בקשת צד בסכסוך קיבוצי

להלן החלטה בנושא

החלטה

1.     בפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי , אשר במסגרתה הוגשה בקשה דחופה לסעדים זמניים. נשוא החלטה זו הינה הבקשה לסעדים זמניים (להלן:"הבקשה"). בבקשה זו לא נדון בבקשה למתן סעדים קבועים.
הבקשה הוגשה לאחר שחמשת חברי הוועד הושעו מעבודתם ע"י הנהלת המשיבה, וכן לאחר שנתגלעו חילוקי דיעות במספר נושאים שונים. המשיבה הגישה תגובה לבקשה , וביום 29.3.09 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים ובאי כוחם.

הסעדים הזמניים המבוקשים

2.     המבקשת הגישה את הבקשה , אשר בה נתבקשו הסעדים הבאים:

א.     צו זמני המחייב את המשיבה להשיב את חברי הוועד לעבודתם הרגילה, וצו אוסר על פגיעה בשכרם ועל כל פעולה חד צדדית אחרת, בגין הימים בהם הושעו מעבודתם .

ב.     צו זמני האוסר על המשיבה להפחית משכרם של עובדי משמרת בוקר ביום 22.3.09 בגין השבתת המפעל , אשר בוצעה ע"י הנהלת המשיבה ובהוראתה.

ג.     צו זמני האוסר על המשיבה לבצע שינויים בתנאי שכרם של העובדים ללא קבלת הסכמה מנציגות העובדים.

נימוקי הבקשה

3.     המבקשת הינה אירגון העובדים היציג במשיבה. המשיבה הינה חברה פרטית בתחום המזון , אשר בבעלותה מפעל בעיר ערד (להלן:"המפעל"). המשיבה חברה בהתאחדות התעשיינים .

4.     על הצדדים חלים ההסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בין התאחדות התעשיינים , לבין ההסתדרות , וכן הסכמים מפעליים .

5.     במשיבה מכהנים חמישה חברי ועד , ולגירסת המבקשת הם נחשבים לעובדים מוערכים ומקצועיים .
     ביום 22.3.09 הושעו חמשת חברי ועד העובדים, באמצעות מכתבים המודיעים להם כי הם ביצעו עבירה משמעתית, וגרמו שיבושים חמורים במהלך העבודה , תוך נקיטת עיצומים בלתי חוקיים .
     במקביל, מנהל המפעל פנה ליו"ר מרחב נגב מרכזי בהסתדרות, מר יוסי הובר (להלן:"מר הובר"), וביקש זימון לבירור משמעתי דחוף . מר הובר הגיע למפעל והבהיר כי ההשעייה אינה כדין , כי הטענות כנגד העובדים אינן נכונות , וכי הוא מוכן לנהל בירור של טענות ההנהלה תוך ביטול ההשעייה. מנהל המפעל סירב לבטל את ההשעיה .

6.     למחרת הסתבר כי הנהלת המשיבה הורתה לשירותי ההסעה שלא לאסוף את חברי הוועד לעבודה . מכתבים ששלח מר הובר וששלחה גב' ויניג קלריס , מזכירת האיגוד המקצועי, לא הביאו לשינוי התנהלות המשיבה.

7.     הרקע להתנהלות המשיבה הינו משא ומתן , אשר התנהל בין הצדדים לאחר שפג תוקפו של ההסכם הקיבוצי המפעלי. אחת השאלות המרכזיות במשא ומתן נגעה לדרישת ההנהלה לחייב את העובדים בשווי גילום מס על הטבות הניתנות להם; דבר שלא נעשה עד כה , ואשר העובדים התנגדו לו. בעקבות המחלוקות , הודיעו חברי הוועד כי הם ישקלו נקיטת צעדים אירגוניים , וכוונתם היתה לעשות זאת לאחר חג הפסח .

     והנה, הסתבר כי ההנהלה עומדת לבצע שינוי חד צדדי בזכויות העובדים , בכל הנוגע לגילום המס. בנוסף, היו מחלוקות בנושאים כספיים נוספים, הנוגעים לימי מחלה ולצבירת חופשה .

8.     ביום 12.3.09 וביום 18.3.09 נתגלעו מחלוקות סביב עבודה במוצאי שבת , וסביב ביצוע שעות נוספות.

     ביום ו' , 20.3.09 , עשרה מתוך חמישים העובדים בפס הייצור הודיעו שהם מבקשים לסיים עבודתם בשעה 09:30 . מנהל המפעל זימן את עובדי הייצור שבמשמרת לפגישה , אלה קראו לחברי הוועד שהיו במפעל , וכן לחבר וועד נוסף מר בני מרזין, להגיע לפגישה . מנהל המפעל איים על העובדים, ודרש שימשיכו לעבוד, והעובדים הבהירו כי הפסקת העבודה במוצ"ש מאפשרת להם שלא לעבוד שעות נוספות ביום שישי ובכלל. בתום השיחה עזבו העובדים את מקום העבודה .

9.     וועד העובדים לא יזם את התנהלות העובדים דלעיל, ושני חברי וועד כלל לא היו במפעל ביום האירוע. מר מרזין, חבר שלישי בוועד, הגיע לישיבה לאחר שזומן . שני חברי הוועד האחרים עבדו באותה עת שעות נוספות.

10.     מבלי קשר לאמור לעיל , העובדים צודקים בטענותיהם, וטענות המשיבה על כך שנגרמו נזקים עקב התנהלות העובדים או עקב התנהגות חברי הוועד אינן נכונות.
     
ההנהלה ידעה מראש על כוונת קבוצת עובדים שלא לעבוד שעות נוספות , ולא נערכה
בהתאם. בידי המשיבה היו די והותר עובדים להשלמת כל העבודה הנדרשת, לרבות נקיונות .
     
11.     ביום ו' בצהריים ההנהלה פעלה לדחיית תחילת המשמרת של יום א' לשעה 10:00 , עקב טענה חסרת בסיס לתקלה בנקיון, והודיעה על קיזוז שכר בהתאם . בתגובה , ההסתדרות הנחתה את העובדים להגיע לעבודה בשעה הרגילה , ואכן כך עשו רוב העובדים ביום א' 22.3.09. ההנהלה הורתה לעובדים לשבת ולהמתין בחדר המנוחה עד לשעה 10:00. לאחר מכן ניתנו הוראות סותרות לעובדים, והוועד הורה להם להשאר בעבודה עד תום המשמרת , שעה 14:30 .

12.     ביום א' 22.3.09 בשעה 15:15 נמסרו לחברי הוועד מכתבי ההשעייה ; מבלי לברר את העובדות , ללא שימוע , ולאחר שלא איפשרו לחברי הוועד להיות שותפים בזמן אמת בהבנת הבעיה ובפתרונה.

13.     פעולות המשיבה מהוות פגיעה בחופש ההתארגנות . המשיבה היא זו שהשביתה את המפעל שלא כדין, ועליה לשלם לעובדים את שכרם. המשיבה הענישה עובדים ללא הסכמת נציגות העובדים , ובלא עריכת שימוע .

טענות המשיבה
14.     בתגובתה, המשיבה פירטה אף היא את ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. לטענת המשיבה , וועד העובדים הינו וועד ותיק ודומיננטי , אשר שולט על ציבור העובדים במפעל.

15.     ההנהלה מסרה לוועד את עמדותיה ביחס לטענה הנוגעת לימי חופשה , וכן ביחס לגילום המס, והבהירה כי היא פועלת עפ"י הדין. מנגד, איימו נציגי ההסתדרות על מנהל המפעל ועל נציגי ההנהלה כי במידה ולא תשונה ההחלטה אזי הם יפעלו בדרכים שהם יודעים לפעול .

16.     לאחר שנערכה פגישה ראשונה לניהול משא ומתן ביחס להסכם קיבוצי חדש, החל וועד העובדים להחריף את צעדיו. ביום שישי 20.3.09 , בשעה 09:00 , הפסיקו עובדי הייצור את עבודתם , והודיעו כי הם עייפים וכי הם הולכים הביתה. במקום נכחו שני חברי וועד,והנה הצטרף גם מר מרזין , חבר וועד שלישי שלא היה משובץ לעבודה באותו יום. נציגי המפעל הודיעו לעובדים כי מי שלא ישוב לעבודתו לא יקבל תשלום, אך העובדים עזבו את עבודתם . לאור זאת, הסתבר כי קווי הייצור אינם נקיים , וכי לא ניתן לחדש את עבודת המפעל ביום ראשון 22.3.09 . לאור זאת, הודיעה ההנהלה לעובדי יום ראשון על דחיית העבודה לשעה 10:00 , למעט קבוצת עובדים חיונית . במקביל, שונו מועדי ההסעות בהתאם.

     והנה, הסתבר כי יו"ר הועד הורה לעובדים להגיע בשעה הרגילה , ואף הורה לחברת ההסעות לאסוף אותם בשעה הרגילה.

17.     לאור האמור לעיל , הושעו חברי הוועד מן העבודה. למרות זאת , הם התייצבו במקום העבודה .

     ביום שני 23.3.09 הוחנתה משאית השייכת למפעל באיזור שאינו תפעולי , וזאת ע"י חברי הוועד . המשאית חסמה דרכי מילוט , וכן את הגישה למיכל סולר. חברי הוועד סירבו לפנות את המשאית , או למסור את המפתחות. מאוחר יותר נצפה מר מרזין , חבר הוועד , פותח את דלת המשאית ואת השרשרת בה ננעלה, ומנחה עובד מסויים להזיז את המשאית ממקומה .

     בפעולתם דלעיל ביצעו חברי הוועד עבירות בטיחותיות .

18.     ביום 22.3.09 היתה כוונה להתחיל את העבודה בשעה 10:00 , אך בשעה 10:30 הסתבר כי לא ניתן כלל להפעיל את קווי היצור , לאור אי השלמת מלאכת הנקיון .לפיכך, החליט מנהל המפעל לתגבר את עובדי הנקיון , ולשלוח את יתר העובדים לביתם.

19.     חברי הוועד הושעו מעבודתם לאור עבירות המשמעת שבוצעו בימים 20.3.09 ו - 22.3.09 , השביתה הפראית שהנהיגו , הפרת הוראות וגרימת נזקים כספיים עצומים.

נסיון לערוך בירור עם נציגי ההסתדרות לא צלח , מאחר ואלה דרשו את ביטול ההשעייה כתנאי מוקדם . לפיכך, פנתה המשיבה לערכאת הבירור הבאה הנקובה בתקנון המשמעת - וועדה פריטטית ענפית. עו"ד יוחננוף, הנציג הפריטטי מטעם התאחדות התעשיינים , הודיע כי בסיכום עם הנציג הפריטטי מטעם ההסתדרות תכונס וועדה פריטטית ביום 26.3.09 לדון בעניינם של חמשת חברי הוועד המושעים. לאחר מכן הודיע עו"ד יוחננוף כי ההסתדרות חזרה בה מהסכמתה, ולכן לא התכנסה הוועדה .

20.     אין מקום ליתן צו זמני במקרה דנן לאור הדין בנושא . המבקשת לא מיצתה הליכים פנימיים, באמצעות בירור ואח"כ וועדה פריטטית . תקנון המשמעת קובע הוראות ברורות בנושא, והוועדה הפריטטית היא הגוף המתאים לדון בסוגיה.

     בכל מקרה, ניתן יהיה לפצות בכסף את העובדים שהושעו אם יסתבר בעתיד כי ההשעייה היתה שלא כדין .

     העובדים שסרבו לעבוד עשו זאת במסגרת שביתה פראית , ולכן אינם זכאים לשכר.
     באשר לנושא מיסוי ההטבות, חופשה ומחלה - זהו סעד כספי מובהק , ואינו מצדיק סכסוך עבודה או שביתה פראית.

     
21.     חברי הוועד ביצעו עבירות משמעת חמורות , ולמעביד הזכות להקטין את נזקיו . חברי הוועד אינם חסינים מפני הליכי משמעת, ואין בהליכים אלה משום פגיעה בחופש ההתארגנות . מדובר בצעד מידתי וראוי, אשר נעשה בהתאם לתקנון המשמעת.

     בנוסף , מאזן הנזק נוטה לטובת דחיית הבקשה.

דיון בטענות

22.     ביום 29.3.09 נערך דיון בבקשה, במעמד הצדדים ובאי כוחם. לדיון התייצבו כל המעורבים , וטענו טענותיהם.

23.     בית הדין עשה נסיונות להביא להסכמות בדרכי נועם , אולם אלה לא הניבו פירות.

     בין היתר, נעשה נסיון להביא להסכמה לפיה יפנו הצדדים לבירור המחלוקות בדרך המפורטת בתקנון המשמעת ; בירור משמעתי ברמת המרחב או וועדה פריטטית ענפית .

     גם נסיון זה לא צלח. אבן הנגף היתה העדר הסכמה בסוגיית מעמדם של חברי הוועד בתקופת הביניים, עד לסיום הבירור . המבקשת דרשה כי ההשעייה תבוטל לאלתר , ורק אח"כ ייערך הבירור . המשיבה עמדה על כך כי ההשעייה תשאר בתוקף, גם במהלך הבירור.

24.     נקדים אחרית לראשית ונציין כי הגענו לכלל מסקנה לפיה יש לפעול בהתאם להליכים המפורטים בתקנון המשמעת , ובינתיים להשיב לעבודה שניים מתוך חמשת חברי הוועד , והכל כפי שיפורט להלן.

25.     אכן, נכונה טענת המשיבה , לפיה אין לחבר וועד חסינות מפני הליכי משמעת . מעביד יכול לנקוט בהליכי משמעת גם כלפי חברי וועד , אם הנסיבות מצדיקות זאת .

     עם זאת, במקרה דנן צורמת העובדה כי כל חמשת חברי הוועד הושעו מעבודתם , והעובדים נותרו למעשה בלי ייצוג. בהקשר זה טענה המשיבה כי המבקשת מכירה בחברי הוועד , ולפיכך אין מניעה כי אלה ימשיכו במגעים המתאימים במסגרת תפקידם. אין בידינו לקבל טענה זו . השעיית חבר וועד פוגעת קשות בתפקודו , והשעיית כל חברי הוועד פוגעת קשות בתפקוד הוועד , פגיעה אנושה ביותר . לית מאן דפליג כי השעיית כל חברי הוועד , תוך דרישה כי יעזבו את מקום העבודה , אינה מאפשרת להם למלא את תפקידם. חבר וועד אמור להגיע למקום העבודה , להפגש עם העובדים , לפנות אל נציגי המעביד , ולבצע עוד פעולות כהנה וכהנה . השעיית כל חברי הוועד מונעת התנהלות תקינה של הוועד , ופוגעת קשות בציבור העובדים.

26.     בדקנו לעומקן את הטענות שטענה המשיבה כנגד חברי הוועד. לא נקבע בשלב זה מסמרות בנושא . עם זאת, קשה להעביר קו גבול ברור בין פעולות שביצעו עובדי המפעל, לבין פעולות שביצעו חברי הוועד .
אכן, נטען כי עובדי המפעל ביצעו פעולות מסויימות, כמו עזיבה מוקדמת של מקום העבודה ביום שישי 20.3.09. בהקשר זה יש לברר מה בדיוק קרה , ואם היתה להם הזכות לעשות כן . לאחר מכן יהיה צורך לברר איזה הוראות הם קיבלו מחברי הוועד, ואם הוראות אלה ניתנו עפ"י הדין.
ובאשר להגעת העובדים בשעת העבודה הרגילה במקום בשעה המאוחרת יותר עליה הורתה ההנהלה , ביום ראשון 22.3.09; כאן יש לבדוק מה המשמעות של הגעת העובדים בשעה הרגילה , ולא בשעה המאוחרת עליה הורתה ההנהלה . לכל היותר יכולה ההנהלה שלא לשלם לעובדים את השעות שחלפו עד לשעה שדרשה מהם להגיע. העובדים הגיעו לעבודה מוקדם יותר מהשעה החדשה שנקבעה , וההנהלה הורתה להם להמתין עד לאותה שעה בחדר המנוחה . יכולה להיות מחלוקת סביב זכאות העובדים לשכר בשעות ההמתנה, אולם מחלוקת זאת הינה מחלוקת כספית . אמנם, עלתה הטענה מצד ההנהלה כי יו"ר הוועד הורה לחברת ההסעות לאסוף את העובדים בשעה הרגילה ולא בשעה המאוחרת שנקבעה. אם אכן כך נעשה , והדבר טעון בדיקה עובדתית, גם לכך ישנן משמעויות שונות, אולם אינן מרחיקות לכת עד כדי השעיית יו"ר הוועד ודרישה כי יעזוב לאלתר את מקום העבודה.
ובאשר לטענה כי העובדים החנו משאית במקום אסור , וגרמו לסיכון בטיחותי; נושא זה טעון בדיקה עובדתית. המשיבה טוענת כי חברי הוועד פעלו בנושא , ואלה מכחישים. כך או כך, לאחר קביעות עובדתיות שייעשו יש לקבוע מה המשמעות של הפעולה שנעשתה, ומה החלק של כל אחד מחברי הוועד בכך.

27.     יצויין כי כל אחד מחברי הוועד קיבל מכתב השעייה אחיד , אשר בו נכתב כי הוא גרם לשיבושים במהלך העבודה התקין , באופן בלתי חוקי , דבר המהווה עבירת משמעת , וכי הוא מושעה מן העבודה ונדרש לעזוב לאלתר את מקום העבודה. לא נערך עם חברי הוועד בירור עובדתי, לא ניתנה להם אפשרות להגיב להאשמות כנגדם, ולמעשה לא נערך בירור אשר יקבע באיזה פעולות היה מעורב כל אחד מהם .

28.     נכונה טענת המשיבה כי המנגנון המתאים לבירור המחלוקת בתחום המשמעתי הינו זה המפורט בסעיף 54 (ב) לתקנון העבודה מיום 19.9.62, שהוא ההסכם הקיבוצי הכללי. בתקנון העבודה נקבע מנגנון , לפיו בשלב ראשון ייערך בירור משמעתי בין המפעל להסתדרות, ואם בירור זה לא הביא לתוצאות אזי תועבר המחלוקת להכרעת וועדה פריטטית ענפית .

     בתי הדין מכבדים את ההסדרים הפנימיים אשר בין הארגונים , ומנגנון יישוב חילוקי דיעות אשר הוסכם ע"י הצדדים הינו עדיף, גם מאחר ויש לו את הכלים המתאימים לערוך בירור עובדתי ולהגיע להסכמות.

29.     לאור האמור לעיל , ראוי כי הצדדים יפנו לבירור המחלוקת בדרך הנקובה בתקנון העבודה .

     עם זאת, לא ניתן להותיר את עובדי המשיבה בלא וועד פעיל . השעיית חמשת חברי הוועד מונעת את תפקוד הוועד , ופוגעת בעובדים פגיעה אנושה. בנוסף, עסקינן בפעולה בלתי מידתית , באשר ניתן היה להסתפק בהשעייה של חלק מחברי הוועד , ובמקביל לערוך בירור משמעתי בהתאם לתקנון העבודה - אשר יתכן אמנם כי בסיומו יקבע כי יש להשעות עוד חברי וועד , או שלא להשעות אף אחד מהם , אולם לבינתיים , בטרם נקבע הדבר , יוכל הוועד לתפקד.

     השעיית חמשת חברי הוועד יחד ולאלתר , בלא קיום בירור עובדתי עימם , ובלא מתן זכות תגובה , אינה מידתית.

     לפיכך, נבחן אנו כיצד ניתן לאזן בין האינטרסים השונים . מחד , השעיית עובדים אשר המעביד סבור כי הם ביצעו עבירות משמעת . מאידך, אי פגיעה בחבר וועד אשר לא ברור מה היה חלקו בפעולות אסורות , אם בכלל.

     במהלך הדיון שהתקיים עלתה הצעה לפיה יפנו הצדדים לבירור המחלוקת ע"י המגנון הקבוע בתקנון העבודה. במקביל, יושבו לעבודה שני חברי וועד: נפתלי אטיאס- יו"ר הוועד , ובוריס סנדלרבסקי . הצעה זו באה לאור העובדה ששני אלה לא נכחו כלל במפעל ביום שישי 22.3.09 , שהוא היום בו עזבו חלק מהעובדים את עבודתם בשעה מוקדמת יותר.

     המבקשת הסכימה להצעה , ואילו המשיבה הסכימה אמנם להשבת שני חברי וועד לעבודה , אולם דרשה כי לא יושב לעבודה יו"ר הוועד , באשר חומרת מעשיו גדולה יותר לגירסתה. לפיכך, הסכימה המשיבה להשיב לעבודה את שני חברי הוועד שחומרת מעשיהם היתה הקטנה ביותר, לגירסתה. כפועל יוצא, הסכימה המשיבה להשבת חבר הוועד בוריס סנדלרבסקי , ויחד עימו את חבר הוועד שמעון סויסה.


30.     משלא הושגה הסכמה מלאה בין הצדדים , קובעים אנו כי הצדדים יפעלו כדלקמן :

א.     הצדדים יפנו לבירור המחלוקת באמצעות המנגנון הנקוב בתקנון העבודה.

     בשלב ראשון - ייערך בירור ברמה המקומית , וזאת לכל המאוחר עד יום 1.4.09 .
     בשלב שני - לפי הצורך , תתכנס וועדה פריטטית ביום 2.4.09 (מועד אשר תואם עם עו"ד יוחננוף , אשר מסר כי לא ניתן יהיה לכנס את הוועדה עובר למועד זה) .

     ב.     במקביל , יושבו לאלתר לעבודתם שני חברי הוועד הבאים :

     יו"ר הוועד , מר אטיאס נפתלי .
     חבר הוועד, מר בוריס סנדלרבסקי.

קביעתנו זו באה לאור העובדה ששני חברי וועד אלה לא נכחו במפעל ביום שישי 20.3.09 . אמנם , כלפי יו"ר הוועד היו טענות נוספות לפיהן ביצע עבירות משמעת . אולם , יש לזכור כי מר אטיאס הינו יו"ר הוועד , והוא זה המרכז את עבודת הוועד . לא ראינו כי יש לקבוע בבירור כי מר אטיאס ביצע עבירות משמעת. עסקינן בנושא המצריך בירור עובדתי , ולא בדבר הברור על פניו. שמענו במהלך הדיון את דברי מר אטיאס , אשר הכחיש כי ביצע את עבירות המשמעת המיוחסות לו , והדבר חיזק את המסקנה כי הדבר מצריך בירור עובדתי באמצעות המנגנון הנקוב בתקנון העבודה.

ודוק; אין אנו באים בשלב זה לקבוע כי הטענות כלפי מר אטיאס מופרכות , אלא שאנו קובעים כי עסקינן בטענות המצריכות בדיקה.

ג.     במהלך ההליכים דלעיל יפעלו שני הצדדים לקיום תקין של המשך העבודה במפעל , מבלי לפגוע בעבודה אשר תתקיים כסדרה.

31.     הצדדים יודיעו לביה"ד את תוצאות ההליכים דלעיל מייד בתום כל הליך :
באשר לבירור המרחבי - תמסר הודעה עד יום 1.4.09 , באשר לוועד הפריטטית תמסר הודעה עד יום 2.4.09 .

32.     בשלב זה נקבע דיון בתיק ליום 6.4.09 שעה 12:00 .

     לדיון יתייצבו הצדדים ובאי כוחם . היה ויתעורר הצורך לדחות את מועד הדיון תוגש בקשה מוסכמת בנושא .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשת צד בסכסוך קיבוצי

  2. הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  3. הסכם קיבוצי בחינוך המשלים

  4. קידום עובדים בהסכם קיבוצי

  5. פרשנות הוראה בהסכם קיבוצי

  6. הפרת הסכם קיבוצי בענף הטייס

  7. הסכם קיבוצי כללי באולמי אירועים

  8. השלמת שעות נוספות בהסכם קיבוצי

  9. תביעה ייצוגית למרות הסכם קיבוצי

  10. קליטת ''עובד חדש'' בהסכם קיבוצי

  11. חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957

  12. השפעת הסכם קיבוצי על זכויות גמלאים

  13. הסכם קיבוצי שחל רק על חלק מהעובדים

  14. פירוש אחיד לכל העובדים בהסכם קיבוצי

  15. הסכם קיבוצי בענף הבניין - עובדים זרים

  16. תוספת שכר לפי הסכם קיבוצי בענף המלונאות

  17. הסכם קיבוצי בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה

  18. הסכם קיבוצי בענף המוסכים - פיצויי פיטורים

  19. תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי''ז-1957

  20. גמול הדרכה מכח ההסכם הקיבוצי עם הסתדרות המורים

  21. הסכם קיבוצי מיוחד למחלקת הפצה בידיעות אחרונות

  22. בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה על ידי ארגון המורים

  23. הסכם קיבוצי אולמות וגני אירועים - זכויות מלצרים

  24. כללים וצווי הרחבה של הסכמים קיבוציים בענפים שונים

  25. תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ''ט-1969

  26. השוואת תנאי העסקה למעמד מצילים ותיקים/דור א' על פי הסכם קיבוצי

  27. הסכם קיבוצי מיוחד בין מדינת ישראל לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה

  28. תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום), תשל''ז-1977

  29. תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל''ז-1977

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון