יריקה על שוטרים

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתאריך 1/7/03, בנקודת המשטרה ב"חוף ירושלים" בת"א, לשם הובא הנאשם לאחר שעוכב במלון "מיאמי" עקב אי הימצאות תעודת זהות ברשותו, תקף הנאשם את השוטרים בכך שירק עליהם. להלן הכרעת דין בנושא יריקה על שוטרים: הכרעת דין הנאשם הואשם על פי כתב האישום בעבירות של תקיפת שוטר, איומים והיזק לרכוש במזיד בניגוד לסעיפים 273, 192 ו-452 לחוק העונשין. על פי הנטען בעובדות כתב האישום, בתאריך 1/7/03, בנקודת המשטרה ב"חוף ירושלים" בת"א, לשם הובא הנאשם לאחר שעוכב במלון "מיאמי" עקב אי הימצאות תעודת זהות ברשותו, תקף הנאשם את השוטרים כפיר רוזנצוויג (להלן: "כפיר") וגיל שילן (להלן: "גיל") בכך שירק עליהם. בהמשך לכך, תקף הנאשם את גיל בכך שדחף אותו, היכה בו באגרופיו ובעט בו. עוד נטען, כי באותן נסיבות, איים הנאשם על גיל בכך שאמר לו: "אני אזיין אותך, אני ארצח אותך". בהמשך לאמור לעיל, בעת שהנאשם נלקח לחקירה בתחנת המשטרה במרחב ירקון, הוא גרם נזק לניידת המשטרה בכך ששבר את המשענת של המושב האחורי שמאלי. ראיות התביעה מבוססות בעיקרן על עדויותיהם של השוטרים שנטלו חלק באירוע וכן עדותו של עמאר עג'לוני, חברו של הנאשם. להלן ייסקרו גרסאות עדי התביעה העיקריים: 1. השוטר כפיר העיד, כי הגיע למלון "מיאמי" במסגרת ביקורת רוטינית שמתבצעת במקום כחלק מפעילות המשטרה. בהגיעו למקום, לאחר שעיין בספר האורחים, הוברר לו כי שני חדרים במלון נשכרו על שם אדם אחד, כאשר לא ננקב בצד שמו של אותו אדם, מספר תעודת הזהות שלו. משכך, הוחלט לעלות ולבדוק את זהות האנשים באותם חדרים. לדברי העד, בהידפקו על הדלת, פתח אותה מי שהוברר בהמשך להיות הנאשם, ולשאלה אם יש ברשותו תעודת זהות, הוא ענה שהיא נמצאת ברכבו. הנאשם אמר שהרכב חונה ליד מסעדת "אבולעפיה" בקרבת מקום ואף ציין כי אין ברשותו את מפתחות הרכב משום שאלה נמצאים אצל חברו שלן בחדר הסמוך. לדברי כפיר, הוא וחברו לצוות ניגשו לחדר האחר, שוחחו עם חברו של הנאשם וביקשו ממנו כי יתלווה אליהם לרכבו של הנאשם. בדרכם למטה, הם פגשו עוד שני שוטרים ואלה התלוו אליהם לצורך ביצוע סריקות ברכב. לדברי כפיר, בהגיעם לרכב, הנאשם אמר שהוא איננו יודע היכן תעודת הזהות שלו והציע שחברו ילך ויביא אותה עבורו. במהלך ההמתנה לחזרתו של החבר, התבצעה לדברי כפיר בדיקה במסוף המשטרתי והוברר כי הרכב שעל פי הנטען שייך לנאשם, רשום בעצם על שם אדם אחר. אחרי מספר דקות, הגיע חברו של הנאשם, הביא את תעודת הזהות של הנאשם ואף אמר כי הרכב המדובר הוא רכבו של הנאשם. לעומת זאת, הנאשם עצמו שינה טעמו ואמר שהרכב של חברו. מחמת שהחלה התקהלות אנשים במקום, הוחלט- כך לדברי כפיר- לקחת את הנאשם לנקודת המשטרה בחוף ירושלים על מנת לברר העובדות לאשורן, לנוכח התמיהות והתהיות שעלו מגרסת הנאשם. בשלב זה, לדברי כפיר, החל הנאשם להשתולל ולירוק עליו ועל גיל וכן לקלל את המשטרה באומרו שהוא "שם זין" על המשטרה ועל השוטרים. בהמשך לכך, לדברי כפיר, תקף הנאשם את חברו השוטר גיל בכך שדחף אותו בשתי ידיו. גם לאחר שנאמר לנאשם שהוא עצור בחשד לתקיפת שוטר, הוא המשיך להכות את גיל מכות אגרוף. לדברי כפיר, היה צורך להשתלט על הנאשם תוך הפעלת כוח סביר ובסופו של דבר הוא הופל ארצה ונכבל. לדברי כפיר, חברו של הנאשם עוכב במקום על מנת שתיגבה ממנו גרסה בתחנת המשטרה והשניים הובאו לתחנת המשטרה במרחב ירקון. כפיר הוסיף, כי בהיות הנאשם בניידת, הוא החל להשתולל ולבעוט בכיסאות, תוך שהוא גורם נזק לאחד לגב אחד הכיסאות. 2. השוטר גיל מסר גרסה דומה לגבי נסיבות האירוע. גם אליבא דברי גיל, לאחר שהנאשם הובא לנקודת המשטרה בחוף ירושלים, הוא החל להשתולל ולקלל תוך שהוא יורק עליו ועל כפיר. כמו כן סיפר העד, שהנאשם דחף אותו וכן הכה אותו מכות אגרוף ובעיטות, תוך שהוא מאיים עליו באומרו: "אני אזיין אותך ואת המשטרה". 3. השוטר רותם וסקר העיד לגבי התנהגות הנאשם ברכב המשטרה. לדברי השוטר וסקר, הוא התבקש להעביר את הנאשם למשרדי היס"מ במרחב ירקון ומשכך, הוא הכניס אותו לניידת והושיב אותו במושב האחורי. בהיות הנאשם בניידת, הוא החל להתפרע ולהשתולל ותוך כדי כך בעט עם רגליו במושב שלפניו, מה שגרם לשבירת המשענת האחורית של המושב. 4. עמאר עג'לוני, העיד, כי ביום האירוע הוא לן במלון "מיאמי" בחדר הסמוך לנאשם, כאשר התבקש על ידי השוטרים לרדת עמם לרכב. בדרכם למטה, שאל אותו השוטר למי שייך הרכב והוא ענה שהרכב לא שייך לו. או אז, לדבריו, ללא אומר ודברים, סטר לו השוטר על פניו ואמר לו: "איך אתה אומר לי שהרכב לא שלך אם המפתחות אצלך". לדברי העד, תוך כדי כך הגיע למקום הנאשם ומשגם הוא אמר לשוטר שהרכב שלו, תקפו אותו השוטרים והכוהו. העד הוסיף, כי היה שיכור במהלך האירוע ולכן לא ידע מה הוא אומר ומה הוא עושה. עוד סיפר העד, כי הוא נלקח על ידי השוטרים עם הנאשם לנקודת המשטרה בחוף, שם שניהם הוכנסו לחדר קטן והוכו נמרצות על ידי השוטרים. העד הוכרז כעד עוין לבקשת התביעה, לאחר שהגרסה שמסר בבית המשפט כמפורט לעיל, לא עלתה בקנה אחד עם הגרסה שמסר במשטרה. עיון בגרסת העד במשטרה (ראה: ת/3) מלמד, כי בחקירתו שם הוא מסר גרסה דומה במהותה לגרסה שנשמעה מפי השוטרים. אליבא דבריו שם, הוא לן בחדרו במלון כאשר הגיעו שוטרים וביקשו ממנו שירד עימם לאוטו כדי למצוא את תעודת הזהות של הנאשם. לדבריו, הוא ירד עם השוטרים למטה בעוד הנאשם נותר במלון. בהמשך לכך, לדבריו במשטרה, הוא והנאשם נלקחו לתחנת המשטרה בחוף הים, ושם דחף הנאשם את השוטר. עוד סיפר, כי הנאשם השתולל ברכב ועשה "בלאגן", כהתבטאותו, וכן, קילל את השוטרים. עדויות ההגנה: 1. מטעם ההגנה העיד הנאשם וסיפר, כי בהיותו במלון ישן עם חברתו, הגיעו השוטר גיל שילן ושוטר נוסף וביקשו ממנו תעודת זהות. הנאשם הסביר, כי הגיע לת"א יחד עם שני חברים נוספים שהמתינו למטה, מחוץ למלון, ליד מתחם האופרה ושני אלה סיפרו לשוטרים שעצרו אותם באקראי, כי הם הגיעו יחד עמו וכי הוא נמצא במלון. זו הסיבה, לדברי הנאשם, שהשוטרים החליטו להגיע ולברר את פרטי זהותו. לדברי הנאשם, השוטרים הוציאו אותו אל מחוץ למלון כשהוא יחף ולקחו אותו ואת חברו עמאר עג'לוני (אחד מהשניים שהמתינו למטה, לגרסתו) לחוף הים ושם החלו לתקוף את עג'לוני. לדברי הנאשם, למראה השוטר המכה את חברו, הוא התחיל לצחוק ואז השוטר פנה אליו ושאל אותו מדוע הוא צוחק וכאשר ענה לו "ככה" החל להרביץ גם לו. לדברי הנאשם, הוא ביקש את פרטיו של השוטר שהכה אותו ובתגובה לכך אמר לו השוטר שהוא עצור. בהמשך לכך, הוא נלקח לרכבו שחנה ברחוב ונערך חיפוש ברכב, תוך שהשוטר שובר את מפתח הרכב. הנאשם כפר בכך שתקף מי מהשוטרים, איים או קילל כמיוחס לו בכתב האישום. לשאלות בא כוח התביעה, כפר הנאשם בכך ששתה אלכוהול באותו יום ואף שלל את האפשרות שעמאר עג'לוני היה שיכור. לדברי הנאשם, עג'לוני איננו שותה משקאות חריפים. הנאשם גם כפר בכך ששבר את מושב כסא הניידת וטען, כי מדובר בכסא שהיה שבור עוד לפני כן. 2. נטלי מאיר, חברתו של הנאשם העידה, כי שהתה עמו במלון ביום האירוע. לדבריה, בהיותם בחדר, הגיעו לפתע אנשי משטרה וביקשו מהנאשם לרדת למטה. הנאשם היה יחף מנעליים ולא אפשרו לו לנעול את נעליו. לדברי העדה, היא ירדה מייד לאחר הנאשם והייתה עדה לכך שנעשה חיפוש על גופו ואח"כ הוא נלקח לחיפוש ברכבו. העדה סיפרה, כי בשלב מסוים, מאחר והנאשם היה יחף, הוא ביקש כי יותר לו לעמוד בצל, כי כפות רגליו נצרבו מהחום, אך השוטרים לא אפשרו זאת והעמידו אותו בכוונה בשמש. לאור התנהגות השוטרים החל הנאשם, לדבריה, לצעוק ולהתעצבן תוך שהוא דורש שיביאו לו נעליים או שיעמידו אותו בצל, ועל רקע זאת החליטו השוטרים לעצור אותו והעלו אותו על ניידת המשטרה. לדברי העדה, היא ביקשה להצטרף אל הנאשם, על מנת שתוכל למסור גרסה במשטרה, ואכן השוטרים העלו אותה לניידת, אך בהזדמנות ראשונה בצומת, הם הורו לה לרדת והותירו אותה לבדה ברחוב. לדברי העדה, היא לא הכירה את העיר ת"א ולא ידעה איך להגיע לתחנת המשטרה ולכן לא מסרה גרסה לגבי האירוע בזמן אמת. בחקירה נגדית, לשאלות התובע, סיפרה העדה, כי לא ראתה שהנאשם הוכה על ידי השוטרים במכות אגרוף וגם לא הבחינה בסימני חבלה על גופו. עוד סיפרה העדה לשאלות התובע, כי הנאשם וחברו עג'לוני לא היו שיכורים שכן הם אינם נוהגים לשתות אלכוהול. דיון ומסקנות: שלושת השוטרים שנטלו חלק באירוע, מסרו עדויות ברורות שתאמו האחת את רעותה ולא נסתרו. על פניו, לא ניתן להצביע על סיבה שבגללה יש מקום שלא להאמין להם ולדחות את גרסתם. בהקשר זה יוזכר, כי השוטרים כפיר ווסקר העידו בהעדרו של הנאשם אשר לא התייצב במועד ההוכחות הראשון, הגם שהתאריך הודע לו והוא הוזהר על חובת התייצבותו. בהמשך, ניתנה לנאשם ו/או לבא כוחו אפשרות לעתור לזימונם המחודש של העדים, אך לא הוגשה בקשה כזו בפני בית המשפט. דברי השוטרים מוצאים תימוכין בדבריו של העד עמאר עג'לוני במשטרה, כמשתקף בהודעה שנגבתה ממנו- ת/3. באותה הודעה, אישר העד במפורש שהנאשם תקף את השוטרים ואף התבטא בצורה תוקפנית ומעליבה כלפיהם, והוא לא הזכיר כלל את האפשרות שהוא והנאשם הוכו בידי השוטרים. אומנם נכון, שעג'לוני התכחש לאמרתו במשטרה וניסה לטעון כי היה שיכור באותה עת ולא ידע מה הוא סח, אך קשה לקבל את דבריו אלה, ולו מן הטעם, שגם הנאשם וגם חברתו נטלי העידו מפורשות שעג'לוני לא היה שיכור וגם אינו נוהג לשתות אלכוהול. ניכר היה, כי בעדותו בבית המשפט- מתוך שהתקשה כנראה לחזור על הגרסה המפלילה אותה מסר בחקירתו במשטרה, פן יבולע לנאשם- המציא עג'לוני גרסה חדשה, אלא שזו, כטיבן של גרסאות שקר, הייתה לאקונית, מבולבלת ונעדרת כרונולוגיה ברורה. לא זו אף זו, אם נקבל את גרסתו של עג'לוני בבית המשפט, אין אלא להסיק כי החליט בחקירתו במשטרה לטפול על הנאשם, חברו הטוב, אשמת שווא. לא מצאתי סיבה ומניע מדוע יעשה כזאת, במיוחד, ביודענו, שעג'לוני לא היה עצור ולא הוחשד בביצוע עבירה כלשהי. לעומת עדותם הברורה של השוטרים, מסר הנאשם גרסה לא עקבית שלא תאמה באופן ברור ומלא את הגרסה אותה מסר בבית המשפט. כך למשל, בחקירתו במשטרה (ראה ת/4) סיפר הנאשם כיצד הכה אותו כפיר רוזנצוויג באמצעות מקל על רגלו החבולה שיש בה פלטינה, גרסה שלא הועלתה בעדותו בבית המשפט. עוד סיפר בחקירתו, כי נדרש לשבת על הרצפה כמו כלב, גרסה שלא באה לידי ביטוי בדבריו בבית המשפט. גרסתו של הנאשם כי הותקף על ידי השוטרים במהלך האירוע איננה מוצאת תימוכין בדברי חברתו שהובאה לעדות מטעמו וגם לא בגרסה אותה מסר עג'לוני בתחנת המשטרה. בכלל, נקל לראות, כי גרסת הנאשם אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה אותה מסרה עדת ההגנה שהביא מטעמו. חברתו,לא רק שלא אישרה שהוא הותקף על ידי השוטרים כטענתו, אלא שתיאור האירוע מפיה אינו עולה בקנה אחד עם דבריו של הנאשם. העדה סיפרה, שהולדתו של האירוע האלים בעובדה שהנאשם עמד על הכביש החם ללא נעליים, מה שגרם לו להתרגז ולהשתולל, גרסה שלא עלתה כלל בדברי הנאשם, לא בחקירתו במשטרה ולא בעדותו בבית המשפט. לאור כל האמור לעיל, משאני נותנת אמון בדברי השוטרים ודוחה את גרסת הנאשם, התוצאה היא שהוכחה אשמת הנאשם מעבר לספק סביר ויש למצוא אותו אשם בעבירות שיוחסו לו. אני מרשיעה את הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר, איומים והיזק לרכוש כמיוחס לו בכתב האישום.משטרהשוטר