אחריות אישית בשותפות

בית הדין לעבודה פסק כי עם פירוקה של השותפות יש מקום לחייב באופן אישי בחיובי השותפות.

לעניין זה קובע סעיף 20(א) לפקודת השותפויות כי "כל שותף חב, יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף..."

הוראה זו ברורה ומחייבת ומכוחה מוטלת חבות אישית על השותפים לחיובי השותפות - יש לזכור כי השותפים יצרו "פעילות משותפת" - היא השותפות - כשהם נושאים באחריות אישית לפעולות השותפות. אין כל הצדקה לשחרר את אחד השותפים מאחריות זו.

להלן פסק דין בנושא אחריות אישית בשותפות:

פסק דין

השופט שמואל צור

פתח דבר
1.     בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת אהובה עציון; ונציגי ציבור גב' ברכה זיגלמן ומר עמנואל סלע; תיק עב' 5328/01) אשר חייב את ראובן גולדברג ושות'- שותפות רשומה (להל: "השותפות") ביחד עם אורי הרפז (להלן "רו"ח הרפז") ויגאל אדמוני (להלן "רו"ח "אדמוני") לשלם לכנרת חנני פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה ולשלם למר דוד אייזנר פיצויי פיטורים (שניהם ייקראו להלן גם המשיבים). ערעורם של השותפות ורו"ח הרפז (עע 350/07) מתייחס לעצם חיובם בתשלום פיצויי פיטורים למשיבים ופדיון דמי החופשה לגב' חנני ואילו ערעורו של רו"ח אדמוני (עע360/07) מתייחס אך ורק לחיובו האישי בחובה של השותפות .

רקע עובדתי
2.     המערערת 1 הינה שותפות רשומה המפעילה משרד רואי חשבון הקיים עוד משנות החמישים. השותפים הרשומים בשותפות זו היו רו"ח הרפז ואחיו זהר גולדברג, הם בניו של מייסד המשרד ראובן גולדברג ז"ל. רו"ח הרפז היה שותף בכיר במשרד ואילו אחיו זהר גולדברג לא תיפקד בפועל כשותף בו.

3.     רו"ח אדמוני היה גם הוא שותף בשותפות, אך נתגלעו חילוקי דעות בשאלת טיב השותפות: לטענת המשיבים רו"ח אדמוני היה שותף שווה זכויות וחובות לכל דבר ועניין ואילו לטענת השותפות ורו"ח הרפז, היה רו"ח אדמוני שותף רק ברווחיה של השותפות אך לא בנכסיה.

4.     מעמדו של רו"ח אדמוני בשותפות משליך באופן ישיר על שתי שאלות מרכזיות בדיון שבפנינו: הראשונה - האם היתה לו סמכות לפטר את המשיבים והשניה - האם עזיבתו את השותפות גרמה לפירוקה.

5.     גב' חנני התקבלה לעבודה בשותפות על ידי מר חזי רותם והחלה לעבוד בה ביום 6.1.91 כמנהלת ביקורת. לאחר מכן המשיכה גב' חנני לעבוד בשותפות כרואת חשבון. מר אייזנר התקבל לעבודה בשותפות על ידי רו"ח אדמוני והחל לעבוד בה ביום 11.2.1996 כמבקר.

6.     ביום 27.1.00 הודיע רו"ח אדמוני לגב' חנני בשיחה, כי קיימים חילוקי דעות בינו לבין הרפז לגבי השותפות ביניהם ואם אלה לא ייפתרו עד סוף חודש פברואר 2000 הוא יפרק את השותפות ויפטר את העובדים.

7.     ביום 17.2.2000 הודיע רו"ח הרפז למשיבים כי, ככל הנראה, רו"ח אדמוני עוזב את המשרד והוא מבקש מהם להמשיך לעבוד במקום העבודה.

8.     בעקבות שיחות אלה התקשר רו"ח אדמוני למשיב 2 ואמר לו שהיה סיכום בינו לבין רו"ח הרפז כי הם יכנסו את כל העובדים, יודיעו להם על פירוק השותפות ויתנו לעובדים את האופציה לבחור אצל מי לעבוד. לדבריו, רו"ח הרפז הפר את הסיכום ורו"ח אדמוני הציע למר אייזנר להמשיך לעבוד איתו.

9.     ביום 29.2.00 קיבלו המשיבים מכתב מן השותפות עליו חתום רו"ח אדמוני המודיע להם על סיום העסקתם עקב פירוק השותפות (נספח ב' לכתב התביעה בבית הדין האזורי).

10.     בעקבות מכתב זה פנו המשיבים (כל אחד בנפרד) ביום 1.3.2000 במכתבים לרו"ח הרפז ולרו"ח אדמוני בהם הודיעו להם כי קיבלו את הודעתם על הפסקת עבודתם בשותפות והם מבקשים לשלם להם מלוא זכויותיהם עבור תקופת העסקתם (נספח י"ב לכתב התביעה). רו"ח הרפז השיב להם על גבי המכתבים כי מדובר בקנוניה, כי הם לא פוטרו והם מוזמנים להמשיך בעבודתם (שם).

11.     סמוך לאחר הדברים האלה החלו המשיבים לעבוד אצל רו"ח אדמוני במשרד רואי חשבון "יגאל אדמוני ושות'- רואי חשבון".

12.     ביום 7.3.2000 שלח רו"ח הרפז מכתבים למשיבים בהם הוא חוזר על הודעתו כי למכתב הפיטורין של רו"ח אדמוני אין כל תוקף, הוא אינו גורם להפסקת יחסי עובד - מעביד והם מוזמנים לשוב מיד לעבוד במשרד (נספח ט"ו לכתב התביעה).

13.     בתחילת חודש אפריל 2000 חזרו המשיבים ושלחו לרו"ח הרפז ולרו"ח אדמוני דרישה לתשלום מלוא זכויותיהם עבור תקופת העסקתם. בתגובה שלח רו"ח הרפז למשיבים מכתב בנוסח זהה בו נכתב כי "מעולם לא פוטרת מהפירמה 'ראובן גולדברג ושות'.... בנסיבות המתוארות לעיל אינך זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת" (נספח ט"ז לכתב התביעה).

14.     משלא נענו תביעותיהם הגישו המשיבים את תביעתם לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

החלטת בית הדין האזורי

15.     בבית הדין האזורי התעוררה שאלה אם המשיבים פוטרו או שהתפטרו בנסיבות המזכות אותם בפיצויי פיטורים. בית הדין האזורי דחה את תביעת המשיבים לתשלום פיצויי פיטורים מכח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 בשל התפטרות שדינה כפיטורים. בית הדין קבע כי טענת המשיבים כי התקיימו נסיבות בהן לא ניתן לדרוש מהם להמשיך לעבוד, הועלתה לראשונה בסיכומיהם ולכן היא בבחינת "הרחבת חזית" ואין לדון בה.

16.     בית הדין האזורי, לאחר שניתח את הראיות והעדויות שהיו בפניו, קבע כי סיומם של יחסי העבודה בדרך של פיטורים, טעון ביטוי ברור וחד משמעי ולדעתו, לא ניתן לומר כי כך היה בעניינם של המשיבים. לדעת בית הדין האזורי, לא ניתן לראות במכתב הפיטורים שהמשיבים קיבלו מרו"ח אדמוני "מעשה פיטורים".

     בית הדין ביסס מסקנה זו גם על הוראת סעיף 14 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] תשל"ה-1975 (להלן "פקודת השותפויות") לפיה מעשי השותף, כשלוח, מחייבים את השותפות, זולת אם אין לו הרשאה לפעול בשם השותפות והאדם שעמו נשא ונתן יודע שאין לשותף הרשאה לכך.

17.     בית הדין האזורי סקר את ההליכים המשפטיים השונים שהתקיימו בקשר לפירוק השותפות ולמעמדו של רו"ח אדמוני בה. בית הדין האזורי הסיק כי רו"ח אדמוני היה שותף רק ברווחי השותפות ולא בנכסיה ולא ברור אם פרישתו של שותף במעמד זה מביאה לפירוק השותפות על פי פקודת השותפויות. בית הדין לא הכריע בשאלה אם פירוק שותפות מרצון מביא לסיום חוזי העבודה בין התאגיד לעובדיו כמו במקרה של פירוק על פי צו של בית משפט.

18.     בית הדין האזורי קבע כי גם אם מבחינה משפטית השותפות אכן פורקה, הרי לא מנע הדבר מהמשיבים להמשיך לעבוד במשרד כבעבר. לדעת בית הדין, על בסיס הפסיקה הקיימת (דב"ע ל/ 22-3 קורט לנצר נ' "הידרוכים" בע"מ (בפירוק מרצון)), אין מדובר בפירוק תאגיד שפורק לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים שזו לשונו:

"4. עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו, ובתאגיד - פירוקו או מחיקתו, זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר".


בשל כך דחה בית הדין האזורי את טענתם של המשיבים כי יש לראותם כאילו פוטרו מעבודתם עם פירוק השותפות.

19.     עם זאת קבע בית הדין האזורי כי ניתן לראות את פרישתו של רו"ח אדמוני מהשותפות - וללא כל קשר למעמדו בה - כחילופי מעבידים. לדעת בית הדין, המשיבים עבדו בשותפות שהיתה מורכבת משני מעסיקים שפעלו ונחזו כ"מעסיקים במשותף" ועם פרישתו של רו"ח אדמוני שינתה מסגרת השותפות את פניה ושינוי זה, על פי הפסיקה, מקנה לעובדים אפשרות להסכים לו או לסיים את עבודתם תוך זכאות לפיצויי פיטורים.
20.     עוד קבע בית הדין כי גם אם השותפות לא פורקה, אין חולק כי השותפות החלה בהליכי פירוק עם עזיבתו של רו"ח אדמוני. לדעת בית הדין נוצר מצב בו המשיבים מצאו עצמם במרכזו של סכסוך בין השותפים והחלטתם לעזוב את העבודה בשותפות מזכה אותם בפיצויי פיטורים על פי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, למרות שעבודתם במקום העבודה לא הופסקה בפועל.

21.     בית הדין חייב את השותפות יחד עם רו"ח הרפז ורו"ח אדמוני לשלם למשיבים את מלוא פיצויי הפיטורים. עם זאת, לאור העובדה שלא נמנע מהמשיבים להמשיך לעבוד במשרד, קבע בית הדין האזורי כי אין הם זכאים לדמי הודעה מוקדמת.

22.     לעניין תביעת גב' חנני לפדיון ימי החופשה קבע בית הדין כי השותפות ורו"ח הרפז לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הגב' חנני אכן קיבלה את ימי החופשה המגיעים לה. בית הדין קבע כי המסמך שהוצג בפניו המפרט את מועדי החופשה של הגב' חנני הוכן לא בזמן אמת ולאחר סיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ובבית הדין לא הוצגו המסמכים המקוריים על פיהם נערך המסמך.

בית הדין קבע כי גב' חנני לא ידעה בזמן אמת שהיא מקבלת את מלוא שכרה על חשבון ימי חופשה המגיעים לה ושהשותפות מקזזת את יתרת ימי החופשה המגיעים לה. על פי תלושי השכר שנמסרו לגב' חנני, היא לא היתה יכולה להסיק כי כך פועלת השותפות.

לאור זאת חייב בית הדין את השותפות ואת רו"ח הרפז, יחד עם רו"ח אדמוני, לשלם לגב' חנני את מלוא דמי החופשה הרשומים בתלוש השכר.

23.     בית הדין האזורי דחה את טענתו של רו"ח אדמוני כי אין לראות בו מעסיק של המשיבים ואין לחייבו ביחד עם השותפות. בית הדין קבע כי השותפים המרכיבים את השותפות חייבים בחובותיה באופן אישי ביחד ולחוד. בית הדין הוסיף כי מדובר בפעילות משותפת של רו"ח הרפז ורו"ח אדמוני בה הועסקו המשיבים ולכן יש לראות אותם כמעסיקים של המשיבים יחד עם השותפות.

טענות הצדדים בערעור

24.     השותפות ורו"ח הרפז (המערערים בעע 350/07) שבו ופרשו את הטענות שהובאו בפני בית הדין האזורי. לטענתם, השותפות לא פורקה עד ליום הגשת הערעור ועזיבתו של רו"ח אדמוני, שהיה שותף רק ברווחי השותפות, כלל לא יכלה להביא לפירוק השותפות ולכן לא ניתן לראות במשיבים מי שפוטרו על פי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים. המערערים טוענים כי לא ניתן לראות בפרישת שותף - במיוחד כשמדובר בשותף ברווחים - כחילוף של מעסיק ולכן המשיבים, שהתפטרו מרצונם, אינם זכאים לפיצויי פיטורים.

25.     לעניין החיוב בדמי פדיון חופשה לגב' חנני, טוענים מערערים אלה כי גב' חנני לא חלקה על האפשרות שבעקבות היעדרויותיה ולאחר שניצלה את ימי המחלה, קיזזה המערערת את ימי ההעדרות ממכסת ימי החופשה שנצברו לזכותה. לטענתם, גב' חנני אישרה כי שהתה בחו"ל בחודש ינואר 99. לטענתם, במשך 8 שנים עברה גב' חנני טיפולי פוריות ולאחר כל טיפול היא נעדרה מהעבודה משך יום או יומיים שלאחריהם עבדה במשרה חלקית. גב' חנני אף הודתה בחקירתה כי משכורתה שולמה לה במלואה משך כל שנות עבודתה. לפיכך, כך לטענתם, היה על בית הדין האזורי לקבל את פירוט החופשות של גב' חנני כפי שהוצגו על ידי מערערים אלה ולחייבם לשלם לה סך של 443 ₪ בלבד.

26.     רו"ח אדמוני (המערער בעע 360/07) שב וטוען כי השותפות לבדה היתה המעסיקה של המשיבים. לטענתו, סעיף 20 לפקודת השותפויות המחייב את השותפים ביחד ולחוד בחובותיה של השותפות, אינו מכניס את השותפים בנעליה של השותפות אלא הופך אותם לערבים לחובותיה. לטענתו לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המשיבים לבינו כשותף בשותפות. ולפיכך, כך לטענתו, לא היה מוסמך בית הדין לעבודה לדון בתביעה נגדו ולחייבו בתשלום זכויות המשיבים הנובעות מתקופת עבודתם בשותפות.

27.     המשיבים תומכים בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתם, קביעותיו של בית הדין האזורי הן עובדתיות וערכאת הערעור לא תתערב בהן. לטענתם, רו"ח הרפז ורו"ח אדמוני היו שותפים ונחזו כ"מעסיקים במשותף". לטענתם, עזיבתו של רו"ח אדמוני אכן גרמה לפירוק המסגרת המשפטית הקיימת ולשינוי מעסיקים ולכן בדין קבע בית הדין האזורי כי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים חל בעניינם.

28.     המשיבים דוחים את הפרשנות שנתן רו"ח אדמוני לסעיף 20 לפקודת השותפויות. לדבריהם, הן לשון הסעיף והן הפסיקה מאפשרים לתבוע זכויות הנובעות מיחסי עבודה הן מהשותפות והן מכל אחד מהשותפים. עוד טוענים המשיבים כי לאור קביעת בית הדין האזורי שהשותפים בעצמם היו "מעסיקים במשותף" הרי שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בינם לבין כל אחד מהשותפים.

29.     גב' חנני סומכת ידיה על קביעת בית הדין האזורי לעניין תשלומי דמי פדיון חופשה. לטענתה השותפות לא עמדה בחובתה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 והתקנות מכוחו המחייבים אותה לנהל פנקס חופשות. לטענתה, השותפות בקשה להסתמך על מסמך שנערך לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, בלא שהציגה את המסמכים המקוריים שהיוו בסיס להכנתו.

30.     המשיבים טוענים כי בדין חייב בית הדין האזורי את רו"ח אדמוני בכל חיובי השותפות. לדבריהם הסמכות של בית הדין לעבודה להשתמש בדוקטרינת "הרמת המסך" ובחזקת "חליף" בתביעות כנגד מעסיקים מעידה כי ניתן לחייב באופן אישי את השותפים. עוד טוענים המשיבים כי התביעה נגד רו"ח הרפז ורו"ח אדמוני לא הוגשה בהיותם ערבים של השותפות אלא בהיותם מעסיקים ישירים שלהם. לטענתם, כל פרשת התביעה בתיק זה נולדה כתוצאה ממכתב הפיטורין ששלח רו"ח אדמוני באופן אישי ולא כתוצאה מפעולת השותפות ולכן הוא מנוע מלהסתתר מאחורי גבה לעניין אחריותו כלפי העובדים.

דיון והכרעה

31.     לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו, אף כי לא בדיוק מטעמיו, וכי דין הערעורים להדחות. לדעתנו, סיום עבודתם של המשיבים בשותפות מעניק להם זכות לפיצויי פיטורים הן כלפי השותפות והן כלפי השותפים.

32.     בית הדין האזורי סבר שבעניינם של המשיבים לא התקיים מהלך חד משמעי של פיטורים. קביעה זו של בית הדין האזורי מסופקת בעינינו. המשיבים קיבלו מכתב בעניין "סיום העסקה עקב פירוק השותפות" (מכתב מיום 29.2.00; נספח י"א לכתב התביעה). מכתב זה נכתב על נייר פירמה של השותפות ונחתם בידי רו"ח אדמוני שהיה אז אחד משני השותפים. במכתב נאמר במפורש כי סיום ההעסקה בא בעקבות סיום השותפות ופירוקה. סעיף 14 לפקודת השותפויות קובע:

"כל שותף הוא שליח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל עניין של עסקי השותפות; ופעולותיו של כל שותף, כשהוא עושה בדרך הרגילה עסק מן הסוג שעושה השותפות שהוא חבר בה, יחייבו את השותפות ואת שותפיו, זולת אם למעשה אין לו הרשאה לפעול בשם השותפות באותו עסק, והאדם שעימו נשא ונתן יודע שאין לשותף הרשאה לכך, או שאינו יודע, או אינו מאמין שהוא שותף".


הוראה זו ברורה ומדברת בעד עצמה. רו"ח אדמוני הוא אחד משני השותפים. הוא מודיע למשיבים על סיום העסקתם בשל סיום השותפות ופירוקה. ההודעה ניתנת על נייר פירמה של השותפות והיא נחזית, על פניה, כהודעה מטעם השותפות. לפי סעיף 14 לפקודת השותפויות, הודעה זו מחייבת את השותפות והמשיבים - במעמדם כעובדי השותפות - רשאים להסתמך עליה. במיוחד יש לציין כי לא חל כאן - וגם לא נטען שחל כאן - הסייג שבסיפא לסעיף 14 האמור. לכן, על פני הדברים, ניתן לראות את המשיבים כמי שפוטרו על ידי השותפות.

33.     שאלה אחרת היא האם הודעת רו"ח הרפז כי מכתב הפיטורים שהוציא רו"ח אדמוני אינו מקובל עליו וכי הוא דורש מן המשיבים לחזור לעבודה (נספח י"ד לכתב התביעה) - יש בה כדי לשלול את מעשה הפיטורים. לדעתי, בנסיבות העניין, התשובה על כך שלילית שכן המשיבים הודיעו שהם מקבלים את הודעת הפיטורים (מכתבם מיום 1.3.00 - נספח י"ג לכתב התביעה) ובכך השתכלל מעשה הפיטורים. יתרה מכך, מערכת היחסים הפנימית בין השותפים והמחלוקות ביניהם אינם מעניינם של המשיבים ומכל מקום, כפי שראינו, על פי הוראות הפקודה, מעשה של אחד השותפים מחייב את השותפים. לכן אין לראות במכתבו של רו"ח הרפז כשולל את מעשה הפיטורים שנעשה על ידי רו"ח אדמוני.

     לאור זאת ניתן לקבוע כי המשיבים פוטרו על ידי השותפות ובשל כך בלבד הם זכאים לפיצויי פיטורים.

34.     בית הדין האזורי ביסס את זכאותם של המשיבים לפיצויי פיטורים על עובדת חילופי מעבידים, היינו - שינוי השותפים שהרכיבו את השותפות. הנמקת בית הדין האזורי לעניין זה מקובלת עלינו. המשיבים הועסקו על ידי השותפות. שותפות זו הורכבה מרו"ח הרפז ומרו"ח אדמוני. גם אם קיים ספק אם שותפות זו פורקה או נכנסה להליך של פירוק, הרי אין חולק שהשותפות "שינתה את פניה" במובן זה שרו"ח אדמוני עזב אותה ובמקומו באו שותפים אחרים (ראו סעיף 45 לפסק הדין של בית הדין האזורי). מדובר בשינוי מהותי במעמדה של השותפות המקורית שהעסיקה את המשיבים ולכן יש לראות במצב שנוצר משום חילופי מעבידים שבנסיבות העניין מזכים את העובדים בפיצויי פיטורים.
35.     בית הדין האזורי מצא לנכון לבסס את זכאותם של המשיבים לפיצויי פיטורים, על עילת "חילופי מעבידים" ולא על עילת פירוקה של השותפות מכח סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים. לדעתנו, ניתן היה לבסס את זכותם של המשיבים לפיצויי פיטורים גם על עילת הפירוק: ראשית - אין ספק שהשותפות חדלה להתקיים במתכונתה המקורית עם עזיבתו של רו"ח אדמוני את המשרד. לפי פקודת השותפויות ניתן לראות את רו"ח אדמוני כמי שנתן הודעה על כוונתו לפרק את השותפות, דבר המהווה פירוק השותפות לפי סעיף 41(א)(ד) לפקודה. שנית - בית המשפט המחוזי נתן פסק דין המורה על פירוק השותפות ומינה לה מפרק (סעיף 51 לפסק הדין של בית הדין האזורי). זהו אקט פורמלי המהווה מעשה של פיטורים כלפי עובד לפי סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים. שלישית - המפרק בעצמו קבע כי החלטת הפירוק חלה על השותפות (עמ' 16 לפסק הדין) ורביעית - שאלת מעמדו המדויק של רו"ח אדמוני כבעל זכויות בשותפות, היינו - האם הוא שותף ברווחים או גם שותף בנכסים - אינה מעניינם של העובדים ואינה רלבנטית למעמדם כמי שפוטרו על ידי השותפות עם פירוקה (השוו ע"ע 177/06 עו"ד מימרן - עו"ד וינוגרד; טרם פורסם, ניתן ביום 20.11.06; אושר בבג"צ 755/07).

36.     מקובלת עלינו פסיקת בית הדין האזורי שעם פירוקה של השותפות יש מקום לחייב את רו"ח אדמוני באופן אישי בחיובי השותפות יחד עם שותפו לשעבר ועם השותפות עצמה (עמודים 25 - 26 לפסק הדין). לעניין זה קובע סעיף 20(א) לפקודת השותפויות כי "כל שותף חב, יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף..." הוראה זו ברורה ומחייבת ומכוחה מוטלת חבות אישית על השותפים לחיובי השותפות - יש לזכור כי רו"ח אדמוני ורו"ח הרפז יצרו "פעילות משותפת" - היא השותפות - כשהם נושאים באחריות אישית לפעולות השותפות. אין כל הצדקה לשחרר את אחד השותפים מאחריות זו.

37.     לא מצאנו כל עילה או הצדקה להתערב בפסיקת בית הדין האזורי בעניין חיוב השותפות והשותפים בדמי חופשה לגב' חנני.
38.     סוף דבר - הערעורים נדחים. המערערים בע"ע 350/07 והמערער בע"ע 360/77 יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבים בערעור בסכום של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת שותפות

  2. מוניטין שותפות

  3. שותפות ללא חוזה

  4. מה נחשב שותפות ?

  5. ביטול שותפות עסקית

  6. פסק דין נגד שותפות

  7. הסכם שותפות לא חתום

  8. תביעה להוכחת שותפות

  9. אחריות אישית בשותפות

  10. פירוק שותפות בין אחים

  11. פירוק שותפות דרך מכירה

  12. עיקול נכס בבעלות משותפת

  13. יחסי עובד מעביד בשותפות

  14. בקשה למינוי מנהל שותפות

  15. פיטורים משותפות לא רשומה

  16. פינוי מבנה בבעלות משותפת

  17. רכישת העסק על ידי אחד השותפים

  18. צ'ק חוזר לאחר התחשבנות שותפות

  19. הסכם שותפות להקמת אתר אינטרנט

  20. החזר כספי השקעה עקב ביטול שותפות

  21. התחייבות להתחלק ברווח ממכירת מפעל

  22. תניית אי תחרות בהסכם פירוק שותפות

  23. קיזוז חוב חשבון אישי כנגד חשבון שותפות

  24. פקודת השותפויות (נוסח חדש), תשל"ה-1975

  25. פיצוי בגין אובדן רווחים לאחר סיום שותפות

  26. בעלות משותפת במקרקעין - מכירת קרקע לשותף

  27. תקנות השותפויות (הסמכת פקידים), תש''י-1950

  28. קביעת החלק של כל שותף בשותפות ע''י בית משפט

  29. תקנות השותפויות (רישום ואגרות) תיקון תשמ''ג

  30. נהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של חברות ושותפויות

  31. נהלי בדיקה של טיוטות תשקיפים של קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

  32. הודעה בדבר סדרי טיפול בבקשות להתיר פרסומם של תשקיפי קרנות להשקעות משותפות בנאמנות

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון