וידאו קונפרנס בבית משפט

להלן החלטה בנושא וידאו קונפרנס בבית משפט:

החלטה

לפני בקשת המאשימה, לקיים את חקירתו של עד, אשר מקום מושבו בצרפת, באמצעות video conference (להלן: "v.c."). בקשה זו הוגשה בהסתמך על הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") ותקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "התקנות").

טענות המאשימה
1.     לדברי המאשימה, העד הינו בן דודו של נאשם 1 הוא עד דרוש לצורך בירור האשמה מאחר שהיה שותפו לעסקים.
לדבריה, עדותו נוגעת בעיקרה לאישום מס' 6 - פעילותו של נאשם 1 ב"חשבון מרציאנו", באישורו ועל דעתו של נאשם 6.
לבקשתה צורף פרוטוקול הדיון בפני השופטת החוקרת הצרפתית, בו הודע לעד כי עדותו תינתן באמצעות v.c.. עוד צורף זכ"ד של נציג משטרת ישראל באירופה, בו נכתב כי העד הסכים למסור את עדותו בדרך המבוקשת.

טענות הנאשמים
2.     ראשית טוענים הנאשמים כי יש לדחות את הבקשה על הסף, בהעדר מקור חוקי לגביית עדות בדרך המבוקשת. על כן, לדבריהם, ללא הסכמת הצדדים לא ניתן לקיים גביית עדות באופן המבוקש.
עוד דורשים הנאשמים, כי אף אם ניתן לקיים הליך זה אזי חלה חובה על המאשימה לשאת בעלויות הטסת נציגים מטעמם שיהיו נוכחים בעת גביית העדות. זאת לצורך מתן הזדמנות ראויה לחקור את העד בחקירה נגדית.
לבסוף, טוענים הם, כי על מנת לקיים הליך זה נדרשת הסכמת העד, ולא די בזכ"ד אשר צורף לבקשה. לדבריהם, על המאשימה להביא תצהיר של העד לצורך עמידה בתנאי זה.

ב"כ נאשם 6 חוזר על דברי יתר הנאשמים. עוד מוסיף הוא, כי ניהול הליך ארוך ימשיך את עינוי הדין הנגרם למרשו.

דיון
הדין
3.     בת.פ. (תל אביב) 40020/02 מ"י נ' פוגל (לא פורסם) (8.7.02) (מופיע באתר הרשות השופטת), דן כב' השופט ג' קרא בשאלה העומדת לפתחנו. החלטתו זו סוקרת באופן מפורט וממצה את שאלת המקור החוקי להעדת עדים בחו"ל, באמצעות v.c., הן טרם חקיקת החוק והן לאחריו. כמו כן, דן הוא בהרחבה ביחס שבין הליך חיקור הדין ובין הליך גביית העדות באמצעות v.c. ולדבריו אופן גביית העדות באמצעות v.c. הינו עדיף לאין שיעור על הליך חיקור הדין לאור הרציונלים העומדים בבסיס הגינות ההליך הפלילי.
בסיכום החלטתו כותב כב' השופט קרא כך:

"באשר לטענה המרכזית של ב"כ הנאשמים, כי חובה בסיסית היא לעד להופיע בגופו ו"להעיד ברגליו" בבית המשפט, כאשר אי הופעה האמורה עלולה לפגוע בהגנת הנאשמים, ומהנימוקים שפורטו בפתיח החלטה זו וכמפורט ביתר הרחבה בתגובותיהם הכתובות, אענה כך:
אמנם, בקשתם/רצונם של ב"כ הנאשמים לענין התייצבותם הפיסית של העדים בבית המשפט הינה המצב האופטימלי הרצוי לכולם, אך בהתקיים נסיבות שמונעות או מקשות על ההתייצבות הפיסית של העד בבית המשפט, הרי שהאפשרות של גביית ראיות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בינלאומית, הינה חלופה טובה יותר מן החלופה המוכרת לנו כ'חיקור דין', שכן בהליך של גביית ראיות באמצעות מערכת הטלוויזיה הסגורה, לבית המשפט ולצדדים האפשרות לראות את העד ולהתרשם ממנו וכאילו היה נוכח בתוך אולם בית המשפט; אמנם אין העד נוכח 'פיסית' באולם המשפט, אך נוכחותו - בתמונתו וקולו בתוך אולם המשפט - באמצעים טכנולוגיים הקיימים, מאפשרים לבית המשפט ולצדדים לתקשר עם העד בזמן אמת בזמן מתן עדותו, כאשר עדותו נמסרת מפיו וככלי ראשון לעיני ואוזני כל הצדדים.

אין ספק, כי לשיטה זו יתרון עצום על פני הליך של 'חיקור דין', שבו מתקבל פרוטוקול העדות, מ'כלי שני' שקיבל ורשם את העדות והעבירה לבית המשפט כאן, כאשר אין לבית המשפט כאן את האפשרות להתרשם התרשמות בלתי אמצעית מן העד בזמן מתן עדותו.

האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים מאפשרים לבית המשפט אפוא "שאיבתן" של עדויות היישר מן 'המקור', כאשר אמצעים אלו מהווים מעין 'שרוול' - ערוץ תקשורת - ישיר לעד בצורה בלתי אמצעית כאשר ענין אי נוכחותו הפיסית של העד בתוך כתלי בית המשפט, הולך ומאבד מחשיבותו לאור אופי הקשר שמתקיים עם העד במהלך מתן עדותו הן עם הצדדים, והן עם ביהמ"ש השומעים את עדותו בזמן אמת, וכאמור, לא רק שומעים אלא גם רואים את מהלך מתן העדות ויכולים להתרשם מאותות האמת והשקר, ככל שאלו יופיעו במהלך מסירת העדות.

הפרוצדורה שמציין הפרוטוקול בסעיף 71(a) לענין גביית העדות באמצעות 'וידאו קונפרנס' הליך שנשלט כולו על ידי ביהמ"ש כאן, תחת פיקוחו והשגחתו של טריבונל שיפוטי זר בחו"ל, מספקת את הבטחון המקסימלי בנסיבות הקיימות שגביית העדות תיעשה בתנאים האופטימליים, הנופלים אך במעט מגביית עדות מעד הנמצא פיסית בין כתלי בית המשפט בארץ.

באשר לטענה שביהמ"ש כאן לא יוכל להזהיר עד ולא יוכל לנקוט כלפיו בסנקציות בענין מתן העדות, אין לי אלא להפנות לנאמר בסעיף 5(E)(C) לפרוטוקול, וכן בסעיף 7 לאותו פרוטוקול, על כל המשתמע מסירוב להעיד, כאשר סמכותו של ביהמ"ש כאן קמה מכוח הסכמתה של המדינה הזרה, שהליך שיפוטי ישראלי (גביית העדות) יתנהל בתחומיה, כאשר הפורום שינהל את ההליך הינו הפורום המשפטי הישראלי ולא אחר.

בהיפוך יוצרות ייאמר, כפי שהעד "מובא" לארץ באמצעות "שאיבת" עדותו במיכשור הטכנולוגי, "מגיע" ביהמ"ש לטריטוריה הזרה בחסותו ופיקוחו של ביהמ"ש הזר, ומנהל שם שוב באותם אמצעים טכנולוגיים, את המשפט על האדמה הזרה מכוח הסכמתה של המדינה הזרה, להליך גביית העדות בדרך זו.

לאור האמור, ומשבבסיס הרציונל המחייב התייצבותו הפיסית של העד בבית המשפט, עומד הנימוק של האפשרות הבלתי אמצעית להתרשם מהעד, שפתו המילולית ושפת גופו, ואלו מועברים בזמן אמת ולא נפגמים, נופל אפוא טעם התנגדותם של ב"כ הנאשמים, להשמעת העדות בדרך הנ"ל.

כאמור, לצורך "בניית" ההתרשמות האמורה, אין בית המשפט, ולטעמי גם הצדדים, נזקקים ליותר מאשר שימושם בחושי הראיה והשמיעה, ואלו יבואו על סיפוקם המלא בעת השמעת העדות בדרך המוצעת; לי לא נראה כי ליתר החושים כמו ריח, מישוש, יהיה שימוש לבניית אותה התרשמות בלתי אמצעית." (שם, פסקת הסיכום)

מאמץ אני את האמור, מילה במילה, אף למקרה דנן.
(באשר לשימוש בכלי זה בדין האזרחי, ראו: בש"א (מחוזי יר') 2668/03 E*TRADE Group Ins נ' קרדן טכנולוגיות בע"מ, תק-מח 2004(4), 231; בש"א (י-ם) 3070/03 ויליאם ספיר נ.ASSO R.J.S, תק-מח 2003 (4), 161, וההפניות שם).

5.     תקנה 15 לתקנות קובעת מהם התנאים הנדרשים על מנת לשמור על זכויותיהם של הנאשמים והגינות ההליך הפלילי. זו לשון התקנה:

ביקשו רשות מוסמכת, רשות מוסמכת זרה או בעל דין, שגביית עדות תיעשה באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית, רשאי בית המשפט לאשר זאת אם נעשו הסידורים כדי לאפשר את אלה:
(א) לבית המשפט ולבעלי הדין - לצפות בעד בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות;
(ב) לנאשם - לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו.

מן הכלל אל הפרט
6.     בענייננו העד הנדרש אינו הנאשם, והנאשמים וסנגוריהם יהיו נוכחים באולם בית המשפט, ומכאן שהתנאי השני הקבוע בתקנה 15 לתקנות מתקיים. באשר לתנאי הראשון, הסידורים הטכניים יוסדרו על ידי המאשימה, כאמור להלן.

מהבקשה עולה כי העד הינו עד נדרש לצורך המשך בירור ההליך בת.פ. 343/04. בע"פ 440/87 חיים חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1), 793 (להלן: "פרשת חדד") יצאה הלכה מלפני בית המשפט העליון בסוגיה זו, אשר קבעה שדי בכך שחקירת העד תועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט כדי להתיר גביית עדות בהליך של חיקור דין (שם, עמ' 807). אף הנאשמים אינם חולקים על הקרבה המשפחתית והעיסקית שבין העד ובין נאשם 1.

הנאשמים טענו כי העד חושש מהרשויות בישראל. המאשימה הודיעה לעד ואף חזרה על עמדתה זו בפני, כי הוא אינו עומד בסיכון משפטי כלשהוא בבואו לארץ, אולם על אף זאת העד עומד בסירובו להגיע לישראל ולהעיד. מבלי להכריע בשאלה ממי העד חושש, ברי כי אין בידי התביעה להביאו לארץ, ולא בידיה להסיר את המונע.

7.     באשר להסכמתו של העד. די לי בכך שהעד הביע את נכונותו ליתן עדות בדרך המבוקשת בפני נציג רשמי של מדינת ישראל. כמו כן, מחקירתו בפני השופטת החוקרת ומהזכ"ד שניתן על ידי נציג המשטרה, עולה כי העד אינו מוכן לשתף פעולה עם גורמי אכיפת החוק בישראל לאור יחסם אליו בעבר. על כן, סביר כי אף אם היה מתבקש תצהיר המעיד על נכונות זו - זה לא היה מתקבל.

עוד אני דוחה את דרישת הנאשמים שהמאשימה תישא בעלויות הטסת נציגים מטעמם על מנת שאלו יהיו נוכחים בעת מתן העדות. הסתמכות הנאשמים על החלטות אשר ניתנו באשר להליך 'חיקור דין' אינה נכונה בעיני. כאמור בהחלטתו של כב' השופט קרא, היתרון הגלום בהליך גביית העדות באמצעות v.c. על פני הליך חיקור הדין הוא מתן ההזדמנות הראויה לחקור את העד, כאילו היה זה בבית המשפט.

תוצאה
8.     אני מקבל את בקשתה של המאשימה להעיד את מר מרציאנו באמצעות v.c., במקום מושבו בצרפת.

החלטה זו מותנית בעמידה דווקנית על זכויות העד והנאשמים כפי שמחוייב מהחוק, התקנות והאמנה הבין לאומית. כמו כן, מותנית היא בכך שההליך יתנהל בתנאים הקבועים בחוק הישראלי לגבי האופן בו יתנהל ההליך בצרפת.

תיאומים טכניים, לרבות אופן הגשת מסמכים במהלך החקירה, יידונו בישיבה הקרובה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ידיד בית המשפט

  2. חזרה מהסכמה בבית משפט

  3. קבילות קלטת בבית משפט

  4. פקודת בתי-המשפט, 1940

  5. סעיף 78 לחוק בתי המשפט

  6. מימון מתורגמן בבית המשפט

  7. סעיף 79ב לחוק בתי המשפט

  8. סעיף 79א לחוק בתי המשפט

  9. וידאו קונפרנס בבית משפט

  10. רפורמה במערכת בתי המשפט

  11. יוזמה פסולה של בית המשפט

  12. ציטוט משפטי מטעה בבית המשפט

  13. הוראת בית משפט להפקיד פיקדון

  14. הגשת 3 בקשות שונות לבית המשפט

  15. ספירת ימים בבית משפט - יום שבת

  16. פטירה לאחר הגשת בקשה לבית המשפט

  17. ביקורת שיפוטית על טריבונל פנימי

  18. הודעה על ביעור רשומות בבתי המשפט

  19. בעיות מפרקים אצל קלדנית בית משפט

  20. פיקוח על מחירים על ידי בית המשפט

  21. בקשה לבית המשפט להעברת אדם לבית אבות

  22. חוק בתי המשפט נוסח משולב התשמ"ד 1984

  23. תקנות בתי המשפט (מזכירות), התשס''ה – 2004

  24. תקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס''ד-2004

  25. תקנות בתי המשפט (הנהלת בתי המשפט), התשס''ח-2008

  26. צו בתי-המשפט (הקמת בית-משפט מחוזי נצרת), תשכ"ט-1968

  27. צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז), התשס״ז-2007

  28. צו בתי המשפט (הקמת מחלקות לניתוב תיקים), התשס"ג-2003

  29. צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי באר-שבע), התשכ"ה-1965

  30. צו בתי-המשפט (הקמת בתי-משפט שלום ואיזור שיפוטם), תש"ך-1960

  31. צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים - הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983

  32. תקנות בית משפט (העברת ענינים מבית משפט מחוזי אל בית משפט שלום) תש''ם-1980

  33. צו בתי-משפט (הוראות-מעבר) (אזורי-השיפוט של בתי-המשפט המחוזיים), תשי"ד-1954

  34. תקנות הארכיונים (שמירתם וביעורם של תיקי בתי משפט ובתי דין דתיים), התשמ''ו - 1986

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון