התערבות בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה לא אחת נקבע על ידי בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כי הוא ימעט להתערב בהחלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הנופל לתחום מומחיותו הייחודית ולסמכותו מכוח חוק. בית משפט זה יתערב בהחלטה של בית הדין הארצי לעבודה, בהתקיים שני תנאים מצטברים. הראשון, כאשר ישוכנע כי נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין והשני, כאשר הצדק מחייב התערבות בנסיבות העניין [ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673 (1986) בעמוד 693 (להלן - הלכת חטיב); בג"ץ 6331/07 רביב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (לא פורסם, 27.8.2007); בג"ץ 1157/07 ברזילי נ' בית הדין הארצי לעבודה לא פורסם, 13.2.2007); בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6), 810 (2003)]. זאת ועוד, בג"צ לא יתערב, ככלל, בהחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, כאשר לשאלה המשפטית יש פנים לכאן או לכאן ואין מדובר בטעות משפטית מובהקת. עמד על כך כבוד השופט י' כהן בבג"צ 115/77 הסתדרות מכבי ישראל קופ"ח מכבי כוללת קופ"ח אסף, אגודה לעזרה רפואית נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד לב(1) 214 (1977) (בעמ' 218-219) : "... אנו מתערבים בפסיקתו של בית-הדין הארצי רק במקרים כשפסיקה זו היא מוטעית בעליל ונמנעים מהתערבות כשבבעיה שהתעוררה יש פנים לכאן או לכאן, אפילו אם נוטים אנו לדעת הנוגדת את דעת בית-הדין הארצי." ובאופן דומה קבע כבוד הנשיא מ' שמגר בהלכת חטיב: "הכלל הגדול הוא, כי טעות משפטית מהותית, שהצדק מחייב התערבותנו בה, יכולה לשמש עילה להפעלת סמכותו של בית-משפט זה; המקרים, שבהם אפשרית פרשנות משפטית לכאן או לכאן, הם, בדרך כלל, בגדר דוגמה לנסיבות, שבהן אין להסיק על דבר קיומה של טעות משפטית מהותית, שהרי עצם קיומם של פירושים משפטיים חלופיים או של מיגוון של דרכים משפטיות אפשריות אינו מתיישב עם המסקנה, כי נפלה טעות משפטית מהותית." (שם, בעמוד 693). בית הדין הארצי לעבודהבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)