דו''ח מאפיינים לבדיקת שכרות

לטענת בא-כוח המבקש, טופס המאפיינים לא הצביע על אינדיקציות לעניין שכרותו, מלבד סוגיית "ריח אלכוהול מהפה" אשר יוחסה לו. לטענתו, על בתי המשפט לתעבורה לייחס משקל משמעותי יותר לתוצאות דו"ח המאפיינים. לטעמו, דו"ח המאפיינים התקין בעניינו של המבקש מלמד ומצביע על הבעייתיות הקיימת בהסתמכות על מכשיר ה"ינשוף", אשר מתיימר לתת תוצאות "מדעיות". הסתירה והפער בין האינדיקציות אותן ניתן להסיק מדו"ח המאפיינים, לבין תוצאות מכשיר הנשיפה מלמדות על אי אמינות המכשיר.


להלן החלטה בנושא דו''ח מאפיינים לבדיקת שכרות:

החלטה     


כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו כתב אישום (פ"ל 444/2005), המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה) בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); ועבירה של נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 23.7.05 בשעה 05:30 לערך, נהג המבקש ברכב ברחוב אלנבי בתל-אביב ובצומת עם רחוב בן יהודה לא ציית לאור אדום שהיה ברמזור כיוון נסיעתו. המבקש נהג ברכב, כשהוא שיכור כשעל-פי בדירת נשיפה נמצא 375 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

ביום 30.11.06 ביקש המבקש לחזור בו מכפירתו באשמה ובית-משפט השלום לתעבורה (כבוד סגן-הנשיא י' גרטי) הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

בית-משפט השלום לתעבורה גזר על המבקש את העונשים הבאים: תשלום קנס בסך 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתם; פסילת המבקש מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית שריצה; פסילת המבקש מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים מיום חידוש או קבלת רישיון הנהיגה; חתימה על התחייבות בסך 5,000 ש"ח, שלא יעבור עבירה על סעיף 62(3) או על סעיף 67 לפקודת התעבורה או על תקנה 26(2) לתקנות התעבורה במשך 3 שנים וכן 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור בתקופת התנאי עבירה על סעיף 62(3) או 67 לפקודת התעבורה או על תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

על גזר-הדין של בית-משפט השלום לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי מרכז.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט ד"ר א' סטולר) דחה, ביום 6.2.08, את הערעור.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי.

לטענת בא-כוח המבקש, טופס המאפיינים לא הצביע על אינדיקציות לעניין שכרותו, מלבד סוגיית "ריח אלכוהול מהפה" אשר יוחסה לו. לטענתו, על בתי המשפט לתעבורה לייחס משקל משמעותי יותר לתוצאות דו"ח המאפיינים. לטעמו, דו"ח המאפיינים התקין בעניינו של המבקש מלמד ומצביע על הבעייתיות הקיימת בהסתמכות על מכשיר ה"ינשוף", אשר מתיימר לתת תוצאות "מדעיות". הסתירה והפער בין האינדיקציות אותן ניתן להסיק מדו"ח המאפיינים, לבין תוצאות מכשיר הנשיפה מלמדות על אי אמינות המכשיר.

החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור וזאת ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הוא, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" בעניינו בהתאם להלכת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123).

אף לגופו של עניין, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בבקשתו טוען המבקש, כאמור, כי לא ניתן היה להרשיעו בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך מאפייני שכרות בלבד ובהעדר ראייה אובייקטיבית. לטעמו, דו"ח המאפיינים התקין בעניינו מלמד ומצביע על הבעייתיות הקיימת בהסתמכות על מכשיר ה"ינשוף", אשר מתיימר לתת תוצאות "מדעיות".

דין הטענה דחייה.

לא אחת קבע בית-משפט זה, כי אין ללמוד, כי קיומה של דרך הוכחה מדעית בדבר קיומו של אחוז אלכוהול אסור בעת הנהיגה ברכב היא תנאי בל יעבור להרשעה בעבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה. נקבע, כי ניתן להוכיח נהיגה בשכרות אף ללא הסתמכות על בדיקה מדעית. כך למשל נקבע בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (4) 463, בעמ' 467:

"העיון בהוראותיו של החוק ושל התקנות מלמד, כי המחוקק אכן קבע דרכי בדיקה מיוחדות, אשר להן חייב נוהג רכב להכפיף את עצמו בתנאים הקבועים בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו, והוא גם קבע אמות מידה לגבי אחוז האלכוהול, אשר אם התקיים אסורה נהיגת רכב אותה שעה. אולם, מנוסחו של הסעיף אין ללמוד, כי נקיטת דרך ההוכחה בדבר קיומו של אחוז אלכוהול אסור בעת הנהיגה ברכב (נשיפה, בדיקת דם או בדיקת שתן) היא תנאי-בל-יעבור להרשעה בעבירה על סעיף 62 לפקודה או על תקנה 26 לתקנות, וכי אין להרשיע אדם בנהיגה אסורה כאמור בסעיף 62(3) או בתקנה 26 על-פי ראיות אחרות המוכיחות את שיכרותו." [ההדגשה הוספה - ס.ג'.]

משמע, ניתן להוכיח שכרות בדרך שאינה מדעית על-פי מאפייני שכרות, אולם ברי, אפוא, כי ככל הרשעה בפלילים, על הרשעה כזו להישען על ראיות המוכיחות את השכרות מעל לכל ספק סביר, כפי שקבע בית-משפט השלום לתעבורה בענייננו.

בית-משפט השלום לתעבורה ציין בגזר-דינו, כי המבקש נמדד במכשיר ינשוף ונמצא בדמו ריכוז אלכוהול של 375 מיקרו-גרם בליטר אוויר נשוף, אשר על-פי החוק מבססים את שכרותו. עוד ציין בית-משפט השלום לתעבורה, כי הסממן לשכרות היה הריח שנדף מפיו של המבקש. לבסוף קבע בית-משפט השלום לתעבורה כך:

"אין מקום להכביר מילים בנושא ההבחנה בין טופס המאפיינים נ/1 לבין תוצאות הינשוף. באימות בין שני אלו גובר תמיד הינשוף ולכן הממצא מחייב את הנאשם ולא הרגשתו האישית. יתרה כל כך תימוכין לשיכרות יש בעצם בעובדה שהנאשם התבלבל בין הרמזורים השונים ונכנס לצומת כוון נסיעתו במופע אדום בכוון נסיעתו."

אשר לעונש, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמן, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.97); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.97). במקרה שלפני, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הראוי בעבירות מהסוג שביצע ולא מצאתי כל מקום להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.

בענייננו, המבקש, נהג ברכב כשהוא שיכור, שכן בבדיקת נשיפה נמצא 375 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, כאשר הריכוז המותר הוא 240 מיקרו-גרם לליטר אוויר נשוף. כמו-כן, מבדיקת המאפיינים עולה, כי למרות שהמבקש עבר את בדיקת המאפיינים ועמידתו הייתה יציבה, הליכתו על קו הייתה רגילה וכיוצא בזה, אולם מפיו נדף ריח אלכוהול ומבחינה התנהגותית תואר המבקש כרדום.

כבר נקבע על-ידי בית-משפט זה, כי יש מקום להחמיר בעונשם של נהגים הנוהגים תחת השפעת משקאות משכרים. כך למשל קבעתי ברע"פ 6418/07 עמית כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.07):

"נהיגה במצב שכרות היא עבירה המסכנת לא רק את הנהג פורע החוק אלא את הנוסעים עימו ואת המכוניות שבקרבתן הוא נוסע. נהג אשר מוכן לנהוג במצב של שכרות צריך לדעת, כי באם ייתפס, צפוי הוא להיענש בחומרה רבה."

(ראו גם החלטתי ברע"פ 1422/06 צפניה ארהבייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.5.06)).

אין צורך להכביר מילים בנוגע לחומרת העבירה בה הורשע המבקש. כבר נאמר על-ידי בית-משפט זה לא פעם, כי יש להירתם ולהילחם בהרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית. כך, למשל, נקבע ברע"פ 5297/07 קנטורוביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.9.07):

"עסקינן בתופעה מאיימת שיש להירתם ולהילחם למניעתה ולהגן על בטחון הציבור באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש בכל דרך אפשרית (ראו בש"פ 1753/07 אבו רקייה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 19.3.2007)). המבקש כאמור טוען, כי בנסיבות בהן הוא היה צלול בדעתו, על אף העובדה שריכוז האלכוהול היה כמעט פי שניים מהמותר, היה מקום לבוא לקראתו בעניין העונש. עם כל הכבוד, טענה זו אינה מקובלת עליי. מעשהו של המבקש חמור מאוד. במעשה זה, הוא יצר סכנה בכביש שעלולה הייתה לגבות מחיר פגיעה בגוף. באורח נס לא קופדו חייהם של המתהלכים כמו גם הנוהגים בכביש. סכנה זו נגזרת מהתנהגותו."

יפים דברים אלה אף למקרה שלפני.

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזקת השכרות

  2. בדיקת מאפיינים

  3. חתימה במצב שכרות

  4. הגנת השכרות מדעת

  5. נהיגה בשכרות עונש

  6. סירוב לבדיקת ינשוף

  7. ביטוח נהיגה בשכרות

  8. נהיגה בשכרות וודקה

  9. ערעור נהיגה בשכרות

  10. תאונת דרכים בשכרות

  11. עונש על נהיגה בשכרות

  12. ערעור על בדיקת ינשוף

  13. ערעור על נהיגה בשכרות

  14. נהיגה בשכרות בלי ביטוח

  15. נהיגה בשכרות לפני גיוס

  16. נהיגה בשכרות נהג מונית

  17. נהיגה בשכרות פעם שנייה

  18. נהיגה בשכרות בדיקת שתן

  19. אי תקינות בדיקת הינשוף

  20. בדיקת מעבדה בדיקת שכרות

  21. עונש קל על נהיגה בשכרות

  22. הוכחה מדעית נהיגה בשכרות

  23. מה העונש על נהיגה בשכרות

  24. בדיקת שכרות במעבדה פרטית

  25. סירוב להיבדק בדיקת שכרות

  26. נהיגה בשכרות סירוב להיבדק

  27. ביטוח צד ג - נהיגה בשכרות

  28. השלכות סירוב לבדיקת שכרות

  29. נהיגה בשכרות עונש מינימום

  30. ערעור על עונש נהיגה בשכרות

  31. עונש על תאונת דרכים בשכרות

  32. עונש על סירוב לבדיקת שכרות

  33. נהיגה בשכרות - ערעור שהתקבל

  34. עונשים קלים על נהיגה בשכרות

  35. דו''ח מאפיינים לבדיקת שכרות

  36. מאסר על תנאי על נהיגה בשכרות

  37. ענישה מרתיעה על נהיגה בשכרות

  38. עורך דין תעבורה נהיגה בשכרות

  39. ביטול זיכוי בעבירת נהיגה בשכרות

  40. ערעור על קולת העונש נהיגה בשכרות

  41. גזר דין בהעדר בעבירת נהיגה בשכרות

  42. נהיגה בשכרות - איבוד שליטה על הרכב

  43. הואשם בכך שבעת נהיגתו באופנועו נהג בהיותו שיכור

  44. ערעור על הרשעה בנהיגה בשכרות על בסיס בדיקת מאפיינים

  45. כתב אישום המייחס עבירה של סירוב ליתן דגימה של אויר נשוף

  46. נהיגה בשכרות ריכוז של 385 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף

  47. חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התש"ע-2010

  48. ההבדל בין ''נהיגה בשכרות'' לבין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

  49. הואשם בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור וזאת לאחר שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון