מאסר על תנאי על נהיגה בשכרות

להלן הכרעת דין בנושא מאסר על תנאי על נהיגה בשכרות: הכרעת דין האישום: המדינה מאשימה את הנאשם כי ביום 1.12.06 נהג ברכבו מ.ר. 89-447-38 במקום ציבורי בהיותו שיכור, שבדוגמת אוויר נשוף שלו נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר נשוף הינו 625 מיקרוגרם, ובכך הפר את הוראות ס' 62(3) לפקודת התעבורה התשכ"א -1961. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. ביום 27.11.07 וביום 4.12.07 התקיימו ישיבות ההוכחות בתיק. רשימת עדים: מטעם התביעה העידו: ע"ת 1 השוטרת לשעבר גב' אדווה כהן. ע"ת 2 רס"מ זאכי כבישי. ע"ת 3 סמ"ר עומרי יוסף. מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו. רשימת מוצגים: ת/1 כתב אישום ת/2 דו"ח פעולה ת/3 מזכר פעולה ת/4 טופס בדיקת מאפיינים ת/5 הסבר והבהרה ת/6 תחקור לחשוד ת/7 דו"ח עיכוב ת/8 זכרון דברים ת/9 דו"ח הפעלת ינשוף ת/10 בדיקת כיול ת/11 צילום פלט ינשוף ת/12 אישור בדבר נטילת רשיון ת/13 מזכר פרשת התביעה: ע"ת מס' 1 היא השוטרת שקבלה את הנאשם מידי שוטרי מג"ב אשר עצרו אותו במעבר רחל (להלן: השוטרת). השוטרת העידה שהיא זוכרת את הארוע בשל חריגותו: הנאשם לא הפסיק לדבר, עבר משפה לשפה (עברית/אנגלית/ערבית), ו"שיגע" אותה. לדבריה גם נסיונותיו של ע"ת 2 לשוחח עם הנאשם בערבית עלו בתוהו והנאשם עבר לדבר אנגלית. השוטרת רשמה מפיו של הנאשם בתגובה לדו"ח "שתיתי שתי כוסות. אני לא שיכור". הנאשם, כפי שעולה מת/3 אותו ערכה השוטרת, סרב לשתף פעולה עמה, סרב לחתום על הטפסים אשר הוגשו לו, ולא חדל להגיד שאיננו שיכור. ע"פ העולה מטופס בדיקת מאפיינים ת/4 נשאל הנאשם אם שתה והשיב בחיוב. לדבריו שתה בין השעות 21:00 ל - 23:00 שתי כוסות של בירה וטקילה בבר ברח' יפו. בטופס תחקור חשוד ת/6 השיב הנאשם ששתה שתי כוסות - טקילה ובירה קורונה - בפאב ברח' יפו בין השעות 00:00 - 23:00, וכי במקום נוכחים היו הרבה אנשים. מן האמור בטופס בדיקת המאפיינים ת/4 עולה כי הנאשם נכשל במבחני הביצוע: עמידתו היתה לא יציבה, הליכתו על קו היתה לא יציבה, הוא לא הצליח להביא את אצבע ימין או את אצבע שמאל לאף תוך עצימת עיניים, היה לו ריח חריף של אלכוהול מפיו והתנהגותו היתה פרועה. ע"ת 2 הוא שוטר את"ן אשר הוסמך להפעיל את מכשיר הינשוף מיום 10.2.06 (להלן: השוטר). השוטר העיד כי שוחח עם הנאשם בשפה הערבית וגם בעברית, הסביר לו את מהות העבירה ואת משמעותה. השוטר העיד, בחקירתו הנגדית, כי הסביר לנאשם בשפת אמו את הליך הנשיפה בינשוף. ע"ת 3 הוא שוטר מג"ב אשר עיכב את הנאשם במחסום (להלן: שוטר מג"ב). שוטר מג"ב ערך מזכר ממנו עולה כי הנאשם נעצר במחסום לבדיקה שגרתית, הוא הריח ריח חריף של אלכוהול. ליד הנאשם ברכב נמצא בקבוק בירה פתוח מסוג "הייניקן" חצי מלא, ועל שטיחי הרכב שפוכה היתה שתייה. הנאשם סרב לשתף פעולה עם שוטר מג"ב. לדבריו, בחקירתו הנגדית, הנאשם הגיע אליו לאחר שעבר בדיקת תעודות ראשונית של חיילי המשטרה הצבאית הניצבים בפתח המתחם. חיילים אלה אינם באים במגע עם הנהגים, אלא יושבים בבודקה ומעיינים בתעודות. הוא, לעומתם, עומד בסמוך לכלי הרכב ובודק אותם. העד לא זכר שהורה לנאשם לשוב על עקבותיו, אולם זכר שהנאשם סרב לצאת מרכבו (ממנו נדף, כאמור, ריח חריף של אלכוהול), וכי הוא היה שיכור לחלוטין. העד נשאל אם הנאשם שתה בירה או עישן במחסום והוא לא זכר זאת. העד זכר שהנאשם הציב את רכבו באמצע המחסום, סרב לזוז וסרב לתת לכלי רכב אחרים להכנס. העד שלל מכל וכל את האפשרות ששוטרי המחסום לעגו לנאשם. פרשת ההגנה: ע"ה מס' 1 הוא הנאשם בתיק זה. (להלן: הנאשם). הנאשם העיד כי הוא דובר ערבית ו"אנגלית בסדר". עברית, לדבריו, הוא איננו מבין. הנאשם העיד כי בשל מחלת אביו (המתגורר בבית לחם) נהג לעבור במחסום פעמיים-שלוש בחודש. בליל הארוע הוא תדלק ליד שכונת גילה, רכש בתחנת הדלק שלושה בקבוקי בירה, ונסע לכיוון בית לחם מאחר והוזעק אל אביו החולה. לדבריו חלף על פני חיילי המשטרה הצבאית אשר עיינו בתעודת הזהות שלו ואיפשרו לו להכנס, אולם שוטרי מג"ב מנעו ממנו מעבר במחסום ודרשו שישוב על עקבותיו. הנאשם בקש שיבוא שוטר הדובר ערבית או אנגלית על מנת שישוחח עמו. בשלב זה הוא חש שמתלוצצים על חשבונו ודרש לשוחח עם המשטרה. לדבריו אכן היה בקבוק בירה פתוח ברכבו אותו פתח "על מנת להרגע", תוך המתנה למשטרה. בחקירתו הנגדית העיד הנאשם ששתה שני בקבוקי בירה במחסום לאחר שעוכב, וגם את הבקבוק השלישי פתח ושתה ממנו קצת. לאחר מכן אזקו אותו, שמו אותו בג'יפ, שוטר נוסף נהג ברכבו מאחורי הג'יפ, והסיעו אותו אל ניידת המשטרה שם בוצעה לו בדיקת הינשוף. השוטרת - כפי שהשיב הנאשם לשאלות בית המשפט - שוחחה עמו באנגלית, ואילו השוטר לא שוחח עמו בערבית כלל. ניתוח הממצאים: בפתח הדברים אתייחס לטענת הנאשם כי לא תקשרו עמו בשפה המובנת לו, הוא לא הבין את מהות העבירה, את בדיקת הינשוף או את הסברי השוטרים. הנאשם עצמו העיד (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 8) כי האנגלית בפיו "בסדר". באותו עמוד, בשורה 28, העיד הנאשם שבקש ששוטר יבוא לשוחח עמו "בערבית או באנגלית". משמע שאף אם הוסבר לו תוכן המסמכים בשפה האנגלית, כפי שהעידה ע"ת 1, הרי שהיה בכך משום תקשורת סבירה בנסיבות העניין, גם לשיטתו. לא זו אף זו: ע"ת 2 הוא שוטר ממוצא ערבי, אשר העיד כי שוחח עם הנאשם בשפת אמו. מכאן שאני דוחה את טענת ההגנה לפיה הנאשם לא הבין את מהות העבירה, משמעותה, מהות הבדיקה או הליך העיכוב. יתר על כן, מן המסמכים ת/4 ות/6 עולה כי הנאשם מסר גירסה לגבי מקום ישיבתו (פאב ברח' יפו), שעת הישיבה שם (23:00-21:00 ע"פ ת/4, 00:00-23:00 ע"פ ת/6), והשתיה ששתה (כוס בירה וכוס טקילה). אין זה סביר בעיניי כי השוטרת תמציא גירסה, לרבות מה שתה, היכן שתה ובאיזו שעה שתה הנאשם את המשקאות החריפים, אם לא תקשרה עמו כלל. בחקירתו הנגדית העיד הנאשם שפנה אל השוטרת והיא אמרה לו לשתוק ולא לשאול אותה שאלות (עמ' 12 לפרוטוקול, שורה 2). משמע - הנאשם הבין גם הבין את שנאמר לו. הנאשם לא ניסה לסתור את ממצאי בדיקת הינשוף או לערער על קבילותה. טענתו היחידה היתה שלא נהג בשכרות אלא שתה את ששתה לאחר עיכובו והורדתו מן הרכב, עת שהה במחסום והמתין למשטרה. גירסה זו איננה אמינה עליי. אילו היה ממש בדברים היה הנאשם מעלה גירסה זו בעת בדיקת הינשוף, ולא טוען ששתה בפאב ברח' יפו. אין קל מלאמר שזה עתה שתה שלוש בירות, ומכאן ההסבר לממצאי השכרות. המדובר בעדות כבושה, אשר אינני מאמינה לה. עוד אבהיר כי הגירסה עצמה, לפיה מעוכב אדם בחשד ששתה לשוכרה, והוא מחליט שזה הזמן ללגום עוד שלושה בקבוקי בירה, איננה עומדת במבחן ההגיון. עדותם של השוטרים היתה אמינה, ברורה ונחרצת. ע"ת 3 הוא שוטר אשר עסק בליל הארוע בבדיקה שגרתית של כלי רכב במעבר רחל. לא מצאתי איזה אינטרס יהיה לו לעכב את הנאשם, להסיע אותו בג'יפ, לגייס שוטר נוסף אשר יסיע את רכבו של הנאשם מאחורי הג'יפ, ולמסור אותו לידי המשטרה הכחולה, אלמלא נתעורר בלבו חשד ממשי שהמדובר במי שנוהג בשכרות. עדותו של העד היתה רהוטה ובהירה, ואני נותנת אמון בדבריו. גם השוטרת העידה כראוי. דבריה - לפיהם הסבירה לנאשם את מהות העבירה המיוחסת לו בשפה האנגלית - תאמו את עדותו של הנאשם עצמו. כאמור, מדברי הנאשם בעדותו עולה כי השפה האנגלית שגורה בפיו ומכאן שלא נפל פגם בכך ששוחחה עמו בשפה זו דווקא. השוטר העיד בפניי כהלכה, ועדותו מקובלת עליי. לדבריו שוחח עם הנאשם בערבית והנאשם הבין את דבריו. הנאשם, כאמור, לא טען טענה כלשהי נגד בדיקת הינשוף או ממצאיה ולכן הנני מקבלת את מסמכים ת/9, ת/10 ות/11 כלשונם. לאחר ששקלתי את העדויות, עיינתי בראיות ושמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה והוכיחה במידה הנדרשת ומעבר לספק סביר את עובדות כתב האישום. משכך הנני קובעת כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בעבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד להוראות ס' 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א -1961. גזר דין הנאשם בפני הורשע בנהיגה בשיכרות בשני מקרים שונים בתוך פחות מחצי שנה. המקרה השני של נהיגה בשיכרות אירע לאחר ההקראה בכתב האישום הראשון, משמע הנאשם לא יחס כל חשיבות לעבירה החמורה בה הואשם. המדובר בנהג חדש אשר במהלך שתי שנות נהיגה הספיק להיתפס פעמיים נוהג בשיכרות. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והאזנתי קשב רב לנאשם עצמו ולטיעוניו להקלה בעונש, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: לפסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חמש שנים. הנאשם יפקיד רשיונו היום במזכירות בית המשפט. המזכירות תחשב מועד הפסילה מרגע ההפקדה. לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 45 ימים. שקלתי הטלת מאסר ממושך יותר אולם בשל העובדה כי באישום השני המדובר בשיכרות נמוכה יותר החלטתי להסתפק ב-45 ימים. המאסר יחל בעוד שלושה ימים. מעכבת ביצוע מאסר בפועל למשך 45 ימים בכפוף להפקדה בסך 1,500 ₪. ערבות תופקד לא יאוחר מיום א' 23.12.07. וכן ערבות צד ג' בסך 5,000 ₪ של שני ערבים בעלי תלוש משכורת, ת.ז. וכתובת מגורים קבועה. יופקדו הערבויות כאמור - יתייצב הנאשם למאסר ביום 17.2.08 בשעה 08:00 במגרש הרוסים. 4. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך שבעה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רשיון או נהיגה ללא רשיון נהיגה. וכן עבירות של נהיגה בשיכרות או סירוב להיבדק. משפט תעבורהשכרותמאסר על תנאימאסר