בדיקה בטחונית באוטובוס לפני הנסיעה

להלן פסק דין בנושא בדיקה בטחונית באוטובוס לפני הנסיעה:

פסק דין

1.     תקנה 425א לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - "התקנות") קובעת כדלקמן:

          "(א)     לא יתחיל נהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור בתקנה (ג), לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן - חפצים חשודים).

          (א1)      בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס.
          
          (...)".

     האם נהג האוטובוס יוצא ידי חובת התקנה האמורה אם עובד אחר של חברת האוטובוסים, כגון מבקר האוטובוס, מבצע את הבדיקה?

     זוהי השאלה העומדת במרכזו של הערעור שלפני.

2.     ההליך בבית המשפט קמא

א.     המערער הוא נהג אוטובוס. הוא הועמד לדין בפני בית המשפט לתעבורה בעכו (כבוד השופט יעקב בכר) בגין אירוע שהתרחש בתחנה המרכזית של "אגד" בנהריה.

     בכתב האישום נטען כי המערער סיים את תפקידו כנהג באוטובוס הספציפי מבלי שבדק בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס, אם נמצאים בתוך האוטובוס או קשורים אליו או מחוצה לו חפצים חשודים, עבירה לפי תקנה 425א(א1) לתקנות.

ב.     המערער כפר בעובדות כתב האישום וטען בפני בית המשפט קמא כי "סריקה בוצעה על ידי המבקר ששמו ניזר עובד בנתיב אקספרס אגד נהריה".

ג.     בין יתר עדי התביעה שהעידו במשפט העיד רס"ר אילן פריד. עד זה משרת במשטרת ישראל כחבלן. העד העיד כי במסגרת תפקידו הוטלה עליו המשימה לאכוף את תקנה 425 לתקנות. לדבריו, "האירוע הזה הוא אירוע חריג מבחינתי מהסיבה שעד היום, אני קרוב ל- 10 שנים חבלן, עד היום אני חושב שזו פעם שניה שאני מגיע עם נהג להליך של טיפול משמעתי או טיפול בבית משפט". (עמ' 2 לפרוטוקול בית המשפט קמא).

     בהתייחסו למטרה שעמדה לנגד עיניו העיד העד לאמור:

               "המטרה שלנו היא לחנך ולא לרשום דו"חות. ברוב המקרים אנו מזהירים את הנהג במקום, מדווחים אומנם שהנהג לא ביצע סריקה. אם ההתנהגות או המחדל חוזר על עצמו אז אנו נוקטים בהליכים נוספים". (עמ' 3 לפרוטוקול בית המשפט קמא).



     ד.     על נסיבות האירוע סיפר העד רס"ר פריד כדלקמן:

               "באירוע הזה אני הייתי מול הכניסה לאגד נהריה, שם מיד לאחר הכניסה יש הורדת נוסעים ובמקום ההוא צריך לבצע סריקה. כשאני נמצא מול משהו כמו 20 ס"מ, בשעת צהריים, אני רואה את הנהג יושב באוטובוס ואני רואה את המבקר על ידו. שניהם מדברים, הנהג יושב מאחורי ההגה והמבקר עומד לידו. הנוסעים ירדו והאוטובוס המשיך בנסיעה מבלי לבצע סריקה. אני הייתי בתוך הרכב ונסעתי אחרי האוטובוס במצב זה כאשר האוטובוס חולף על פני ואני רואה שאף אחד לא מבצע סריקה. בשלב זה אני ממתין לראות מה קורה, אם עולים נוסעים, ואני ממתין לראות אם הוא יבצע סריקה.

               (...).

               המבקר ירד והלך, הנהג המשיך להתעסק עם כמה דברים ובא לרדת ואני חיכיתי לו בפתח האוטובוס. עליתי אליו ואמרתי לו שהוא לא ביצע סריקה. הוא השיב ואמר לי שהמבקר שירד ביצע סריקה. אמרתי לו שלא ראיתי אף אחד לא סורק וגם לא את המבקר. הנהג התעקש ואמר לי אתה לא ראית אין לך מושג.

               מה שקרה בשלב הזה, התחילו להתאסף עוד נהגים. המבקר הגיע ואמר לי אני ביצעתי סריקה. הסברתי למבקר שעמדתי ליד האוטובוס ולא ראיתי אף אחד מהם מבצע סריקה. חובת הסריקה חלה אך ורק על נהג האוטובוס ולא על אף אחד אחר (...)". (עמ' 3 לפרוטוקול בית המשפט קמא).




     ה.     המערער עצמו העיד במשפט וכה אמר:

               "אני עובד בחברת נתיב אקספרס. ביצעתי קו 4. נכנסתי לתחנה, לפני התחנה האחרונה עלה המבקר לאוטובוס. הגעתי לתחנת ההורדה וירדו כל הנוסעים. קמתי ממקומי לבצע סריקה, המבקר שהיה בתוך האוטובוס התקרב לעברי, המספרים נמצאים פחות ממטר מאחוריי, קמתי וביצעתי שינוי המספרים.

               באתי לבצע סריקה הוא אמר לי שפירא תשב, אני עושה את הסריקה. הוא ביצע את הסריקה, סיימנו ונכנסנו לאוטובוס, זה היה שעת החלפת משמרת. במקרה הקב"ט היה ממתין למבקר, זה ענין שלא קשור. הגעתי לשם, פתחתי את הדלת, פתחתי את הדלת המבקר ירד. אני מסדר את התיק שלי כדי להחליף משמרת ואז החבלן עמד בפתח הדלת, אמר לי שלא ביצעתי סריקה באוטובוס. עניתי לו שאני ביצעתי והוא אמר שאני משקר. אמרתי לו סליחה, טעיתי, לא אני ביצעתי, זה המבקר ביצע.

               ירדתי וקראתי לו ואמרתי לו שיש לי בעיה עם החבלן שטוען שלא היית באוטובוס וביצעת סריקה. המבקר אמר לחבלן שהוא ביצע את הסריקה. החבלן אמר למבקר שהוא לא היה באוטובוס, ביקש ממני את הרשיונות, ניסיתי להסביר לו, והוא חשב שאני עובד עליו (...)".

     ו.     בחקירתו הנגדית אמר המערער -

               "אין לי עד מטעמי. אני מוכן לסיים היום את התיק".

3.     פסק דינו של בית המשפט קמא

א.     בית המשפט קמא קבע בהכרעת דינו כדלקמן:

               "7.     תקנה 425א(א1) לתקנות התעבורה קובעת במפורש כי הבדיקה הנדרשת תתבצע על ידי נהג האוטובוס בעצמו ולא על ידי נהג אחר. צודק ב"כ המאשימה בסיכומיו כי המחוקק, כאשר רצה, ידע להבחין ולפרט את חובות נהג האוטובוס וחובות הכרטיסן. בתקנה הנ"ל המחוקק בחר לציין שהבדיקה תיעשה בידי נוהג האוטובוס בלבד.

                    לפיכך במקרה דנן, אין צורך לבחון האם אכן נערכה הבדיקה על ידי המבקר, שכן הבדיקה חייבת להיערך רק על ידי הנהג עצמו ולא באמצעות אדם אחר.

               8.     לפיכך, במצב דברים זה, הנאשם לא ביצע אישית את הסריקה ולפיכך חייב הוא בדינו".

ב.     בית המשפט שמע את טענות הצדדים לענין העונש וציין בגזר דינו כי אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת העבירה בה הורשע המערער, "במציאות של ימינו".

     בית המשפט הביא בחשבון את העובדה שמדובר בכישלון ראשון של המערער ואת נסיבותיו האישיות וזאת אל מול חומרת העבירה "ומרכיב ההרתעה ואינטרס הציבור בעבירות מסוג זה" וגזר על המערער את העונשים שלהלן:

     (1)     שני חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה האמורה את העבירה שבה הורשע.

     (2)     קנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. בית המשפט הורה כי הקנס ישולם בשישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.05.

     (3)     פסילה בפועל למשך ארבעה חודשים מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה.
     (4)     פסילה על תנאי של ארבעה חודשים למשך שנתיים "והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה".

4.     טענות המערער בערעור

א.     המערער טען כי טעה בית המשפט בכך שהרשיעו בדין. לטענתו, כוונת המחוקק היתה "שנהג לא יתחיל בנסיעה אלא לאחר בדיקת האוטובוס". לטענתו, הוא הורשע על כך שלא בדק את האוטובוס בסיום הנסיעה.

ב.     המערער טען כי טעה בית המשפט בכך שהרשיע אותו בגין אי בדיקה אישית "כאשר הבדיקה בוצעה בפועל על ידי המבקר".

ג.     המערער טען כי טעה בית המשפט קמא בכך שהרשיע אותו מבלי לאפשר לו להעיד מטעמו את המבקר שביצע את הבדיקה.

ד.     המערער טען כי "טעה בית המשפט קמא הנכבד שהחמיר איתי יותר מהתביעה שהציעה לי לפני הדיון להודות בהסדר טיעון ולהסתפק בפסילה על תנאי בלבד וקנס נמוך אך אני סירבתי במחשבה שהאמת איתי כיוון שבוצעה בדיקה באוטובוס על ידי המבקר שמוכן להעיד על כך".

     המערער הוסיף וטען לענין חומרת העונש כי פרנסתו ופרנסת בני ביתו (אשתו ושלושת ילדיו) תלויה בנהיגה ופסילה בפועל לארבעה חודשים "תגרום לפיטוריי המידיים".

ה.     המערער טען כי בית המשפט קמא טעה בכך שהחמיר עמו "מעל ומעבר וזאת ביחס לתאונות דרכים שבהם המורשעים לא מקבלים גזרי דין חמורים שכאלה".



5.     עמדת המשיבה

המשיבה באמצעות בא כוחה המלומד, עו"ד יריב נבון, ביקשה לדחות את הערעור.

6.     דיון

א.     לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא, בחומר הראיות שהיה בפניו ובטענות הצדדים בבית משפט זה, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הערעור על ההרשעה ולקבל את הערעור על חומרת העונש באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

ב.     דין טענתו של המערער על כך שלא התאפשר לו להביא לעדות את המבקר להידחות. מפרוטוקול בית המשפט קמא עולה, כמצוטט לעיל, כי המערער עצמו אמר לבית המשפט כי אין לו עד מטעמו וכי הוא מוכן לסיים את התיק באותו יום.

     המערער לא ביקש מבית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר ובנסיבות אלה, אין בטענתו האמורה ולא כלום.

ג.     ואולם, כפי שיובהר להלן, גם אילו הופיע המבקר לעדות והעיד על כך שערך ביקורת בסיום הנסיעה, כטענת המערער; וגם אילו היה בית המשפט קמא מקבל את עדותו של המבקר כעדות אמת; גם אז לא היה בכך כדי לפטור את המערער מאחריות.

     זאת, בשל הטעם הפשוט שהתקנה האמורה הטילה את חובת הבדיקה על הנהג עצמו ולא על אף אדם אחר.

     מקום שבו התכוון המחוקק להטיל חובה על נוהג האוטובוס או אדם אחר, כגון הכרטיסן, הוא ידע לעשות כן: ראו את הסעיפים הקטנים (ב), (ד) ו- (ה) של תקנה 425א לתקנות ששם נקט המחוקק לשון "נוהג אוטובוס או כרטיסן".

     לפיכך, מן העובדה שהמחוקק הטיל את החובה המפורטת בסעיף קטן (א1) על נוהג האוטובוס לבדו, ניתן ללמוד כי כוונת המחוקק היתה שחובת הבדיקה שלפי סעיף קטן (א) תתבצע על ידי נוהג האוטובוס עצמו ולא על ידי אף אחד אחר. מכאן שגם אילו בוצעה הבדיקה על ידי המבקר, כטענת המערער, לא היה יוצא ידי חובתו.

ד.     לאור האמור לעיל, הרי שבדין הרשיע בית המשפט קמא את המערער.

ה.     אכן, אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת העבירה שנעברה על ידי המערער.

     מציאות חיינו מלמדת כי שומה על כולנו לפקוח עיניים כדי לסכל את תוכניותיהם של אוייבינו המבקשים לפגוע בנו, לפצוע ולהמית ישראלים רבים ככל האפשר. על שום כך הורה המחוקק את ההוראות שבתקנה 425א, שהיא רק אחד מן האמצעים שננקטו כדי להתגונן מפני מבצעי פיגועים למיניהם.

     באי קיום מצוות המחוקק, כאמור בתקנה 425א' לתקנות, יש משום הפקרת שלומם ובטחונם של הנוסעים וכן של הציבור העובר ליד האוטובוס או בסמוך לו.

     לא ניתן יהיה להשיג את הבטחת שלומם ובטחונם של הנוסעים והציבור אם נהגי אוטובוס לא יקיימו את מצוות המחוקק כאמור לעיל.

ו.     עם זאת, כרגיל, בית המשפט צריך להתאים את מידת העונש לנאשם הספציפי שלפניו.

     אין מחלוקת על כך שזוהי הפעם הראשונה שהמערער עבר את העבירה הנדונה.

     כך גם דומה שלא תהיה מחלוקת על כך שהטלת עונש של מאסר, ואפילו מדובר במאסר מותנה, הינה עונש חמור.

     בנסיבות הענין, ובמיוחד לאור העובדה שזוהי הפעם הראשונה שהמערער הורשע בעבירה כאמור, נראה לי כי העונשים שהוטלו על המערער, כאמור לעיל, יחדיו, הינם חמורים במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור.

7.     אחרית דבר

     אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.     אני דוחה את הערעור על הרשעתו של המערער.

ב.     אני מקבל את הערעור על חומרת העונש באופן חלקי במובן זה שאני מבטל כליל את עונש הפסילה בפועל לתקופה של ארבעה חודשים שהוטל על המערער על ידי בית המשפט קמא.

     ג.     יתר חלקי גזר הדין שנקבעו על ידי בית המשפט קמא יעמדו בעינם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיקול אוטובוס

  2. כרטיסיות נסיעה חינם

  3. תאונה בתחנת אוטובוס

  4. זריקת אבן על אוטובוס

  5. נפילה ביציאה מאוטובוס

  6. פיצויים נפילה באוטובוס

  7. בירור גיל נוסע באוטובוס

  8. תלונה נגד נהג אוטובוס דן

  9. שבר ברגל בירידה מאוטובוס

  10. איחור אוטובוס - שעה וחצי

  11. בלימה פתאומית של אוטובוס

  12. עדות נהג אוטובוס בבית משפט

  13. הסעת שירות או הסעה מיוחדת

  14. קניית אוטובוס ישן - תביעה

  15. תאונת דרכים בין שני אוטובוסים

  16. דריסת הולך רגל ע''י אוטובוס

  17. דילוג על תחנות של נהג אוטובוס

  18. איחור לעבודה בגלל איחור אוטובוס

  19. נפילה באוטובוס עקב עצירה פתאומית

  20. התנהגות בלתי הולמת של נהג אוטובוס

  21. נהג אוטובוס הותקף - תביעת פיצויים

  22. הגבלת מספר נוסעים בעמידה באוטובוס

  23. נהיגה רשלנית באוטובוס להסעת ילדים

  24. בדיקה בטחונית באוטובוס לפני הנסיעה

  25. תאונת דרכים עקב עצירה במפרץ אוטובוסים

  26. זריקת חפץ על אוטובוס - האם תאונת דרכים

  27. תאונת דרכים עם אוטובוס במהלך פניה ימינה

  28. התנגשות אוטובוס ברכב פרטי בזמן פניה ימינה

  29. קיום דיון של הועדה המקומית תוך כדי סיור באוטובוס

  30. התאונה התרחשה בעת שהאוטובוס ביצע פנייה שמאלה בצומת

  31. היתר כללי להסעות מיוחדות באוטובוסים פרטיים בשעת חירום

  32. על פי טענת התובעת התאונה אירעה עת עצר אוטובוס בתמרור עצור

  33. האם התאונה נגרמה עקב סטיה לא זהירה של האוטובוס לנתיב הפרטית

  34. תאונת דרכים התרחשה עת חלף האוטובוס בנסיעה על פני הפרטית שהייתה בחנייה ובעצירה

  35. בקשה להמיר פולקסוואגן טרנספורטר 4T, אשר מוגדר כאוטובוס זעיר לרכב להסעת תלמידים

  36. הנגשת תחנות האוטובוס וסככות ההמתנה לאוטובוס, בתחומי אחריותה של עיריית תל אביב יפו

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון