להלן החלטה בנושא שחרור ממעצר על פציעה עם סכין: החלטה א. רקע בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שהוגש בענינו של המשיב, לפיו מואשם הוא בפציעה בנסיבות מחמירות, נסיון פציעה והחזקת סכין. עפ"י כתב האישום פצע המשיב את המתלונן, נהג מונית עימו נסע, בדקירה באמצעות סכין מטבח. בהמשך, ניסה המשיב לדקור את המתלונן שנית באמצעות סכין יפנית אותה הוציא מכיס מכנסיו. כל האמור אירע, כך על פי הנטען, בשל העובדה שהמתלונן סירב לאפשר למשיב לשוחח במכשיר הקשר שבמונית. ב. ראיות לכאורה 3. ב"כ המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה ולחילופין טען כי קיים כרסום משמעותי בהן, ועל כן אין הצדקה לבקשה. בעניין זה טען לא רק לחולשה בראיות אלא גם לכשלי חקירה. 4. תמצית טיעוני ב"כ המבקשת: המבקשת מסתמכת בבקשתה על האדנים שתמציתם כדלקמן: א. הודעת המתלונן. ב. דוחו"ת פעולה של שוטרים. ג. הודאת המשיב כי אכן היה במונית וכי התפתח ויכוח בינו לבין המתלונן (אם כי טוען שהמתלונן הוא שתקף אותו). ד. תעודה רפואית על פציעת המתלונן. ה. עדות סדרן המוניות המאשר כי המתלונן הודיעו שהותקף וביקש להזעיק ניידת. ו. עימות שנערך בין המשיב למתלונן, בו מטיח המתלונן בפני המשיב את גרסתו. 5. תמצית טיעוני ב"כ המשיב: א. המדובר בתיק המבוסס כולו על עדות המתלונן בלבד כשלה מתווסף חסר משמעותי בראיות יסודיות, כגון הסכין הרלוונטית, כתמי דם כלשהם, בדיקות מעבדתיות וכו' וכן העדר חקירת גרסת המשיב לפיה קיים למתלונן מניע כנגדו בשל תלונה שהוגשה קודם לכן על ידי המשיב כנגדו. ב. העדר התאמה ובעיקר הגיון, בין הממצאים הנוגעים לפציעה, ביחס לגרסת המתלונן. ג. כשלי חקירה משמעותיים ואי גביית עדויות מעדים פוטנציאלים רלוונטים. 6. בנסיבות אלה, ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות על מנת שאוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי, מפרטי האירוע והעובדות העולות מהחומר שבתיק. לאחר עיוני, אני סבור כי אכן יש ממש בטיעוני הסניגור וכי קיים כרסום בחומר הראיות, שאינו מצדיק מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו. להלן נימוקי: א. המדובר למעשה בתיק המבוסס על גירסה מול גירסה. אין מחלוקת כי קיימת הכרות קודמת בין הצדדים, וכי המשיב אכן נסע ברכבו של המתלונן במועד הרלוונטי. אין גם מחלוקת כי התפתח בינהם ויכוח שהרקע לו לא הוברר לי עד תומו (בקשת המשיב לשוחח בקשר עם מישהו בתחנה בשל חוסר אפשרות התשלום כגרסת המתלונן, או תלונת המשיב על המתלונן דווקא, בקשר להפקעת מחירים מצידו). ב. דקירתו של המתלונן הינה ביד שמאל, דבר שאינו מסתבר להגיון הדברים, בהתחשב בישיבת הצדדים - המתלונן כנהג משמאלו של המשיב, ועל כן הדקירה היתה לכאורה צריכה להיות ביד ימין. ג. האמור לעיל מקבל משנה תוקף בהתחשב בעדות המתלונן הטוען כי השתמש בידו הימנית להוציא את ה"שוקר" החשמלי המצוי מצד שמאל של הרכב. לכאורה, יד שמאל הקרובה ל"שוקר", היא זו שהיתה אמורה לבצע את הפעולה. ביצוע פעולת הוצאת ה"שוקר" המצוי משמאל לנהג המתלונן באמצעות יד ימין מחד, ודקירת המתלונן ביד שמאל כשמשיב נמצא מימינו, אף אם אפשריות הן עקרונית, מעלות שאלה באשר להתגלגלות האירוע. ד. על פי גרסת המתלונן, לאחר שדקר אותו המשיב באמצעות סכין מטבח גדולה, יצא מהרכב, הוציא מכיסו סכין יפנית וניסה לדקרו שנית. מעבר לעובדה כי לא נמצאו אף אחת מהסכינים, הרי שלא ברור מדוע אדם המחזיק בידיו סכין מטבחית גדולה זקוק לשינוי "כלי הנשק" שלו ולהוצאת סכין יפנית (ואין טענה שהסכין לא נלקחה או נפלה מידו). גם עובדות אלה מכרסמות בגירסת המתלונן. ה. העדר כל ממצא אובייקטיבי (פורנזי) - סימני דם (שהרי הטענה שהנהג נפצע במוניתו), סכין מכל סוג שהוא, צילומים מבתי עסק וכו'. ו. על רקע העובדה כי עפ"י הטענה אירע האירוע ליד פיצוציית הומת אדם, הייתי סבור כי היה נעשה נסיון כלשהוא לקבל עדות אובייקטיבית מעד ראיה כלשהוא. עדות כאמור לא נמצאת בתיק. ז. לא ניתן אף להתעלם מגרסת המשיב לפיה קיים מניע למתלונן כנגדו, שכן המשיב התלונן בעבר כנגד המתלונן על הפקעת מחירים מצידו. ח. מהעימות המצוי בתיק לא ניתן ללמוד דבר, שכן שני הצדדים מציגים את עמדותיהם וגרסתם, אחד בפני השני. 7. יצויין כי המשיב, לא מתכחש להימצאותו ולא מנסה להרחיק עצמו מהזירה, תוך שמצמצם הוא למעשה את יריעת המחלוקת לנסיבות עצמן, השנויות כאמור במחלוקת. יש לזכור, כי מעבר להודעות המתלונן, לא קיימת בתיק עדות אובייקטיבית נוספת, וגם בכך יש לראות כרסום ראייתי. 8. בשקלול הנסיבות שתוארו לעיל נראה לי איפוא, כי יש משום כרסום בראיות לכאורה העומדות כנגד המשיב, כזה המעקר את הצדקת הבקשה למעצרו עד תום ההליכים. יצויין כי המדובר במשיב נורמטיבי, בן 21, סטודנט לפסיכולוגיה המצוי בתקופת בחינות, שעפ"י הנמסר על ידי בא כוחו, עבר לפני מספר שנים בהיותו בן 17 תאונת דרכים קשה עם פגיעה בגזע המוח. למשיב אין הרשעות פליליות (אם כי קיים תיק מבית משפט לנוער שהסתיים באי הרשעה). 9. בנסיבות המפורטות לא מצאתי כי יש מקום להמשך מעצרו של המשיב והנני מורה איפוא על שחרורו בכפוף לתנאים הבאים: א. איסור יצירת כל קשר מכל סוג שהוא עם המתלונן ולמותר לציין הימנעות מנסיעה במוניתו. ב. חתימת התחייבות עצמית וערבות צד ג' מצד אימו של המשיב הגב' אורית שפירא - מימון ובן דודו של המשיב מר גיא פיניש, בסך של 7,500 ₪ כל אחת.מעצרסכיןשחרור ממעצר