ערעור על מכירת כלי נשק

בית המשפט ציין בערעור כי העבירות שבהן הורשע המערער הן חמורות. המערער היה מעורב במכירת כמות בלתי-מבוטלת של סם מסוכן, וחמור מכך, גם במכירת כלי-נשק קטלני בלוויית מחסנית מלאה בכדורים.

להלן פסק דין בנושא ערעור על מכירת כלי נשק:

פסק דין

המערער, נתן את הדין לפני בית-הדין הצבאי המחוזי מ"ש מטכ"ל בגין שלוש עבֵרות שבביצוען הודה והורשע: סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, עבֵרה שעניינה מכירת סם מסוג חשיש במשקל של 95.89 גרם; עבירה בנשק, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינה במכירת אקדח מסוג FN ומחסנית לאקדח זה; ועבֵרה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

על פי העובדות, שעמדו בבסיס הרשעת המערער, ביום 5/10/2007 יצר עמו סוכן משטרת ישראל (להלן: סוכן מ"י) קשר, בעקבות מידע שהתקבל במשטרה בעניינו. השניים שוחחו אודות ביצוע עסקת סחר בסמים; המערער הבטיח למכור לסוכן מ"י "פלטה" של חשיש תמורת 1,100 ש"ח. סוכן מ"י בירר עם המערער, שמא יש ברשותו גם כלי-נשק למכירה ונענה בחיוב. בו ביום, בשעת ליל, הגיע סוכן מ"י בלוויית סוכן מצ"ח לבית מגוריו של המערער. שם רכש סוכן מצ"ח מהמערער סם מסוג חשיש במשקל 95.89 גרם תמורת 1,200 ש"ח. סוכן מ"י שאל באותו מעמד לגבי האקדח. המערער הבטיח להשיב בעניין זה בשעה מאוחרת יותר באותו לילה, זאת לאחר שישוחח עם שותפו. המערער אכן התקשר אל סוכן מ"י זמן קצר אחר-כך והציע למכור לו את האקדח תמורת סכום כספי של 13,000 ש"ח. הסוכן הודיע, כי ייצור קשר עם המערער למחרת. הסוכן המשטרתי אכן הפנה את סוכן מצ"ח אל המערער. ביום 6 באוקטובר 2007, נפגשו השניים, והמערער מסר בידי סוכן מצ"ח אקדח מסוג FN ומחסנית לאקדח ובה תשעה כדורים וקיבל ממנו סך של 13,000 ש"ח בתמורה. במהלך החקירה נערך חיפוש בביתו ונמצאה מחסנית לאקדח ובה שלושה כדורים. את סירובו של המערער למסור דגימת שתן חרף צו, אשר הוצא לו במהלך החקירה וחייבו לעשות כן, הסביר המערער בטענתו שהדרישה מהווה פגיעה בצנעת הפרט, בכבודו העצמי וברגשותיו. במהלך החקירה, לעתים הכחיש המערער את החשדות ולפעמים נזקק לזכות השתיקה.

בית-הדין קמא הנכבד גזר למערער שלושים וארבעה (34) חודשי מאסר לריצוי בפועל, עשרים וארבעה (24) חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבֵרות על פקודת הסמים המסוכנים (למעט שימוש בסמים או החזקתם לצריכה עצמית) וכן שלושים (30) חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבֵרות בנשק. כן הורד המערער לדרגת טוראי.
בית-הדין קמא נמנע מלהטיל על המערער עונש פסילת רישיון נהיגה, זאת כדי להימנע מלהציב מכשול בדרכו לשיקום לאחר השחרור.
יצוין, כי לפני הערכאה קמא הובהר, כי הודאת המערער באה במסגרת הסדר-טיעון, שבמסגרתו צמצמה התביעה עתירתה, וביקשה להשית על המערער 3 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן פסילה של רישיונות נהיגה לתקופה משמעותית; במסגרת ההסכמה, עתר בא כוח המערער להשית למערער מאסר בפועל בן שנתיים ולהימנע כליל מהטלת עונש של פסילת רישיון נהיגה.

בית-הדין קמא הנכבד שקל לכף חובה, בגוזרו למערער עונש, את חומרתן של העבֵרות, שעבר המערער. בהקשר זה ציין בית-הדין את נגישותו הרבה של המערער אל גורמים עברייניים, שנלמדה ממהירות השגת הסמים והנשק. עוד שקל בית-הדין את התייחסותה המחמירה של פסיקת בתי-המשפט אל עבֵרות ממין אלו שבביצוען הורשע ואת עברו הפלילי של המערער (בשנת 2006 הוא הורשע בעבֵרות של הסגת גבול, גניבה והחזקת מכשירי פריצה; הושת עליו אז עונש מאסר מותנה וקנס). כן ציין בית-הדין קמא את היעדר שיתוף הפעולה של המערער בחקירה, מה שהביא לכך, שעד היום מקור הנשק והסמים לא נודע.

לכף זכות, שקל בית-הדין קמא את נסיבותיו האישיות של המערער - האלימות שהייתה מנת-חלקו בילדותו, עת שבע את נחת זרועו של אביו, רקעו הסוציו-אקונומי הקשה, השירות הצבאי המלא שביצע חרף רקעו זה ומצבה הבריאותי והנפשי הקשה של אמו.
הסנגור המלומד, עו"ד ירון פורר, עתר בערעורו להקלת עונש המאסר לריצוי בפועל אשר הוטל על מרשו. לדבריו, שורה של שיקולים הצדיקו הקלה בעניינו של המערער, אך לא זכו למשקל מספיק בעת גזֵרת הדין. בין אלו מנה הסנגור את השיקולים הבאים -

הסוכן היה זה שפנה אל המערער וביקש לרכוש ממנו סמים ונשק; כמות הסם שנמכרה איננה גדולה, באופן יחסי; האקדח שנמכר, נתפס, והוא מצוי בידי התביעה; היעדרה של זיקה ממשית בין המסכת העובדתית המתוארת בכתב-האישום לבין שירותו של המערער בצבא (האקדח לא ניטל מצה"ל ואינו שייך לצה"ל); הסמים והנשק נמסרו מחוץ לשטח הצבא; הסוכנים לא התחזו כחיילים וגם המערער לא הציג עצמו כחייל.

הסנגור אף ציין, כי ראוי היה לתת משקל רב יותר לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער; לכך שחרף מסכת חייו הקשה גויס לשורות הצבא והשלים כמעט את מלוא השירות הצבאי לשביעות רצון מפקדיו; העובדה שהמערער ריצה תקופת מעצר ארוכה, חלק ניכר ממנה במתקן מעצר אזרחי; הודאתו של המערער באשמה, המקפלת בחובה חסכון בזמן שיפוטי; העובדה שהמערער מרצה לראשונה עונש מאסר; מצבם הרפואי והכלכלי הקשה של הוריו של המערער.
עו"ד פורר ציין גם, כי שיקולי שיקום הצדיקו ומצדיקים אימוץ הסף הנמוך של הסדר-הטיעון והימנעות מהטלת ענישה לריצוי בפועל לתקופה הסמוכה לרף העליון של ההסכמה.
בטיעוניו על-פה הדגיש הסנגור המלומד את העדר הזיקה הממשית בין המעשים, שבביצועם הורשע המערער לבין השירות בצבא; הסנגור הדגיש שוב את העובדה שלמעשה, השלים המערער את חוק שירותו הצבאי בצורה טובה ומועילה. הוא ציין, כי העונש, שהושת על המערער בערכאה קמא קשה במיוחד לריצוי לנוכח העובדה, שהמערער נשלח לרצותו בבית-סוהר "שאטה" ולא בבית-סוהר "צלמון", כפי שציפה וקיווה. הסנגור ציין, כי המערער מוחזק, אפוא, בקרב עבריינים בוגרים הרבה הימנו, אשר עברו עבֵרות קשות ומסוכנות, וכי קיים, אפוא, חשש של ממש בקרב בני משפחתו להידרדרותו הנוספת של המערער לעולם הפשע. הסנגור הוסיף וציין את קשייו המיוחדים של המערער בהקשר זה לנוכח רקעו המשפחתי הקשה, ילדותו הקשה והטראומה שהייתה מנת-חלקו בילדותו.

התובעת המלומדת, רס"ן טורג'מן ביקשה לדחות את הערעור. היא ציינה, שלגישת בית-הדין קמא הנכבד כמו גם לגישת התביעה, גם רף הענישה המֵרבי שהוגדר בהסדר הטיעון הוא בגדר עונש מתחשב במערער לנוכח חומרתן של העבֵרות שבביצוען הורשע. העונש שנגזר בפועל נועד לשלב שיקום בתמהיל הענישה והביא בחשבון במידת האפשר בנסיבות הקיימות את הרקע הקשה מבית. התובעת ביקשה לדחות את טענת ההגנה, שלפיה אילו עמד המערער לדין לפני בית-משפט פלילי של המערכת הכללית היה צפוי לעונש קל יותר, והדגישה- מכירת נשק חם לאדם מפוקפק מחייבת מאסר ממושך בין אם העבֵרה נדונה במערכת הצבאית, בין אם נדונה היא לפני בית-משפט אחר.

העובדה, שבדיעבד, קונה-הנשק היה סוכן לא הייתה, כמובן, בידיעתו של המערער בזמן-אמת, ולפיכך, לדעת התובעת, אין בה כדי להעלות או להוריד בעת גזֵרת עונשו.
התובעת הצביעה על כך, שהמערער סירב לשתף פעולה עם גורמי החוק, וסירב להצביע על מקור הנשק והסם. לפיכך, הוא אמנם זכאי להקלה, שהיא פרי ההודאה באשמה והחיסכון בזמן שיפוטי הנלווה לה אך לא להקלה, הנובעת משיתוף פעולה מלא עם גורמי החקירה, שיתוף-פעולה המלמד על חרטה מלאה, הפנמה והטמעת הלקחים. עוד הצביעה התובעת על כך, שזו למערער הרשעה שנייה בגין עבֵרה פלילית, וההרשעה הקודמת לא הייתה בגין עבֵרות של מה בכך.

המערער עצמו ביקש להוסיף דברים לפנינו, ובאופן חריג, התרנו זאת.
בדבריו, ציין, שידוע לו שעשה טעות חמורה והביע רצונו להשתחרר ולהשתקם.
ייאמר מיד, העבֵרות שבהן הורשע המערער הן חמורות. המערער היה מעורב במכירת כמות בלתי-מבוטלת של סם מסוכן, וחמור מכך, גם במכירת כלי-נשק קטלני בלוויית מחסנית מלאה בכדורים. כפי שציין בצדק בית-הדין קמא הנכבד, עבֵרות בנשק ראויות לענישה מחמירה ומרתיעה לנוכח הסיכון הטמון בהגעתו של כלי-נשק לידיים עוינות או פליליות. חזקה על נשק שנרכש באורח בלתי-חוקי, שהוא נועד לשמש מטרות בלתי-חוקיות. יש תמיד ליטול בחשבון את האפשרות שהוא יתגלגל לידיו של מחבל או של עבריין, אשר לא יהססו לעשות בו שימוש לקיפוח חיי-אדם. (ראו ע"פ 4609/98 טאהא נ' מדינת ישראל, פדאור 99(8) 224, 2 (1999); ע/122/02 סמל בן שושן נ' התובע הצבאי הראשי (2002); ע/64/07 טור' ביאדגלין נ' התובע הצבאי הראשי (2007); ע/127/01 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט דבקרוב (2002)).
הטענה, שבדיעבד הסתבר שהרוכש היה סוכן משטרתי לאו טענה היא; כמוה כרתימת העגלה לפני הסוסים. אכן, על-פי תודעתו של המערער בעת ביצוע העבֵרה, יעד הנשק היו ידיים בלתי-מוסמכות: עברייניות או עוינות. זו אספקלרייתו, ודרך אספקלריה זו עליו ליתן את הדין.
גם מעשה מכירת הסם המסוכן ראוי הוא לענישה מחמירה.
אכן, העונש אשר הוטל על-ידי הערכאה קמא מצוי בחלקו הגבוה של טווח הענישה אשר הוגדר על ידי הצדדים. עם זאת, לטעמנו, הוא מביא בחשבון את כל שיקולי הקולא, אשר צוינו על ידי הסנגור המלומד. אין ניתן לומר עליו שהוא סוטה לחומרה מן הראוי או כי הוא מחמיר במידה המחייבת התערבותנו. שיקומו של המערער הוא אכן חשוב, ויש לקוות שזה יחל בתקופת ריצוי המאסר; גם ההתחשבות ברקעו הקשה ובטראומות שהיו תבנית נוף ילדותו נלקחו בחשבון במידה ראויה.
יוצא, שלא מצאנו להתערב בעונש, שנגזר על ידי בית-הדין קמא הנכבד.

בשולי גזר-הדין, מצאנו לנכון להפנות לעיון הרשויות הממונות על החזקתו של המערער בשירות בתי-הסוהר את בקשתו של המערער להיות מוחזק במתקן מאסר בעל אופי שיקומי, לנוכח גילו הצעיר והיות זה לו מאסר ראשון שהוא מרצה. התרשמנו, כי המערער מעוניין באמת ובתמים להשתקם במהלך ריצוי עונשו, וראוי שעניין זה יבוא לעיון הגורם המורה בדבר מקום ריצוי העונש. עותק מפסק הדין יועבר אפוא לרמ"ד האסיר בשב"ס.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נשיאת נשק

  2. הובלת נשק

  3. מעצר בעבירת נשק

  4. עונש בעבירות נשק

  5. גניבת נשק מצה''ל

  6. הברחת נשק ממצרים

  7. עונש על סחר בנשק

  8. עונש על הברחת נשק

  9. עונש על החזקת נשק

  10. עונש על נשיאת נשק

  11. מעצר על נשיאת אקדח

  12. סחר בנשק - גזר דין

  13. החזקת סכין שלא כדין

  14. הוצאת נשק מרשות הצבא

  15. ערעור על מכירת כלי נשק

  16. גזר דין בעבירת סחר בנשק

  17. החזקת סכין למטרה לא כשרה

  18. גזר דין בעבירת החזקת נשק

  19. עתירה נגד העברת נשק לרשות הפלסטינית

  20. החזקת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין

  21. תקנות העונשין (הצגת הודעה על איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין), התש''ס-2000

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון