מעצר עד תום ההליכים בעבירות מרמה

להלן החלטה בנושא מעצר עד תום ההליכים בעבירות מרמה: החלטה 1. נגד המבקש הוגש ביום 10.4.06 כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. 2. עם הגשת כתב האישום, עתרה המשיבה בבקשה למעצרו עד לתום ההליכים. 3. בדיון שהתקיים ביום 10.4.06 מיקד ב"כ המבקש את טענותיו בקיומה של חלופה ראויה, כאשר בהסכמת המשיבה נשמרה לו הזכות להעלות בעתיד השגותיו כנגד קיומן של ראיות לכאורה. 4. ביום 11.4.6 הוריתי על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים כנגדו, וערר שהוגש ע"י המבקש על החלטה זו נדחה בבית המשפט העליון (בש"פ 3253/06). 5. כאמור, הנחת המוצא בעת מעצרו של המבקש היתה כי קיימות כנגדו ראיות לכאורה, מכוחן קמה גם עילה למעצרו. 6. כעת בפני בקשת המבקש לעיין בשנית בהחלטה לעוצרו, ולשחררו לחלופת מעצר בהעדר ראיות לכאורה או מפאת עוצמתן של הראיות, המצדיקה לטענתו, שחרורו לחלופת מעצר. 7. כתב האישום מחזיק 20 אישומים, בעבירות אשר בוצעו, לפי הנטען, בין השנים 2004 - 2006. במהלך תקופה זו, המבקש נהג ללוות מאנשים רבים, אותם הכיר במסגרות פוליטיות ואישיות, סכומי כסף גדולים, תוך שהוא מציג בפניהם מצגי שווא באשר ליעודם של הכספים. האופי החמור של העבירות נובע, בין היתר, מן הטענה כי המבקש, אשר כיהן באותה עת כמנהל משרד ראש הממשלה במחוז הצפון, ניצל את מעמדו ותפקידו הציבורי על מנת לשוות להלוואות בטחון וכדאיות, כדי לשכנע את המלווים להשקיע בו את כספם. המשיבה מייחסת למבקש, קבלת סכום של כשניים עשר מליון ₪ נומינלית, בדרך זו. 8. בידי המאשימה חומר ראיות רב, הכולל הודעות של מלווים, אשר נתנו בידי המבקש סכומי כסף עצומים, מסמכים שעליהם חתם המבקש במעמד קבלת חלק מן ההלוואות או במהלך התקופה שבה היה חיב בהחזרן, תדפיסי חשבונות המבקש, צ'קים שמסר כנגד ההלוואות ולא כובדו ועוד. בנוסף, גרסת המבקש מצמצמת את יריעת המחלוקת, במידה משמעותית. המבקש לא הכחיש כי לווה כספים רבים ממלווים שונים. לטענתו, היו הכספים נחוצים לו כדי לסייע לבני משפחתו, וכדי לפרוע חובות קודמים (עמ' 7 בהודעה מיום 21.3.06). המבקש הודה כי הבטיח למלווים שיקבלו את כספם בצירוף ריבית כדאית, אך הכחיש את הטענה כאילו טען בפניהם כי הכספים מיועדים להשקעה בנדל"ן או בעסקאות אחרות. 9. המבקש לא ידע לפרט ממי לווה כספים, וכמה כסף הוא חייב למלוויו (הודעתו מיום 21.3.06 בעמ' 1). לטענתו, מדובר בחברים ובבני משפחה שהלוו לו כספים מתוך רצון לסייע, וזאת בניגוד לטענת בא כוחו בטיעוניו כביכול מרבית המלווים עיסוקם במתן הלוואות בריבית. על השאלה כיצד הוא מתכוון להחזיר את הכספים אם איננו זוכר את פרטי ההלוואות השיב: "ראשית כל, הם ידאגו להזכיר לי בנוסף בני משפחתי מי שהלווה לי זוכר שהוא הלווה לי". המבקש לטענתו, לא ערך רישום של ההלוואות (עמ' 2 להודעה מיום 21.3.06). 10. האישומים בעבירות של קבלת דבר במרמה, בהסתמך על מצגי שווא, נסמכים בעיקרם על הודעותיהם של המלווים, אשר טענו כי לשם קבלת ההלוואות הציג בפניהם המבקש מצג לפיו הכספים מיועדים להשקעה בעסקאות נדל"ן שונות. מדובר במספר רב של הודעות, ודי בכך שאציין ואפנה להודעות של חלק מן המלווים כמפורט להלן, כדי להמחיש כי בידי המשיבה ראיות מספיקות שיש בהן פוטנציאל להרשעת המבקש בעבירות אלה. 11. המשיבה מפנה להודעתו של רחמים יהודה מיום 22.3.06, אשר מסר כי הלווה למבקש כספים לשם השקעתם בפרויקטים שונים, כגון הקמת פארק נופש ביקנעם, הקמת תחנת דלק וצימרים. לדבריו, הבטיח לו המבקש, בין היתר, רווחים מעסק של בית אבות ברמת ישי. המבקש התפאר בקשריו עם אנשים פוליטיים, אשר בעזרתם ובעזרת מעמדו יוכל להשיג אישורים לפרויקטים אלה. מר רחמים יהודה הציג בפני החוקרים מסמך מיום 15.11.04, נחזה להיות חתום על ידי המבקש, התומך בגרסתו, שבו מאשר המבקש כי קיבל ממנו הלוואה בסך 1,000,000 ₪ ומתחייב להחזיר אותה בריבית עד ליום 31.10.05. כדי להבטיח פרעון ההלוואה מתחייב המבקש כי 50 אחוז מהמניות ומהרווחים שיש לו בבית האבות ברמת ישי יזקפו לזכותו של מר רחמים. בניגוד למצג זה, המבקש טוען בחקירתו כי אין לו כלל נכסים, לא דלא ניידי ולא נכסי מקרקעין. בחקירתו מיום 27.3.06 מאשר המבקש כי חתם על המסמך, אבל טוען כי עשה זאת לבקשתו של רחמים, שהוא פנסיונר, אשר רצה להציג בפני משפחתו מצג לפיו הוא עוסק כביכול בנדל"ן, למרות שאין לו כל עיסוק בחיי היום יום. ב"כ המבקש טוען כי "אין חולק" שרחמים יהודה הוא מלווה בריבית ולא פנסיונר מסכן, שכספי הפנסיה שלו נלקחו. טענה זו איננה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות, לא רק עם גרסת המתלונן, אלא עם דבריו של המבקש עצמו במשטרה. 12. רחמים יהודה לא רק השקיע מכספיו הפרטיים, אלא גם גייס כספים מבני משפחתו, אשר על סמך הנחזה מן המסמך שנחתם על ידי המבקש ביום 15.11.04 וכן דברים מפורשים שמסר להם המבקש, האמינו כי כספם יושקע בעסקי נדל"ן. (ראה עדותו של ויצמן יהודה מיום 22.3.06). בהודעתו מיום 22.3.06 מאשר המבקש כי לווה כספים מן האחים יהודה. לטענתו, שימשו אותו כספים אלה לשם החזר חובות למלווים אחרים, שאת פרטיהם לא זכר. 13. גרסה דומה נמסרה ע"י עמרם איבגי, תושב בני ברק. גם לדבריו, הלווה למבקש כספים על סמך מצג שלפיו מתכוון המבקש להשקיע אותם בפרויקט של בנית תחנת דלק וצימרים, המבקש אף הציג בפניו תוכנית לפרויקט. איבגי תמך גרסתו במסמך שנחתם לדבריו ע"י המבקש, בו התחייב לשעבד נכסי מקרקעין לשם הבטחת ההלוואות. המבקש לא הכחיש כי חתם על המסמך (הודעתו מיום 28.3.06) אך טען כי עשה זאת לבקשתו של מר איבגי. לגרסת המבקש, איבגי גייס כספים ממלווים אחרים ואלה לחצו ורצו לדעת היכן הושקעו הכספים, עוד הוסיף כי מדובר באדם דתי שרצה לכסות על העובדה כי הלווה כספים תמורת ריבית. 14. מלווים נוספים אשר טענו כי הלוו למבקש על סמך מצג השווא שהכספים יושקעו בעסקי נדל"ן הם אבי ורפי פיניאן, קרובי משפחתו של המבקש. (הודעתו של אבי פיניאן מיום 28.3.06, הודעתו של רפי פיניאן מיום 29.3.06). 15. המתלונן באישום החמישי - יצחק ונונו מסר בהודעתו מיום 30.3.06 כי הוא מכיר את המבקש שנים רבות על רקע עיסוקו ופעילותו הפוליטית. המבקש פנה אליו לקבלת הלוואה, ומבלי שפרט בפניו את מהות העיסקה לשמה הוא נזקק להלוואה, הבין ממנו ונונו, כי הכסף נדרש לו לשם רכישת דירות. בהמשך פנה אליו המבקש שוב וביקש כספים לצורך עסקה דומה. 16. כך גם באשר ליתר המלווים שנתנו כספים למבקש מתוך אמונה כי הוא מושקע בנדל"ן, כמפורט באישומים השישי, השביעי, השמיני, התשיעי העשירי והאחד עשר. 17. המלווים הדגישו כי פעלו על סמך מצגי השווא ועל סמך מעמדו של המבקש, כאשר בפני חלקם טרח המבקש והדגיש את קשריו ואת מעמדו, ואת חשיבות הקשרים שיש לו לקידום הפרויקטים הנ"ל. 18. ב"כ המבקש טוען כי יותר ממחצית מהמלווים הינם מלווים בריבית. לטענה זו אין בסיס בחומר הראיות. המבקש עצמו טרח לציין בהודעותיו כי המלווים הם מכריו או בני משפחתו, ורובם מוכרים לו על רקע פעילותו הפוליטיות. 19. לטענת ב"כ המבקש, רוב המלווים כלל לא הגיש תלונה במשטרה, ואנשי המשטרה הם שפנו אליהם, כאשר נפתחה החקירה. עוד נטען כי גרסאות המלווים באשר למצג השווא התעוררו מאחר והדבר פורסם באינטרנט. 20. כידוע בשלב זה, אין בית המשפט בוחן את מהימנות העדויות. בשלב זה, אין ספק כי בעדויות הרבות יש ראשית ראיה במידה ובעוצמה מספקת בכדי לקבוע כי קיים פוטנציאל סביר להרשעת המבקש באישומים המתייחסים לעבירות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. 21. המבקש טוען כי סכומי ההלוואות נופחו והם מוגזמים. הסכומים מתבססים על העדויות שנמסרו ע"י המלווים השונים, על היקפי השיקים שמסר ועל תנועות חשבונותיו. מנגד, לא הציג המבקש גרסה מדויקת של הסכומים שלווה, טען שלא ערך רישומים של סכומי התחייבויותיו, והחזרים ששילם עבור ההלוואות, ושלל את האפשרות שרישומים שנתפסו ברשותו הם רישומי ההלוואות. 22. המבקש טען כי הסכומים שימשו להחזר הלוואות, אך לא המציא פרוט ואסמכתאות להלוואות אותן פרע. המבקש ציין סכומי כסף ששילם כעזרה לבני משפחתו ונקב בסכום של כ - 700,000 ₪ - 800,000 ₪ עבור עזרה לאחד מאחיו, אלא שלא הצליח להמציא אסמכתאות לאפיק שאליו ניתב את סכומי העתק שקיבל מידי המלווים. 23. לטענת ב"כ המבקש, טרם הגיע מועד פרעונם, של מרבית השיקים שמסר המבקש כנגד ההלוואות. המבקש אינו חולק במסגרת הודעותיו על כך שמידי פעם, כאשר לא הצליח לפרוע את ההלוואות, מסר שיקים חלופיים תמורת שיקים שלא נפרעו. המבקש מסר בהודעותיו כי חשבונותיו מוגבלים, מצבו הכלכלי קשה, ואין לו נכסים מהם יוכל להפרע. מכל האמור, טוענת המשיבה כי המבקש נטל את ההלוואות בתואנות שווא, תוך שהוא מודע לכך שאין לו מקור הכנסה להחזיר את תמורתן, כל שכן את סכומי הריבית הגבוהים שהתחייב להוסיף עליהן, וכך גם באשר לשיקים שמסר. המבקש איננו מכחיש כי איננו יכול להצביע על מקור לתשלום החובות העצומים והוא תולה יהבו במלווים נוספים אשר בעזרת הלוואותיהם יפרע חובות קודמים. 24. צירוף העובדות - קבלת סכומי כסף עצומים, ממלווים שונים לאורך תקופה ממושכת, ללא רישום סכומי התחייבותיו, ללא בטוחות של ממש, פרט למצגי שווא והסתמכות על מעמדו, ומבלי שיש בידי המבקש מקור כספי להחזר הכספים, לא היום ולא בעת שנטל את ההלוואות, אלה מבססים פוטנציאל סביר להרשעתו בעבירות המיוחסות לו, בעוצמה מספקת לשם מעצרו. 25. לא מצאתי כל עילה לדון שוב בשאלת קיומה של עילה למעצרו של המבקש והעדר חלופה הולמת, משאלה נבחנו לאחרונה וניתנה לגביהם החלטה מפורטת. לאור האמור, הבקשה לעיון חוזר נדחית, וההחלטה בדבר מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים כנגדו, בעינה עומדת. מרמהמעצרמעצר עד תום ההליכים