השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי

למשיבים יוחסה בכתב האישום עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

בית המשפט ציין כי אדם המגלה כי נערך חיפוש, ששוטרים נמצאים בדירתו, מורה לחברו להבריח מסמכים ולמזכירתו "להעיף" מסמכים וטוען שלא התכוון להכשיל את החקירה פוגע
באינטליגנציה של בית המשפט, וקשה לקבל שהוא מקווה שיאמינו לדבריו ולכנותו.

להלן פסק דין בנושא השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי - שיבוש מהלכי משפט:

פסק דין

1.     ביום 10.11.98 נערכו בחירות לרשויות המקומיות, ובהן המועצה המקומית אעבלין, בה כיהן המשיב מס' 1 (להלן - המשיב) כמזכיר המועצה, והמשיבה מס' 2 (להלן: "המשיבה") שימשה כמזכירה במועצה. עלה חשד לשוחד בבחירות שניתן על ידי ראש המועצה לבוחרים, על ידי בניית קירות בקרקעותיהם על חשבון המועצה, וכב' השופט ג'רג'ורה הורה ביום 17.2.99 למשטרת ישראל לחקור בדבר.

החוקרים הגיעו לבנין המועצה ביום 19.5.99 על מנת לערוך חיפוש ולתפוס מסמכים. המשיבים שהו אז בבנין המועצה וידעו על החשד האמור, ועל קיום החקירה. המשיב פנה אל המשיבה והורה לה לסלק ממשרדו שני קלסרים ושקית שחורה ובהם מסמכים. היא עשתה כהוראתו, נטלה את הקלסרים מן המשרד והניחה אותם בתא המטען של מכוניתה.

בגין האמור יוחסה למשיבים בכתב האישום שבת.פ. 5121/00 של בית משפט השלום בחיפה (בפני כב' השופט וגנר), עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
2.     למעשה, לא היתה מחלוקת כי המשיבים הוציאו כמתואר לעיל את המסמכים ממשרדי המועצה. המשיב טען כי המסמכים היו מסמכים אישיים שלו שאינם קשורים בחקירה והמשיבה טענה כי היא התבקשה להוציא מן המועצה את המסמכים האישיים של המשיב, ועשתה כבקשתו בלא לחשוב אם הדבר קשור לחקירת המשטרה. על סמך זה טענו המשיבים כי לא היתה להם כוונה לפגוע בחקירת המשטרה או לשבשה.

הנכון הוא, כי ניתן לסווג את המסמכים כך: כאלה שהם אכן מסמכים אישיים של המשיב, שאין קשר בינם לבין חשדות השוחד והחקירה, מסמכים הקשורים למועצה אך אינם קשורים לחקירה, וכן מסמכים הקשורים קשר אמיץ לחשדות השוחד ובהם 4 תצהירים של תושבי אעבלין שאישרו כי הם נושאים בעלות בניית הקירות וסלילת האספלט, ולא המועצה. אלה הם תצהירים שנועדו לתמוך בטענות ראש המועצה כדי להדוף את טענות השוחד והם היו בתוך השקית השחורה שהיתה מונחת מעל לקלסרים שהחזיק המשיב במשרדו במועצה, וטען כי הם מסמכים אישיים שלו.

3.     בהכרעת הדין המפורטת נקבע כי המשיבים אכן ביצעו את מעשה העבירה של שיבוש מהלכי החקירה בכך שנטלו מן המועצה את המסמכים, בעיצומו של החיפוש. באשר לכוונה הפלילית הצריכה להתלוות למעשה העבירה נקבע, כי לשם הרשעה די בכך ש"הנאשמים צפו בהסתברות קרובה לוודאי כי מעשיהם עלולים לשבש את החקירה הקונקרטית (אף אם לא היו מעוניינים בכך), ובכל זאת פעלו כפי שפעלו." (עמ' 6). מניעים נוספים עשויים להתלוות למעשה, כגון רצון להימנע מחשיפת פרטים אישיים שונים, או רצון לסייע לאחר שלא להיחשף, אך אלה, כקביעת כב' השופט וגנר, "אינם מעלים או מורידים לצורך הטלת אחריות פלילית ... ובלבד שהוכחה שאיפה לשבש הליך משפטי קונקרטי" (ע"פ 45/61 סיטה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טו 1373, 1380).

     כב' השופט וגנר קבע כי לא הופרכה גירסת המשיבים שסילוק המסמכים נבע מ"רצונו של הנאשם [המשיב] לא לחשוף את ענייניו הפרטיים בחיפוש הקשור לענייני המועצה, ורצונה של הנאשמת [המשיבה] לבצע את הוראותיו של הבוס שלה וכן לעזור לו לשמור על פרטיותו" (עמ' 7). הסבריהם של המשיבים, כך נקבע, "הצביעו על הסבר הגיוני ולא היפוטתי, שיש בו כדי להעלות אפשרות אחרת" מן האופן שבו מפרשת התביעה את מעשיהם, "ולכן יש בו כדי לעורר ספק סביר באשר למודעותם ואשמתם של הנאשמים" (עמ' 8).

     בהמשך הכרעת הדין מוסבר כי רק חלק מן המסמכים שנמצאו בשקית השחורה נגעו לחקירה, בעוד רוב רובם של המסמכים שנלקחו אל המכונית היו מסמכים שאינם קשורים אליה. החומר הנוגע לחקירה לא נראה, בעיני הערכאה הראשונה, כ"אקדח עשן" הבא "בגדר ראיות ישירות וחותכות לנשוא החקירה" וספק אם הם "היו אכן חשובים לחקירה ...". השופט וגנר קיבל את הסברו של המשיב כי מסמכים אלה הוכנסו בטעות לשקית השחורה, וכן קיבל את הסברי המשיבה כי סברה שמדובר במסמכים אישיים אותם מותר להוציא ממשרדי המועצה וכי פעלה בחוסר מחשבה ועשתה את אשר עשתה מתוך ציות לממונה עליה.

     על כך מערערת המדינה.

4. דיון:

סעיף 244 לחוק העונשין קובע כדלקמן :

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות הדין, בין
בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש
שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת
בית משפט"


היסוד העובדתי של העבירה:

סעיף 244 לחוק העונשין מתחיל במילים "העושה דבר ..." ללמדנו כי מדובר כאן בעבירה התנהגותית ללא כל קשר לתוצאותיה. כלומר אין צורך בידי התביעה להוכיח כי בפועל אכן נגרם נזק לחקירה שנוהלה, בכך שהמשיבים הבריחו את המסמכים אל מחוץ לבניין המועצה.

ב"כ המשיב טען בפנינו ואף עשה כן בערכאה דלמטה כי בסופו של יום תיק האב שנפתח בחשד לשוחד בחירות נסגר בלא שהוגשו כתבי אישום ללמדנו, לטענתו, על "פשטות" עבירתו של המשיב. אין בידי לקבל טענה זו. עצם העובדה כי בסופו של יום לא מתקיים הליך שיפוטי, בעקבות חקירת המשטרה, אינה מעלה או מורידה מאחריות של אדם שלא יעלים ראיות אותם צריכה המשטרה ע"מ לגבש עמדתה באם להגיש כתבי אישום או לאו (ראה: רע"פ 7153/99 אלגד נ' מ"י, פ"ד נה(5), 729).

היסוד הנפשי של העבירה:

     סעיף 244 מדבר על "כוונה למנוע או להכשיל...". אומנם הסעיף עצמו משתמש בביטוי כוונה אך מכיוון שאנו מדברים על עבירה התנהגותית הרי שברור שאין צורך כי יתקיים מעשה שאכן הביא בסופו של דבר לשיבוש ההליך. בעבירות התנהגותיות שבהן מופיעה המילה "כוונה" מלמדנו ס' 90א' לחוק העונשין:

" 90א. פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה [תיקון: תשנ"ה]
בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד - 1994..., ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח -
...
(2) "בכוונה" - מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנימנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;
(3) ...
(4) ...
(5) ..." (ההדגשה אינה במקור).

     בעבירות התנהגות, כאשר מופיע המונח "כוונה", ניתן ליישם את הלכת ה"ידיעה" לעניינה של אותה כוונה, המשקפת את מטרת ההתנהגות (ראו י. קדמי, על הדין בפלילים, חלק ראשון, מהדורת תשס"ה-2004, עמ' 160), דהיינו ידיעה ברמה גבוהה של הסתברות כמוה בכוונה. די איפוא בהוכחתה של ידיעה ברמת וודאות גבוהה כי המעשה ישבש הליכי משפט, כדי להביא להרשעת המשיבים.

מן הכלל אל הפרט:

5.     לדעתנו, אין ניתן לייחס אמינות לגירסת המשיב, כאילו אך בטעות הוצאו מרשות המועצה, בעת החקירה, המסמכים הנוגעים לחשדות השוחד, וכי מסמכים אלה השתרבבו אל תוך המסמכים האישיים בטעות.

     המשיב ידע על קיום חקירת משטרה בחשדות לשוחד בחירות המתנהלת כנגד ראש המועצה ואף היה אחראי להכנת תיק ההגנה בשם ראש המועצה. המשיב אף הודה כי התצהירים הובאו לידו, חלקם ע"י החתומים וחלקם ע"י ממלא מקום ראש המועצה בעבר, והיו מיועדים לתיוק בתיק ההגנה (ת/7 גליון 7 שורות 174 - 178), אך "תויקו" בשקית השחורה.

המשיב גרס בביהמ"ש כי השקית השחורה הוצאה ע"י המשיבה בטעות. במשטרה הודה כי ביקש מהמשיבה להוציא, בין השאר, את השקית השחורה ממשרדו. שינוי גירסתו של המשיב בנקודה זו נעשה לאחר שהסתבר כי בשקית השחורה מצויים מסמכים הקשורים לחקירה.

טענת המשיב בדבר רצף של טעויות לאמור, בטעות הוכנסו המסמכים לשקית, בטעות המשיבה העלימה את השקית ובטעות הודה במשטרה כי הורה למשיבה "להוציא את השקית השחורה" - אינה מעוררת אמון.

אחרי, ככלות הכל, דבריו של המשיב במשטרה (ת/7 עמ' 5 ש' 134-136), כי ביקש ממזכירתו להוציא ממשרדו, בין השאר, את "השקית השחורה, בארון שעל ידי, מתחת לשולחן" הם ברורים כשמש בצהרי היום וכל נסיון להתכחש להם, בטענת טעות, הוא בעייתי. בפרט בעייתית גירסה זו כשהיא חלק מרצף של טעויות כמפורט לעיל.

     לפיכך נראה לי כי המדינה הוכיחה את יסודות העבירה של סעיף 244 הן בפן ההתנהגותי של העבירה קרי "העושה דבר", כלומר בעצם בקשתו מהמשיבה כי תוציא את המסמכים הרי קיים את הפן ההתנהגותי, והן בפן הנפשי של העבירה, לפחות בידיעתו של המשיב כאפשרות קרובה לוודאי, כי העלמת התצהירים תשבש את חקירת המשטרה בחשדות שוחד הבחירות ואף שאף להשיג מטרה זו.

     בשולי הדברים, בהודעת הערעור ציטטה המדינה מפסה"ד ת.פ. 40104/00 (ת"א) מ"י נ' אוחנה יחיעם, תק - מח 2004(2), 5548 אשר יפים הן כאן לענייניו:

     "אדם המגלה כי נערך חיפוש, ששוטרים נמצאים בדירתו, מורה לחברו להבריח
מסמכים ולמזכירתו "להעיף" מסמכים וטוען שלא התכוון להכשיל את החקירה פוגע
באינטליגנציה של בית המשפט, וקשה לקבל שהוא מקווה שיאמינו לדבריו ולכנותו".

     לסיכום חלקו של המשיב, נראה לנו כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהרשיע אותו במיוחס לו בעובדות כתב האישום.

6.     חרף האמור לעיל, נותרו בליבנו ספקות, ככל שהדבר נוגע להתקיימות היסוד הנפשי אצל המשיבה.

     המשיבה לא הייתה אמורה לדעת כי בשקית השחורה לא מצויים מסמכים שאינם אישיים של המשיב, וזאת נוכח העובדה כי המשיב בעצמו קיבלם לידיו וסביר להניח, גם אם כי לא הודה בכך במפורש, כי הוא זה אשר הכניסם לתוך השקית.

     המשיבה פעלה בנדון בהוראת המשיב, הממונה עליה, ואין לשלול האפשרות כי אכן סברה שמדובר במסמכיו האישיים של המשיב.

     לפיכך, נראה לנו, כי אין בידינו לקבל את ערעור המדינה לגבי זיכויה של המשיבה. לא הוכח כי הייתה ידיעה מצד המשיבה על אפשרות לשיבוש הליכי חקירה בעצם הוצאת המסמכים האישיים של המשיב, ולא ניתן לומר כי בכך שהעלימה המשיבה את המסמכים היה בדעתה לפגוע בחקירת המשטרה.

די בספק שנותר באשר להתגבשות היסוד הנפשי של העבירה אצל המשיבה כדי להביא לזיכויה מחמת הספק.

7.     סוף דבר:
אנו מחליטים לקבל את ערעור המדינה על זיכויו של המשיב. אנו מרשיעים את המשיב בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

באשר למשיבה אנו מחליטים לדחות את הערעור.

התיק יוחזר אל הערכאה הראשונה כדי לדון בקביעת עונשו של המשיב.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות לכאורה

  2. מהי רשומה מוסדית ?

  3. הבאת ראיות לסתור

  4. בקשה לפסילת ראיות

  5. עתירה לגילוי ראיה

  6. ראיות נוספות בערעור

  7. השתהות בניהול הליכים

  8. ראיות מהימנות לכאורה

  9. נטל הראיה בדיני מיסים

  10. היפוך סדר הבאת הראיות

  11. שטר המטען כראיה לכאורה

  12. בקשה להבאת ראיה מפריכה

  13. הצגת כרטיס נוכחות כראיה

  14. בקשה להגשת ראיות נוספות

  15. עתירה לגילוי ראיה חסויה

  16. הגשת ראיות נוספות בערעור

  17. ראייה חדשה לפי חוק הנכים

  18. סדר הבאת הראיות בערעור מס

  19. היפוך נטל הראיה בערעור מס

  20. ערר על ראיות לכאורה למעצר

  21. הגשת ראיות באיחור משפט פלילי

  22. הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין

  23. האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה

  24. השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי

  25. הגשת ראיות לבית המשפט ללא אישור

  26. ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  27. זיכוי עקב נזק ראייתי במשפט הפלילי

  28. האם דו''ח מבקר המדינה ראיה קבילה

  29. משקל ראייתי של חתימה על תעודות משלוח

  30. דחיית מועד הוכחות - צירוף ראיות נוספות

  31. בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת ביטוח לאומי

  32. תקנות הראיות (שכר עורך-דין), תשל''ח-1978

  33. חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),תשט''ז-1956

  35. רישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד ואינו מהווה ראיה

  36. חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון