עונש על סירוב לבדיקת שכרות

להלן גזר דין בנושא עונש על סירוב לבדיקת שכרות: גזר דין גזר הדין בקליפת אגוז 1. מסקנתנו פשוטה היא. מי שאיננו משתף פעולה עם הרשויות, ובניגוד לחוק מסרב להיבדק בדיקת שכרות, איננו לוקח אחריות על התנהגותו ואיננו מכיר בעבירה, אין לו להלין אלא על עצמו. בית המשפט לא יוכל ללכת לקראתו ואין מנוס מענישה מרתיעה ואף כואבת. ומכאן למקרה שלפנינו. התמצית העובדתית 2. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בתיק 16233/07. הטענה העובדתית היא כי הנאשם היה שיכור וסירב להיבדק בבדיקת שיכרות ועל כן נמצא אשם בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. 3. האשמה הייתה כי ביום 17/9/07 סמוך לשעה 23:25 נהג ברחוב דרך חברון 15 בירושלים ונעצר כי היה דרוש לבדיקת מע"מ ע"פ בדיקת השוטרים במסוף המשטרתי. כשנעצר הנאשם ובשל חשדות לשכרותו נתבקש לבצע בדיקת שיכרות במכשיר הינשוף ובדיקת מאפיינים. הנאשם סירב לבצע את שתי הבדיקות. עובדת שכרותו של הנאשם עלתה בשל סממנים חיצוניים שנתגלו בנאשם עת נעצר, התנהגות חמקנית והפכפכה של חוסר שיתוף פעולה עקבי לכל אורך הדרך. 4. בהכרעת הדין המפורטת נקבע כי הנאשם סירב להיבדק וממילא שיכור הוא כמצוות החוק. מעבר לכך נקבע כי היו סממנים חיצוניים (שפורטו בהכרעת הדין) שמהם ניתן ללמוד על שכרותו של הנאשם. מהי הענישה הראויה במקרה של סירוב (והתשובה, אותה ענישה הראויה למי שנוהג שכור ברמה גבוהה) 5. כידוע, הוראת סעיף 64 ד' ל , התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"), קובעת כי המסרב ליתן דגימת אוויר נשוף לבדיקה לפי דרישת שוטר, רואים אותו כמי שנהג בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודה. סעיף 39א לפקודה קובע כי העונש המינימאלי לעבירה של נהיגה בשכרות הוא פסילה שלא תפחת משנתיים ימים. 6. העונש הראוי נגזר, בין היתר, מגובה השכרות. ככל שמדובר בשכרות גבוהה, ראוי שהעונש יהיה גבוה יותר. ולהיפך. במידה והשכרות מינימאלית, יש אולי מקום אפילו לרדת מתקופת המינימום. 7. כיצד יש להתייחס לנהיגה בשכרות הנובעת מסירוב בכך עסקנתי בהרחבה בתפ (י-ם) (מ"י נ. עידן ברינזר 630/07 שניתן ביום 18.7.2007) כי במקרה כזה מן הראוי להטיל עונש חמור יותר ולראות במסרב כשיכור ברמת שיכרות גבוהה. זאת משתי סיבות מצטברות ומשלימות. ראשית, אם לא נחליט כן, הרי כל מי שנוהג בשכרות כבדה יעדיף לסרב להיבדק. לא ייתכן שמי שלא שיתף פעולה עם הרשויות ונמנע מבדיקה, ירוויח ממעשיו ויצא חוטא נשכר. שנית, יש לפעול לכך שהציבור ישתף פעולה ככל הניתן עם הבדיקה ולא ינסה להתחמק בתירוצים אלו ואחרים. אציין שוב כי בגזר הדין שם פירטתי את כל הסיבות לכך בהרחבה, ונימוקי כאן הם בנוסף למה שנכתב שם. נסיבות המקרה דנן וטענות הצדדים לענישה 8. הנאשם במקרה דנן, נהג באופן סרבני, מתחמק והפכפך, הן כלפי השוטרים ביום האירוע והן בעדותו לפני. ניכר באופן בולט במשך כל ההליך בעניינו ועד הלום כי הנאשם מסרב ליטול אחריות על מעשיו. 9. המאשימה טענה בפני כי המדובר בנאשם המחזיק רישיון משנת 1993, לחובתו 26 הרשעות, שבכללם, עבירות של מהירות, מעבר באור אדום, תאונת דרכים בעברו וכו'. המאשימה מוסיפה כי במקרה של סירוב להיבדק נמנעת האפשרות מהגורמים המעורבים בעניין לדעת באיזו רמת שיכרות היה מצוי הנאשם. במקרה כגון דא יש לטענתה להחמיר עם הנאשם אף יותר. 10. בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה להטיל פסילה ארוכה, שתעלה על פסילת המינימום הקבועה בחוק, פסילה על תנאי, קנס וכן מאסר על תנאי בגין עבירות של נהיגה בזמן שיכרות ונהיגה בזמן פסילה. 11. לעומתה הסנגור ביקש להקל עם הנאשם. הלה טען כי מדובר בנאשם המחזיק רישיון משנת 93' וכי מרבית עבירותי טכניות. נוסף על האמור טען הסנגור טעונים רפואיים הקשורים לטיפולים רפואיים אותם עובר הנאשם מספר שנים. 12. עוד טען הנאשם כי הנהיגה היא פרנסתו של הנאשם, הנ"ל עובד בתור מפקח שמירה המחויב ברישיון נהיגה, והוא המפרנס היחיד במשפחתו. 13. לאור האמור, ביקש הסנגור להסתפק בפסילה בפועל שלא תעלה על 5 חודשים בניכויי החודש שהיה פסול מנהלית. כמו כן, מבקש בנסיבות מאסר על תנאי לתקופה ארוכה כביטוי לכוונותיו הטובות של הנאשם שלא לחזור על ביצוע העבירות וכן פסילה על תנאי לתקופה ארוכה. ההבדל בין העונש הראוי במקרה של סירוב, ובין מקרה שבו נוטל נאשם אחריות על מעשיו 14. בא כוח הנאשם ציטט בהרחבה את פסק דיני בפרשת אושרי (ת"ת (י-ם) 6858/07, מדינת ישראל נ' שושן אושרי, תק-של 2007(3), 10575). מפסק דין זה טען הסנגור יש ללמוד על דעתו של מותב זה כי ההסדר בדבר עונש המינימום הקבוע בחוק הוא קשה מדי, וכי חובה על בית המשפט לסטות לפעמים מהסדר חוקי זה ולהסתפק בעונש קל יותר. 15. אין בידי לקבל ניסיונו של הסנגור להשוואת הפרשה האמורה לאירוע דנן. ראשית אעיר כי אין זה סוד שבית משפט זה סבור כי הענישה בשכרות היא קשה ולפעמים דרקונית מדי. פעמים רבות ירד בית משפט זה מעונש המקסימום במקרה בו הוטל על נאשמים עונש של"צ משמעותי. אולם אין זה המצב שלפנינו. 16. בפרשת אושרי קבעתי כי: "..אין מבחן חד משמעי, אך יש לבדוק איזון ושקלול של כלל הנסיבות באירוע. בעיקר יש לשים לב לעונשים תחליפים אחרים שניתנו, הודאתו באשמה וחרטתו הכנה, רמת האלכוהול שנמדדה, עברו התעבורתי והשכרותי של הנאשם, חוות הדעת של שירות המבחן, ושילוב של גורמים אלו עם נסיבות אחרות של האירוע." 17. אך הנסיבות שלפנינו שונות לחלוטין. הנאשם סירב להיבדק בדיקת שיכרות. סירובו זה מסכל אפשרות לדעת מהי רמת האלכוהול שהייתה בדמו. במצב הדברים האמור, הייתה לנאשם אפשרות לשנות את רוע הגזרה ולשלול מסקנה בדבר רמה גובהה יותר של אלכוהול בגופו והוא בחר לפעול אחרת. ולמה ייטב מצבו של מי שמסרב להיבדק ממי שנבדק 18. בעניין זה קבעתי לא אחת, לרבות בעניין הנוכחי, כי המגמה הראויה במקרים כגון דא הינה החמרה בעונשו של המסרב. (עוד עניין ראה ת"ת (ירושלים) 9186/08, מדינת ישראל ע"י לשכת תביעות את"ן י-ם נ' בוטה תמיר עינן, תק-של 2008(3), 4071, ת"ד (ירושלים) 2278/07, מדינת ישראל ע"י לשכת תביעות את"ן י-ם נ' וורקה ברהן, תק-של 2007(3), 15527). סוף דבר 19. חוסר שיתוף פעולתו של הנאשם, התנהגותו החמקנית וההפכפכה, סירובו להיבדק ואי לקיחת אחריות עד לרגע זה, די בהם על מנת להצדיק עונש מרתיע. אעיר כי, אני ער לכך שפסילה עלולה לפגוע בחייו האישיים והמקצועיים של הנאשם, אולם בעניין זה אין לו להלין אלא על עצמו. 20. לסיכומו של דבר, תוך שנתתי דעתי לכל השיקולים לחומרא ולקולא כפי שהועלו על ידי הצדדים, כולל הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ולאחר שהאזנתי לסניגור שעשה מה שניתן בנסיבות העניין, ולאור המדיניות המוצהרת של מותב זה בתיקים רבים כגון דא, אני דן את הנאשם כדלקמן: א. פסילה בפועל של 36 חודשים מלנהוג על כל רכב שהוא. מפסילה זו תנוכה הפסילה המנהלית של חודש אשר ריצה, כך שבפועל יפסל ל- 35 חודשים. לקחתי בחשבון כי עקב פסילה זו יאלץ הנאשם ללמוד נהיגה מחדש. הנאשם יפקיד רישיונו תוך 60 יום מהיום והוא מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל. ב. קנס בסך 4,000 ₪ שישולם ב- 4 תשלומים או 40 יום מאסר תמורתו. תשלום ראשון ישולם בתאריך 15.11.2008. ג. מאסר על תנאי של 45 יום לשלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה או בזמן שכרות. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום. במידה ויוגש ערעור מעכב ביצוע גזר הדין עד להחלטה בערעור. משפט תעבורהשכרותבדיקת שכרות (אלכוהול)