מעצר על התפרצות בנסיבות מחמירות

להלן החלטה בנושא מעצר על התפרצות בנסיבות מחמירות: החלטה 1. זוהי בקשה על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו 1996, למעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהליים נגדם בת.פ 3187/04. 2. כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של: התפרצות בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); גניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק; שוד בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 402 (ב) + 29 לחוק; פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 334 + 335 לחוק; הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 245 (ב) + 29 לחוק; ולגבי המשיב 2, עבירות של: תקיפת שוטר - עבירה לפי סעיף 273 לחוק; חבלה חמורה - עבירה לפי סעיף 333 לחוק; ולגבי המשיב 1, הפרעה לשוטר - עבירה לפי סעיף 275 לחוק. 3. ואלה הן עובדות כתב האישום: אישום ראשון בתאריך 28/11/04 בשעה 20:00 או בסמוך לכך, שברו הנאשמים את חלון בית הכנסת "אוהל אברהם" ברח' איריס 18 מעלות, נכנסו לבית הכנסת ונטלו מבית הכנסת קופות צדקה ובהן סכום כסף שאינו ידוע למאשימה וכוסות קידוש. במעשיהם המתוארים לעיל: א. התפרצו הנאשמים לבית הכנסת בכוונה לבצע גניבה. ב. גנבו הנאשמים מבית הכנסת קופות צדקה ובהן סכום כסף לא ידוע וכוסות קידוש. אישום שני בתאריך 29/11/04 בשעה 01:00 או בסמוך לכך, הזיזו הנאשמים את החלון בסלון משפחת אלכסייב, ברח' הסחלב 19 במעלות ונכנסו אל בית המשפחה (להלן: "הבית"). סמוך לאחר מכן נכנסו הנאשמים לחדרו של מיכאל אלכסייב, יליד 1988 (להלן: "הקטין"), כאשר הם חמושים בסכינים אשר לקחו ממטבח הבית. הנאשמים העירו את הקטין במכות עם הסכין על שמיכתו, ובזמן שנאשם 2 חיפש במגרות חדרו של הקטין, הצמיד נאשם 1 סכין לגופו של הקטין והורה לו לגלות היכן נמצאים הכסף, הזהב והתכשיטים בבית. כאשר הקטין השיב כי אינו יודע הצמידו הנאשמים סכינים לצווארו של הקטין והשניים הורו לקטין למסור להם את הכסף והזהב של הוריו. לאחר שהקטין סרב לבקשתם, איים נאשם 1 על הקטין כי יהרוג אותו והכה אותו עם להב הסכין בגרונו. כתוצאה מהמעשה נפל הקטין למיטה. סמוך לאחר מכן, נאשם 2 הרים את הקטין ונאשם 1 איים על הקטין כי יהרגו את כל משפחתו, אם לא יביא להם את הכסף והזהב. הקטין סרב לבקשתם ובתגובה חתך נאשם 1 את הקטין בגרונו. בעקבות זאת, הלך הקטין עם הנאשמים לחדר השינה של הוריו. בדרך לחדר השינה איימו הנאשמים על הקטין לבל יתלונן במשטרה אחרת יפגעו במשפחתו. הקטין ניסה להכנס לחדר הוריו ולסגור את הדלת אולם הנאשמים לא אפשרו לו לעשות כן. אביו של הקטין התעורר וכאשר שמעו זאת הנאשמים נמלטו מן הבית. במנוסתם, נטלו הנאשמים עימם מהבית את תיקה האישי של אמו של הקטין וכן את ארנקו של הקטין. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרם לקטין חתך לאורך כל צד שמאל של גרונו. במעשיהם המתוארים לעיל: א. התפרצו הנאשמים בצוותא למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה. ב. גנבו הנאשמים דבר כשבשעת המעשה ולאחריו איימו לבצע מעשה אלימות בקטין כדי להשיג את הדבר שנגנב ולעכבו אצלם וזאת בנסיבות מחמירות המתבטאות, בהיותם בחבורה, בהיותם מזוינים בסכינים ובפציעתם את הקטין. ג. פצעו הנאשמים את המתלונן שלא כדין וזאת בנסיבות מחמירות המתבטאות בהיותם בחבורה ובהיותם מזוינים בנשק קר. ד. ניסו הנאשמים להניע את המתלונן שלא ימסור הודעה בחקירה באיומים והפחדה. אישום שלישי 1. סמוך לאחר המתואר באישום השלישי, הכניסו השוטרים ירון פרידל (להלן: "פרידל") וניר אלאלוף את הנאשמים לניידת משטרה סמוך לרח' הסחלב 19 מעלות. 2. פרידל הורה לנאשמים, אשר שוחחו ברוסית, שלא לדבר זה עם זה, בתגובה הכה אותו נאשם 2 באגרופים בכל חלקי גופו, בעוד נאשם 1 מונע מהשוטר לשים אזיקים על ידיו של נאשם 2. 3. כתוצאה ממעשיו של נאשם 2, נגרם לפרידל שבר במפרק כף היד. 4. במעשיהם המתוארים לעיל: א. תקף נאשם 2 שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק. ב. חבל נאשם 2 בפרידל חבלה חמורה שלא כדין. ג. הפריע נאשם 1 לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק. בבד בבד הוגשה גם הבקשה דינן ובה נטען כי בידי המבקשת ראיות טובות,שיש בהן כדי להביא להרשעת המשיבים בדין, הודעת המתלונן וזיהוי המשיבים על ידו באופן ספונטני, הודעות חברי המשיבים ומציאת החפצים שנשדדו במקומות בהם שהו המשיבים. המשיב 1, יליד 2.11.86, יש לו רישום פלילי רב בתחום הרכוש והאלימות ואף תלויים נגדו התחייבות ועונש מאסר מותנה בר הפעלה בשני תיקים. המשיב 2, יליד 6.9.81, יש לו רישום פלילי בתחום הרכוש והסמים. במהלך ביצוע העבירות עשו המשיבים שימוש בנשק קר ופגעו בקטין שישן בביתו, הם חדרו למבצרו ולא חסו עליו למרות תחנוניו ולא זו אף זו, הם אזרו אומץ, חתכו אותו בסכין בצוואר - ראה תמונות בתיק החקירה ובסופו של יום תקפו שוטרים שבאו לעצור אותם וגרמו לאחד מהם חבלת גוף. ביהמ"ש הורה על הגשת תסקיר מעצר ביחס לשני המשיבים, התסקירים היו שליליים כשלגבי המשיב הראשון נאמר כי חלופת המעצר שהוצעה אינה הולמת וראויה וכי שחרורו ללא חלופה ראויה ופיקוח מתאים, מגביר עד מאוד את החשש שהוא יחזור על מעשיו, לכן לא באה כל המלצה לשחררו לחלופת מעצר. ביחס למשיב השני אמר שירות המבחן כי לא ניתן לאבחן רמת המסוכנות למעשים חוזרים ונמנע מליתן המלצה לשחררו לחלופת מעצר. בסוגיה זו עיין בבש"פ 8036/00 תק-על 2000 (3), 247. יודגש כי הסנגורים המלומדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה וכי עיון בתיק החקירה מעלה כי כאלה קיימות למכביר. זאת ועוד לית מאן דפליג כי עילת המעצר בעניינם של המשיבים קיימת הן על פי החוק והן בהתאם לפסיקה. התנהגות המשיבים שמה ללעג ולקלס את זכות האזרח לחיות בבטחה בביתו וקל וחומר כשהקורבן הנתקף הוא קטין וחסר ישע, שהיה נתון להתעללותם של המשיבים בפרק זמן לא קצר ואף פגעו בגופו בנשק קר. המשיב 2 הציע חלופת מעצר בבית אמו וסבתו. המדובר בצעיר כבן 25 שנים שלוגם כמויות גדולות של משקאות חריפים. שתיה חריפה זו גורמת לו לאבד שליטה ולהיות עם יד קלה על ההדק, ואז הוא אינו נרתע מלעשות שימוש באלימות, לרבות שימוש בנשק קר ואף הדבר מעלה את רמת מסוכנותו. לא נראה לי כי בנתונים הנ"ל יהיה בידי אמו וסבתו היכולת למלא את תפקידן ולפקח עליו במידה הראויה. לי נראה כי עברם של המשיבים, תסקירי המעצר השליליים וכן התנהגותם כמתואר בכתב האישום, כל אלה ביחד וכל אחד מהם לחוד, מצביע על רמת מסוכנות גבוהה מאוד הן לפרט והן לכלל וכי אין בנמצא חלופה שיש בה כדי להפיג רמת מסוכנות זו. ראה בש"פ 2004/03 - שי בן רפאל בן שלוש נ' מדינת ישראל . תק-על 2003(1), 598 ,עמ' 599, שם נאמר: " לעוררים עבר פלילי, ומבין השניים, עברו של עורר 2 מכביד יותר. תסקירי המעצר שהוגשו מתריעים מפני סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית מצד העוררים ואינם כוללים המלצות לשחרור בחלופת מעצר. בנסיבות אלה שחרורם של העוררים בחלופת מעצר כרוך בסיכון רב לציבור. שיקולי השמירה על בטחון הציבור מחייבים להותירם במעצר עד תום ההליכים." הדברים הנ"ל יפים לענייננו כי נסיבות העבירה ועברם של המשיבים מעידים על כך שאין חלופת מעצר שיכולה להשיג את מטרת המעצר. אין חלופה שיכולה להבטיח את בידודם של גורמי הסיכון מפני אפשרות כי גם בעתיד יחזרו המשיבים על מעשיהם. ראה בש"פ 3838/04 - מדינת ישראל נ' פלוני ואח' . תק-על 2004(2), 1187 ,עמ' 1190. אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל אני מורה על מעצר המשיבים עד לתום ההליכים נגדם בת. פ. 3187/04 של בימ"ש מחוזי חיפה.פריצהמעצר