הקלה בעונש בגין חרטה

בית המשפט ציין לגבי הקלה בעונש בעבירות תעבורה, כי רקעו החיובי של הנאשם, ומאמציו לאורך השנים האחרונות לנהל אורח חיים נורמטיבי, שירותו הצבאי הטוב, הקמת משפחה, ההודאה באשמה והחרטה הכנה, כל אלה ראויים להתחשבות של ממש, שתקבל ביטוי במסגרת העונש שיוטל. להלן גזר דין בנושא הקלה בעונש בגין חרטה: גזר דין 1. ביום 24.12.2004, סמוך לשוק העירוני בבאר שבע, נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסוואגן גולף, שחל איסור לנהוג בו, לאחר שרישיון הרכב הופקד במשטרה. הנאשם הבחין כי רכב משטרתי נוסע בעקבותיו, והחל להימלט מפניו ומפני ניידת משטרה נוספת שהצטרפה למרדף, בנסיעה פרועה ברחובות הסמוכים לשוק; הנאשם נסע במהירות גבוהה, ביצע 2 פניות פרסה פתאומיות, פנה פניות חדות לרחובות סמוכים, חצה צומת באור אדום, ועקף, תוך עלייה על אי תנועה, ניידת משטרה נוספת שנועדה לחסום המשך נסיעתו, ומוקמה לרוחב הכביש. במהלך הנהיגה התעלם הנאשם מהוראות השוטרים שהורו לו לעצור. חמור מכך, בשל נהיגתו נאלצו נהגי כלי רכב שנקלעו לנתיב ההימלטות, לבלום רכביהם בלימת חירום כדי להימנע מהתנגשות. 2. הנאשם הודה בעובדות המתוארות, הכלולות בכתב אישום מתוקן, והורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. יצויין כי כתב האישום הוגש כבר ביום 31.12.2004. הנאשם כפר תחילה באישום, ולבסוף הודה, בחודש דצמבר 2005, בכתב אישום מתוקן. הדיון נדחה לקבלת תסקיר, ולאחר מכן נדחה הדיון פעם אחר פעם, נוכח אי התייצבות הנאשם, ובקשות דחיה שונות של ההגנה. 3. הנאשם יליד שנת 1983, נטול עבר פלילי, נשוי ואב לשניים. הנאשם לא סיים את לימודיו התיכוניים בשל מצוקה כלכלית של המשפחה, החיה ומתגוררת בתנאי דלות, ועבד עד גיוסו לצה"ל. הוא התגייס לצה"ל בחודש דצמבר 2005, כלוחם בגדוד הסיור הבדואי, והגיע לדרגת סמל. הוא עתיד לסיים שירות סדיר בחודש אוקטובר 2008. הוצגו חוות דעת של מפקדיו של הנאשם, מהן עולים דברי שבח והוקרה לדרך תפקודו ולתרומתו לשרות הצבאי. להתרשמות שירות המבחן, כעולה מתסקירים שהוגשו - האחרון מחודש אוקטובר 2007 - מדובר באדם אינטליגנטי, כנה, בעל ערכים ותפקוד נורמטיבי. הנאשם עושה מאמצים ניכרים בשנים האחרונות, "לפתח עצמו באופן נורמטיבי". עם זאת, עולה מהתסקיר, כי הנאשם נוטל אחריות חלקית בלבד לנסיבות האירוע, ובמסגרת שיחותיו עם קצינות המבחן, גימד היקף מעורבותו באירועי הנסיעה, תוך סתירה להודאתו בעובדות כתב האישום. בנסיבות אלה נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. עם זאת, נוכח הנסיבות האישיות החיוביות, סובר שירות המבחן כי אין מקום להחמרה בעונש. 4. אביו של הנאשם ומקורבים אחרים למשפחה, העידו על תכונותיו החיוביות של הנאשם, צערו וכעסו של האב על הסתבכותו של הנאשם במעשה, והירתמותם של רבים מבני המשפחה לשירות רב שנים בצה"ל. הובהר כי הנאשם התגייס לצה"ל באיחור, בשל התנגדותו של אביו, שחשש לביטחונו, ואולם כיום הוא רואה עצמו מועמד להמשך שירות קבע. הנאשם הביע חרטה והתנצלות על מעשיו, מציין כי מדובר בטעות טפשית, וכי הפיק מלוא לקחיו מהסתבכותו זו. 5. התביעה מבקשת, נוכח נסיבות העבירה וההלכה הנוהגת בסוג עבירה זה, כי יוטלו על הנאשם עונשי מאסר ופסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, תוך מתן משקל מופחת לנסיבות האישיות. 6. ההגנה סוברת מנגד, כי יש מקום להתחשב התחשבות מפליגה בנאשם, ולהימנע כליל ממאסר ממשי, נוכח נסיבותיו האישיות היחודיות. הנאשם ביצע את העבירה בהיותו בן 21, וחלפו שלוש שנים כמעט מאז ביצוע העבירה, הנאשם בגר, נישא והינו אב לילדים; הוא התגייס לצה"ל, ומגלה בכל אורחותיו, התנהגות טובה ותקינה. נטען, כי בניגוד לנאמר בתסקירי שירות המבחן, הנאשם אכן מקבל אחריות על מלוא מעשיו כפי שהודה בהם. הנאשם שהה במעצר חודש ימים, ולאחר ששוחרר שהה בתנאי מעצר בית מלא, ולאחר מכן בתנאי מעצר בית חלקי, עד גיוסו לצה"ל. נוכח האמור, טוענת ב"כ הנאשם, כי יש מקום להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות, ובפיקוח של שירות המבחן לתקופה ממושכת. עוד נטען, כי יש מקום להתחשבות בנסיבות אישיות, ובכלל אלה בצורכי שיקום, וכי גם בסוג עבירה זה הוטלו לא אחת עונשים שאינם על דרך של מאסר ממשי (ע"פ 5622/07 - מדינת ישראל נ' מורן קרדונה, להלן: פרשת קררדונה; ע"פ 6039/06, אסתר אליעזר ואח' נ. מ"י; ת.פ (ב"ש) מ"י נ. רוסלן קבדין, לא פורסמו). 7. אירועי הנהיגה המתוארים מצטרפים לשורה ארוכה של מקרים שבית משפט זה נאלץ לעסוק בהם מעשה יום ביומו, ואשר הפכו זה מכבר לתופעה המכונה "מכת איזור" בדרום הארץ (ע"פ 5570/07 - פלוני נ' מדינת ישראל, תק על). באירועים חמורים אלה, שתחילתם, לא אחת, בביצוע עבירה הקשורה בנהיגת הרכב על ידי הנהג הנמלט - בענייננו, האיסור שחל על השימוש ברכב - משולבים מרכיבי חומרה מובהקים של אי ציות בוטה ונמשך לגורמי אכיפת החוק וסיכונם של עוברי דרך, הנאלצים לנקוט בפעולות חירום כדי להימנע - אם הצליחו להימנע - מפגיעות גוף ורכוש. נוכח חומרת התופעה וממדיה הנחה בית המשפט העליון לנקוט בענישה מכבידה, לעיתים בהטלת שנות מאסר ארוכות, נגד המעורבים בעבריינות דרכים זו, ובדרך כלל, תוך מתן משקל מוגבל ביותר לנסיבות אישיות של מבצע העבירה, (ראו פסק הדין שניתן לאחרונה, ע"פ 4014/07 - מחמד מגנם נ' מדינת ישראל , תק-על). אכן, ענישתו של נאשם אינה מכאנית, והיא תיגזר גם מנסיבות אינדוידואליות וצורכי שיקום כפי שצויין בפרשת קרדונה לעיל, עת אישר בית המשפט העליון מאסר בדרך של עבודות שירות, בעניינה של הנאשמת שנהגה בדרך פרועה ומסוכנת, וזאת נוכח נסיבות אישיות יוצאות דופן והרקע שקדם לביצוע הנהיגה. עם זאת, במקרה אחר, סבר בית המשפט העליון שאין הצדקה להטלת עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות שהוטל על ידי הערכאה המחוזית, בעניינו של נאשם, סטודנט, שנידון כ- 3 שנים לאחר ביצועה של העבירה, וגילה התנהגות חיובית ונורמטיבית. בעניין זה אומר בית המשפט: "תהינו מה גרם לערכאה קמא ללכת לקראת המשיב דרך כה ארוכה עד כדי גזירתו של עונש הסוטה במידה ניכרת מרמת הענישה הנוהגת. את גישתו זו נימק בית המשפט בכך שמדובר בנאשם צעיר, אשר גדל בסביבה דלה, וחרף זאת הצליח להגיע להישגים ואף השתלב בלימודים אקדמאיים. נוכח כל אלה סברה השופטת המלומדת כי מדובר ב"מקרה יוצא דופן וחריג בנסיבותיו", המצדיק חריגה מרמת הענישה ואיזון שונה בין מטרות הענישה השונות. לאחר ששקלנו ושבנו ושקלנו את עניינו של המשיב, הגענו למסקנה כי ערעור זה בדין יסודו. אכן, מעלות רבות והישגים נכבדים נזקפים לזכותו של המשיב, אולם גם זאת יש לזכור, שאת העבירה עליה הוא נקרא לתת את הדין הוא ביצע בעת שכבר היה תלמיד מן המניין באוניברסיטה, ללמדך שרכישת השכלה לחוד ונהיגה פרועה בדרכים לחוד. יתרה מכך, דווקא ממי שהשכיל לתעל את חייו לאפיקים חיובים אתה מצפה כי יזהר שבעתיים בשמירת החוק, במיוחד כאשר הפרתו עלולה להיות כרוכה בנזק לאדם ולרכוש, ולעתים אף בתוצאות קטלניות, ולדאבוננו, לא כך נהג המערער. במציאות הקשה בה אנו חיים, כאשר הקטל בדרכים נמשך בכל עוזו והגורם האנושי תורם לכך תרומה מכרעת, שוב אין מנוס מהעדפת האינטרס הציבורי גם בנסיבותיו של משיב מסוג זה הניצב בפנינו. לפיכך, ולאחר שנתנו את דעתנו לנימוקים לקולא ולהלכה לפיה בית משפט שלערעור אינו ממצה את הדין עם נאשם, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את תקופת המאסר בפועל בה ישא המשיב על 18 חודשים..." (ע"פ 2503/07 - מדינת ישראל נ' אדם אלעסם . תק-על). וכן השוו בעניין זה, ע"פ 5570/07 הנ"ל, בו הקל אומנם בית המשפט במידת המאסר שנגזר בגין עבירה בנסיבות דומות, ואולם נקבע כי על המערער, קטין בעת ביצוע העבירה, ובעל עבר תקין שלא עבר עבירה עד מועד הדיון, יהא לרצות עונש של שנת מאסר ממשי. 8. רקעו החיובי של הנאשם, ומאמציו לאורך השנים האחרונות לנהל אורח חיים נורמטיבי, שירותו הצבאי הטוב, הקמת משפחה, ההודאה באשמה והחרטה הכנה, כל אלה ראויים להתחשבות של ממש, שתקבל ביטוי במסגרת העונש שיוטל. לכך יש לצרף את העובדה כי למרבית המזל לא אירעה כל פגיעה בגין הנהיגה. מול אלה לא ניתן לבטל את צורכי הענישה המובהקים שעיקרם בהגנה על שלום הציבור, מפני נהיגה משתוללת ומסוכנת הרת אסון, שיש לדכאה ולמגרה, נוכח התגברות תופעה זו. כמו כן יש להביא לידי ביטוי את העובדה כי בשל דחיית הדיון, בעיקר בשל התנהלות ההגנה בתיק, לא ניתן היה לסיים את הדיון במועד התכוף לביצוע העבירה, ולחלוף הזמן בנסיבות אלה, אין ליתן משקל חריג. 9. סופו של דבר, גוזר אני על הנאשם 24 חודשי מאסר מהם 12 חודשים לריצוי בפועל, ו- 12 חודשי מאסר יהיו מותנים למשך שלוש שנים, מתום המאסר, שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע, או עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילת רישיון נהיגה. מהמאסר תנוכה תקופת המעצר בת חודש ימים. בנוסף ייפסל הנאשם מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה למשך 30 חודשים מתום מאסרו. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש העליון. חרטה (של נאשם)