מעצר שוהה בלתי חוקי עד תום ההליכים

להלן החלטה בנושא מעצר שוהה בלתי חוקי עד תום ההליכים:

ה ח ל ט ה

בית משפט השלום (כבוד השופט נעם סולברג) הורה ב 23.02.05 על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים, מכאן הערר.

נגד שני העוררים הוגש כתב אישום בגין שהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל). נגד העורר הראשון הוגש גם כתב אישום בעבירה בגין הסעת שב"ח, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל בשל הסעת העורר השני.

העוררים תושבי הרשות הפלשתינאית. לעורר 2 אישה תושבת ירושלים. לשניים הרשעות קודמות בגין שהייה בלתי חוקית, לעורר 1 חמש הרשעות ולעורר 2 שמונה. כנגד שניהם תלוי ועומד עונש מאסרֿֿעלֿֿתנאי ברֿֿהפעלה.
העוררים נתפסו על הציר שבין א-ראם לביר נבאללה כשהם נוהגים ברכב בעל מספרי רישוי ישראלי. בין הצדדים נפלה מחלוקת האם השניים נתפסו כאשר הם בשטח מדינת ישראל או בשטח הרשות הפלשתינאית והאם התכוונו לשהות בישראל שלא כדין. לטענת העוררים הם לא היו בשטח מדינת ישראל.

בית משפט קמא הגיע למסקנה כי העוררים נתפסו שעה שהיו בשטח מדינת ישראל. החלטתו נסמכה על מספר אדנים. מפה מסומנת שהוגשה לבית המשפט עליה צויינה נקודת התפיסה. דו"ח פעולה של מפקד צוות מג"ב. וכן הודעות העוררים, שבהן אישרו, לסברתו, כי עברו בטעות את "החומה" וכי ידעו שהם נמצאים בשטח ישראל. בית המשפט סבר כי מהודעות אלה עולה מודעות לעצם האיסור ולכך שעברו עליו.

בית משפט קמא קבע כי המפות וההודעות משלימים אלו את אלו לכדי ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. בשל כך, ובשל המאסרֿֿעלֿֿתנאי ברֿֿהפעלה התלוי ועומד כנגדם, בתוספת העובדה שהם תושבי הרשות הפלשתינאית, ביסס בית המשפט יסוד סביר לחשש כי שחרורם יביא להתחמקותם מהליכי שפיטה.

לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

שתי נקודות מקשות על החלטת בית משפט קמא. הראשונה, המפה שהוגשה לבית המשפט אינה מציינת באופן מדויק היכן בוצע המעצר. כיוון שהצדדים נחלקים בשאלה זו, לדיוק במיקום יש חשיבות. המפה כפי שהוגשה אינה יכולה לשלול את טענת העוררים או לחזק את דברי המשיבה, אין עליה מידות מדויקות וקנה המידה אינו יכול לבסס מיקום אמיתי. בנוסף, העוררים לא הודו בהודעותיהם בביצוע העבירה כסברת בית משפט קמא. נהפוךֿֿהוא הם טענו כי לא עזבו את שטחי הרשות וכי היו בשטח בו מותר להם לשהות. לפיכך, הטענות הללו לא יכולות לחזק האחת את השנייה ולבסס קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה כפי שכתב בית משפט קמא.

כתב האישום כנגד העוררים נסוב אך רק על עניין הכניסה והשהייה הבלתי חוקית למדינת ישראל. אין להקל ראש בעבירה זו ובסיכון הנובע ממנה. ואולם, במקרה שלפנינו העילה המרכזית למעצר עד תום ההליכים הייתה עילת ההמלטות מפני הדין. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יימנע ממעצר עד תום הליכים במקרה שהשהייה הייתה העבירה היחידה, ובתנאי שתנוח דעתו מתנאי השחרור והתייצבות העוררים לדיון בעניינם (בש"פ 713/04 פיאלה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) ובש"פ 260/05 סביח נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). מאידך, כאשר השוהה הואשם בעבירות נוספות יגביר הדבר את חששו של בית המשפט כשיבוא להחליט בשאלת שחרורו (בש"פ 1308/05 עביד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

אומנם, קופה של שרצים מונחת לעוררים על גבם, אך בשאלת המעצר נדרשת בחינה פרטנית של המקרה לגופו. נדרש לקיים איזון בין חירות הפרט לערך בטחון הציבור תוך הדגשת הערך הראשון בשיקול הדעת השיפוטי. לדעתי, ניתן להבטיח את התייצבותם לדיון באמצעים חלופיים שיקבעו על-ידי. כאשר יתייצבו לדיון ניתן יהיה לשמוע את טענותיהם ולהחליט לגופו של עניין.

אשר על כן יוכלו העוררים להשתחרר מעצר אם כל אחד מהם יפקיד במזומן 7.500 ש"ח וכן יביא שני ערבים תושבי ישראל בעלי הכנסה מוכחת שיחתמו על ערבות בסך 15.000 ש"ח להבטחת התייצבותם לדיון.

אישור הערבים יכול להיעשות על-ידי בית משפט השלום, ותינתן למאשימה האפשרות לחוות דעתה אודות ערבים אלה, כאשר מספרי הזהות שלהם יועברו למאשימה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול צו גירוש

  2. מניעת הרחקה מהארץ

  3. הכרה כאזרח אריתראי

  4. אישור שהייה בישראל

  5. גירוש עובד זר שיכור

  6. זכויות בת זוג של פליט

  7. ויזת פליט - עורך דין

  8. פליטים מניגריה בישראל

  9. הגנה קבוצתית חוף השנהב

  10. זכויות מסתננים מניגריה

  11. הסעת שוהים בלתי חוקיים

  12. דחיית בקשה למקלט מדיני

  13. זכויות עובדים אריתראים

  14. פליטים מאתיופיה בישראל

  15. שהייה בלתי חוקית בישראל

  16. זכויות עובד אריתראי במסעדה

  17. זכויות סוציאליות לפליטים

  18. פליטים מחוף השנהב בישראל

  19. שחרור ממתקן כליאה בנתב''ג

  20. גירוש מסתננים מגבול מצרים

  21. אישור מיוחד לכניסה לישראל

  22. סכנת חיים עקב גירוש מהארץ

  23. מסורבי כניסה לישראל בנתב''ג

  24. דחיית בקשה למעמד פליט בישראל

  25. חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

  26. הסתננות לישראל דרך גבול מצרים

  27. עתירה מנהלית להכיר כפליט מניגריה

  28. עבירות תעבורה של שוהה בלתי חוקי

  29. שהייה בישראל מטעמים הומניטאריים

  30. גירוש עובד זר שהתחתן עם ישראלית

  31. תקנות הכניסה לישראל, תשל''ד-1974

  32. קבלת מעמד פליט בישראל - הכרה כפליט

  33. מעצר שוהה בלתי חוקי עד תום ההליכים

  34. צו הכניסה לישראל (פטור), תשט"ז-1956

  35. זיהוי על ידי נציגת יחידת המסתננים באלמ"ר

  36. עתירה מנהלית בקשת העותרת להכיר בה כפליטה

  37. בסיום התשאול נקבע, כי העותר זוהה כאתיופי

  38. עתירה נגד גירוש שוהים בלתי חוקיים בישראל

  39. המלחמה בין אריתראה לאתיופיה פרצה בשנת 1998

  40. גירוש עובד ישראלי בחו''ל ע''י משטרת ההגירה

  41. מדיניות אי ההרחקה הנוהגת באשר ליוצאי אריתראה

  42. צו הכניסה לישראל (תחנות גבול), התשמ"ז-1987

  43. פניה לנציבות האו"ם ולאחר תשאול של נתין אריתראי

  44. עתירה מנהלית בקשת העותר להעניק לו מעמד של פליט

  45. חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954

  46. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ג-2002

  47. הוכחת נתינות של מדינה בלי לדעת את השפהשל אותה מדינה

  48. העותר אינו אריתראי אלא שמירב הזיקות שלו הן לאתיופיה

  49. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ז-2007

  50. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ח 2007

  51. צו הכניסה לישראל (מקום משמורת מיוחד), התשס"ד-2003

  52. צו הכניסה לישראל (פטור נציגי מדינות חוץ), התשמ"ח-1988

  53. טענת מסתנן לישראל בראיון זיהוי שהוא משתייך לשבט טגריניה

  54. עתירה נגד החלטת משרד הפנים הדוחה בקשה למעמד פליט בישראל

  55. צו הכניסה לישראל (תקנות גבול) (מעבר נבטים), התשס"ט-2009

  56. נערך לו ראיון על ידי האו"ם שבסיומו נקבע שהעותר אינו סודני

  57. מסתנן לישראל טען כי הוא אריתראי אולם, התברר שנולד באתיופיה

  58. חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), התשנ"ו-1996

  59. תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ''ו-1985

  60. עתירה לקבלת מקלט מדיני בישראל - נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני

  61. לטענת העותר, הוא נולד באריתריאה אך את מרבית שנותיו חי באתיופיה

  62. הוכחת זיקה למדינה ברמה המקובלת במשפט הפלילי, מעבר לכל ספק סביר

  63. צו הכניסה לישראל (תחנות גבול) (חידוש מעבר צופר), התשנ"ז-1997

  64. תקנות מס הכנסה (קביעת דין פליט ויטנאם כדין עולה), תשמ''א-1980

  65. עתירה נגד החלטה שלא להכיר בעותר כנתין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

  66. האם ניתן לדחות בקשת מקלט מכוח אמנת הפליטים על הסף על סמך ראיון בסיסי ?

  67. קביעה כי מבקשת המקלט היא אתיופית ולא אריתראית ואינה זכאית למקלט בישראל

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון