המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, זאת במהלך שמיעת עדותה של המתלוננת ולאחר שחזר בו מכפירתו, בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירה של תקיפת בת-זוג הגורמת חבלה ממש (בנסיבות מחמירות), עבירה בניגוד לסעיפים 380+382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 להלן פסק דין בנושא ערעור על עונש על תקיפת בת זוג: פסק דין א. בפנינו ערעור כנגד חומרת גזר דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת רוטפלד-האפט), לפיו נגזר דינו של המערער, כמפורט: 1. מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 3.11.05 עד יום 5.1.06. 2. 12 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה של אלימות פיזית ו/או מילולית ויורשע בגינה. המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, זאת במהלך שמיעת עדותה של המתלוננת ולאחר שחזר בו מכפירתו, בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירה של תקיפת בת-זוג הגורמת חבלה ממש (בנסיבות מחמירות), עבירה בניגוד לסעיפים 380+382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). על-פי האמור בכתב האישום המתוקן שהודה בו המערער, הרי שמספר ימים עובר ליום 2.11.05, על רקע וויכוח בין המערער לבין אשתו מזה 8 שנים לערך (להלן: "המתלוננת"), תקף המערער שלא כדין את המתלוננת בביתם בכך שלקח לידיו כפכפי בית והכה בידה וברגליה, חנק אותה באמצעות שתי ידיו ובהמשך אף הכה את המתלוננת באמצעות נעלי העבודה שלו בכך שהכה באמצעותן בראשה מספר פעמים. כתוצאה מכך, איבדה המתלוננת את הכרתה לרגעים ספורים ובהמשך חשה בסחרחורת וכאבי ראש וכן נותרו סימני חבלה, כגון שפשוף ושריטות בצווארה, המטומה בזרועה השמאלית ושפשוף וכן סימן חבלה דומה על אחת מאצבעות ידה, שהצריכו טיפול רפואי. מזה 3 חודשים עובר לכתב האישום (מאז חזרה המתלוננת להתגורר עם המערער בעקבות הסכם סולחה/שלום בית שנערך ביניהם), נהג המערער לצעוק על המתלוננת, לגדפה ולהכותה על-ידי משיכת שערות ראשה, הטחת ראשה ברצפה וכן על-ידי הכאת ראשה ויתר חלקי גופה באמצעות ידיו. כתוצאה מכך, נותרו סימני חבלה, כגון המטומות בחלקי גופה השונים. בהמשך לאמור, ביום 1.11.05, המתלוננת נמלטה מביתה ועברה למקלט לנשים מוכות אליו הועברה על-ידי עובדת סוציאלית מהמועצה המקומית יפיע. ב. ב"כ המערער טוען, כי בית משפט קמא החמיר עם מרשו, תוך שלא העניק המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, כגון עברו הפלילי הדל, עובדת היות מעצר זה הראשון בחייו, גילו הצעיר, נכונות לתמיכה מצד משפחתו. בטיעוניו בפנינו ביקש ב"כ המערער להדגיש העובדה, כי המערער התגרש מאשתו, עובדה שלא עמדה בפני בימ"ש קמא וכי לאורך כל התקופה בה שהה בחלופת מעצר, לא הפר את תנאי השחרור ולא יצר כל מגע עם המתלוננת. ממשיך וטוען ב"כ המערער, כי טעה בימ"ש קמא עת ראה בתסקיר שרות המבחן שהוגש בעניינו של המערער, תסקיר שלילי. נטען, כי בעת הצגת הסדר הטיעון בבימ"ש קמא על-ידי ב"כ המשיבה התווספה הצהרה, לפיה סירוב המערער להליך טיפולי יעיד על היות התסקיר שלילי- הצהרה זו כלל לא הובעה בהסכמת המערער ובא-כוחו אלא נבעה מיוזמת ביהמ"ש. מנגד, טוענת ב"כ המשיבה, כי התסקיר אינו ממליץ על טיפול כלשהו ולכן שליחת המערער לעבודות שירות בלבד תפגע באינטרס הציבורי. ב"כ המשיבה מבקשת להדגיש, כי המערער הופנה פעמים מספר לשרות המבחן, אך עמד על סירובו לקבל טיפול, המערער לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו. עוד מדגישה ב"כ המשיבה את חומרת המעשים שיוחסו למערער, במסגרתם פגע במתלוננת במספר אירועים שונים עד שנאלצה לעזוב את ביתה ולעבור למקלט לנשים מוכות. ג. בדיון מיום 19.2.06, בפני בימ"ש קמא ולאחר תחילת שמיעת עדותה של המתלוננת, הודיעו הצדדים על כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו יתוקן כתב האישום והנאשם יודה בכתב האישום המתוקן. לאור טענות ב"כ המערער המופנות, בין היתר, כנגד הסדר הטיעון כפי שהוצג בבימ"ש קמא, ראינו להביא כאן את הדברים כפי שנאמרו על-ידי ב"כ המאשימה: "הוסכם כי בטרם יגזר דינו של הנאשם ישלח לקבלת תסקיר שרות המבחן. במידה והתסקיר יהיה חיובי אנו נעתור לעונש מאסר של 6 חודשים שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות והסניגור יבקש להסתפק ב-3 חודשים… במידה והתסקיר יהיה שלילי הטיעון לעונש יהיה פתוח. אני מבקש להבהיר שתסקיר חיובי לאו דווקא משמעו שהנאשם יכנס להליך טיפולי אלא שצריך שהנאשם יקח אחריות על מעשיו ואם בני הזוג מתגרשים איננו עומדים על הליך טיפולי. בכל מקרה אנו תמיד שוקלים לחיוב נאשם שמתגייס להליך טיפולי. אם שירות המבחן יהיה סבור שהנאשם זקוק להליך טיפולי אפילו שהוא מתגרש והנאשם מסרב לכך נראה זאת כתסקיר שלילי." (ההדגשות שלי- ז.ה.) עינינו הרואות, כי לפי האמור בהסדר הטיעון, תסקיר חיובי יגרור טיעון לעונש במסגרת מותווית מראש, בעוד שתסקיר שלילי יוביל לטיעון פתוח לעונש, זאת תוך שמובהר במפורש על-ידי ב"כ המאשימה, כי אם שירות המבחן יסבור שהנאשם זקוק לתהליך טיפולי, על-אף גירושיו מאשתו והנאשם יסרב לתהליך כזה, יראו בכך תסקיר שלילי. הא ותו לא. כך נאמר מפורשות בפרוטוקול הדיון של בימ"ש קמא, כאשר ב"כ המערער לא התנגד לאמור ולא הביע הסתייגותו כפי שמביעה כעת בפנינו. אנו, כערכאת הערעור, לא נותר לנו אלא לחיות מפיו של פרוטוקול הדיון בבימ"ש קמא ולכן אנו דוחים בשתי ידיים את טענת ב"כ המערער, לפיה מדובר בתוספת להסדר הטיעון שלא הובאה על-דעת הנאשם ובא-כוחו. בעניינו של המערער הוגשו 3 תסקירים שונים, זאת מתוך ניסיון של בימ"ש קמא להושיט יד לעזרתו של המערער ולנסות לסייע בשיקומו על-ידי תהליך טיפולי. שליחתו של המערער לשני התסקירים המשלימים נבעה מהעדר התאמה בין הרצון שהביע המערער בפני בימ"ש קמא, ליטול חלק בתהליך טיפולי, לבין סירובו ליטול חלק בתהליך שכזה, כפי שהביעו מפורשות בפני שירות המבחן, בשלושת התסקירים שהוגשו בעניינו. משהמערער עמד על סירובו ליטול חלק בתהליך טיפולי, אף ששרות המבחן סבור היה כי המערער זקוק לטיפול שכזה, במנותק משאלת גירושיו מהמתלוננת, הרי שבהתאם לאמור בהסדר הטיעון, כפי שהובא לעיל, צדק בימ"ש קמא כאשר ראה בתסקיר זה תסקיר שלילי, אשר גורר בעקבותיו טיעון חופשי לעונש על-ידי הצדדים. לא ניתן להפריז בתיאור חומרת המעשים המיוחסים למערער אשר הכה את אשתו במספר הזדמנויות שונות ובצורה אכזרית, תוך שמנסה להצדיק מעשיו אלה בטענה כי אשתו חיללה את כבוד המשפחה. מיותר לציין, כי טיעונים שכאלה עדיף להם שלא יישמעו ובוודאי שאין בהם כדי להצדיק מעשי אלימות כלפי בת-הזוג. יחד עם זאת, עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער מעלה, כי לחובתו 2 הרשעות קודמות, האחת בגין חבלה במזיד ברכב והאחרת בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר המאסר שנגזר על המערער במסגרת תיק זה הינו מאסרו הראשון. יתרה מכך, המערער מצוי בחלופת מעצר מזה תקופה ארוכה, כאשר משך תקופה זו לא הפר את תנאי המעצר ולא נודע על כל סכנה מצדו. נוכח כלל השיקולים לעיל, אנו סבורים כי בית משפט קמא החמיר עם המערער. לפיכך, ומתוך התחשבות בהודאת המערער בשלב מוקדם יחסית של ההליך, עברו הפלילי הדל, גילו הצעיר, עובדת היותו כיום גרוש מהמתלוננת והעובדה כי מדובר במאסרו הראשון מחד, ומבלי להמעיט בחומרת המעשים, אכזריותם והישנותם, ראינו להפחית מעונשו של המערער כך שהמאסר בפועל יועמד על 16 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 3.11.05 עד יום 5.1.06. יתר חלקי גזר דינו של בימ"ש קמא יוותרו על כנם. אלימותתקיפה