תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט - 1969, אינן קובעות באופן מפורש הליך של הודעת צד ג', אך בהתאם להלכה הפסוקה, בית הדין מוסמך להפעיל את הפרוצדורה של הודעת צד ג' במסגרת סמכותו העניינית (דב"ע לא 19-0 שלמה בלנגה נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב' 141, וכן דב"ע נב/60-3 ההסתדרות הכללית נ. יורם ברזילי, פד"ע כ"ג 475, 427). למעשה, בית הדין לעבודה אימץ את תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, במסגרתה ניתן ליתן הודעה לצד שלישי אם עילת ההודעה ועילת התביעה נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררת שאלה משותפת שמן הראוי להכריע בהם כלפי הצד השלישי. (ולענין זה ראה בש"א (ת"א) 3635/07 ארבל הנדסה וקבלנות (1983) בע"מ נ. זכריה כליפא (13/3/07) והאסמכתאות שם). בהתאם לפסיקה חייבת ההודעה לצד ג' להיות במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה כאשר בית הדין חייב להישמר שלא לחרוג מהסמכויות המוקנות לו בחוק, מכאן שגם הודעת צד ג' חייבת להיות במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בע"ע 1229/01 מכבי נ. שרה וקסלר ואח', פד"ע לז 241, נקבע כי בכל מקרה יש לבדוק האם התרת ההודעה לצד ג' אינה מרחיקת לכת אל המעגל החיצוני שמעבר לגבולות סמכותו העניינית של בית הדין. יש לזכור שמטרתה העיקרית של ההודעה לצד שלישי היא: "בכל מקרה אחת. והיא כי התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר בצותא חדא" (ר"ע 457/83 Ohio Medical Products Division Inc נ. קופת חולים ואח', פ"ד לז(4) 309,310). להלן החלטה בנושא הודעת צד ג' בית הדין לעבודה: החלטה 1. בהחלטה זו אתייחס לשתי בקשות - הבקשה אשר הוגשה במסגרת בש"א 1392/07 לצרוף ה"ה אהובה ומאיר מוניץ (הורי התובעים - להלן:"מאיר ואהובה מוניץ") והתובעים עצמם כצדדים שלישיים לתביעה והבקשה אשר הוגשה במסגרת בש"א 1373/07 לסילוק התביעה על הסף ככל שהיא מתייחסת לנתבעת מס' 2 ולחילופין לעיכוב ההליכים בה. בש"א 1392/07 2. ביום 17/5/07 נתתי החלטתי בבקשה זו במסגרתה קבעתי כי הבקשה מתקבלת רק בחלקה וככל שהיא מתייחסת לתובעים (להלן:"ההחלטה הראשונה"). 3. ביום 10/6/07 ביטלתי את ההחלטה הראשונה וזאת בעקבות בקשת הנתבעות אשר הוגשה ביום 28/5/07 ואשר במסגרתה נטען כי ההחלטה הראשונה ניתנה בטרם חלף המועד שקצב להן בית הדין לשם הגשת תגובתן לתגובת התובעים - טענה אשר התבררה כנכונה וכצודקת. 4. ביום 20/6/07 הגישו הנתבעות תגובתן לתגובת התובעים. 5. למען הסדר הטוב והגם שהדברים פורטו כבר בהחלטה הראשונה, אחזור ואפרט את הדברים הרלוונטיים גם להחלטה דנן. 6. ואלו נימוקי הבקשה בתמצית: א. ביום 1/8/2006 הגישו התובעים תביעה כספית לתשלום זכויות שונות ממשפט העבודה בגין תקופת העסקתם על ידי נתבעת מס' 1. לתביעתם צרפו התובעים גם את נתבעת מס' 2, אותה בקשו לחייב בתשלום רכיבי התביעה, ביחד ולחוד עם נתבעת מס' 1, על יסוד הרמת מסך וכן על יסוד טענות עושק וניצול. ב. הסכמי העסקתם של תובעים 1 ו- 2 מטילים עליהם את האחריות לביצוע כל או לפחות רוב ההפרשות והתשלומים הנתבעים על ידם. ג. בהתאם להסכמים קיימת לנתבעת מס' 1 זכות קיזוז מכל סכום שיעמוד לזכותם של תובעים 1 ו- 2. ד. לא יעלה על הדעת להכיר רק בזכויות התובעים מכוח חוזי העסקתם מבלי להכיר בחובותיהם, אשר במסגרתן קיימת לנתבעים זכות שיפוי ופיצוי מהתובעים. ה. התביעה נגד נתבעת מס' 2 נעוצה בטענות הנוגעות לסכסוך שבין נתבעת מס' 2 לבין משפחת מוניץ במעמדם כבעלי מניות בנתבעת מס' 1 - הפרת התחייבותה של משפחת מוניץ, הֵסבה לנתבעת מס' 2 נזקים כבדים. ו. בקשה זו מוגשת גם למקרה שבקשת נתבעת מס' 2 לסילוק התביעה כנגדה על הסף לא תתקבל, וזאת כדי שתזכה לשיפוי מהצדדים השלישיים, במקרה בו תחוייב בחיוביים כספיים כלשהם. ז. זכאותה של נתבעת מס' 2 לשיפוי ולפיצוי ממשפחת מוניץ מתבססת הן על הערבות האישית הבלתי מוגבלת בזמן כלפיה והן בשל העובדה שהתובעים הם שסיכלו במעשיהם ו/או במחדליהם את יכולתה של נתבעת מס' 1 לשלם חובותיה. 7. ביום 2/5/07 התקבלה תגובת הצדדים השלישיים המבוקשים. להלן עיקריה בתמצית: א. התובעים הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה האם להתיר הגשת הודעת צד ג' כנגדם, לשיקול דעתו של בית הדין. ב. בכל הקשור לבקשה המתייחסת למאיר ואהובה מוניץ: 1. הבקשה לא מגלה כל עילה, ככל שהיא מתייחסת למאיר ואהובה מוניץ. 2. בהתאם לפסיקה, חייבת הודעת צד שלישי להיות במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה ובית הדין חייב להישמר שלא לחרוג מהסמכויות המוקנות לו בחוק גם בהליך זה. 3. הגשת הודעת צד שלישי תותר רק באותם מקרים בהם אילו הוגשה התובענה בנפרד היא הייתה מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה. 4. מאיר ואהובה מוניץ מעולם לא היו, ואין הם גם כיום עובדים של הנתבעות ו/או של מי מהן. בנוסף אין הם חליפיהם של העובדים או המעבידים. מאיר ואהובה מוניץ לא התקשרו עם הנתבעות בהסכמי עבודה. 5. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 קובע אימתי תהא לבית הדין סמכות יחודית לדון בתובענות. עניינם של מאיר ואהובה מוניץ אינו נכלל בגדרו של סעיף זה. 6. לא מתקיים התנאי ההכרחי של קיום יחסי עבודה בין הנתבעים לבין מאיר ואהובה מוניץ וכן לא מתקיים התנאי בדבר עילה השאובה מתחום יחסי העבודה שהרי הטענה היא בדבר קיומה של ערבות אישית - מדובר בטענה (המוכחשת כשלעצמה) המצויה במישור דיני הערבות ודיני החוזים הכלליים. 7. דווקא בקשה שהגישו הנתבעים מבססת את הטענה לפיה ערב אינו בחזקת מעביד. ג. במסגרת התגובה הופנה בית הדין לפסיקה, התומכת בעמדת הצדדים השלישיים המבוקשים. 8. ואלו הטענות שנטענו בתגובת הנתבעות לתגובת התובעים: א. מאיר ואהובה מוניץ הם שגרמו במעשיהם ו/או במחדליהם, לסיכול הסכמי העבודה שנכרתו בין נתבעת מס' 1 לבין התובעים וזאת, בין היתר, נוכח העובדה שהפרו את התחייבותם, כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת הסכמי בעלי המניות שנחתמו בין הנתבעות לבין הצדדים השלישיים. ב. הפרות ההסכם שבוצעו על ידי מאיר ואהובה מוניץ באו לידי ביטוי באי הזרמת כספים שנדרשו לשם הפעלתן השוטפת של המסעדות, כפי חלקן היחסי בהון המניות של נתבעת מס' 1 וזאת בניגוד להחלטות דירקטוריון של נתבעת מס' 1 ובשל הפרת התחייבותם זו נקלעה נתבעת מס' 1 למצוקה פיננסית והתקשתה לשלם חובותיה וכן התקשתה לשלם שכר עובדיה, ביניהם גם התובעים. ג. הצדדים השלישיים גרמו במעשיהם ובמחדליהם לגרם הפרת הסכמי העבודה, זאת בהתאם לסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ד. במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה קיימת גם הסכמות לדון בתובענות שעילתן בסעיף 62 לפקודת הנזיקין. ה. בהתאם להלכה הפסוקה הרי שהעילה "הנזיקית" שבסמכות בית הדין אינה מחייבת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ומכאן שהיא יכולה להוות עילה גם כנגד צדדים שלישיים. 9. דיון והכרעה תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט - 1969, אינן קובעות באופן מפורש הליך של הודעת צד ג', אך בהתאם להלכה הפסוקה, בית הדין מוסמך להפעיל את הפרוצדורה של הודעת צד ג' במסגרת סמכותו העניינית (דב"ע לא 19-0 שלמה בלנגה נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב' 141, וכן דב"ע נב/60-3 ההסתדרות הכללית נ. יורם ברזילי, פד"ע כ"ג 475, 427). למעשה, בית הדין אימץ את תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, במסגרתה ניתן ליתן הודעה לצד שלישי אם עילת ההודעה ועילת התביעה נובעות ממערכת עובדתית אחת ומעוררת שאלה משותפת שמן הראוי להכריע בהם כלפי הצד השלישי. (ולענין זה ראה בש"א (ת"א) 3635/07 ארבל הנדסה וקבלנות (1983) בע"מ נ. זכריה כליפא (13/3/07) והאסמכתאות שם). בהתאם לפסיקה חייבת ההודעה לצד ג' להיות במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה כאשר בית הדין חייב להישמר שלא לחרוג מהסמכויות המוקנות לו בחוק, מכאן שגם הודעת צד ג' חייבת להיות במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בע"ע 1229/01 מכבי נ. שרה וקסלר ואח', פד"ע לז 241, נקבע כי בכל מקרה יש לבדוק האם התרת ההודעה לצד ג' אינה מרחיקת לכת אל המעגל החיצוני שמעבר לגבולות סמכותו העניינית של בית הדין. יש לזכור שמטרתה העיקרית של ההודעה לצד שלישי היא: "בכל מקרה אחת. והיא כי התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר בצותא חדא" (ר"ע 457/83 Ohio Medical Products Division Inc נ. קופת חולים ואח', פ"ד לז(4) 309,310). סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 (להלן: "החוק"), אשר הוא הרלוונטי לענייננו קובע כי: "(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; " סעיף 24 (א) (1ב) לחוק אשר גם הוא התברר כרלוונטי לענייננו, מתייחס ל: "תובענה שעילתה בסעיפים 62, 31..לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בקשר לסכסוך עבודה". 10. לנוכח האמור לעיל ובהתחשב בתגובת הנתבעות ובטענותיהן המפורטות לענין גרם הפרת חוזה (גם אם מדובר בטענה שאינה מקובלת על התובעים ו/או על הצדדים השלישיים וגם אם מדובר בטענה אשר הנטל להוכיחה מוטל על הנתבעות), הריני מקבלת את הבקשה גם ככל שהיא מתייחסת למאיר ואהובה מוניץ. ויודגש, בכל הקשור לקבלת ההודעה ככל שהיא מתייחסת לתובעים לא השתנתה עמדתי כפי שפורטה בהחלטה הראשונה וזאת הגם שעל פניו נראה כי ככל שיש לנתבעות טענות כנגד התובעים הרי שמדובר בטענות הגנה או טענות קיזוז ונראה כי ככאלה נכון יהיה יותר לבררן. לגבי מאיר ואהובה מוניץ הריני קובעת וזאת בניגוד לאמור בהחלטתי הראשונה, כי יש לאפשר את הגשת הבקשה לצדדים שלישיים גם כנגדם וזאת כאמור לנוכח טענותיהן של הנתבעות ובהתחשב בהלכה הנהוגה (אשר אל חלק ממנה הפנו הנתבעות בתגובתן - סעיף 11). לענין זה ראה גם ספרו של מ. גולדברג, ז"ל; דיני עבודה, כרך ראשון, פרק 38 עמ' 31 וההפניות שם. בש"א 1373/07 11. בכדי שלא להאריך שלא לצורך אציין כי החלטתי לדחות בקשה זו וזאת מהטעמים שפורטו בהחלטה אשר נתתי במסגרת בש"א 1102/07 שם הוגשה בקשה דומה לבקשה דנן אולם על ידי שתי הנתבעות ולא רק על ידי נתבעת מס' 2 וכן מהטעמים שפורטו ב"תגובה לבקשה הנוספת (!) לסילוק על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים" אשר הוגשה על ידי התובעים ביום 20/3/07. 12. סוף דבר אשר על כן הריני מורה על קבלת בש"א 1392/07 במלואה ועל דחיית בש"א 1373 במלואה ומשכך הריני מורה שכל צד ישא בהוצאותיו. תשומת לב הצדדים לכך שלו היו מקבלים את הצעתו הדיונית של בית הדין כפי שזו הוצעה במעמד הדיון אשר התקיים ביום 25/3/07 היה הטיפול בתביעה צפוי להגיע לשלב מתקדם מהשלב בו אנו מצויים כעת. 13. בהתחשב בבקשה למתן ארכה לקיום צו גילוי מסמכים הדדי, אשר הוגשה על ידי הנתבעות ביום 10/4/07 ובהתאם להחלטת בית הדין מיום 1/5/07 הריני מורה לצדדים לקיים את הצו הדדי לגילוי מסמכים ולעיון בהם, אשר ניתן ביום 30/1/07 וזאת לא יאוחר מיום 12/8/07. הצדדים השלישיים יגיבו להודעת צד שלישי אשר הוגשה לתיק בית הדין כבר ביום 18/3/07 וזאת בתוך 30 יום מיום שהנתבעות ידאגו להמציא להם העתק מסודר של בקשה זו או עד ליום 23/8/07, לפי המאוחר מביניהם. 14. החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת מועד להוכחות תינתן בנפרד.הודעה לצד שלישיבית הדין לעבודה