עונש על עבירות מין במשפחה

להלן גזר דין בנושא עונש על עבירות מין במשפחה:

גזר דין

הנאשם הורשע, בסיום הליך שמיעת ראיות, בביצוע עבירות כדלהלן:
באישום הראשון - עבירה של ניסיון לאינוס בידי בן משפחה, לפי סעיף 351(א) ביחד עם סעיפים 345(א) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של מעשה מגונה בידי בן משפחה לפי סעיף 351(ג)(2), ביחד עם סעיפים 348(ב) ו-348(ב)(1) לחוק העונשין.
באישומים השני, השלישי והשישי - עבירה של מעשה מגונה בידי בן משפחה, לפי סעיף 351(ג)(2), ביחד עם סעיפים 348(ב) ו-345(ב)(1) לחוק העונשין.
באישום הרביעי - עבירה של מעשה מגונה בידי בן משפחה, לפי סעיף 351(ג)(2), ביחד עם סעיפים 348(ב) ו-345 (ב)(1) לחוק העונשין וכן עבירה של ניסיון למעשה סדום, לפי סעיף 351(א), ביחד עם סעיפים 347(ב), 345(ב)(1) ו-25 לחוק העונשין.
באישום השביעי - מספר עבירות של מעשה מגונה בידי בן משפחה, לפי סעיף 351(ג)(2) ביחד עם סעיפים 348(ב) ו-345(ב)(1) לחוק העונשין.

על נסיבות ביצוע העבירות עמדנו בהרחבה בהכרעת הדין, אך בקצרה נזכיר כי מדובר בסב, אשר לאורך תקופה פגע מינית בנכדתו ילידת 1992.
על פי עובדות כתב האישום, בעת ביצוע המעשים היתה הקטינה בת פחות מ-14 והנאשם חדל מביצועם במועד כלשהו בשנת 2005, לאחר שאחיה היה עד לאחד האירועים וחשף את העובדה בפני הוריו.
הנאשם ניסה לבעול את נכדתו בהזדמנות אחת בעת שישנה במיטתה, ואף המשיך ונגע בכל חלקי גופה לאחר שזאת קמה ועברה מקום. במקרה נוסף, נגע בחזה ובאיבר מינה, במקרה שלישי הכניס ידיו לחולצתה נגע בבטנה, בחזה ומתחת לחזיה, ובמקרה רביעי הכניס את ידו תחת תחתוניה של נכדתו ונגע באיבר מינה, ובהמשך הפשיל את מכנסיו, אחז בראשה וקרב אותו לאיבר מינו.
במקרה נוסף, הוא המקרה שהביא לחשיפת הפרשה, מישש הנאשם את איבר המין של הקטינה מעל המכנסיים שעה שזאת התחבאה מתחת לשמיכה עם אחיה ובמקרה האחרון, המורכב למעשה ממספר מקרים, הפשיל הנאשם את מכנסיו ותחתוניו וביקש מהמתלוננת לאונן לו ומשזו סירבה, אחז בידה והניחה על איבר מינו וביצע בעצמו תנועות אוננות תוך שהוא משתמש בידה.

המתלוננת העידה לפנינו, וכבר ציינו בהכרעת הדין שמדובר במי שחוותה אירועים טראומטיים שהותירו בה משקעים קשים ביותר, במיוחד לאור העובדה שמדובר היה בסבהּ, אשר לאורך זמן ניצל את המצאותם בכפיפה אחת, לביצוע אותם מעשים קשים שאותם שבו וביצע, פעם אחר פעם. באותה עת היתה המתלוננת צעירה מאד, לא הבינה את משמעותם של יחסי מין, היא חייתה תחת התחושה שמדובר בסב אוהב, אך ככל שנקף הזמן התחוורו לה מידת הפגיעה והיקפה.
בהכרעת הדין ציינו, כי מדובר בקטינה חיובית, שעשתה עלינו רושם מהימן ביותר, היא התמודדה היטב עם טענות הנאשם כי העלילה עליו ובסופו של דבר, כאמור, באנו לכלל מסקנה ברורה, בין היתר, בשים לב לגרסתו המופרכת של הנאשם כפי שעמדנו עליה בהכרעת הדין, כי הלה פגע בנכדתו בצורה שיטתית וקשה.

בטיעוניה לעונש, עמדה התובעת על כך שמדובר בנאשם חסר עבר פלילי, קרוב לגיל 70, אשר ניצל את גודלו הפיזי ובגרותו כדי לטמא את גופה של נכדתו, לנסות לחדור אליה ולהגיע לפורקן מיני. היא הצביעה על הפגיעה הברורה בקטינה, כפי שניתן היה ללמוד עליה מהבלוג שהעלתה באינטרנט, על המצוקה שבה היא נתונה, הדיכאון, בעיות האכילה ועוד ועוד. למעשה, הוסיפה התובעת וטענה, לא רק הקטינה נפגעה אלא כל משפחתה, לרבות הוריה ובמיוחד אמה, שהיא בתו של הנאשם, שלה רגשות אשמה קשים על כך שהכניסה את הנאשם לביתה ובכך היא איפשרה, ולו בעקיפין, את ביצוע המעשים.
המעשים אמנם נמשכו חצי שנה בלבד ואינם נמצאים במדרג הגבוה של עבירות המין אך עדיין מדובר בעבירות חמורות המלמדות על מסוכנות מינית לא מבוטלת של הנאשם (כעולה מהערכת המסוכנות), כך שיש להשית עליו מאסר בן שנים ארוכות. התובעת היתה ערה כמובן לכך שהנאשם פגוע נפשית ומוכר כהלום קרב, כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים, אך לטענתה, בכך אין כדי להצדיק את הפגיעה הקשה בנכדתו ואת חוסר יכולתו לשלוט ביצריו. מעבר לאותו מאסר ממושך לריצוי בפועל עתרה התובעת להשתת מאסר מותנה וכן פיצוי בסכום המקסימלי שעליו ניתן להורות.

הסנגורית, עו"ד קינן שחר, לא חסכה במאמצים להצביע על נקודות הזכות העומדות לנאשם, גם בשלב הנוכחי. היא היתה ערה, כמובן, לחומרת המעשים שבביצועם הורשע הנאשם והתייחסה לעובדה שבהעדר הודאה, אין לצפות מהנאשם להבעת חרטה ונטילת אחריות. היא הפנתה לחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם ההגנה (חוות דעתו של ד"ר גיא אור), וטענה כי יש באמור בה כדי להשליך על מידת החומרה אותה יש לייחס למעשה לנאשם, שלא נעשו בכוונה לפגוע בנכדתו, אותה הוא אוהב.
כאמור, מדובר בנכה צה"ל, שמטופל משנת 1975 כתוצאה מהלם קרב בו לקה במלחמת יום הכיפורים. הוא סובל ממחשבות שווא ומכשלים במחשבה.
לטענתה, אין מדובר בנאשם רגיל, אלא בנאשם שיכולת השליטה שלו בדחפיו מעורערת והיא בקשה לשים את הדגש על השיקולים האינדיווידואלים של הנאשם מבלי ליתן משקל גבוה יתר על המידה לשיקול הגמול.
הסנגורית סבורה כי הערכת המסוכנות ממנה ניתן ללמוד לכאורה שמסוכנות הנאשם הינה לא מבוטלת, היא הערכת מסוכנות "מוחמצת", משום שהמעריך לא בדק את מכלול נסיבות הנאשם, כפי שצריך היה לעשות. היא עמדה על כך שמעשי הנאשם אינם מהחמורים ביותר מאלה שהגיעו לבתי המשפט, הן בכל הנוגע להיקפם, והן בנוגע לעוצמת האלימות שנלוותה להם ומשך הזמן בו בוצעו. היא הפנתה לתסקיר קורבן שלימד, לדעתה, על רגשות נקם עזים המפעמים במתלוננת הקטינה, וסברה שבשים לב למכלול הנסיבות, כמו גם לבעיות רפואיות נוספות מהן סובל הנאשם אין למצות עימו את הדין ויש להשית עליו עונש מידתי שיכלול מאסר לתקופה קצרה בלבד. היא הסכימה להשתת פיצוי, אך ביקשה שזה יהיה בסכום סביר, שהנאשם יוכל לעמוד בו.
הנאשם בדברו האחרון שב וטען לחפותו, כשלטענתו מדובר בעלילת שווא שרקח אביה של הקטינה כנגדו.

דיון והכרעה
מדובר בשורה ארוכה של מעשים קשים, מכוערים, מעוררי סלידה ושאט נפש, אותם שב וביצע הנאשם, פעם אחר פעם, בנכדתו הקטינה.
הוא ניצל את גילה הצעיר, את הסיטואציה בה נותר עימה ביחידות, ואת האמון שנתנו בו היא ומשפחתה, כסב אוהב וקרוב, על מנת לבצע את אותם מעשים כפי שתוארו בהרחבה בהכרעת הדין ובקצרה לעיל.
במהלך עדות הקטינה, והדברים שבו ועלו בתסקיר הקורבן, ניכר היה לעין היקף הפגיעה הקשה אותה חוותה הקטינה כתוצאה ממעשי הסב. ניתן לומר, ללא הגזמה, שבמידה רבה חיי הקטינה נהרסו כתוצאה ממעללי הנאשם. למצער, שונו חייה מן הקצה אל הקצה ולא לחיוב. הדברים הגיעו לכך שהיא נזקקת לטיפול נפשי רציף, מוצפת במחשבות קשות ומשפחתה אף נאלצה, בסופו של דבר, להעתיק את מקום מגוריה לעיר אחרת.
איננו שותפים לדעת הסנגורית כי חוות הדעת והערכת המסוכנות נעשו בצורה שטחית ולא רצינית.
בפני מעריך המסוכנות היו מסמכים שפירטו את מצבו הנפשי של הנאשם, כמו גם את התרופות אותן הוא נוטל, והוא גם ביצע בירור מול הנאשם עצמו במהלך עריכת חוות הדעת.
מחוות הדעת עלה כי אכן מדובר במי שיש לו היסטוריה ארוכה של תגובה פסיכוטית פוסט-טראומטית פרנואידלית, שאינו נוטל כל אחריות למעשיו, כשהרקע לביצוע המעשים הינו, ככל הנראה, בעיות אימפוטנציה ופגיעה בדימוי העצמי והגברי, מלווים בחשש מיצירת קשר עם נשים בוגרות. עובדה זו, ביחד עם אישיות אובססיבית, גרמה לעיסוק מוגבר במחשבות על מין והפניית הדחפים המיניים לקטינה חלשה וזמינה, שיש לו השפעה עליה.
בסיכומה של הערכת המסוכנות, נמצא כי קיים חשד של ממש לקיומה של סטייה מינית פדופילית אגרסיבית, כשהנאשם עצמו מהווה גורם סיכון בעת הימצאותו בקרב ילדות.
במכוון הארכנו בתכני חוות הדעת, וזאת משום העובדה שהמסקנה הסופית לפיה מדובר במי שמסוכנותו המינית הינה נמוכה עד בינונית, חוטאת במידה מסוימת לתמונה המלאה העולה למקרא חוות הדעת.
אין זה מיותר לשוב ולהזכיר, כי ברור היום למקרא תסקיר הקורבן (אך הדברים היו ברורים כבר בעת שהקטינה העידה בבית המשפט), כי הפגיעה אותה חוותה הינה קשה והיא צפויה לתת אותותיה גם בעתיד לבוא - לאורך שנים.
אנו ערים כמובן למצבו הנפשי המורכב של הנאשם ולעובדה כי מדובר במי שחווה טראומה לא פשוטה, שלא נמצא לה מזור על פני שלושה עשורים ויותר (מרבית חייו הבוגרים), אך מנגד, ניצבת אותה קטינה שבית המשפט מחויב להגן עליה ועל שכמותה מפני עברייני מין דוגמת הנאשם. השיקולים, שאין ספק שהם כבדי משקל, עליהם הצביעה הסנגורית, כמו מצבו הבריאותי של הנאשם, גילו, העדר העבר הפלילי, הפגיעה הקשה שהוא צפוי לחוות עקב מאסרו לראשונה בחייו, כל אלה יכולים להביא להקלה מסוימת בדין, כשלכך יש להוסיף את העובדה שהמעשים חדלו בשנת 2005 (גם אם לא ביוזמת הנאשם) ומאז אין כל אינדיקציה ששב והסתבך בביצוע מעשים שכאלה בכל דרך ואופן. אנו מחויבים להציב על כפות המאזניים את האינטרס הציבורי ובעיקר את הקטינה והפגיעה הבלתי נסלחת בה, תוך חילול גופה, פעם אחר פעם באופן שיטתי, במקום שבו היתה אמורה לחוש את הביטחון הרב ביותר - הבית.
בע"פ 3648/04 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, פסק דין מיום 19.5.05), אמר בית המשפט העליון:
"התופעה הקשה והעצובה של עבירות מין במשפחה באה לעתים מזומנות לפתחם של בתי המשפט, וטעונה ענישה חמורה הולמת. היא בעלת אפקט משמעותי ורב שנים על הקרבן, העלול להטיל צל לשנים רבות, לאחר שבן משפחתו, מי ששמו בו את מבטחו, בגד באמון. יודע ילד רגיל, כי ה"רע" שוכן מבחוץ ואלו בבית פנימה יימצא ה"טוב", תהא אהבה, תימצא יד חמה ומגוננת, לא תהא פגיעה. התעללות מינית במשפחה ניצבת חזיתית מנגד לידיעה ותקוה זו. אכן, נסיבותיו האישיות של המערער קשות, והזמן שחלף הוא רב, חלקו העיקרי בשל התלונות המאוחרות, וחלק אחר בשל התמשכותו היתרה של ההליך. חלוף הזמן כבר הובא בחשבון על-ידי בית המשפט קמא, והוא לא החמיר עם המערער, שבלעדי נסיבות אלה דומה היה נענש יותר. אך על העונש לשקף את חומרת המעשים הפליליים, ואף להתחשב בשיקולי גמול והרתעת הרבים."
בע"פ 7697/96 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, פסק דין מיום 19.8.99), אמר בית המשפט העליון:
"כשחשיפתה של הילדה לצד האפל של החיים וגרימת צלקות בנפשה מונחים על כף אחת של המאזניים, ועל הכף השנייה מונחות נסיבותיו האישיות של אביה, אין כפות המאזניים מעוינות, והעבירות שבוצעו בילדה הן שמכריעות את הכף לחומרה. כן יש להביא בחשבון כי חשיפת עובדות מן הסוג שנחשפו בענין שלפנינו קשה ביותר לכל נפגעת מעבירות מין, וקשה שבעתיים במערכת יחסים של בת ואב. מערכת היחסים המורכבת הקיימת בין אב לבתו גורמת למצוקה המקשה על חשיפתן של עבירות כאלה. גם במקרה שלפנינו, התגלו אותות המצוקה הקשים ורק לאחר מכן נחשף סיפור המעשה עצמו. לאחר חשיפת הסיפור עומדת המתלוננת בפני קושי כפול, כאשר היא שגרמה למאסרו של אביה למגינת ליבם של כל בני משפחתה. (השוו: בש"פ 665/97 מדינת ישראל נ' פלוני, תקדין-עליון, כרך 97 (1) 88). בנסיבות אלה, ראוייה המתלוננת להגנה מלאה, ולכך שהחברה ובתי המשפט הפועלים בה, יוקיעו את העבירות ואת העבריין. הרחקתו של עבריין כזה לתקופה ממושכת ממשפחתו ומקורבן העבירה, נותנת ביטוי להגנה שיש לתת לקורבן עבירות מין מן הסוג שביצע המערער בבתו".
ראו גם ע"פ 9969/01 - פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, פסק דין מיום 16.10.06).

בשים לב לכל האמור לעיל, אנו גוזרים על הנאשם 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל.
אנו גוזרים על הנאשם 24 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירות כפי שאלה שבביצוען הורשע בתיק זה או כל עבירה על הוראות סימן ה' בפרק י' לחוק העונשין.
אנו מחייבים את הנאשם לפצות את המתלוננת בסך של 150,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך שנה מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ענישה בעבירות מין

  2. עבירת בעילת קטינה

  3. עבירות מין חוזרות

  4. עונש על עבירות מין

  5. עבירות מין בחסרי ישע

  6. החמרה בענישה עבירות מין

  7. התיישנות בגין עבירות מין

  8. החמרת עונש על עבירות מין

  9. הרשעה בעבירות מין חמורות

  10. עונש על עבירות מין במשפחה

  11. התחזות באינטרנט - עבירות מין

  12. עונש על מעשה סדום בבן משפחה קטין

  13. ערעור על הרשעה בעבירות מין במשפחה

  14. עבירות מין במשפחה - מעצר עד תום ההליכים

  15. תקנות גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם

  16. עבירת בעילה אסורה בקטינה שמלאו לה 14 וטרם מלאו לה 16 לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון