עצימת עיניים

ההלכה הפסוקה קובעת את הכלל כי "עצימת עיניים" בפני קיומה של עובדה שקולה כנגד "ידיעתה" של אותה עובדה.

"עצימת עיניים" (shutting one's eyes) או "עיוורון מכוון" (wilful blindness), הינם חריג לידיעה ממשית של רכיב הכוונה הפלילית ודרך חלופית להוכחת הידיעה הממשית.

מצב נפשי של עצימת עיניים כמוהו, בעיני החוק, כידיעה ממשית, והוא נעוץ בהימנעות מלבחון ולבדוק מצב דברים שלג

ההלכה הפסוקה הכירה בחזקה של ידיעה ממשית מתוך ידיעה קונסטרוקטיבית. חזקה על נאשם אשר לא הופיע, כי יתעניין בדיעבד במה שקרה במשפטו, על-ידי פניה למזכירות בית המשפט, שאינה גוזלת הרבה מזמנו. על-כן, אף אם לא הייתה לנאשם ידיעה ממשית על הפסילה על-תנאי, ידיעה 'קונסטרוקטיבית' הייתה לו מכל מקום.

להלן הכרעת דין בנושא עצימת עיניים:

הכרעת דין

השאלה בקליפת אגוז - האם יכול ב"כ נאשם לטעון לא קבלתי את הכרעת הדין אחרי שנתיים?
(והתשובה: לא, משום שיש בכך עצימת עיניים)

1.     השאלה בקליפת אגוז פשוטה היא. נאשם נידון לפסילת רישיון והגיש ערעור על הפסילה. ביצוע הפסילה נדחה עד להחלטה בערעור. הערעור נדחה כשבועיים לאחר שנשמע. אלא שסנגורו לא קיבל לטענתו את ההחלטה (מסיבות שיוסברו). במשך שנתיים ימים המשיך הנאשם לנהוג (כשלטענתו איננו יודע מדבר) ושנתיים עברו מיום הערעור עד שבמקרה נעצר הנאשם על ידי המשטרה. האם מהווה נהיגתו נהיגה תחת פסילה?

2.     לטענת הסנגור, לא חלה עליו כל חובה לברר את תוצאות הערעור ואם לא הודע לו ישירות אין זה עניינו כלל וכלל, ובדין ובצדק נהג הנאשם. לטענת התביעה, ברגע שנדחה הערעור חלה הפסילה והנהיגה היא נהיגה בפסילה. באשר לטענות הסנגור, טובות אלו לדיון בעונש אך לא בהרשעה גופה.

3.     נקדים ונאמר שהחלטתנו היא כי אין לקבל את טענת הסנגור. מי שאיננו מתעניין במשך שנתיים בתוצאות ערעורו, ובתוצאות המשפט, איננו אלא עוצם עינו מראות. מדוע במשך כשנתיים ימים לא ניסו הנאשם וב"כ לברר את תוצאות המשפט בטלפון? באינטרנט? במזכירות? אין לך עצימת עיניים גדולה מזו מאשר התעלמות מההליך המשפטי. ונציין כי מדובר בסנגור יודע דת ודין שהבדיקה הייתה פשוטה וברורה לו. אשר על כן, אני קובע כי הודע לנאשם כמצוות החוק ומרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. טענות ההגנה רלוונטיות לטיעונים לעונש אך לא לעניין העבירה גופא.

4.     מכאן ואילך ננקוט בשלבים הבאים. נתאר בקצרה את העובדות שאין עליהם חולק, נסביר את עמדות הצדדים המנוגדות, ננתח את סעיף הנהיגה בפסילה בפקודת התעבורה השייך לענייננו, ונסיים בבדיקת המקרה שלפנינו.

העובדות כפי שנקבעו על ידי (ולמעשה אין עליהם חולק)

5.     ביום 15.6.04 ניתן כנגד הנאשם חוסין עקל (להלן: "הנאשם") פסק דין בתיק ת"ד 3365/03 על ידי בבית משפט לתעבורה בירושלים. בית המשפט הרשיע את הנאשם וגזר עליו פסילה בפועל ל - 6 חודשים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים וקנס בסך 2000 ש"ח. כן נקבע בגזר הדין כי אם יוגש ערעור, הרי גזר הדין יעוכב עד להחלטה בערעור. בהליך זה יוצג הנאשם על ידי ב"כ עו"ד י. אריאל (להלן: "העורך דין בערכאה הראשונה" או "עו"ד אריאל").

6.     הנאשם החליף את סנגורו וערער עם סנגורו החדש לבית המשפט המחוזי על ההרשעה ועל העונש. לאור הערעור, הרי כפי שנקבע בפסק הדין בערכאה ראשונה עוכב ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערכת הערעור. במסגרת הליך זה יוצג הנאשם על ידי ב"כ אסף בוטח (להלן: "העורך דין בערכאת הערעור" או "עו"ד בוטח").

7.     הערעור נשמע ביום 12.10.2004 וכב' בית המשפט המחוזי הודיע כי ההחלטה תשלח בדואר. ואכן, ביום 31.10.2004, תשעה עשר (19) יום לאחר שמיעת הערעור, ניתן פסק דין הדוחה את הערעור. הנאשם הצטווה להפקיד רישיונו, וקיבל מועדים לתשלום הקנס לשיעורים.

8.     על פי הפרוטוקול, ההחלטה בערעור נשלחה לא לעורך הדין בערכאת הערעור עו"ד בוטח, אלא לעורך הדין בערכאה הראשונה, עו"ד אריאל. לא זאת אלא שישנו אישור כי עו"ד אריאל אכן קיבל את הכרעת הדין שבערעור (על פי תדפיסי המחשב).

9.     הנאשם המשיך לנהוג ורק בתאריך 3.9.2006, כשנתיים לאחר מתן פסק הדין נעצר לביקורת שגרתית על ידי שוטרים ואז לטענתו נודע לו בפעם הראשונה על ההחלטה בערעור שנתיים קודם לכן. לפני סיכמו הצדדים בכתב בהסכמתם ללא צורך בשמיעת ראיות (ע"פ סעיף 144 לחסד"פ).

10.     נציין כי הנאשם לא שילם את הקנס שנגזר עליו, ולא ברור מדוע לא קיבל את ההודעות מהמרכז לגביית קנסות שהיה צריך לקבל. לא נתייחס גם לשאלה האם עו"ד אריאל הודיע לנאשם או לב"כ על ההחלטה בערעור (והאם אתית היה עליו להודיע). לטובת הנאשם נניח כי לא הוא ולא ב"כ קיבלו את הודעות המרכז וכי לא הייתה בידם הודעה מעורך דין אריאל על התוצאה בערעור.

טענות הצדדים

11.     לטענת התביעה, פסק הדין עוכב עד להחלטה בערעור. קרי, פסק הדין קיים אלא שיש עליו עיכוב התקף אך ורק כל עוד לא הייתה החלטה בערעור. ממילא, ברגע שנדחה הערעור אין כל עיכוב ופסק הדין חוזר ליסודו. לשיטתה, מדובר בפסק דין תקף שיש עליו עיכוב שנעלם ואיננו. בקצרה, פסק הדין קיים ועומד ועל ההגנה להוכיח כי ישנו עיכוב והאחריות על חלות העיכוב עליה בלבד. משהוחלט מה שהוחלט, בטל העיכוב ישירות מבלי קשר למה שידע או לא ידע הנאשם. אשר לכן, היה על ההגנה לברר את מה שאירע בו ומשלא עשתה זאת, האחריות עליה.

12.      הסניגור עו"ד בוטח טוען אחרת לגמרי. לטענתו בסיכומיו אין כל חובה שבדין לברר האם ניתן פסק דין כנגדך. לא על הנאשם, ולא על בא כוחו. זכות ההגנה להמתין ולא לעשות דבר עד אשר תגיע (אם תגיע) אליה ההחלטה. ממילא, אם לא הגיעה אליו החלטה בדואר, הרי כאילו לא ניתנה.

יסוד המודעות בעבירה של נהיגה בפסילה
13.     סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע בהאי לישנא:
"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו...."
כבר מימים ימימה פורש סעיף זה כך שהתביעה איננה צריכה להוכיח כי הודע לנהג פנים אל פנים ופה אל אוזן כי נפסל. נקבע כי די בהודעה בכתב לכתובת רשומה, ו/או הודעה על ידי כל פקיד ו/או איש רשות כדי לקבוע כי הנהג ידע על גזר הדין. לא רק זאת, אלא גם טענה כי סבר שפרקליטו מטפל בעניין איננה מספקת (ראו ע"פ 2514/92 מ"י נ. מרדכי בן נאג'י רחמים פ"ד מ"ו(3) תשנ"ב/תשנ"ג עמ' 771; ע"פ 729/92 משה שטרית נ. מ"י, פ"ד מו(1) עמ' 873).

14.     נציין כי לא נשללה לחלוטין אפשרות כי למרות כל אלו, הרי הנהג הנאשם יוכל להוכיח שלא הודע לו וכי לא צריך היה לדעת. אולם נטל הראיה במקרים אלו חל עליו כי למרות כל אלה, הרי מסיבות שאינן בשליטתו לא ידע, ולא צריך היה לדעת.

15.     הסיבות להלכה זאת ברורות. אם לא נקבל זאת, הרי כאילו נתנו אפשרות לכל אדם להתחמק מעבירה. די שיטען אדם כי לא ראה ולא קיבל את המסמך, כדי להביא לאיונה של המסירה וממילא בטלות כל הליך בעקבותיה.
האם מתקיימת דרישת הידיעה מכוח "עצימת עיניים" ו/או לחילופין "ידיעה קונסטרוקטיבית?"

16.     ההלכה הפסוקה קובעת את הכלל כי "עצימת עיניים" בפני קיומה של עובדה שקולה כנגד "ידיעתה" של אותה עובדה. כך למשל נאמר בע"פ 538/89 מיכאל ורשבסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (2) 870, 874:

"עצימת עיניים" (shutting one's eyes) או "עיוורון מכוון" (wilful blindness), הינם חריג לידיעה ממשית של רכיב הכוונה הפלילית ודרך חלופית להוכחת הידיעה הממשית. מצב נפשי של עצימת עיניים כמוהו, בעיני החוק, כידיעה ממשית, והוא נעוץ בהימנעות מלבחון ולבדוק מצב דברים שלגביו עשוי להיות חשד כי אסור הוא; הוא מתקיים כאשר -
"הנאשם חשד בנוכחותה של העובדה הנדונה אך נמנע מלחקור בדבר, הואיל ו'לא רצה לדעת', פן תתאשר העובדה ואזי לא יוכל להכחיש, לאחר מעשה, שידע עליה. בנסיבות כאלה - והן מעידות על מצב נפשי, שיש בו גוון של חוסר תום-לב - 'אפשר כמעט לומר כי הנאשם באמת ידע'..." (ד"נ 8/68 [1], בעמ' 546).

17.     אם כן על פי ההלכה לא יכול לטעון האשם או ב"כ הנאשם כי לא ידעו על קיומו של פסק הדין, שהרי נכחו בכל הדיונים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי. בוודאי יודע כל עורך דין, כי פסק דין אמור להינתן תוך שלושים יום. בתיקים מסוג זה, פסקי הדין ניתנים בזמנם ואף קודם לכן כפי שניתן להיווכח במקרה שלפנינו בו ניתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי כעבור 19 יום. נציין כי אין מדובר בעניין סבוך ומורכב אלא בערעור על מקרה פשוט. ערעור שבדרך כלל ניתן על אתר וגם אם נדחה הוא לעיון אין מדובר יותר מימים ספורים כפי היה לפנינו.

18.     משחלף הזמן ומשלא התקבל לידי עו"ד בוטח פסק הדין, היה עליו לברר ולבדוק האם ניתן פסק דין בעניינו ומדוע לא קבלו לידיו. אציין כי מוכן אני לקבל שפסקי דין ניתנים לעיתים באיחור מה עקב העומס. אך שנתיים? בתיק מעין זה? ולא הנאשם ולא בא כוחו מבררים זאת? ואפילו בבדיקה קלה באינטרנט? משלא נעשה כן הרי שמתקיימת לגביו ידיעה משום "עצימת עיניים", הנאשם וב"כ לא רצו לדעת. אך כפי שהוסבר התקיימה לגביהם דרישת הידיעה.

19.          ההלכה הפסוקה הכירה בחזקה של ידיעה ממשית מתוך ידיעה קונסטרוקטיבית. ראה בע"פ 73/81 מדינת ישראל נ' אילן זלכה, פ"ד לה(4) 832: אומר כבוד הנשיא דאז לנדוי :
" חזקה על נאשם אשר לא הופיע, כי יתעניין בדיעבד במה שקרה במשפטו, על-ידי פניה למזכירות בית המשפט, שאינה גוזלת הרבה מזמנו. על-כן, אף אם לא הייתה לנאשם ידיעה ממשית על הפסילה על-תנאי, ידיעה 'קונסטרוקטיבית' הייתה לו מכל מקום." (שם ע"מ 834)

20.          לאור האמור לעיל קל וחומר לגבי המקרה שלפני. הנאשם ידע כי נידון לפסילה בבית משפט שלום וערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. מבחינה משפטית הוא פסול אך באופן זמני בלבד מעוכב ביצוע העונש. עיכוב שהאחריות על קיומו מוטלת על הנאשם. מכל האמור לעיל ,הרי וודאי שמתקיימת לגבי הנאשם לפחות ידיעה קונסטרוקטיבית לגבי הפסילה.

המדיניות המשפטית ההכרחית והראויה במקרים מסוג זה

21.     יושם לב שאיננו מנסים לנתח את ההבדל בין ידיעה מתוקף 'עצימת עיניים' ל'ידיעה קונסטרוקטיבית'. האם יש הבדל בין השניים? האם מדובר באותו מונח? ו/או האם יש טעם לנתח את ההבדלים? כל אלה שאלות מעניינות והרות עולם אך לא רלוונטיות לתיק שלפנינו. לא ניתן להשתחרר מההרגשה שההגנה קיוותה כי תיק זה 'נעלם' ו/או 'נפל בין הכיסאות'. ייתכן והתקווה הייתה שאיכשהו עם הזמן ייעלם לו ואפילו אם יימצא, תהיה הענישה לא רלוונטית וניתן יהיה לצאת בלא כלום. ייתכן וסתם הייתה כאן התעלמות והדחקה. בכל מקרה, מי ששנתיים מתעלם מגזר דינו, ואיננו טורח לבררו, דינו כדין מי שידע ואין אפשרות ללכת לקראתו.

22.     צריכים אנו לזכור כי כדי שיתנהל ההליך המשפטי כראוי, יש צורך בשיתוף פעולה בין כל הצדדים; המדינה, התובע, הסניגור, ואף הנאשם. אם שיתוף פעולה שכזה לא יתקיים, אין סיכוי כי ההליך יהיה צודק ובוודאי לא יעיל. גם אם יש ליקויים ו/או תקלות בשלב זה או אחר, על הצדדים במשותף לדאוג לתיקונו. אם נקבל את טענת הסניגור, הרי יהיה בכך עידוד לנאשמים לנסות להתעלם ולהתחמק מקבלת תוצאות ההליך, וזאת אין אנו יכולים לקבל. הדברים פשוטים וברורים ולא אוסיף בכך.

סוף דבר

23.     בנאשם מתקיימת ידיעה ממשית מהסיבות שהוזכרו למעלה. הנאשם היה צריך לדעת כי הוא בפסילה אך לא רצה לדעת כדי שיוכל להכחיש ידיעה זו. על כן החלטתי להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת פסילה וממילא בנהיגה ללא ביטוח.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנות סדר הדין הפלילי/u>

  2. חובת היידוע בהליך פלילי

  3. הגינות ההליך הפלילי

  4. עצימת עיניים במשפט הפלילי

  5. ריגול עסקי פלילי

  6. שיבוש הליכי משפט

  7. סעיף 108 לחסד''פ

  8. טעות ברישום פלילי

  9. אחריות פלילית אי שפיות

  10. הגנה עצמית במשפט הפלילי

  11. כמה עולה עורך דין פלילי

  12. אחריות פלילית על משחק מסוכן

  13. ערעור בהליך פלילי - סיכויים

  14. סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי

  15. סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי

  16. סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי

  17. הוכחת ספק סביר - ערעור פלילי

  18. סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי

  19. סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

  20. ניהול משפט פלילי ללא עורך דין

  21. חיפוש גופני באדם עם עבר פלילי

  22. סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי

  23. פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות),1927

  24. חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003

  25. מונחים משפטיים באנגלית - משפט פלילי

  26. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981

  27. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ''ו-1986

  28. חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982

  29. הוראות בדבר ניהול הליכים פליליים על ידי פרקליטים

  30. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמן משומש), התשס"ז-2006

  31. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הנקיון), התש"ס-2000

  32. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר ליבנה), התשס"ט-2008

  33. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לגן יבנה), התש"ע-2010

  34. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לבאר שבע), התש"ע-2009

  35. "שמיעה רצופה של תיקים פליליים": נוהל 2-13 של נשיא בית המשפט העליון

  36. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת),התשס"ח -2007

  37. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת מפגעי יתושים), התשס"א-2001

  38. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוק עזר לקרית אונו), התשס"ט-2009

  39. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פיקדון על מכלי משקה), התשס"ב-2002

  40. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוק עזר לקרית עקרון), התשס"ט-2009

  41. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פינוי יריעות פלסטיק), התשס"ד-2003

  42. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - סילוק ומיחזור צמיגים), התשס"ח-2008

  43. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לקרית טבעון), התשס"ט-2008

  44. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לראשון לציון), התשס"ח-2008

  45. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי), התשמ''ו-1986

  46. צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה), התשס"א-2000

  47. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996

  48. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע - שירות הבטחון הכללי), התשנ''ט-1999

  49. תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת חיקוקים נוספים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק), תשכ''ו-1966

  50. תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (המאגר ואבטחתו, עיון בו, מחיקה, ביעור והפקה חוזרת), התשס''ז-2007

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון