חטיפה לצורך דרישת כופר מהמשפחה

להלן גזר דין בנושא חטיפה לצורך דרישת כופר מהמשפחה: גזר דין 1. במהלך חודש פברואר 2005, קשר הנאשם קשר עם עם שניים אחרים, לחטוף את המתלונן, חלפן כספים, בעל עסק להמרת כספים באשדוד, ולדרוש תשלום כופר ממשפחתו עבור שחרורו. השלושה עקבו אחרי המתלונן במשך מספר ימים, וזאת במסגרת תכנון החטיפה. 2. בתאריך 23.2.2005 בשעת לילה, השתלטו על המתלונן בכוח, תוך התחזות לשוטרים, בעת שהילך ברחוב באשדוד, הכניסוהו למושב אחורי של רכבם, קשרו את ידיו מאחור באזיקונים, כיסו את פניו, רוקנו את כיסיו ונטלו ממנו מכשירי טלפון הניידים שהיו ברשותו, כדי למנוע ממנו יצירת קשר. המתלונן הובא לדירה ביבנה, הוכנס אליה בריצה, תוך שימוש בכוח, שם הושכב על גבי כורסא, כשפניו כלפי מטה, עיניו מכוסות, וידיו ורגליו קשורות באזיקונים. השניים טענו בפני המתלונן כי הינם שוטרים, ודרשו ממנו סכום של מאות אלפי דולרים כ"ערבות" לשחרורו; למחרת היום, התקשרו לדודו של המתלונן, העלו דרישת כופר של 800,000 דולרים, ואיימו כי יפגעו במתלונן ו"ישלחו את ראשו", אם לא ייענו. בנוסף, הופנו איומים כלפי המתלונן כי לא יוחזר למשפחתו אם לא ידאג להעברת הכסף, השמיעו קולות של טעינת נשק ואיימו כי ירו ברגליו, ודרשו ממנו לא לערב את המשטרה אם ישוחרר. 3. הנאשם עצמו שהה בדירה ושמר על המתלונן. 4. בתאריך 24.2.2005, בשעות אחה"צ, נאמר למתלונן כי הוא עומד להשתחרר, לאחר שמתקיים משא ומתן עם בני משפחתו. המתלונן הוצא מהדירה והוסע ברכב, כשפניו מכוסות, וראשו מוטה קדימה, תוך שנאמר לו כי מכוונים אליו שני אקדחים. המתלונן הוזהר לומר כי ניתן לו יחס יפה, וכי לא ידווח למשטרה. לאחר מכן הוחזר המתלונן לדירה, שם נאמר לו כי אם לא יחתום על התחייבות להעביר את הכספים, קיימת סכנה לחייו.לאחר חצות הלילה, הוצא המתלונן פעם נוספת מהדירה, והוסע לרחובות, כשפניו מכוסות, ומכופפות לעבר ברכו של אחד מחוטפיו. במהלך הנסיעה הושמעו איומים כלפי המתלונן, כי מכוונים אליו כלי נשק, וכי יבולע לו אם ידווח למשטרה. בהגיעם לרחובות הורד המתלונן מהרכב, והנאשם שיצא מהרכב הוריד את כיסוי העינים והכובע שכיסה את פני המתלונן והורה לו לרוץ מהמקום. 5. הנאשם הודה בעובדות המתוארות, והורשע, במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לחטיפה לשם סחיטה, סחיטה באיומים, כליאת שווא, והדחה בחקירה. 6. נטען כי משה ויוסף שמשפטם מתנהל עדיין בנפרד, היו הרוח החיה בפרשה. השניים, שהינם עבריינים מועדים, הם שהגו את רעיון הסחיטה, וביצעו את פעולות החטיפה וההשתלטות על המתלונן. הם שכנעו את הנאשם ליטול חלק במעשים, בטענה כי המתלונן חייב להם כספים. לנאשם הובטח תגמול כספי בתמורה לסיועו, אולם לא ננקב סכום מדויק. לדברי הנאשם, לא קלט תחילה חומרת העניין, ולאחר שהתעשת, דאג למצער, כי לא יבולע למתלונן, וכי לא יחסר לו מאום בעת שהייתו בדירה, והוא הרבה להתעניין בשלומו. אכן ביטוי לכך מצוי בהודעות המתלונן, נ/1, נ/2, שהוגשו במסגרת טיעוני ב"כ הנאשם. 7. הנאשם היכה על חטא מעשיו, והבהיר כי התנהגותו בפרשה מהווה טעות קשה וחריגה, והדרך העבריינית זרה לו לחלוטין. יצוין בהקשר זה, כי הנאשם הורשע בעבר, במסגרת צבאית, לעונש מאסר בגין עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, ואולם אין חולק כי ככלל, דרכו של הנאשם מתוקנת, והוא עובד לפרנסתו כבעל חנות באשדוד. אביו של המתלונן, שהעיד בכאב רב, שימש במשך שנים רבות כקצין בשב"ס, ולאחר צאתו לגמלאות, תמך בנאשם ועזר לו בפתיחת החנות. הנאשם מתעתד להינשא בקרוב, וגם אביו של חברתו העיד על התרשמותו החיובית מאד מן הנאשם. 8. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם מבין את חומרת התנהגותו. הוא פעל ממניעים "תועלתיים וחומריים" אולם ההתרשמות הינה כי בד בבד, חשש מאד מהנאשמים האחרים, באופן שפגע "ביכולת חשיבתו על התנהגותו". הנאשם חדור תחושת אשמה הן כלפי המתלונן, והן כלפי הוריו שנפגעו בצורה קשה עקב מעורבותו בפרשה. יצוין כי אימו של הנאשם לוקה בבריאותה, ונטען כי מצבה החמיר בשל מעורבות הנאשם בפרשה. התרשמות שירות המבחן הינה כי לתקופת מעצרו של הנאשם (כחדשיים ימים), תקופת 'מעצר הבית' אליו שוחרר במסגרת חלופת מעצר, והפגיעה שהנאשם חש בתדמיתו ובמעמדו, יש השפעה מרסנת, ו"עונש מוחשי" לכשעצמו, וכי מאסר ממשי עלול לפגוע במשפחתו ובהליך שיקומו. ההמלצה העולה מהתסקיר, הינה, כי יוטל על הנאשם מאסר בעבודות שירות, והעמדה במבחן. 9. שקלתי את המלצת שירות המבחן ואת נסיבותיו האישיות החיוביות של הנאשם. אכן הליך שיקומו של הנאשם, הינו חשוב ביותר, והתרשמתי באורח בלתי אמצעי ממצוקת המשפחה, ומהבעת חרטתו של הנאשם שנראה שלא נאמרה מהשפה אל החוץ. יצוין כי בימים הקרובים עומד הנאשם למסור עדות במשפטם של הנאשמים האחרים בפרשה. שקלתי את טענות ההגנה לעניין חלקו של הנאשם במעשה, ודאגתו הכנה, לפי הנטען, למתלונן, וכן את העובדה כי למרבית המזל, המתלונן לא נפגע, פיזית לפחות. שיקולים אלה מטים את הכף להקלה ממשית בעונשו של הנאשם. 10. עם זאת, מתקשה אני שלא ליתן ביטוי ממשי בשיקולי הענישה לחומרת התנהגותו של הנאשם, כפי שעלה מהעובדות בהן הודה. גם אם חלקו של הנאשם היה מצומצם ביחס - ויש להדגיש כי הורשע בין היתר, במסגרת כתב האישום המתוקן, בסיוע לחטיפה ולא בחטיפה עצמה - הרי שפעל מתוך בצע כסף, ומתוך תכנון מדוקדק, היה מעורב בקשר לחטוף את המתלונן, נטל חלק בפעולות העיקוב, שמר על המתלונן בדירה, היה מעורב בהסעתו אל מחוצה לה, ובניסיון להשפיע על המתלונן לבל ידווח למשטרה. למתלונן היה אפוא חלק חשוב בביצוע העבירה, גם אם פעל ב"פריפריה" של החטיפה עצמה. המתלונן היה עד בכל אותו זמן למצוקתו הקשה של המתלונן, שחירותו נשללה ממנו בדרך בוטה, לשימוש באזיקים ובכיסוי פנים במשך שעות ארוכות, ולהתנהגות המאיימת בדרכים שונות, שננקטה כלפי המתלונן, עד ששוחרר. חלקו של הנאשם לא הצטמצם איפוא, לסיוע נקודתי אלא התפרס על מכלול ההתנהגות העבריינית החמורה שננקטה. מעורבות הנאשם מחייבת הטלת עונש מרתיע - שלא בדרך של עבודות שירות - המביא ליד ביטוי את הצורך להגן על הציבור, ואין מקום ליתן משקל בלעדי לנסיבות אישיות וצרכי שיקום, חשובים ככל שיהיו. (השווו לעניין זה רמת הענישה שהוטלה בנסיבות דומות, תוך שימוש באלימות קשה, ב- ע"פ 6024/02 - יוסף בן מחמוד אבו סנינה נ' מדינת ישראל , לא פורסם). 11. גוזר אני על הנאשם עונשים אלה: א. 9 חדשי מאסר לריצוי בפועל. מעונש זה ינוכו 63 ימים בהם שהה הנאשם במעצר בתיק זה. ב. 12 חדשי מאסר מותנים לשלוש שנים, מסיום המאסר, שהנאשם לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע, או כל עבירת פשע. ג. הנאשם יועמד לפיקוח קצין מבחן במשך שנה מתום מאסרו. מוטל על הנאשם תשלום פיצוי למתלונן בסך של 15,000 ₪. זכות ערעור תוך 45 יום. חטיפהמשפט פליליכופר