיס מסמך התחייבות לשרות קבע שלא היה קיים לגבי המערער מס' 2.

     המדינה טוענת כי פסיקת בית הדין האזורי בעניינו של מר פיין מוטעית אך היא לא ערערה על כך. אנו לא נביע דעתנו על עניינו של מר פיין ורק נאמר שבית הדין פסק בעניינו על יסוד נתון שלמערער לא היה דוגמתו. על כל פנים, גם אם טעה בית הדין האזורי והמדינה מצאה לנכון שלא לערער על פסיקתו, הרי "אין מתקנים עוול בעוול" ואין לפסיקה בעניינו של מר פיין כדי לשמש מנוף להכרה בתקופת השרות במחלוקת של המערער שעל פניה - ועל יסוד הראיות שהיו בפני בית הדין האזורי - לא נשאה זכות לגמלאות לפי חוק שרות הקבע בצה"ל.

23.     סוף דבר - הערעור בעניינם של שני המערערים נדחה. הואיל ומדובר בערעור בנושא גמלאות, לא יעשה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חייל בקבע

  2. כאבי גב חיילת

  3. מקום קבורתו של חייל

  4. הצעת חוק חיילי צד"ל

  5. ייצוג משפטי לחיילים

  6. הכרה בנכות חייל צד''ל

  7. עורך דין לחיילים מומלץ

  8. זכאות למענק חייל משוחרר

  9. תביעה בגין התאבדות חייל

  10. אחריות לחיילי משמר הגבול

  11. ביטוח רפואי לחיילים בצה''ל

  12. הצעת חוק מקום קבורה של חייל

  13. מתן תנאים בסיסים לחיילי צד"ל

  14. תביעה נגד ישראל יריות חיילים

  15. שילוב חיילים משוחררים במשטרה

  16. שכירות נכס לצורך הלנת חיילים

  17. שכר חיילים בשירות סדיר בצה"ל

  18. אחריות רפואית על חיילים חולים

  19. זכויות חייל שנפגע בתאונת דרכים

  20. חוק הגנת החייל (דירה), תש"ט-1949

  21. מענק לחיילים ששירתו ביחידה קרבית

  22. הפרעה לחייל במילוי תפקידו - זיכוי

  23. חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994

  24. הצעת חוק חיילי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם

  25. משפחות חיילים שנספו במערכה - נכות מעבודה

  26. השלמת פיצויים למשפחות חיילים שנספו במערכה

  27. הצעת חוק חיילים שנהרגו שלא בעת מילוי תפקיד

  28. חוק הגנת החייל (דירה) (תיקון), תשי"ב-1952

  29. הקמת אתר הנצחה ומוזיאון לזכר החיילים הדרוזים

  30. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

  31. תביעה מכוח סעיף 21 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה

  32. תקנות ההענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, תש''ל-1970

  33. תקנות בית משפט (החזרת החזקה בדירה לחייל), תש''ט-1949

  34. תקנות החיילים המשוחררים (פטור מאגרת-רשיון לסחור בטבק), תשי''א-1951

  35. תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ''ט-1969

  36. תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ''ז-1987

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון