סירוב לבדיקת אלכוהול

השוטר דרש מהנאשם לבצע בדיקת נשיפה לצורך בדיקת רמת אלכוהול אולם הנאשם סירב. גם לאחר שהוסבר לנאשם כי סירוב לביצוע הבדיקה משמעותו שהוא נחשב כשיכור עמד הנאשם בסירובו.

בית המשפט ציין כי הלכה פסוקה היא כי אין הוכחתה של נהיגה בשכרות מוגבלת אך לשאלת אמינותן של תוצאות הבדיקה המעבדתית. ניתן להסיקה מממצאים ובהם אופן הנהיגה עובר לעיכוב הנהג בידי השוטרים, מצבו ההכרתי כפי שנגלה לשוטרים, ריח האלכוהול הנודף מפיו ועוד.

להלן הכרעת דין בנושא סירוב לבדיקת אלכוהול:

הכרעת דין

1.     נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות וסירוב לבצע בדיקת נשיפה ע"פ דרישת השוטרים, בניגוד לסעיפים 62(3) 39 א ו-64ב(ב2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961.

2.     ע"פ כתב האישום, בליל ה-1/1/07 בשעה 3:24 בערך נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר. 1254613 בכביש 412 לצפון ברח' פיק"א. הנאשם, עוכב ע"י השוטר שהבחין שהנאשם החל בנסיעה חרף אור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו והורה לו לעצור. השוטר דרש ממנו לבצע בדיקת נשיפה לצורך בדיקת רמת אלכוהול אולם הנאשם סירב. גם לאחר שהוסבר לנאשם כי סירוב לביצוע הבדיקה משמעותו שהוא נחשב כשיכור עמד הנאשם בסירובו.

3.     בהקראה שהתקיימה בפני כב' השופטת טאובר, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, מבלי לפרט מהות כפירתו.

4.     במסגרת פרשת התביעה העידו השוטרים צבי טג (עת/1), אליקים פורסט (עת/2) ושלום רם (עת/3). מטעם ההגנה העידו הנאשם ונוסעת ברכבו (עה/2).

5.     עת/1, צבי טג, הינו קצין משטרה שערך לנאשם שימוע טרם פסילת רישיונו (ת/2) והודעת איסור שימוש (ת/1). העד סיפר בעדותו, כי רשם מפי הנאשם את דבריו בשימוע, בו טען כי הינו חולה מזה 3 ימים וסובל מחום גבוה של ?40, אך העד הסביר, כי אינו יכול להעיד על אמיתות תוכנם של הדברים משום שאינו רופא (עמ' 2 שורה 5).

6.     עת/2, אלקים פרוסט הוא השוטר שערך את הדו"ח. הוא סיפר בעדותו, כי הבחין שהנאשם התחיל ליסוע בעת שהרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום ולפיכך הורה לו לעצור את רכבו כשהגיע בסמוך לשוטר.
     הוא הריח שנודף מהנאשם ריח חזק של אלכוהול ולפיכך דרש ממנו לבצע בדיקת נשיפה. הנאשם סירב על אף שהוסבר לו, כי על פי החוק ייחשב כשיכור, וגם לבדיקת דם סירב.
     העד ערך לנאשם בדיקת מאפיינים במהלכה הנאשם הודה, כי שתה כוס ויסקי כשעה לפני שנעצר (ת/5), וכשנשאל אם נוטל תרופות השיב שנטל תרופות יומיים קודם לכן (עמ' 3 שורה 21).
העד סיפר עוד, כי בבדיקת מאפיינים, הליכתו של הנאשם הייתה מתנדנדת, התנהגותו הייתה אדישות עד כדי ישנוניות.
     העד העיד על תגובת הנאשם בעת רישום הדו"ח, כפי שהוא רשם מפי הנאשם: "אני לא עברתי באדום זה היה מאוד ירוק. "תצליח נשמה", הייתה תשובתו לשאלה מדוע לא מוכן להיבדק".
     העד העיד, כי הוא הסביר לנאשם שסירוב ייחשב כנהיגה בשכרות, וכי שמע הן את הקצין מזרחי, שהיה במקום, שהסביר זאת לנאשם והן את עת/3, שלום רם, שהסביר זאת לנאשם אף הוא.
     בחקירתו הנגדית סיפר העד, כי הנאשם לא טען בפניו כלל, שהוא חולה או סובל מחום גבוה (עמ' 4 שורה 7, וכן בעמ' 6 שורה 1).

7.     עת/3, שלום רם, העיד, כי הנאשם סיים לבצע בדיקת נשיפה בינשוף. העד הסביר לו, שפירוש הדבר הוא "שהוא נחשב שיכור" (עמ' 6 שורה 24).
     העד ערך מזכר (ת/7) לגבי תוכן שיחתו עם הנאשם כלהלן: "ניגשתי אליו והסברתי לו שהפירוש הוא שהוא נחשב שיכור. הוא ענה סבבה ואמר לא רוצה להיבדק. דרשתי ממנו בדיקת דם. ענה - פצצה, לא מוכן. הנ"ל נראה שיכור, פניו סמוקות. שיערו פרוע והתנהלותו מוזרה. לפעמים אדיש ולפעמים החל לצעוק לעצמו ולצחוק בקול. מבטו בוהה ועיניו אדומות מאוד, עמידתו מתנודדת, ונדף ממנו ריח אלכוהול חריף וכבד. לשאלתי מדוע סירב להיבדק ענה סתם". (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 29/8/07, שורות 24-28).
     בחקירתו הנגדית, נשאל העד שוב ושוב האם הנאשם הבין את ההסבר שנתן לו העד בעניין משמעות הסירוב והעד שב והסביר, כי אנו יכול להיכנס לנבכי מוחו של הנאשם אך יכול לומר כי הסביר הסבר, שהיה מובן לכל אדם סביר (עמ' 7 שורות 14-28), וכן בעמ' 8 שורה 1: "אני אמרתי שאדם סביר היה מבין. ההתרשמות שלי שהוא היה שיכור, ואם הוא לא הבין, אני מניח שזה בגלל שהוא היה שיכור".
     העד גם נחקר לגבי טענת הנאשם כי היה חולה באותו ערב, וכי דווח על כך לשוטר והעיד, כי אם הנאשם היה אומר דבר כזה, הדברים היו נרשמים במזכר, כפי שנרשמו מפיו תשובותיו כמו "סבבה, פצצה" (עמ' 9 שורה 4). ובהמשך שב והעיד "אני משוכנע שאם הוא היה מזכיר את המילה שפעת או חולה זה היה מצויין במזכר שלי" (שם, שורה 9).
     עוד ציין העד כי הנאשם סירב לבצע גם בדיקת דם.

8.     הנאשם העיד, כי לא שתה מאומה בליל האירוע, וכי סבל מדלקת גרון וחום, וכי: "האמת שהיה לי עם השוטרים כמה ויכוחים, והיו משחקים בעניין הזה. יכול להיות שעשיתי טעות שלא נבדקתי, אבל מבחינת אלכוהול - לא היה" (עמ' 10 שורה 8).
     לטענתו אמר לשוטרים מיד שהוא נוטל אנטיביוטיקה וביקש שיתחייבו בפניו שהתרופה אינו משפיעה על תוצאות הבדיקה. משלא הסכימו להתחייב, סירב לביצוע הבדיקה.
     בחקירתו הנגדית הודה הנאשם כי סירב לבצע הבדיקה ומבין כי שגה (עמ' 12 שורה 7). כמו כן הודה הנאשם כי ייתכן ששתה כוס ויסקי, ואמר זאת לשוטר ולכן הדבר נרשם ב-ת/5). הנאשם הודה כי אינו זוכר. הנאשם טען כי ביצע את מבחני הביצוע כדבעי, והשוטר סתם התנכל לו ולכן רשם דברים שאינם נכונים.
     הנאשם הודה כי סירב לבצע בדיקת דם וכי השתמש בביטויים "סבבה, פצצה", וכי עת/3, שלום רם, הסביר לו את משמעות הסירוב, "שהוא אמר לי שאם אני מסרב, זה כמו שאני שיכור" (עמ' 13 שורה 18).

9.     עה/2, שני לוי, שהייתה עם הנאשם בליל האירוע הודתה בעדותה כי לא שהתה לצדו במשך כל הערב, אך טענה כי "יודעת בוודאות שהנאשם לא שתה". העדה טענה בעדותה כי זוכרת שהנאשם אמר לשוטרים שאינו חש בטוב ולכן לא רוצה לבצע את הבדיקה (עמ' 15 שורה 20), אך כל יתר פרטי האירוע זכורים לה במעורפל.

10.     דיון
     שתי שאלות דורשות הכרעה בתיק הנדון:
     האחת - האם הנאשם נהג בשכרות?
השניה - האם היה הצדק לסירובו של הנאשם לדרישת המשטרה לביצוע בדיקות נשיפה ודם הפוטר אותו מהבדיקה.

11.     האם הנאשם נהג בשכרות?
אני מקבלת כמהימנה את עדות השוטר, שראה כי הנאשם החל ליסוע באור אדום ולפיכך הורה לו לעצור ואז הריח מפי הנאשם ריח חריף של אלכוהול וכי על כן ביקש לערוך לו בדיקת מאפיינים, לאימות או להפרכת חשדו.
חשדו של עת/1 אושר על ידי בדיקת המאפיינים, ומשנכשל הנאשם בחלק ממבחני הביצוע בבדיקת המאפיינים מצא לנכון השוטר לבצע לנאשם בדיקת נשיפה לאימות או לסתירה.
יצויין כי עדות השוטר מסתייעת בעדותו של הנאשם, כי שתה משקה משכר טרם נהיגתו. כמו כן, התנהגותו של הנאשם בעת האירוע, כפי שתואר בפרוטרוט במזכר שערך עת/7 (ת/7), מחזקת את המסקנה כי הנאשם היה שיכור בעת שנעצר על ידי השוטר.

12.     "הלכה פסוקה היא כי אין הוכחתה של נהיגה בשיכרות מוגבלת אך לשאלת אמינותן של תוצאות הבדיקה המעבדתית. ניתן להסיקה מממצאים ובהם אופן הנהיגה עובר לעיכוב הנהג בידי השוטרים, מצבו ההכרתי כפי שנגלה לשוטרים, ריח האלכוהול הנודף מפיו ועוד". (רע"פ 10190/05, בן גורן נ. מדינת ישראל, מיום 21/11/05)

בטופס המאפיינים ת/3 די כדי לבסס ביצועה של העבירה. כאמור בטופס צויין, כי נדף מפי הנאשם ריח אלכוהול, התנהגותו הייתה רדומה והליכתו לא הייתה יציבה.

"מערכת ראיות שכזו, לדידו של בית המשפט העליון, יכולה להוות ראיה לדבר שכרותו של נהג פלוני אף בהעדר הוכחה מדעית. הראיות הצומחות מן הבדיקה המדעית נועדו לכלול את אלה, הנחשבים לשיכורים ומשכך הנהיגה אסורה עליהם, נוסף לאותם אלה, אשר התנהגותם החיצונית הברורה בעליל מספקת ראיות, המוכיחות שכרותם, מעבר לספק סביר...
ברי, כי די בטופס המאפיינים כדי להוכיח מעבר לספק סביר נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, בהתאם לחלופה הרביעית." (ע"פ (ירושלים) 30409/06 אליק חייאיב נ. מדינת ישראל, כב' השופט ע. חבש מיום 24/1/07).

הנאשם יכול היה להבדק ולהפריך החשד לביצוע העבירה המיוחסת לו, ברם, הנאשם סירב לבצע בדיקות נשיפה ודם ובכך, נוסף למאפיינים הברורים לשכרותו, יש כדי לחזק עובדת היותו שיכור.

13.     האם סירובו של הנאשם לבצע בדיקת נשיפה ודם מוצדק?
אין מחלוקת, כי הנאשם סירב לבצע בדיקות נשיפה ודם אלא שלטענתו, היה חולה וסבל מחום גבוה ונטל תרופות אנטיביוטיות וחשש, כי אלו ישפיעו על תוצאות הבדיקה.
הנאשם לא הביא כל ראיה כי אכן היה חולה ונטל תרופות כלשהן במועד הרלוונטי. המנעותו מלהביא ראיה כה מהותית שהייתה תחת ידו משמיטה את הבסיס לטענה זו.
יתר על כן, גם אם הנאשם אכן סבל מחום ונטל תרופות, היה עליו לבצע בדיקת הנשיפה, או בדיקת הדם ובמידת הצורך להתמודד בשלב מאוחר יותר עם השאלה של השפעת אלו על תוצאות הבדיקה, נראה כי טענה זו משמשת אך תירוץ לסירובו של הנאשם לבצע בדיקות נשיפה ודם.
הובאו בפני די ראיות כי משמעות הסירוב הוסברה לנאשם כדבעי היינו כי הוא ייחשב שיכור.

14.     לטענת הסנגור, אין די בכך ומאחר ולא הוסבר לו כי העונש הצפוי לו הוא פסילת רישיונו לשנתיים - אין ההסבר מספק ועומד בדרישות החוק ולפיכך אי הסכמתו לבצע הבדיקות אינה בגדר "סירוב" במשמעות פקודת התעבורה.
     סעיף 64 ב(ב2) מחייב מתן הסבר לחשוד על משמעות סירובו לערוך את בדיקות הנשיפה והדם שנדרש לבצען. ה"משמעות", שסעיף זה דן בה, היא כי הסירוב לערוך את הבדיקות ייחשב כאילו נמצאו סימני שכרות בגופו. זאת ותו לא. אין הוראת סעיף זה דורשת פירוט תוכנה של הוראת סעיף אחר בחוק, דהיינו, איסור נהיגה בשכרות, והעונש המוטל על מי שנמצא נוהג בשכרות. סעיף 64, הוראתו היא יצירת חזקה שנוצרת כתוצאה מהסירוב, ואילו ההוראות הסובסטנטיביות מופיעות בסעיפים 62(3) ו-39א. הסבר ה"משמעות" שנדרש בסעיף 64ב(ב2) נוגע רק לגבי תוכנו של סעיף זה. על כן, לא הייתה חובה להסביר לנאשם מהו העונש הצפוי לנוהג בשכרות, והעדר הסבר זה, אינו שולל את יישום חזקת השכרות.

15.     הנתונים העולים מהראיות שהובאו בפני בתיק זה, הן כי הנאשם נהג ברכב במצב של שכרות במשמעות סעיפים 62(2) ו-39 א לפקודת התעבורה. הובאו בפני ראיות המצביעות על מצב של שכרות של הנאשם. הנאשם יכול להפריך ראיות אלו, אילו הסכים לערוך את הבדיקות ואלו היו מוכיחות היפוכם של נתונים אלה, אולם הנאשם סירב לעשות בדיקות אלה, ובכך הוא כבש ראיות שהיו בידיו ובהתנהלותו זו, הוא חיזק את הראיות שהיו נגדו בדבר שכרותו. לכך יש להוסיף, כי גם על פי הוראות סעיף 64 ב(ב2) סירובו של הנאשם מהווה חזקה לנהיגה בשכרות.

16.     סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, את העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62(3) 39 א ו-64ב(ב2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ריח אלכוהול מהפה

  2. הכשלת בדיקת אלכוהול

  3. הגבלת פרסום אלכוהול

  4. סירוב לבדיקת אלכוהול

  5. ביטוח לאומי אלכוהוליסט

  6. אחוז אלכוהול מותר לנהיגה

  7. הרשות למלחמה באלכוהוליזם

  8. הצעת חוק המלחמה באלכוהול

  9. אלכוהול בוער - תאונה בפאב

  10. איסור מכירת אלכוהול לקטין

  11. שתיית אלכוהול לשיכוך כאבים

  12. קנסות לעסקים שמוכרים אלכוהול

  13. נהיגה בשכרות ריכוז אלכוהול 335

  14. סמיכות בין שתיית אלכוהול ונהיגה

  15. החובה להסביר על הזכות לסרב לבדיקת אלכוהול

  16. צו הבלו על משקאות משכרים (פטור), תשל"ב-1972

  17. פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) נוסח חדש

  18. צו המשקאות המשכרים (קביעת סכום הבלו הנדחה), תשכ"ה-1964

  19. נהיגה בשכרות ריכוז של 385 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף

  20. נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים וטענתה למרמה ביחס לזהות הנהג האמיתי ברכב

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון