הנאשם התפרץ למספרה סמוך לשעה 01:50, שפך את תכולת הבקבוק במספרה והצית את המספרה, אשר נשרפה כליל. להלן גזר דין בנושא סעיף 448 לחוק העונשין - הצתה: גזר דין 1. כתב אישום בתאריך 4.9.06, הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של הצתה, עבירה לפי סעיף 448 (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון, לפיו יוחסה לנאשם בכתב האישום המתוקן העבירה הנ"ל, חלף העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. 2. העובדות המקימות את העבירה בה הורשע הנאשם הן כדלקמן : בתאריך 17.2.05 בשעה 01:20 לערך, ניגש הנאשם לתחנת דלק במרכז באר שבע, ביקש מהמתדלק למכור לו בנזין בבקבוק, אולם למתדלק לא היה בקבוק ריק. הנאשם קנה מחנות בתחנה בקבוק שתיה, שפך את תכולתו, מילא את הבקבוק בבנזין ונסע עם הבקבוק במונית למספרה. הנאשם התפרץ למספרה סמוך לשעה 01:50, שפך את תכולת הבקבוק במספרה והצית את המספרה, אשר נשרפה כליל. 3. מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם עולה כי, הנאשם, רווק, בן 22, אשר טרם מעצרו התגורר בבית הוריו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד והתגייס לצ.ה.ל כחייל קרבי, אך ביצע עריקות, בשל סיבות כלכליות. הנאשם הביע רצונו לחזור ולהשלים את שירותו הצבאי. משפחת המוצא מונה תשע נפשות. הנאשם הוא השני בסדר הלידה. הוריו עלו מאתיופיה, האב מובטל, מתקיים מקצבה והאם עובדת ניקיון. משיחות עם הנאשם, עולה כי מדובר במשפחה נורמטיבית, הסובלת ממצוקה כלכלית קשה, אך עושה כל שביכולתה להעניק חינוך הולם וערכי מוסר תקינים. הנאשם תיאר התפתחות תקינה בכל הקשור למערכות המשפחתיות, החברתיות וניכר כי התמיד בלימודיו. בשנת 2001, היה מעורב הנאשם בעבירה פלילית של נהיגה ללא רישיון, נהיגה פוחזת והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגין עבירה זו, הופנה לשירות המבחן לנוער ולאחר ההתרשמות מהנאשם כנער חיובי ומתפקד, אשר עבר את העבירה על רקע גיל ההתבגרות, נידון ללא צו. ביחס לעבירה הנדונה, הנאשם מודה בביצועה. לדבריו, היה ניסיון לסחוט ממנו כספים ע"י בריונים המגיעים לשכונת מגוריו, ומכיוון שלא היה בידו לשלם, הם הורו לו לבצע את העבירה. בשיחות עם הנאשם, הוא תיאר מצב ריגשי של חרדה ומצוקה, מכיוון שחש חוסר אונים מול אותם בריונים, שכן חשש כי במידה ויפנה למשטרה, עלולים להתנכל לו. קצין המבחן התרשם כי מעצר הבית בעיר אחרת והרחקתו ממקום מגוריו, תורמים לתחושת הביטחון של הנאשם ומהווים עבורו, פסק זמן לעריכת חשבון נפש. כן, ניכר כי ההליכים הפלילים נגדו, תקופת מעצרו וההבנה כי ביצע עבירה חמורה עליה עלול לשלם מחיר כבד, היוו אלמנט הרתעתי עבורו. קצין המבחן, התרשם כי מדובר בבחור שקט, מופנם, העלול להיות מושפע ונגרר להתנהגות עבריינית על רקע חברתי. להערכת קצין המבחן, מדובר בנאשם בעל כוחות לנהל אורח חיים נורמטיבי, אך יחד עם זאת הוא זקוק לתהליך ליווי מקצועי. הדיון נדחה איפוא, על מנת לבחון שילוב הנאשם בקבוצה טיפולית. במהלך הדחיה, השתתף הנאשם בשיחות פרטניות ובקבוצה טיפולית. מחוות דעתה של מנחת הקבוצה, עולה כי הנאשם מרבה להקשיב בקבוצה, מביע דעתו, אך מתקשה לדבר על תחושותיו באופן ישיר ולתת אמון באחר. יחד עם זאת, נוכחותו חשובה ומורגשת בקבוצה והוא מפיק תועלת גם מההקשבה לאחרים. הנאשם לקח חלק בפרויקט שיקומי של מועדון לצעירים בבאר שבע, בו מתבצעות פעילויות חינוכיות, חברתיות וטיפוליות, כשהמוקד הינו על דרכי התמודדות נורמטיבית בחיים. הנאשם שיתף כי חש שנפתח יותר במסגרת הקבוצתית וכן הביע רצונו להמשיך בקשר עם שירות המבחן, על מנת להפיק תועלת טיפולית. קצין המבחן התרשם מכנות דבריו של הנאשם. מנחת המועדון הטיפולי דיווחה כי חל שינוי ברמת שיתוף הפעולה של הנאשם, אך טרם חלה התקדמות די צורכה במישור הטיפולי. לאור האמור לעיל, התלבט קצין המבחן בעניינו של הנאשם, מחד, מדובר בנאשם צעיר, אשר הביע רצונו להמשך טיפול, התמיד בהגעה לשיחות ועמד בדרישות שירות המבחן. מאידך, עומדים חומרת העבירה והצורך בהרתעת הציבור. בשיקול הסופי הומלץ על תגובה עונשית שיהא בה גם פן שיקומי, והיא עשויה למנוע את המשך התדרדרותו להתנהגות פלילית. אשר על כן, המליץ קצין המבחן על הטלת עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות והעמדת הנאשם לפיקוח שירות המבחן למשך שנה. 4. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עמד על נסיבות ביצוע העבירה, כאשר המספרה נשרפה כליל ונגרם נזק ממוני רב. ב"כ המאשימה ביקש לראות, על אף גילו הצעיר של הנאשם ועברו הפלילי הלא מכביד, את הסכנה הטמונה בהצתות מבנים ובתי עסק ואת הפגיעה הכלכלית הקשה בבעל המספרה. ב"כ המאשימה התייחס לאמור בתסקיר שירות המבחן, לדבריו, למרות ההתפתחות הטיפולית בעניינו של הנאשם, הרי שהמלצת שירות המבחן לעבודות שירות, אינה הולמת את חומרת העבירה. לאור האמור, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, כשבית המשפט ישקול את המלצת שירות המבחן לעניין משך העונש, מאסר מותנה ופיצוי לבעל המספרה. 5. ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש עמדה על הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה. לדבריה, אין להקל ראש בחומרת העבירה, אולם הענישה היא אינדיווידואלית. לדברי ב"כ הנאשם,הנאשם היה נתון במעצר תקופה של חודש וחצי ומאז ששוחרר בתנאים מגבילים הוא נמצא בתנאי מעצר בית מלא, עד היום. המדובר בבחור צעיר, כבן 22, ללא הרשעות קודמות, לחובתו רישום אחד מבית משפט לנוער של פטור ללא צו. ב"כ הנאשם הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן, לכך שחלה התפתחות חיובית אצל הנאשם, הנאשם השתתף בקבוצה טיפולית, שיתף פעולה עם שירות המבחן ועשה כל שנדרש ממנו. כמו כן, הנאשם לא הסתבך בפלילים. לדברי הסנגורית, ביצוע העבירה הנוכחית היא בבחינת מעשה חריג, כאשר לנאשם אין דפוסים עברייניים וככל הנראה נגרר אחר הנאשם 1 לביצוע העבירה הנוכחית. לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם הראה כוחות חיוביים וכי יש לו פוטנציאל לתפקוד נורמטיבי, באופן שיוכל להביא תועלת לחברה. הנאשם עובר תהליך שיקומי משמעותי, חזרתו לבית הסוהר, לא תועיל לא לנאשם ולא לחברה. לדברי הסנגורית, הנאשם מבין את חומרת העבירה ומוכן לפצות את המתלונן. הנאשם גם הוא ביקש לומר את דברו בפני. לדבריו, הבין כי ביצע טעות חמורה והוא מצטער עליה. 6. העבירה בה הורשע הנאשם היא חמורה. הנאשם הצית את המספרה של המתלונן. הרקע, לדבריו, הוא ניסיון סחיטה של כספים ממנו ע"י בריונים וכאשר לא עלה בידו לשלם להם, הם הורו לו לבצע את העבירה. במעשהו זה של הנאשם, נשרפה המספרה כליל ונגרם נזק ממוני רב. העונש המירבי הקבוע בגין עבירת ההצתה בחוק הוא חמש עשרה שנות מאסר ולא בכדי. אש המשתלחת ברכוש, ידועה תחילתה, אך סופה אין לדעת. אין לדעת עד היכן תגיע האש והיכן תדעך ומה תספיק היא לכלות ולהשחית בדרכה, מה יהיו נזקיה, אם ברכוש ואם בנפש. אין ספק כי אלמלא הנסיבות המיוחדות בתיק זה, היה ראוי להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ממשי. הנסיבות המיוחדות עניינן בכך שמדובר בנאשם שהינו בחור צעיר, ללא עבר פלילי כמעט , הבא מרקע משפחתי ומצוקה כלכלית קשה. הנאשם בעל פוטנציאל לתפקוד תקין וסיים 12 שנות לימוד ואף התגייס לצה"ל לחייל קרבי. הנאשם החל בתהליך שיקומי בעל משמעות, הוא הגיע בקביעות למפגשים בשירות המבחן, נטל חלק בקבוצה טיפולית, חל שינוי ברמת שיתוף הפעולה של הנאשם והוא מפיק תועלת גם מההקשבה לקבוצה. נוכחותו של הנאשם חשובה ומורגשת בקבוצה. כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם הפנים את חומרת העבירה והוא בעל כוחות לניהול אורח חיים נורמטיבי, על אף שהוא עדיין זקוק להמשך ליווי מקצועי. הנאשם לא הפנים נורמות וערכים עברייניים ונראה, כי ההליכים המשפטיים היוו גורם מרתיע עבורו. נראה, כי נוכח הנסיבות המיוחדות של מקרה זה, יש לאפשר לנאשם למצות את האפיק השיקומי, אשר, ובנסיבות מתאימות, עולה בקנה אחד עם האינטרס החברתי שבשיקום אדם שמעד בחייו. עוד שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו בהזדמנות הראשונה, את האחריות שלקח על ביצוע העבירה, את תקופת המעצר של חודש וחצי ומעצר הבית המלא בה נתון הנאשם מאז שחרורו מיום 26.05.05, ועד היום, ואת נסיבותיו האישיות, כמפורט בתסקיר שירות המבחן. 7. לפיכך ובקבלי את המלצת שירות המבחן אני דנה את הנאשם לעונשים כדלקמן : א. אני דנה את הנאשם ל- 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות, אם ימליץ על כך הממונה על עבודות השירות. ב. אני דנה את הנאשם ל- 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה מסוג פשע. ג. אני דנה את הנאשם לפיקוח שירות המבחן למשך שנה. ד. הנאשם יפצה את המתלונן בסך של 3,000 ₪. ה. קובעת דיון בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות ליום 23.10.06 שעה 09:00.משפט פלילישריפהחוק העונשיןהצתה